קהילת יהודי ספליט
(במקורות היהודיים אישפלטרא, באיטלקית ספאלאטו)
עיר נמל בקרואטיה. בעבר יוגוסלביה.
יהודים התיישבו במקום כנראה עוד בימי הרומאים. בסמוך לעיר נתגלה בית-עלמין יהודי מן המאה השלישית לספירה, אבל מציבות יהודיות ראשונות בספליט מקורן במאה ה-16.
באותו הזמן ישבו בעיר יהודים "ספרדים מערביים" יוצאי ספרד או איטליה, ויהודים "ספרדים מזרחיים" משטחי הכיבוש הטורקיים בבלקנים, ולימים התמזגו לקהילה ספרדית אחת. יהודים אשכנזים היו מעטים בעיר, ביניהם הייתה משפחת מורפורגו ממאריבור. זאת הייתה תקופת שלטונה של וונציה (שנמשכה עד המאה ה-19) ויהודי המקום היו משוחררים מעול האינקוויזיציה וזכו בהקלות רבות במסחר עם הקיסרות העותמאנית.
בסוף המאה ה- 16 הקים היהודי דניאל רודריגז נמל חופשי בספליט באישורהסנאט הוונציאני, ויהודי אחר, יוסף פנסו, תרם להרחבתו כעבור מאה שנה. רבים מיהודי ספליט התעשרו, ושלטונות המקום הטילו הגבלות על רכישת נכסי דלא ניידי בידי נוצרים, כדי שלא ימהרו למשכן אותם אצל בעלי-חוב יהודיים.
בהתקפת הטורקים בשנת 1657 הופקדה בידי היהודים הגנת אחד המגדלים בעיר, מאז נודע המגדל בשמו "העמדה היהודית".
בתחילת המאה ה-18 נעשו נסיונות לסלק את היהודים ממסחר במזונות ומעיסוק בחייטות, ובשנת 1738 הוטלו עליהם גזירות, כגון איסור יציאה משכונת מגוריהם (נקבע גיטו) בשעות הלילה, איסור העסקת נוצרים, וחובת לבישת ה"כובע היהודי". הגיטו בוטל בימי המשטר הנפוליוני. אחרי שעברה העיר לשלטון אוסטריה בשנת 1814, הונהגו בה "החוקים היהודיים" של אוסטריה. שוויון זכויות מלא השיגו היהודים רק בשנת 1873.
כבר בסוף המאה ה-18 נותרו בספליט 173 יהודים בלבד, והגירתם, בעיקר לאיטליה, נמשכה כל הזמן, במקום המשפחות היהודיות שהיגרו באו משפחות מקרואטיה ובוסניה.
ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בספליט קרוב ל- 300 יהודים.
תקופת השואה
בימי המלחמה, כשכבשו האיטלקים את המקום באפריל 1941, נמצאו בספליט כ- 400 יהודים, ביניהם פליטים מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ואחרים. הצבא האיטלקי מנע פגיעות ביהודים, וב-1943 אף הותיר מעבר של כאלפיים פליטים יהודים מקרואטיה.
ביוני 1942 הרס אספסוף קרואטי מוסת את בית הכנסת, את מוסדות הקהילה ובתים ועסקים רבים של יהודים. בלחץ גרמני הוכנסו יהודים למחנות איטלקיים באיי החוף, ובספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית, נמלטו מאות מהם לאיטליה. הנותרים נאלצו להירשם אצל הגרמנים ושולחו למחנה ליד בלגראד. רובם לא שרדו עד תום המלחמה.
אחרי המלחמה שבו יהודים לחיות בספליט. ב-1947 חיו שם 163 יהודים.
ב-1970 התגוררו בספליט כ-120 יהודים. בית- חולים צבאי חדש שהוקם בעיר נקרא על שם הרופא היהודי, ד"ר איזידור פריירא-מוליץ, שהיה מייסד חיל הרפואה היוגוסלאבי.
ארתור רודזינסקי
(אישיות)ארתור רודזינסקי (1892- 1958), מנצח. נולד בספליט, קרואטיה (אז חלק מאוסטריה-הונגריה). למד בקונסרבטוריון של וינה אצל אמיל ריטר פון זאואר (Sauer), פרנץ שאלק (Schalk) ופרנץ שרקר (Schreker). ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית של ורשה ועל תזמורת האופרה שלה. ב-1925 הגיע לארה"ב והיה עוזר מנצח של ליאופולד סטוקובסקי בתזמורת פילדלפיה. ב-1929 מונה למנהל ראשי של התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. מ-1933 ניצח על תזמורת קליוולנד וב-1937 הכין את תזמורת NBC לכבוד ביקורו של טוסקניני. באותה שנה מונה למנצח קבע של התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק, אך התפטר ב-1947 ובמשך שנה ניצח על התזמורת הסימפונית של שיקגו. מ-1948 התגורר ברומא והופיע ברחבי אירופה ואמריקה הדרומית. הופעתו האחרונה נערכה ב-1958, כשניצח על טריסטן ואיזולדה באופרה של שיקגו. נפטר בבוסטון, מסצ'וסטס (ארה"ב).
פארדו, פרדו
(שם משפחה)שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה פרדו (פארדו), שפירושו המילולי בספרדית "אפור" או "קודר", קשור בשמה של העיירה אל פרדו, במחוז מדריד, מרכז ספרד. שם משפחה זה יכול להיות קשור גם בשמה של העיירה פרדו דל ראי בדרום מערב ספרד. על פי המסורת המשפחתית, בעיירה זאת התגוררה לפני גירוש ספרד אבותיה של משפחת פרדו, שענפיה השונים הגיעו לאימפריה העותומנית, הולנד, איטליה, אנגליה וצפון אמריקה. פרדו מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1642 במקסיקו עם יהודי בשם נונו פרדו.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי פרדו כוללים את הרב דויד פרדו אשר נולד ביוון וחי בהולנד במאה ה-17; את הפייטן הרב דויד שמואל בן יעקוב פרדו (1790-1718) אשר נולד באיטליה; ובמאה ה-20 את השחקן והמורה הישראלי חיים פרדו.
ישורון
(שם משפחה)YESHURUN
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
בתנ"ך ישורון מופיע כאחד השמות של ישראל, כמו בפסוק "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים, ל"ב,ט"ו).
יסורון וישורון הם שמותיהן של משפחות יהודיות מצאצאי האנוסים אשר התיישבו באמסטרדם, הולנד, ובהמבורג, גרמניה, לאחר שברחו מספרד ומפורטוגל. יזורון ויסורון מתועדים כשמות משפחה יהודיים במאה ה-17 בגרמניה.
אנשים ידועים אשר נושאים שם משפחה זה כוללים את המשורר הישראלי יליד אוקראינה אבות ישורון (1904 -1992), אשר נולד בשם יחיאל פרלמוטר.
מורפורגו
(שם משפחה)שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
השם מורפורגו קשור בשמה של העיר מארבורג, בהסן, גרמניה, או עם העיר מריבור בסלובניה, הידועה באיטלקית בשם מרבורגו ובגרמנית בשם מרקבורג.
מורפורגו מתועד כשם משפחה יהודי עם מספר משפחות יהודיות מאיטליה. במאה ה-19, מורפורגו מתועד כשם משפחה יהודי ברשימה משנת 1848 המפרטת את שמותיהם של יהודים מטוסקנה, איטליה, אשר התיישבו בטוניס. הגרסה אמורבורגו מופיעה בכתובה מטוניס מ-22 בנובמבר 1871, של לאה, בתו של יוסף אמורבורגו ושל יוסף, בנו שלסולומון קרדוזו.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה מורפורגו כוללים את המשוררת העברית רחל לוצאטו מורפורגו (1871-1790) מטריסטה, איטליה.
יסורון (ישורון)
(שם משפחה)שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
בשפות הלועזיות השם ישורון מופיע במספר צורות איות שונות. בתנ"ך ישורון מופיע כאחד השמות של ישראל, כמו בפסוק "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים, ל"ב,ט"ו). יסורון וישורון הם שמותיהן של משפחות יהודיות מצאצאי האנוסים אשר התיישבו באמסטרדם, הולנד, ובהמבורג, גרמניה, לאחר שברחו מספרד ומפורטוגל.
יאורון ויסורון מתועדים כשמות משפחה יהודיים בגרמניה במאה ה-17. במאה ה-20, יסורון מתועד כשם משפחה יהודי עם יוסה יסורון מהמבורג, גרמניה,אשר נספה במחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ בזמן מלחמת העולם השנייה.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי יסורון כוללים במאה ה-17 את הרב יצחק בן אברהם חיים יסורון, החכם ("הרב") של הקהילה היהודית הפורטוגזית בהמבורג, גרמניה.
פינצי
(שם משפחה)שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
פימצי קשור בשמה של העיירה פאנצה במחוז רוונה, מרכז איטליה. לפעמים השם פינצי קשור בשם פינאה, שהוא גרסה איטלקית של השם המקראי פנחס. פינצי הוא שמה של משפחה יהודית איטלקית שמתועדת כבר במאה ה-13. אפשר שמקורה בגרמניה, וזאת משום שכמה מחבריה כונו בשם טדסקו, שפירושו באיטלקית הוא "גרמני". משפחות בשם פינצי מתועדות בימי הביניים בבלקנים, בירושלים, ומאוחר יותר אנגליה. במאה ה-12 פינצי מתועד כשם משפחה יהודי עם מנחם דל פינצי. במאה ה-18, פינצי מתועד כשם משפחה יהודי on בכתובה מטוניס מ-17 ביוחי 1788, של אסתר, בתו של מסעוד פינצי, ושל בעלה אלי, בנו שליצחק אספינוזה. במאה ה-19 שם המשפחה פינצי מופיע ברישמת המשפחות היהודיות שהיגרו מטוסקניה, איטליה, לטוניס בשנת 1848.
במאה ה-20, פינצי מתועד בטוניס כשם משפחה יהודי. ויטוריו פינצי, יליד ליבורנו, איטליה, קיבל רשיון להקים בית דפוס בטוניס ב-4 במאי 1880.
אישים מוכרים בעלי שם משפחה זה כוללים
במאה ה-15 את מרדכי (אנג'לו) בן אברהם פינצי, רופא, מתימטיקאי ואסטרונום איטלקי; את ג'יוספה פינצי (1886-1815), לוחם חירות איטלקי; את הרב אברהם פינצי אשר שימש כרב ראשי של קהילת יוצאי ליבורנו בטוניס ("הגרונים") החל משנת 1879 ועד מותו בשנת 1888; את ג'רלד פינצי (1956-1921), מוסיקאי ומורה לקומפוזיציה באקדמיה המלכותית למוסיקה בלונדון; ורני פינצי, נולד בישראל למשפחה של יוצאי בולגריה בשנת 1961, אשר שימש כמנכ"ל בית התפוצות בשנים 2006-2002.
מירוסלב פלדמן
(אישיות)Miroslav Feldman (1899-1976), poet, writer, physician, and partisan, born in Virovitica, Croatia (then part of Austria-Hungary). He studied medicine in Zagreb and Vienna. He worked as a physician in various places in Yugoslavia, among them Virovitica, Pakrac, Osijek, Sarajevo and Zagreb. After Yugoslavia was invaded by Germany and its allies, he fled to Split where he joined the partisan forces. Feldman was instrumental in organizing the partisan medical service, serving as a naval medical officer for the partisan forces in the region of Istria and the Dalmatian coast of Yugoslavia.
Feldman started his literary career as a poet, and then became a playwright. His works include Arhipelag snova ("Dream Archipelago"), Vožnja (“Driving”), Profesor Žič (Professor Zic), Zec (“Rabbit”), U pozadini (“In the background"), Iz mraka (“Out of the Dark”). Feldman was the president of the Yugoslav and Croatian branches of PEN – the international association of writers.