חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי דורנום

דורנום

Dornum

כפר סמוך לעיר אוריך (Aurich), במחוז פריסיה המזרחית, במחוז סקסוניה התחתונה, גרמניה.

משפחה יהודית אחת ישבה בדורנום במחצית הראשונה של המאה ה-17. עם זאת, רק למשפחה יהודית אחת ניתנה זכות להתיישבות בדורנום. בשיטפון גדול, בשנת 1717, שהציף את הכפר, נספו 20% מהתושבים ונזק רב נגרם לחקלאות. אחרי האירוע הזה ניתנה רשות ליהודים להתיישב במקום, כדי להחיות את הכלכלה. ב-1730 כבר ישבו בדורנום עשר משפחות יהודיות. מספרם עלה ל-18 משפחות ב-1903 (10% מכלל האוכלוסייה). בתחילת המאה ה-20, הכלכלה והתיעוש הגדול גרם ליהודים רבים לעזוב את דורנום ולעבור לערים גדולות יותר. מספרם ירד ל-12 משפחות בשנת 1927 ול-10 ב-1933. בין היהודים שעזבו את דורנום הייתה מינה שונברג (Minnie Schoenberg), שהיגרה עם הוריה לארצות הברית בשנת 1879. שלושת בניה, שהיו שחקנים, התפרסמו כ"האחים מרקס".

רוב יהודי דורנום התפרנסו כמגדלי בקר וכסוחרים, והיו גם כמה קצבים יהודים בכפר. בין השנים 1807-1744 הם חיו תחת השלטון הפרוסי אשר הגביל את מגוון המקצועות שלהם כמו גם את זכויות התיישבותם. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, מספר יהודי הקהילה בדורנום היה 52 נפשות.


תקופת השואה

רוב יהודי דורנום נרצחו בכפר או במחנות שאליהם נשלחו בידי הנאצים, זמן מה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939). בשנת 1940 גורש מהכפר היהודי האחרון והקהילה חדלה להתקיים.

סוג מקום:
כפר
מספר פריט:
184663
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
פנים בית הכנסת באוריך,
מחוז האנובר, גרמניה, 1930 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רות רונד,ירושלים)

אוריך

Aurich

עיירה כפרית ליד הנהר אמס (Ems), סקסוניה התחתונה, גרמניה.

יהודים מאיטליה התיישבו לראשונה באוריך, כנראה ב-1378, בהזמנת שליט האזור. קהילה זו האריכה ימים עד סוף המאה ה-15. ב-1592 הורשו שני יהודים להופיע כנגנים בכפרים הסמוכים לאוריך. קהילה חדשה הוקמה בשנת 1647 כאשר יהודי החצר של רוזן פריסיה המזרחית, שמשון קלמן בן אברהם, התיישב שם. אוריך היה מקום מושבו של הפרנס הראשי ושל הרב הראשי של מזרח פריסלנד (Friesland) מ-1686 עד 1813, כאשר מקום מושבו עבר לאמדן (Emden).

ב-1764 נפתח בית קברות באוריך, ובשנת 1811 הוקם בית כנסת. בעת השלטון ההולנדי (1807-1815) נהנו היהודים מן הזכויות האזרחיות שנלקחו מהם ב-1744 בעת השלטון הפרוסי.

בשנת 1744 התיישבו באוריך עשר משפחות יהודיות נוספות, והקהילה נעשתה מרכז אזורי ליהודי פריסיה המזרחית. מספר יהודי העיירה הלך וגדל וכאשר נפוליאון העניק זכויות אזרחיות ופוליטיות ליהודי פריסיה המזרחית (1808) היו באוריך 16 משפחות יהודיות (180 נפשות). בסוף המאה ה-19 ישבו באוריך 600 יהודים, כ-8% מתושבי המקום. בתחילת המאה העשרים פחת מספר תושבי העיירה בכלל ומספר היהודים בפרט, וזאת עקב התיעוש והנהירה לערים.

רוב יהודי אוריך התפרנסו ממסחר, הם סחרו בבהמות, בתוצרת חקלאית ובטקסטיל. כמו כן היו כמה קצבים יהודים בעיירה. העיירה כולה הושפעה מתושביה היהודים ובימי שבת השוק לא פעל.

בשנת 1933, שנת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ישבו באוריך 400 יהודים.

 

תקופת השואה

בשנים הראשונות לשלטון הנאצי בגרמניה, ועוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), עזבו יהודים רבים את אוריך. במהלך המלחמה, בשנת 1940, לקראת פלישת גרמניה להולנד, גורשו יהודי אוריך, והקהילה חדלה להתקיים.

Norden

A town in the district of Aurich, in Lower Saxony, Germany. It is situated on the North Sea shore, in East Frisia.

First Jewish presence: 1255; peak Jewish population: 329 in 1861; Jewish population in 1933: 204

In 1804, the Jewish community of Norden established a new synagogue on present-day 1 Synagogenweg (“synagogue road”); another building housed a school and a mikveh, the latter of which was located in the basement. After 1858, at the latest, Norden was home to a public Jewish school. The provincial rabbinate was in nearby Emden. By 1933, the Jewish communities of Hage, Marienhafe, Norderney and Upgant-Schott had been affiliated with Norden. Seventy Jews had left the town by November 1938. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), SA men set the synagogue on fire, after which they accused the teacher and synagogue caretaker of the crime; together with many other local Jews, both were arrested. The damage was estimated at 150,000 Reichsmarks. Sixty-six Jews immigrated to safe locations. At least 94 perished in the ghettos and concentration camps of Eastern Europe, among them some who had fled to the Netherlands. Three Norden Jews committed suicide. Three Jewish survivors (two women and one man) returned to Norden after the war, at which point the synagogue was being used as a garage. A memorial was erected on the site in 1987. The cemetery—it was enlarged after the Shoah—was desecrated in 1978 and again in 1981.

----------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

ויטמונד

Wittmund

עיירה ובירת המחוז ויטמונד במדינת סאקסוניה התחתית, גרמניה.

יהודים בוויטמונד מתועדים לראשונה ב- 1679 בקשר לבן איזק בליץ (Ben Isaac Blitz), בן העיר, שהביא לדפוס ספר תנ"ך באמסטרדאם.

בית ספר יהודי נזכר בויטמונד ב- 1750. בית כנסת נבנה ב- 1816.

אחרי הפיכת 1848 היו היהודים שותפים לחיי החברה בעיר, וב- 1852 נהיו חברים ב"כוח ההגנה המקומי".

ב- 1872 חיו בוויטמונד 17 משפחות יהודיות.

בשעת 1911 נהרס בית המחסה של עניי הקהילה, ובמקומו הוקם בית ספר. בקהילה פעלו חוג נשים לסעד וקופת גמילות חסדים.

כמה מיהודי ויטמונד סחרו בטקסטיל והיו להם חנויות משלהם. ב- 1905 הקים היהודי מוריץ נוימארק מוויטמונד מפעל ההתכה בשם "הוחופנוורק" HOCHOFENWERK בעיר ליבק LUEBEK, והיה מנהלו הראשון.

ב- 1933, השנה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה, היו בוויטמונד 50 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרעות "ליל הבדולח" של 9 בנובמבר 1938, נאלצה הקהילה היהודית למכור את בית הכנסת, והבניין נהרס כעבור זמן. 20 יהודים הצליחו להגר לארצות הברית עוד לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939). רבים מאלה שנשארו בוויטמונד שולחו למחנות השמדה וניספו באושוויץ או בסוביבור SOBIBOR.

בשנת 1940 חדלה הקהילה היהודית בוויטמונד להתקיים.

אמדן

Emden

עיר במדינת סאקסטניה תחתית, גרמניה. 

מסורת מקומית קשרה את ראשית היישוב היהודי במקום בגולי בית-ראשון ושני, אבל ידיעה של ממש על יהודים באמדן קיימת רק מן המחצית השנייה של המאה ה- 16, בספר "צמח דוד" של דוד גאנז מבני התקופה.

בסוף המאה ה- 16 התלוננו העירונים על שמתירים ליהודים לחיות על-פי דתם בפרהסיה ולהתהלך בלי אות-קלון.

אנוסים מפורטוגאל בדרכם לאמסטרדאם היו עוברים את אמדן ונמצאו ביניהם שהשתקעו בה וחזרו ליהדות. אחד מרבני העיר, משה אורי הלוי, שימש כ"חכם" ראשון בעדת הפורטוגלים באמסטרדאם. מועצת העיר העדיפה את המהגרים מפורטוגאל אבל הדוכס השליט מנע פגיעה באשכנזים הוותיקים.

בשנת 1744 סופחה אמדן לפרוסיה וב- 1762 התחוללו בעיר מהומות אנטי-יהודיות. ב-1808 בשנת 1808 העניק לואי בונאפארטה זכויות-אזרח ל- 500 היהודים שחיו אז בעיר. הזכויות בוטלו עם נסיגת הצרפתים כעבור שמונה שנים ולא חודשו אלא ב- 1842.

בין גדולי הרבנים בעיר היו יעקב אמדן (במאה ה- 18) ושמשון רפאל הירש (במאה ה- 19).

בית-הכנסת הגדול נחנך ב- 1909. בשנת 1930 מנתה הקהילה 1,000 איש, ובשנת 1933, אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה רק 581.

בית הכנסת נהרס בידי הנאצים כנראה במהומות "ליל הבדולח" בנובמבר 1938. היהודים המשיכו לעזוב את העיר, וערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) התגוררו באמדן רק כ- 300 יהודים.

אחרי פרוץ המלחמה גורשו מאמדן היהודים שעדיין חיו בעיר. בתחילת אוקטובר 1941, שולחו 110 יהודים מאמדן לגיטו לודז' בפולין.

אחרי המלחמה שבו כמה יהודים לחיות באמדן. בשנת 1967 התגוררו בעיר ששה יהודים.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי דורנום

דורנום

Dornum

כפר סמוך לעיר אוריך (Aurich), במחוז פריסיה המזרחית, במחוז סקסוניה התחתונה, גרמניה.

משפחה יהודית אחת ישבה בדורנום במחצית הראשונה של המאה ה-17. עם זאת, רק למשפחה יהודית אחת ניתנה זכות להתיישבות בדורנום. בשיטפון גדול, בשנת 1717, שהציף את הכפר, נספו 20% מהתושבים ונזק רב נגרם לחקלאות. אחרי האירוע הזה ניתנה רשות ליהודים להתיישב במקום, כדי להחיות את הכלכלה. ב-1730 כבר ישבו בדורנום עשר משפחות יהודיות. מספרם עלה ל-18 משפחות ב-1903 (10% מכלל האוכלוסייה). בתחילת המאה ה-20, הכלכלה והתיעוש הגדול גרם ליהודים רבים לעזוב את דורנום ולעבור לערים גדולות יותר. מספרם ירד ל-12 משפחות בשנת 1927 ול-10 ב-1933. בין היהודים שעזבו את דורנום הייתה מינה שונברג (Minnie Schoenberg), שהיגרה עם הוריה לארצות הברית בשנת 1879. שלושת בניה, שהיו שחקנים, התפרסמו כ"האחים מרקס".

רוב יהודי דורנום התפרנסו כמגדלי בקר וכסוחרים, והיו גם כמה קצבים יהודים בכפר. בין השנים 1807-1744 הם חיו תחת השלטון הפרוסי אשר הגביל את מגוון המקצועות שלהם כמו גם את זכויות התיישבותם. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, מספר יהודי הקהילה בדורנום היה 52 נפשות.


תקופת השואה

רוב יהודי דורנום נרצחו בכפר או במחנות שאליהם נשלחו בידי הנאצים, זמן מה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939). בשנת 1940 גורש מהכפר היהודי האחרון והקהילה חדלה להתקיים.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

אמדן
ויטמונד
נורדן
סכסוניה התחתית
אוריך

אמדן

Emden

עיר במדינת סאקסטניה תחתית, גרמניה. 

מסורת מקומית קשרה את ראשית היישוב היהודי במקום בגולי בית-ראשון ושני, אבל ידיעה של ממש על יהודים באמדן קיימת רק מן המחצית השנייה של המאה ה- 16, בספר "צמח דוד" של דוד גאנז מבני התקופה.

בסוף המאה ה- 16 התלוננו העירונים על שמתירים ליהודים לחיות על-פי דתם בפרהסיה ולהתהלך בלי אות-קלון.

אנוסים מפורטוגאל בדרכם לאמסטרדאם היו עוברים את אמדן ונמצאו ביניהם שהשתקעו בה וחזרו ליהדות. אחד מרבני העיר, משה אורי הלוי, שימש כ"חכם" ראשון בעדת הפורטוגלים באמסטרדאם. מועצת העיר העדיפה את המהגרים מפורטוגאל אבל הדוכס השליט מנע פגיעה באשכנזים הוותיקים.

בשנת 1744 סופחה אמדן לפרוסיה וב- 1762 התחוללו בעיר מהומות אנטי-יהודיות. ב-1808 בשנת 1808 העניק לואי בונאפארטה זכויות-אזרח ל- 500 היהודים שחיו אז בעיר. הזכויות בוטלו עם נסיגת הצרפתים כעבור שמונה שנים ולא חודשו אלא ב- 1842.

בין גדולי הרבנים בעיר היו יעקב אמדן (במאה ה- 18) ושמשון רפאל הירש (במאה ה- 19).

בית-הכנסת הגדול נחנך ב- 1909. בשנת 1930 מנתה הקהילה 1,000 איש, ובשנת 1933, אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה רק 581.

בית הכנסת נהרס בידי הנאצים כנראה במהומות "ליל הבדולח" בנובמבר 1938. היהודים המשיכו לעזוב את העיר, וערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) התגוררו באמדן רק כ- 300 יהודים.

אחרי פרוץ המלחמה גורשו מאמדן היהודים שעדיין חיו בעיר. בתחילת אוקטובר 1941, שולחו 110 יהודים מאמדן לגיטו לודז' בפולין.

אחרי המלחמה שבו כמה יהודים לחיות באמדן. בשנת 1967 התגוררו בעיר ששה יהודים.

ויטמונד

Wittmund

עיירה ובירת המחוז ויטמונד במדינת סאקסוניה התחתית, גרמניה.

יהודים בוויטמונד מתועדים לראשונה ב- 1679 בקשר לבן איזק בליץ (Ben Isaac Blitz), בן העיר, שהביא לדפוס ספר תנ"ך באמסטרדאם.

בית ספר יהודי נזכר בויטמונד ב- 1750. בית כנסת נבנה ב- 1816.

אחרי הפיכת 1848 היו היהודים שותפים לחיי החברה בעיר, וב- 1852 נהיו חברים ב"כוח ההגנה המקומי".

ב- 1872 חיו בוויטמונד 17 משפחות יהודיות.

בשעת 1911 נהרס בית המחסה של עניי הקהילה, ובמקומו הוקם בית ספר. בקהילה פעלו חוג נשים לסעד וקופת גמילות חסדים.

כמה מיהודי ויטמונד סחרו בטקסטיל והיו להם חנויות משלהם. ב- 1905 הקים היהודי מוריץ נוימארק מוויטמונד מפעל ההתכה בשם "הוחופנוורק" HOCHOFENWERK בעיר ליבק LUEBEK, והיה מנהלו הראשון.

ב- 1933, השנה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה, היו בוויטמונד 50 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרעות "ליל הבדולח" של 9 בנובמבר 1938, נאלצה הקהילה היהודית למכור את בית הכנסת, והבניין נהרס כעבור זמן. 20 יהודים הצליחו להגר לארצות הברית עוד לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939). רבים מאלה שנשארו בוויטמונד שולחו למחנות השמדה וניספו באושוויץ או בסוביבור SOBIBOR.

בשנת 1940 חדלה הקהילה היהודית בוויטמונד להתקיים.

Norden

A town in the district of Aurich, in Lower Saxony, Germany. It is situated on the North Sea shore, in East Frisia.

First Jewish presence: 1255; peak Jewish population: 329 in 1861; Jewish population in 1933: 204

In 1804, the Jewish community of Norden established a new synagogue on present-day 1 Synagogenweg (“synagogue road”); another building housed a school and a mikveh, the latter of which was located in the basement. After 1858, at the latest, Norden was home to a public Jewish school. The provincial rabbinate was in nearby Emden. By 1933, the Jewish communities of Hage, Marienhafe, Norderney and Upgant-Schott had been affiliated with Norden. Seventy Jews had left the town by November 1938. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), SA men set the synagogue on fire, after which they accused the teacher and synagogue caretaker of the crime; together with many other local Jews, both were arrested. The damage was estimated at 150,000 Reichsmarks. Sixty-six Jews immigrated to safe locations. At least 94 perished in the ghettos and concentration camps of Eastern Europe, among them some who had fled to the Netherlands. Three Norden Jews committed suicide. Three Jewish survivors (two women and one man) returned to Norden after the war, at which point the synagogue was being used as a garage. A memorial was erected on the site in 1987. The cemetery—it was enlarged after the Shoah—was desecrated in 1978 and again in 1981.

----------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.

אוריך

Aurich

עיירה כפרית ליד הנהר אמס (Ems), סקסוניה התחתונה, גרמניה.

יהודים מאיטליה התיישבו לראשונה באוריך, כנראה ב-1378, בהזמנת שליט האזור. קהילה זו האריכה ימים עד סוף המאה ה-15. ב-1592 הורשו שני יהודים להופיע כנגנים בכפרים הסמוכים לאוריך. קהילה חדשה הוקמה בשנת 1647 כאשר יהודי החצר של רוזן פריסיה המזרחית, שמשון קלמן בן אברהם, התיישב שם. אוריך היה מקום מושבו של הפרנס הראשי ושל הרב הראשי של מזרח פריסלנד (Friesland) מ-1686 עד 1813, כאשר מקום מושבו עבר לאמדן (Emden).

ב-1764 נפתח בית קברות באוריך, ובשנת 1811 הוקם בית כנסת. בעת השלטון ההולנדי (1807-1815) נהנו היהודים מן הזכויות האזרחיות שנלקחו מהם ב-1744 בעת השלטון הפרוסי.

בשנת 1744 התיישבו באוריך עשר משפחות יהודיות נוספות, והקהילה נעשתה מרכז אזורי ליהודי פריסיה המזרחית. מספר יהודי העיירה הלך וגדל וכאשר נפוליאון העניק זכויות אזרחיות ופוליטיות ליהודי פריסיה המזרחית (1808) היו באוריך 16 משפחות יהודיות (180 נפשות). בסוף המאה ה-19 ישבו באוריך 600 יהודים, כ-8% מתושבי המקום. בתחילת המאה העשרים פחת מספר תושבי העיירה בכלל ומספר היהודים בפרט, וזאת עקב התיעוש והנהירה לערים.

רוב יהודי אוריך התפרנסו ממסחר, הם סחרו בבהמות, בתוצרת חקלאית ובטקסטיל. כמו כן היו כמה קצבים יהודים בעיירה. העיירה כולה הושפעה מתושביה היהודים ובימי שבת השוק לא פעל.

בשנת 1933, שנת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ישבו באוריך 400 יהודים.

 

תקופת השואה

בשנים הראשונות לשלטון הנאצי בגרמניה, ועוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), עזבו יהודים רבים את אוריך. במהלך המלחמה, בשנת 1940, לקראת פלישת גרמניה להולנד, גורשו יהודי אוריך, והקהילה חדלה להתקיים.

פנים בית הכנסת באוריך, גרמניה, 1930 בקירוב
פנים בית הכנסת באוריך,
מחוז האנובר, גרמניה, 1930 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רות רונד,ירושלים)