קהילת יהודי נוינהאוס

אמדן

Emden

עיר במדינת סאקסטניה תחתית, גרמניה. 

מסורת מקומית קשרה את ראשית היישוב היהודי במקום בגולי בית-ראשון ושני, אבל ידיעה של ממש על יהודים באמדן קיימת רק מן המחצית השנייה של המאה ה- 16, בספר "צמח דוד" של דוד גאנז מבני התקופה.

בסוף המאה ה- 16 התלוננו העירונים על שמתירים ליהודים לחיות על-פי דתם בפרהסיה ולהתהלך בלי אות-קלון.

אנוסים מפורטוגאל בדרכם לאמסטרדאם היו עוברים את אמדן ונמצאו ביניהם שהשתקעו בה וחזרו ליהדות. אחד מרבני העיר, משה אורי הלוי, שימש כ"חכם" ראשון בעדת הפורטוגלים באמסטרדאם. מועצת העיר העדיפה את המהגרים מפורטוגאל אבל הדוכס השליט מנע פגיעה באשכנזים הוותיקים.

בשנת 1744 סופחה אמדן לפרוסיה וב- 1762 התחוללו בעיר מהומות אנטי-יהודיות. ב-1808 בשנת 1808 העניק לואי בונאפארטה זכויות-אזרח ל- 500 היהודים שחיו אז בעיר. הזכויות בוטלו עם נסיגת הצרפתים כעבור שמונה שנים ולא חודשו אלא ב- 1842.

בין גדולי הרבנים בעיר היו יעקב אמדן (במאה ה- 18) ושמשון רפאל הירש (במאה ה- 19).

בית-הכנסת הגדול נחנך ב- 1909. בשנת 1930 מנתה הקהילה 1,000 איש, ובשנת 1933, אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה רק 581.

בית הכנסת נהרס בידי הנאצים כנראה במהומות "ליל הבדולח" בנובמבר 1938. היהודים המשיכו לעזוב את העיר, וערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) התגוררו באמדן רק כ- 300 יהודים.

אחרי פרוץ המלחמה גורשו מאמדן היהודים שעדיין חיו בעיר. בתחילת אוקטובר 1941, שולחו 110 יהודים מאמדן לגיטו לודז' בפולין.

אחרי המלחמה שבו כמה יהודים לחיות באמדן. בשנת 1967 התגוררו בעיר ששה יהודים.

עיר המבצר טרזין (בגרמנית - טרזיינשטאדט) שבצפון-מערב צ'כיה הוקמה בימי הקיסר יוזף השני ונקראה על שם אמו מריה-תרזה. ב-1941 תכננו הנאצים לרכז בטרזין את רוב יהודי הפרוטקטוראט של בוהמיה ומורביה וכן יהודים קשישים, ידועי שם ובעלי זכויות מיוחדות, ומשם להעבירם בהדרגה למחנות ההשמדה. ואכן, הם הפכו את העיר לגטו, ובין 4 לנובמבר 1941 ל-20 באפריל 1945 גירשו אליו כ-140,000 יהודים. בספטמבר 1942 הגיעה אוכלוסיית הגטו לשיא (53,000 נפש). מתוך היהודים שעברו בגטו מתו בו כ-33,000 ו-80,000 גורשו למחנות ההשמדה. בסתיו 1944 נותרו בטרזין 11,000 נפש בלבד.

רוב היהודים בטרזין היו מתבוללים, רבים מהם אמנים, סופרים ומלומדים, ובעזרתם התארגנו חיי תרבות אינטנסיביים: תזמורות, להקת אופרה, תיאטרון ובימות בידור וסאטירה. בהקמת הגטו ובהפעלתו ביקשו הגרמנים להסוות את השמדת יהודי אירופה מפני דעת הקהל בעולם, וזאת על ידי הצגת טרזין כיישוב יהודי לדוגמא.

Lower Saxony

Niedersachsen

A Land (state) in northwest Germany bordering the North Sea. 

לינגן אן דר אמס

Lingen an der Ems

עיר במחוז אמסלנד, בסקסוניה התחתונה, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1693; שיא האוכלוסייה היהודית: 112 ב-1895; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 40.

קהילת בית הכנסת של לינגן, שנוסדה בשנת 1869, הקימה בית כנסת ב-19 בספטמבר 1878. הרבנות המחוזית שכנה באמדן (Emden). בית הספר היהודי של לינגן הוקם בשלבים בין השנים 1875 ו-1878; משנת 1878 עד 1890, ושוב מ-1902 ואילך, בבית הספר למדו לימודי דת בלבד. למרות שהתיעוד הראשון על מקווה הוא מתאריכים 1924 או 1925, סביר להניח שהמקווה התקיים שם הרבה לפני המאה ה-20. בבית העלמין, התאריך על המצבה העתיקה ביותר הוא משנת 1771. בשנת 1933 הקהילה עדיין ניהלה חברה קדישא (נוסדה בשנת 1880), מקהלה מעורבת וארגון רווחה יהודי. זמן קצר אחרי חצות ב"ליל הבדולח" (10 בנובמבר, 1938) הציתו אנשי ס"א מקומיים את בית הכנסת. שישה גברים יהודים נעצרו וגורשו למחנה הריכוז הנאצי בוכנוואלד. למרות ששני שלישים מהאוכלוסייה היהודית היגרו בשנים 1933 עד 1939, רק שמונה הצליחו להגיע למקומות בטוחים; רוב אלה שברחו לבלגיה או להולנד נתפסו וגורשו לאושוויץ או למחנות המוות הנאציים סוביבור, שם הם נרצחו. מתוך 15 היהודים שעדיין התגוררו בלינגן, בסוף שנת 1939, 2 היגרו לארצות הברית; האחרים גורשו לריגה, טרזיינשטאט או אושוויץ בדצמבר 1941, שם נִספו כולם פרט לאחד. חלקת בית הכנסת לשעבר נמכרה ב-1940, ומאכלסת כיום בניין מגורים. בחלקה הסמוכה נחשפו לוח זיכרון ואנדרטה בשנת 1977 וב-1986, בהתאמה; האנדרטה הועברה לאתר של בית הספר היהודי לשעבר ב-8 בנובמבר 1998.

דרך גרטרוד (Gertrude weg), שם הרחוב שבו עמד בעבר בית הכנסת, שונה לשם "רחוב בית הכנסת" (Synagogenstrasse). מאז 1978 העיר מנציחה את השואה בטקס שנתי. כעת העירייה מטפחת את בית העלמין, שהוחזר לקהילה היהודית בסקסוניה התחתונה, בשנת 1958. בית העלמין הושחת ב-1958, ב-1973-1972, ב-1975 ושוב בשנת 2002.

-------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

נורדהורן

Nordhorn

עיר במקום המושב המחוזי של גראפשאפט בנטהיים (Grafschaft Bentheim) בדרום-מערב סקסוניה, גרמניה. על הגבול עם הולנד.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1694; שיא האוכלוסייה היהודית: 50 ב-1933.

למרות שחדר התפילה של הקהילה היהודית נבנה לפני 1750, רק בשנת 1814 נחנך בית כנסת בנורדהורן (בנכס מס' 127). בשנת 1864 הקימה הקהילה בית קברות ברחוב בנטהיימר. נכסים יהודיים אחדים, כולל בית הכנסת, נשרפו בשריפה בשנת 1871, אך הקהילה קיבלה כסף לבניית בית תפילה חדש. מרשומות ידוע לנו שבנורדהורן היה בית ספר ללימודי דת בסביבות שנת 1850; מאוחר יותר, מורה מבנטהיים לימד ילדים יהודים תורה. סלומון דה וריז (de Vries) שימש כחזן החל מ-1880 ועד שנת 1932. בית הכנסת נפגע ב-1933. כ-20% מהאוכלוסייה היהודית עזבה את נורדהורן בין 1933 עד לאוקטובר 1938.

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) הרסו אנשי ס"ס מבנטהיים ואנשי גסטפו את בית הכנסת ובזזו בתי יהודים. תושבים יהודים נעצרו, ולמרות שנשים שוחררו מיד, הגברים נכלאו ונשלחו למחנה הריכוז הנאצי בזקסנהאוזן. רוב הילדים היהודים שנותרו, שנאסר עליהם ללמוד בבתי ספר גרמניים, נשלחו לקרובי משפחה בהולנד. לפחות 28 מתוך 50 היהודים שחיו בנורדהורן בשנת 1933 נִספו בשואה.

יהודי אחד חזר לעיר והתגורר בה עד 1970; יהודי אחר חזר בשנת 1952 עם משפחתו. אבני זיכרון הוצבו ברחוב "בית הכנסת הישן" ("Alte Synagogenstrasse") ובכיכר לנגמרק (Langemarck) מוצבת אנדרטה המציגה את שמות יהודי נורדהורן שנרצחו בשואה.

-------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

מפן

Meppen

עיר ומקום מושב מחוז אמסלנד (Emsland) בסקסוניה התחתונה, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: אינה ידועה; שיא האוכלוסייה היהודית: 95 ב-1871; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 49.

בתיעוד מוקדם הזמין ביותר על נוכחות יהודית במפן מוזכר שמו של פייבלמן זוסמן (Fiebelmann Susmann) מהלטרן (Haltern). בשנת 1849 חנכו יהודי מפן בית כנסת ברחוב נגלסהוף (Nagelshof) 17, בחלקו האחורי הם בנו כיתה ודירה למורה. המורה הראשון נשכר בשנת 1816. במפן היה בית ספר יהודי החל משנת 1851 עד (בערך) 1921. ברשומות מ-1896 ומ-1901 מוזכר בית ספר לתלמוד תורה; לאחר 1860 ניהלה הקהילה ארגון נשים יהודיות.

בנובמבר 1938 יצאו מהעיר 26 יהודים, 7 מהם היגרו מגרמניה. ב-10 בנובמבר 1938, בארבע לפנות בוקר, קיבל מנהיג ס"א פקודות לשרוף את בית הכנסת ולעצור את הגברים היהודים שנותרו, שנכלאו אז בזקסנהאוזן (אחד נשלח למחנה הריכוז הנאצי בוכנוולד). לפני שנשלח לזקסנהאוזן הצליח אחד הגברים להציל מגן תורה מהאפר; הוא הביא אותו עמו כשהיגר לקליפורניה, שם הוא מוצג כעת בבית כנסת. לפחות 12 מיהודי מפן נִספו בשואה.

ב-1996 הוצבה אבן זיכרון בסמוך לאתר בית הכנסת. כיום קיים במקום בניין מגורים. בית העלמין היהודי של מפן הושחת בשנת 1952 ושוב בשנת 1987/88.

-------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

באד בנטהיים

Bad Bentheim

עיר במחוז גראפשאפט (Grafschaft) בסקסוניה תחתית, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: במאה ה-14; שיא האוכלוסייה היהודית: 81 ב-1885; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: 24.

הקהילה היהודית בבאד בנטהיים קמה במאה ה-17. בשנת 1881, רוב החברים היו סוחרים וקצבים. בתי קברות יהודיים קודשו בבאד בנטהיים ב-1694 וב-1874 (בברגקאמפן (Bergkaempen) ובהילגנשטייג (Hilgenstiege), בהתאמה). בשנת 1853 הקהילה הקימה בית כנסת ברחוב וילהלם פינת רחוב מדרגות בית הכנסת (Synagogenstiege / Willhelmstrasse) ובית ספר בשנת 1864, שעבר לבניינים חדשים ב-1874 וב-1912 ונסגר בשנת 1922.

יהודי באד בנטהיים היו פעילים בפוליטיקה המקומית ובחיי החברה, וכיהנו בדירקטוריון מועדון הספורט, אגודת המורים וארגון חקלאי העופות.

סניף של חברה יהודית מתנדבת (ארגון שסייע למהגרים יהודים מפולין) הוקם בבאד בנטהיים ב-1920 בערך.

בשנת 1933 חיו בבנטהיים 24 יהודים, לפחות 11 מהם עזבו לפני 1938. מאוחר יותר, ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) נעצרו גברים יהודים, רכוש יהודי הושחת ופנים בית הכנסת נותץ. חפצי קודש הושארו ברחוב, אך תושב שכן הציל אותם מהרס. העירייה החרימה את בית הכנסת, ולאחר מכן, בשנת 1939, הבניין נמכר. 12 יהודים מקומיים עזבו (רובם ברחו להולנד) לאחר "ליל הבדולח"; שני היהודים האחרונים שנותרו בעיר עזבו בשנת 1942. לפחות 17 מיהודי באד בנטהיים נִספו בשואה.

במהלך שנות השישים של המאה העשרים, בית הכנסת שוכן בבניין מסחרי. אנדרטה הוקמה בשנת 1985 ברחוב מדרגות בית הכנסת, בו עמד פעם בית הכנסת.

-------------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.