קהילת יהודי מאריבור

MORPURGO

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

השם מורפורגו קשור בשמה של העיר מארבורג, בהסן, גרמניה, או עם העיר מריבור בסלובניה, הידועה באיטלקית בשם מרבורגו ובגרמנית בשם מרקבורג.

מורפורגו מתועד כשם משפחה יהודי עם מספר משפחות יהודיות מאיטליה. במאה ה-19, מורפורגו מתועד כשם משפחה יהודי ברשימה משנת 1848 המפרטת את שמותיהם של יהודים מטוסקנה, איטליה, אשר התיישבו בטוניס. הגרסה אמורבורגו מופיעה בכתובה מטוניס מ-22 בנובמבר 1871, של לאה, בתו של יוסף אמורבורגו ושל יוסף, בנו שלסולומון קרדוזו.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה מורפורגו כוללים את המשוררת העברית רחל לוצאטו מורפורגו (1871-1790) מטריסטה, איטליה.

המגדל היהודי, מאריבור, סלובניה, 2016

המגדל היהודי הוא מגדל ביצורים מימי הביניים המהווה חלק מחומת העיר. הוא נמצא בפינה הדרומית-מערבית של הרובע היהודי לשעבר של מאריבור

צילום: חיים גיוזלי

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות חיים גיוזלי

רחוב היהודים, מאריבור, סלובניה, 2016

הרחוב נמצא בחלק הישן של מאריבור, במקום בו היה הרובע היהודי בימי הביניים. היהודים גורשו ממאריבור בשנת 1497

צילום: חיים גיוזלי

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות חיים גיוזלי

מראה מבחוץ של בית הכנסת, מאריבור, סלובניה, 2016

מראה מכיוון רחוב היהודים. בית הכנסת נבנה בסגנון גותי במאה ה-14 והוא נזכר לראשונה ב-1429. למרות שהיה בעל גודל צנוע הוא היה מבנה בולט ברובע היהודי שהיה סמוך לחומת העיר הימי ביניימית. עם גירוש היהודים ממאריבור ב-1497 הפך בית הכנסת ב-1501 לכנסייה. מסוף המאה ה-18 עד סוף המאה ה-20 היה בית מגורים. מאז 2001 המבנה משמש כאולם תצוגה לתערוכה על תולדות יהודי מאריבור

צילום: חיים גיוזלי

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות חיים גיוזלי

מראה מבחוץ של בית הכנסת, מאריבור, סלובניה, 2016

מראה מן הפינה הצפון-מזרחית. בית הכנסת נבנה בסגנון גותי, כנראה לקראת סוף המאה ה-14, והוא נזכר לראשונה בשנת 1429. למרות גודלו הצנוע הוא היה בניין בולט ברובע היהודי שהיה סמוך לחומת העיר הימי ביניימית. עם גרוש יהודי מאריבור ב-1497 הבניין הפך ב-1501 לכנסייה. מסוף המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-20 שימש הבניין כבית מגורים. מאז 2001 הבניין הפך למוזיאון בו מוצגת תערוכה על תולדות יהודי מאריבור

צילום: חיים גיוזלי

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות חיים גיוזלי

בית הכנסת במאריבור, סלובניה, 2016

מראה מהטיילת מצד מזרח. בית הכנסת נבנה בסגנון גותי, כנראה לקראת סוף המאה ה-14 והוא נזכר לראשונה בשנת 1429. למרות גודלו הצנוע הוא בלט ברובע היהודי שהיה סמוך לחומת העיר הימי ביניימית. עם גרוש יהודי מאריבור ב-1497 הבניין הפך ב-1501 לכנסייה. מסוף המאה ה-18 ועד סוך המאה ה-20 היה הבניין בית מגורים. מאז 2001 הבניין הפך למוזיאון בו מוצגת תערוכה על תולדות יהודי מאריבור

צילום: חיים גיוזלי

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות חיים גיוזלי

Israel Isserlein (1390-1460), rabbinical authority, born in Regensburg, Bavaria (now in Germany) and educated at the home of his uncle in Wiener Neustadt, Austria. In 1421 his mother and uncle were killed in anti-Jewish persecutions and he moved to Marburg, Styria (now Maribor, Slovenia), returning to Wiener Neustadt in 1445 when he was appointed rabbi and head of the rabbinical court for the city and its environs.

Isserlein spent the rest of his life there and thanks to him, Wiener Neustadt became an oustanding center of Torah study. Leading scholars from many parts addressed their queries to him. He lived a life of piety and ascetism, refusing to take a salary for his services. His best-known work is "Terumat ha-Deshen", a collection of halakhic responsa. His works shed valuable life on the internal life of Central European communities of his time.

ספליט Split

(במקורות היהודיים אישפלטרא, באיטלקית ספאלאטו)

עיר נמל בקרואטיה. בעבר יוגוסלביה.


יהודים התיישבו במקום כנראה עוד בימי הרומאים. בסמוך לעיר נתגלה בית-עלמין יהודי מן המאה השלישית לספירה, אבל מציבות יהודיות ראשונות בספליט מקורן במאה ה-16.

באותו הזמן ישבו בעיר יהודים "ספרדים מערביים" יוצאי ספרד או איטליה, ויהודים "ספרדים מזרחיים" משטחי הכיבוש הטורקיים בבלקנים, ולימים התמזגו לקהילה ספרדית אחת. יהודים אשכנזים היו מעטים בעיר, ביניהם הייתה משפחת מורפורגו ממאריבור. זאת הייתה תקופת שלטונה של וונציה (שנמשכה עד המאה ה-19) ויהודי המקום היו משוחררים מעול האינקוויזיציה וזכו בהקלות רבות במסחר עם הקיסרות העותמאנית.

בסוף המאה ה- 16 הקים היהודי דניאל רודריגז נמל חופשי בספליט באישורהסנאט הוונציאני, ויהודי אחר, יוסף פנסו, תרם להרחבתו כעבור מאה שנה. רבים מיהודי ספליט התעשרו, ושלטונות המקום הטילו הגבלות על רכישת נכסי דלא ניידי בידי נוצרים, כדי שלא ימהרו למשכן אותם אצל בעלי-חוב יהודיים.

בהתקפת הטורקים בשנת 1657 הופקדה בידי היהודים הגנת אחד המגדלים בעיר, מאז נודע המגדל בשמו "העמדה היהודית".

בתחילת המאה ה-18 נעשו נסיונות לסלק את היהודים ממסחר במזונות ומעיסוק בחייטות, ובשנת 1738 הוטלו עליהם גזירות, כגון איסור יציאה משכונת מגוריהם (נקבע גיטו) בשעות הלילה, איסור העסקת נוצרים, וחובת לבישת ה"כובע היהודי". הגיטו בוטל בימי המשטר הנפוליוני. אחרי שעברה העיר לשלטון אוסטריה בשנת 1814, הונהגו בה "החוקים היהודיים" של אוסטריה. שוויון זכויות מלא השיגו היהודים רק בשנת 1873.

כבר בסוף המאה ה-18 נותרו בספליט 173 יהודים בלבד, והגירתם, בעיקר לאיטליה, נמשכה כל הזמן, במקום המשפחות היהודיות שהיגרו באו משפחות מקרואטיה ובוסניה.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בספליט קרוב ל- 300 יהודים.


תקופת השואה

בימי המלחמה, כשכבשו האיטלקים את המקום באפריל 1941, נמצאו בספליט כ- 400 יהודים, ביניהם פליטים מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ואחרים. הצבא האיטלקי מנע פגיעות ביהודים, וב-1943 אף הותיר מעבר של כאלפיים פליטים יהודים מקרואטיה.

ביוני 1942 הרס אספסוף קרואטי מוסת את בית הכנסת, את מוסדות הקהילה ובתים ועסקים רבים של יהודים. בלחץ גרמני הוכנסו יהודים למחנות איטלקיים באיי החוף, ובספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית, נמלטו מאות מהם לאיטליה. הנותרים נאלצו להירשם אצל הגרמנים ושולחו למחנה ליד בלגראד. רובם לא שרדו עד תום המלחמה.


אחרי המלחמה שבו יהודים לחיות בספליט. ב-1947 חיו שם 163 יהודים.

ב-1970 התגוררו בספליט כ-120 יהודים. בית- חולים צבאי חדש שהוקם בעיר נקרא על שם הרופא היהודי, ד"ר איזידור פריירא-מוליץ, שהיה מייסד חיל הרפואה היוגוסלאבי.

Slovenia

Republika Slovenija - Republic of Slovenia

A country in central Europe, member of the European Union (EU). Until 1991 part of Yugoslavia. 

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 100 out of 2,100,000.  Main Jewish organization:

Jewish Community of Slovenia
Phone: 386 (0) 31 376 468
Email: office@jewish-community.si  
Website: https://jewish-community.si/

ליובליאנה Ljubliana

(בגרמנית לייבאך)

בירת סלובניה. בעבר חלק מיוגוסלביה.


"דרך יהודית" ו"רחוב יהודי" השתמרו במקום מן המאות 13-12.

יהודי ליובליאנה עסקו במסחר, במתן הלוואות בריבית ובמלאכה; והורשו להחזיק בנכסי מקרקעין.

בגירוש יהודי קארינתיה וסטיריה ב-1496, לא גורשו יהודי ליובליאנה. אולם בשנת 1513 נענה הקיסר מאכסימיליאן לתביעת העירונים ואסר על יהודי ליובליאנה לעסוק במסחר. שנתיים אחר כך גורשו היהודים מהעיר.

בימי ליאופולד ה-2, בשנת 1672, נאסרה על היהודים הישיבה בכל המחוז. במחצית השנייה של המאה ה-18 הותר ליהודים לסחור בירידים בליובליאנה.

בימי מלכות איליריה מיסודו של נאפוליון התיישב במקום היהודי אברהם הימן מבאוואריה ופתח עסק של חלפנות. לאחר שחזרה העיר לשליטה אוסטרית (1814) ניהל מאבק עם השלטונות על זכות הישיבה שלו. עם האמאנציפאציה ב-1867 התחדש היישוב היהודי בליובליאנה, וב-1910 מנה 116 נפש.

עד 1918 השתייכו יהודי ליובליאנה לקהילת גראץ ומאז לקהילת זאגרב.

ב-1969 מנתה הקהילה החדשה 84 נפש.

בשנת 1997 ישבו 75 יהודים בסלובניה כולה; רובם בליובליאנה. שם נמצא גם הארגון הקהילתי היהודי היחיד בסלובניה.