קהילת יהודי קהיר

Yaqub (James) Sanu (Sanua) (1839-1912), journalist, Egyptian nationalist and playwright who wrote in Fr ench, English, Turkish, Persian, Hebrew, Italian, Arabic and Egyptian Arabic, born in Cairo, Egypt. He was sent to be educated in Livorno, Italy in 1853, where he studied Arts and Literature. When he returned to Egypt in 1855 he worked as a tutor for Prince Yaken's children before he became a teacher in the Arts and Crafts School in Cairo.

Sanua became a journalist in Egypt, writing in a number of languages including Arabic and French. He played an important role in the development of Egyptian theatre in the 1870s, both as a writer of original plays in Arabic as well as with his adaptations of French plays. However, it was as a satirical nationalist journalist that he became famous in his day. Early in 1877, Sanua founded the satirical magazine "Abou Naddara", which had an immediate appeal to both those who could read and those who had it read to them. It was quickly suppressed as being liberal and revolutionary, and its author banished. In March and April 1877 fifteen issues appeared, and of these no copies are known to exist.

Sanua went into exile to France on 22nd June 1878. In France he redoubled his journalistic efforts, and his celebrated journal, reproduced lithographically from handwriting in both Arabic and French, continued to appear, printed at a shop aptly located in the Passage du Caire in the 2nd arrondissement in Paris.

This was the first Arabic-language magazine to feature cartoons as well as the first periodical printed in Egyptian-Arabic, and not in Classical Arabic. The captions for these being given in French and Arabic. Its circulation was considerable in Egypt, where it was smuggled inside other larger newspapers. There is clear evidence of its presence, even in the highest circles, in Egypt. The magazine concentrated on both political and financial difficulties in Egypt, and Sanua probably had privy information from friends and well-wishers within the administration. Sanu coined the phrase "Egypt for Egyptians", who served as a ralling cry against the British interference in the country.

Victor Raphael Harari (1857-1945), financier, born in Cairo, Egypt. Harari began his working life in the Egyptian Ministry of Finance when the country was theoretically independent but effectively under British control. Over the years rose to the position of director of the accounts department. In 1929 he was elected to the board of directors of the Egyptian National Bank and headed the boards of many economic organizations in Egypt. In 1928 he was knighted by King George V of UK.

Joseph Aslan Cattaui (1861-1942), industrialist and politician, born in Cairo, Egypt. Member of an important Cairo family of merchants and community leaders, he studied engineering in Paris and on returning to Cairo in 1882 he became an official in the ministry of public works. After studying sugar manufacture in Moravia, in the Czech lands, he directed a sugar plant in Egypt and established other industrial plants. Cattaui entered politics in 1915 and was a member of the Egyptian delegation to London which established Egyptian independence. In 1922 he was on the committee which drafted the Egyptian constitution. From 1924 he was minister of finance, then in 1925 minister of communications and served as a senator from 1927 to 1936.

Esther Weinstein (1910-2004), communal leader, born as Esther Chaki to a Greek father and an Egyptian mother in Cairo, Egypt.

Weinstein became president of the Jewish Community of Cairo in 1996, the first woman to be elected to this function. She led the dwinling community until 2002. Dedicated to the preservation of the rich Jewish heritage of Egypt, Weinstein was opposed to the sale of a number of synagogues that were not in use any longer in early 1990s. During her tenure the leadership of the Jewish community of Cairo deployed renewed efforts on the conservation of Jewish sites and artifacts in Egypt.

In 2002, when she was eighty-two, Weinstein's activity during twenty-five years with Caritas Egypt (a confederation of Catholic social service groups) were acknowledged by a special award grated to her by the Vatican in 2002.

Esther Weinstein is the mother of Carmen Weinstein, who succeeded her at the presidency of the Jewish community of Cairo in 2004.

Richard (Ricardo Anthony) Betesh (1938-2015), singer and song writer, known as Richard Anthony, born in Cairo, Egypt. His father, Edgar Btesh, friom a Jewish family of Aleppo, Syria, ran a textile business, and his mother, Margaret, was the daughter of Samuel Shashua Bey, honorary consul of Iraq in Alexandria, Egypt. His childhood was spent in Arab countries, then in England and Argentina. In 1951 he went to Paris, France, and strudied at a Paris high school. After graduating from high school he went on to study law. Then he began to play the saxaphone at night clubs and worked as a vacuum cleaner salesman in the daytime. He began to appear on television and on the stage performing many songs, becoming wealthy and very well known. Betesh recorded over 600 songs and sold more than 50 million records.

כהן, רונלד סיר ( -1945) איש עסקים, ידוע גם בשם "אבי ההשקעה חברתית", נולד בקהיר, מצרים, למשפחה שמקורה בעיר חלב שבסוריה.

לאחר משבר סואץ ב-1956 וכתוצאה מרדיפת היהודים בתקופת הנשיא המצרי נאצר נאלצה משפחתו לברוח ממצרים ולהגר לאנגליה. עם תום לימודיו בבית ספר בצפון לונדון זכה כהן במלגה לאוניברסיטת אוקספורד, שם סיים תואר ראשון בכלכלה. את לימודי ההמשך עשה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן עבד לפרנסתו כמנהל השקעות.

בשנת 1972 ייסד יחד עם שני חבריו לספסל הלימודים מבית הספר לעסקים את "אייפקס פרטנרס" אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בבריטניה. בראשית דרכה החברה צמחה באיטיות אולם ב-1990 חלה קפיצה משמעותית בהיקף פעילותה והיא נהפכה לחברת ההון סיכון הגדולה בבריטניה ול"אחת משלוש החברות הגלובליות המשמעותיות בעולם קרנות הון סיכון". ב-2002 כהן היה לחבר הראשון במועדון המצומצם של היכל התהילה של בעלי ההון העצמי באגודה הבריטית של קרנות הון סיכון.

ארגונו של כהן היה אחראי גם לעידוד השקעות משמעותיות בחברות ישראליות. כשפרש מתפקידו כיו"ר החברה, לאחר שלושים ושלוש שנים בתפקיד, אייפקס הייתה חברת ההשקעות הפרטית הגדולה ביותר בעולם שבסיסה באירופה, עם שיא השקעות מרשים של יותר מ-40 מיליארד דולר בתיקי ניהול השקעות, משרדים בשמונה מדינות ויותר מ-300 עובדים.

כהן הוא חלוץ בתחום ההשקעה החברתית. בשנת 2000 נתמנה ליו"ר ארגון SITF - כוח משימה מיוחד להשקעות חברתיות. מטרות הארגון הרשמיות היו: "להגדיר יישום שיטות יזמות על מנת להשיג תשואות חברתיות וכלכליות גבוהות יותר מהשקעה חברתית, לרתום כישרונות חדשים ורכישת מיומנויות, להניע התחדשות כלכלית, ולשחרר מקורות חדשים של השקעה פרטית ומוסדית".

בשנת 2002 ייסד כהן את קרן ברידג'ס ונצ'רס, להשקעה בצמיחה בת קיימא וחדשנית המספקת גם החזרים כספיים וגם הטבות חברתיות וסביבתיות, ובשנת 2003 ייסד יחד עם סר הארי סולומון, מנכ"ל לשעבר ומייסד חברת אחזקות "הילסדאון", את "קרן פורטלנד" שמטרתה לפתח את המגזר הפרטי הפלסטיני ולהקל על עוני באמצעות יזמות בישראל. לקרן יש משרדים בלונדון, בתל אביב וברמאללה.

בשנת 2005 עמד סר רונלד, שהמלכה אליזבת העניקה לו תואר אבירות, בראשות הוועדה לנכסים ללא דורשים, שבחנה כיצד ניתן להשתמש בכספים מחשבונות בנק רדומים לתועלת הציבור. ההמלצה הסופית של הוועדה הייתה להשתמש בכספים להקמת בנק השקעות חברתי שיסייע לפרויקטים של צדקה והתנדבות וימומן באמצעות אספקת הון ראשוני ומתן ערבויות ובטחונות.

בשנת 2007 היה כהן המייסד והמנהל הבלתי רשמי של חברת הפיננסים החברתית של בריטניה, שהיא חברת ייעוץ לונדונית העובדת במרץ על מנת ליצור שוק השקעות חברתיות בבריטניה.
סר רונלד כהן מכהן גם כיו"ר ה-BSC, בנק ההשקעות החברתיות הראשון מסוגו בבריטניה, מאז השקתו הרשמית ביולי 2011,. תפקידו של ה- BSC הוא להאיץ את הצמיחה של שוק ההשקעות החברתיות כדי שלארגונים פיננסיים עם אוריינטציה חברתית תהיה גישה גדולה יותר להון סביר, וזאת תוך שימוש בכ- 400 מיליון ליש"ט שווי נכסים ללא דורשים שהושארו בחשבונות בנק במשך 15 שנים, ו- 200 מיליון ליש"ט שמוזרמים מהבנקים הראשיים בבריטניה.

בתחום הפוליטי, כהן היה מועמד ב -1974 לפרלמנט הבריטי כמתמודד למפלגה הליברלית מטעם אזור קנסינגטון, וב-1979 היה מועמד לפרלמנט האירופי מטעם אזור לונדון המערבית.
בשנת 1996 כהן העביר את תמיכתו הפוליטית למפלגת העבודה, ושם היה לתומך של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה. בנובמבר 2011 היה כהן קשור מבחינה כלכלית עם תנועה א-פוליטית חדשה בישראל שמטרתה הייתה שינוי שיטת הבחירות במדינת ישראל. כמו כן, הוא חבר ועדת השקעות באוניברסיטת אוקספורד וחבר הנהלת הדירקטוריון של אוניברסיטת הרווארד.

Hezkia Eliezer (Kiki) Arochas (1924-2001), cantor, born in Cairo, Egypt, the second of six boys. His father, Eliezer Hezkia Arochas was from Izmir, Turkey; and his mother, Esther Cohen, was a born in Jerusalem, Israel.

From his youth, Kiki displayed a strong talent and love for hazanut, a constant which remained with him during his long and productive life in America. He put his singing talent to task early on in his life. At the age of six, he already led his entire school every morning in Shaharit prayers. He was also the head of the choir in the great Ashkenazic synagogue of Cairo. He enjoyed all types of music in many languages, and his repertoire spanned from operatic arias to Arabic ballads.

However, cantorial music held a very special place in his heart. He enjoyed praying more than any other type of singing - and he was appreciated. He composed a unique liturgy, intermingling Ladino and Arabic tunes. The audiance, touched by his Tehillim recitals, were moved to tears while listening to his voice. At one time or another, everyone in his congregation was affected by his kindness, and indeed his love for his fellow human beings is sorely missed.

Ilya Mohadab Sasson, known as Elias Moadab (1916-1952), comedian born in Cairo, Egypt, to a Jewish Syrian father and Jewish Egyptian mother from the city of Tanta, Egypt. He began his career as a singer working in many nightclubs such as Al Arizona and Alooberg, where he encountered famous Egyptian comedian Ismail Yassine who helped him enter the film industry and played alongside him in many films, most notably the 1948 classic ‘Anbar’ that starred Laila Mourad. In his performances in over 20 films, he used to speak in the Shami (Syrian) dialect of Arabic, creating the impression that he was born in Syria.  

אברהם בן הלל (1103-1223) משורר, מלומד ורופא. נולד במצרים וידוע גם כאברהם החסיד, או החבר, המוזכר, לעתים קרובות, בכתביו של אברהם בן משה בן מימון. ב-1167 נמנה עם שלושת הרבנים שחתמו על תקנה לשמירת טוהר המשפחה במצרים. ב-1196 פרסם את הסאטירה מגילת זוטא, שנכתבה בפרוזה מחורזת. יצירה זו נחלה הצלחה גדולה. נפטר בפוסטאט, מצרים.

יהודה הלוי (1075-1141) , משורר עברי ופילוסוף.