מקור השם כהן

Henry Cohen (1900-1977), physician, born in Liverpool, England. Cohen became one of Britain's leading medical administrators and helped to establish the country's National Health Service. He was professor of medicine at the university of Liverpool from 1934 to 1965 and made many contributions to medicine, especially in diagnosis. Among his public offices, he was president of the British Medical Association (1950-52), the General Medical Council (1964-73), the Royal Society of Health (from 1958) and the Royal Society of Medicine (1963-65). From 1970 he was chancellor of Hull University. Cohen was active in Jewish affairs in Liverpool and nationally. Many of his lectures were published.

Richard Cohen (b. 1940), known under the pseudonym of Rocambole, Argentine designer and illustrator born in Buenos Aires, Argentina. Between 1961 and 1963 he studied serigraphy (screen-printing onto fabrics, ceramics, paper or wood), and its uses for posters. In 1964 he joined the School of Fine Arts, University of La Plata. In 1967 he exhibited his works for the first time in Buenos Aires. He graduated in 1975 and then went to work in Brazil as an illustrator and cartoon artist.

Since that time he designed album covers, posters, and stage sets. In 1984 he joined the Faculty of Fine Arts of the Buenos Aires University as a teacher of drawing in the areas of Design, Fine Arts and Film Animation. In 1996 he founded the Studio Cybergraph for digital art and animated design. The studio received the ACE Award for "Best album cover design" in 1997.

Eli Cohen (1924 - 1965), Israeli secret agent.

Born in Alexandria, Egypt. He was an outstanding student and an Egyptian patriot, working for the Egyptian nationalist movement. He began to study electricity at Farouk University in Alexandria, but had to leave with other Jewish students following the establishment of the State of Israel. Cohen became involved in underground Zionist activities and was imprisoned by the Egyptians and then expelled from Egypt. After going to Israel in 1957 he joined the Mossad and was sent to Syria to infiltrate the higher ranks. His cover was so successful in Damascus that he was even proposed as a cabinet minister. All the time he was relaying crucial military information back to Israel. In 1965 he was apprehended by new tracking equipment which detected his illicit transmitter and a search of his room revealed a photography laboratory. Initially the Syrians thought he was an Arab but under torture he revealed his identity. He was publicly hanged in Damascus.

Hermann Cohen (1842-1918) Philosopher. The son of a cantor in Koswig, he received a Jewish and general education and studied at the University of Berlin where he fell under the influence of Kantian philosophy. Invited to teach at the University of Marburg, he was soon a full professor. He married the daughter of the famous composer of cantoral music, Louis Lewandowski. Cohen taught in Marburg until 1912 and was an outstanding figure in Jewish intellectual life. He founded a group of philosophers known as the Marburg School of Neo-Kantianism, which advocated a radical idealism rooted in reason. His early writings on Judaism advocated assimilation but from the 1890s he developed a warm commitment and after his retirement, when he moved to Berlin, he became deeply involved in Jewish thought and wrote a work which deeply influenced, among others, Franz Rosenzweig and Martin Buber.

Maier Cohen (Kohn) (1802-1875), cantor, born in Schwabach, Germany. He opened a Jewish girls' school in Munich in 1825 and in 1832 helped to organize a synagogue choir. He became assistant cantor in Munich and the synagogue published his book of choral compositions. This was the first modern compilation of traditional (and also original) cantorial melodies.

Benjamin Cohen (1726-1800), financier. He conducted extensive financial operations first in Amersfoort, then Amsterdam, Netherlands. He exported from his Dutch tobacco plantations to the Baltic areas and imported large quantities of diamonds from Brazil. At the time his was the only Jewish firm in Amsterdam to issue loans and he made two large loans to the Prussian government. Cohen was financial adviser to William V of Orange who stayed at his home in Amersfoort. He was also a patron of Jewish letters.

רפאל א. כהן נולד במקנס, מרוקו, בשנת 1932. מגיל צעיר היה פעיל בתנועות נוער וספורט של הקהילה היהודית. במשך עשר שנים היה מורה בבית הספר של "אליאנס" במקנס, ואז החל ללמוד ב"אקול נורמאל סופריור", מוסד להכשרת מורים ברבאט, מרוקו. הוא המשיך בלימודיו בפריז וקיבל תואר "יועץ בתכנון והכוונה חינוכית ומקצועית" בשנת 1962.
רפאל כהן הצטרף ל"רשות האשלג" (OCP), חברת מכרות ממשלתית מרוקאית, ועבד כמנהל משאבי אנוש במכרות אשר בחוריבגה. בשנת 1967, בשל הסיכונים הבטחוניים שבהם נמצאו יהודי מרוקו אחרי נצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים, עבר אל רבאט ושימש יועץ לענייני כח אדם בהנהלת "הרשות לאשלג".

בשנת 1972 התיישב בקנדה עם משפחתו. הוא עבד כיועץ להכשרת כח אדם בחברת HQ (חברה לייצור חשמל בחבל קויבק) ובמקביל למד באוניברסיטת מונטריאל וקיבל תואר שני בחינוך מבוגרים (אנדרגוגיה). בחברת החשמל מילא מגוון תפקידים, ביניהם יועץ לפסיכולוגיה ארגונית, מנהל פרוייקטים מיוחדים ומנהל תיכנון אסטרטגי, עד לפרישתו בשנת 1995. אחרי פרישתו המשיך בפעילות מקצועית עד 2001, והיה שותף בהקמת חברת ייעוץ ליזמים בתעשייה ובמסחר, ושימש מנהל החברה.

בשנת 1956 התחתן עם ז'ורז'ט ק. כהן, בת למשפחה מיוחסת, שנולדה במקנס ב- 1932. לזוג שלושה ילדים: פרופ' אריק א. כהן, מומחה לרטרו-וירוסים מאוניברסיטת מונטריאל וחוקר בעל שם עולמי בתחום נגיף האיידס. נשוי ואב לבת, אן-אסתר, בת זוגתו היא ד"ר ז'ולי ברונו, פרופסור לרפואה במחלקה לרפואה משפחתית של אוניברסיטת מונטריאול וסגן-מנהלת המרכז למחקר CHUM; ד"ר גיטל היישין לבית כהן היא רופאת שיניים עצמאית במרפאה פרטית שהקימה, נשואה לד"ר ריצ'רד היישין, קרדיולוג מנהל מח' קרדיולוגיה בבית החולים המלכותי ע"ש ויקטוריה במונטריאל. שלושת ילדיהם הם מארק-דניאל, מיכאל-רפאל וקייט-לורן; גד ג'. כהן הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת מקגיל, שותף לשעבר במשרד "וייט וקייס" בניו יורק, ונשיא חברת האנרגייה האמריקאית "סטלת' אנרג'י". נשוי לאלן כהן לבית ויינברג ואב לשתי בנות, מדליין-לאה וקלייר-יעל.


אוסף רפאל וז'ורז'ט כהן בבית התפוצות

משנת 1993 עוסק רפאל כהן בפרוייקט גניאלוגי והיסטורי נרחב, אשר מוקדש לתיעוד ויזואלי וגניאלוגי של משפחות יהודיות והקהילה היהודית במקנס, מרוקו. עלה בידו לצבור חומר רב ומרשים, אילנות יוחסין וצילומים מהם ניבטים החיים התוססים של יהודי מקנס בשנים שלפני גלי העזיבה לישראל, לצרפת ולמקומות אחרים. בתצלומים ניכרת הפעילות החינוכית הענפה בקהילה, בעיקר המאמץ שנעשה להבטיח שכל ילד יהודי, ולא רק ילדי משפחות עשירות, יזכה לקבל חינוך נאות. אוסף עצי המשפחה מכיל אילנות יוחסין של הרבה משפחות מכובדות במקנס, ביניהן טולדנו, בוסידן, כהן, אלקריף, מסאס, בן-עטר, אבו-חצירה וברדוגו, ועוד מאות שמות משפחה ועשרות אלפי אנשים שרשומים בעשרות אילנות יוחסין.

בשנת 2007 החליטו רפאל וז'ורז'ט כהן לתרום לבית התפוצות את אוסף המסמכים העצום על קהילת מקנס. האוסף צורף אל מאגרי המידע של בית התפוצות.

כהן, רונלד סיר ( -1945) איש עסקים, ידוע גם בשם "אבי ההשקעה חברתית", נולד בקהיר, מצרים, למשפחה שמקורה בעיר חלב שבסוריה.

לאחר משבר סואץ ב-1956 וכתוצאה מרדיפת היהודים בתקופת הנשיא המצרי נאצר נאלצה משפחתו לברוח ממצרים ולהגר לאנגליה. עם תום לימודיו בבית ספר בצפון לונדון זכה כהן במלגה לאוניברסיטת אוקספורד, שם סיים תואר ראשון בכלכלה. את לימודי ההמשך עשה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן עבד לפרנסתו כמנהל השקעות.

בשנת 1972 ייסד יחד עם שני חבריו לספסל הלימודים מבית הספר לעסקים את "אייפקס פרטנרס" אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בבריטניה. בראשית דרכה החברה צמחה באיטיות אולם ב-1990 חלה קפיצה משמעותית בהיקף פעילותה והיא נהפכה לחברת ההון סיכון הגדולה בבריטניה ול"אחת משלוש החברות הגלובליות המשמעותיות בעולם קרנות הון סיכון". ב-2002 כהן היה לחבר הראשון במועדון המצומצם של היכל התהילה של בעלי ההון העצמי באגודה הבריטית של קרנות הון סיכון.

ארגונו של כהן היה אחראי גם לעידוד השקעות משמעותיות בחברות ישראליות. כשפרש מתפקידו כיו"ר החברה, לאחר שלושים ושלוש שנים בתפקיד, אייפקס הייתה חברת ההשקעות הפרטית הגדולה ביותר בעולם שבסיסה באירופה, עם שיא השקעות מרשים של יותר מ-40 מיליארד דולר בתיקי ניהול השקעות, משרדים בשמונה מדינות ויותר מ-300 עובדים.

כהן הוא חלוץ בתחום ההשקעה החברתית. בשנת 2000 נתמנה ליו"ר ארגון SITF - כוח משימה מיוחד להשקעות חברתיות. מטרות הארגון הרשמיות היו: "להגדיר יישום שיטות יזמות על מנת להשיג תשואות חברתיות וכלכליות גבוהות יותר מהשקעה חברתית, לרתום כישרונות חדשים ורכישת מיומנויות, להניע התחדשות כלכלית, ולשחרר מקורות חדשים של השקעה פרטית ומוסדית".

בשנת 2002 ייסד כהן את קרן ברידג'ס ונצ'רס, להשקעה בצמיחה בת קיימא וחדשנית המספקת גם החזרים כספיים וגם הטבות חברתיות וסביבתיות, ובשנת 2003 ייסד יחד עם סר הארי סולומון, מנכ"ל לשעבר ומייסד חברת אחזקות "הילסדאון", את "קרן פורטלנד" שמטרתה לפתח את המגזר הפרטי הפלסטיני ולהקל על עוני באמצעות יזמות בישראל. לקרן יש משרדים בלונדון, בתל אביב וברמאללה.

בשנת 2005 עמד סר רונלד, שהמלכה אליזבת העניקה לו תואר אבירות, בראשות הוועדה לנכסים ללא דורשים, שבחנה כיצד ניתן להשתמש בכספים מחשבונות בנק רדומים לתועלת הציבור. ההמלצה הסופית של הוועדה הייתה להשתמש בכספים להקמת בנק השקעות חברתי שיסייע לפרויקטים של צדקה והתנדבות וימומן באמצעות אספקת הון ראשוני ומתן ערבויות ובטחונות.

בשנת 2007 היה כהן המייסד והמנהל הבלתי רשמי של חברת הפיננסים החברתית של בריטניה, שהיא חברת ייעוץ לונדונית העובדת במרץ על מנת ליצור שוק השקעות חברתיות בבריטניה.
סר רונלד כהן מכהן גם כיו"ר ה-BSC, בנק ההשקעות החברתיות הראשון מסוגו בבריטניה, מאז השקתו הרשמית ביולי 2011,. תפקידו של ה- BSC הוא להאיץ את הצמיחה של שוק ההשקעות החברתיות כדי שלארגונים פיננסיים עם אוריינטציה חברתית תהיה גישה גדולה יותר להון סביר, וזאת תוך שימוש בכ- 400 מיליון ליש"ט שווי נכסים ללא דורשים שהושארו בחשבונות בנק במשך 15 שנים, ו- 200 מיליון ליש"ט שמוזרמים מהבנקים הראשיים בבריטניה.

בתחום הפוליטי, כהן היה מועמד ב -1974 לפרלמנט הבריטי כמתמודד למפלגה הליברלית מטעם אזור קנסינגטון, וב-1979 היה מועמד לפרלמנט האירופי מטעם אזור לונדון המערבית.
בשנת 1996 כהן העביר את תמיכתו הפוליטית למפלגת העבודה, ושם היה לתומך של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה. בנובמבר 2011 היה כהן קשור מבחינה כלכלית עם תנועה א-פוליטית חדשה בישראל שמטרתה הייתה שינוי שיטת הבחירות במדינת ישראל. כמו כן, הוא חבר ועדת השקעות באוניברסיטת אוקספורד וחבר הנהלת הדירקטוריון של אוניברסיטת הרווארד.

Ernst Julius Cohen (1869-1944), chemist, born in Amsterdam, Netherlands. He became professor of inorganic and general chemistry at Utrecht. He researched iodides and explained the nature of 'tin disease'. Cohen established the Dutch Society for the History of Medicine, Natural Sciences and Mathematics and was the first president of the Dutch Chemical Society. chairman of the Dutch Committee on Coinage and president of the International Union of Pure and Applied Chemistry. He was the author of many works including medical textbooks. In 1941 he was sent to a concentration camp but released on the appeal of the Dutch Chemistry Society. He refused to flee the country and in 1944 was taken to his death in Auschwitz.

Rev. David Hai Jacob Cohen (1946-1957) Hazzan Maghen Daveed Synagogue, Calcutta, India, August 1946 –August 1957

By Abead Ezra Cohen (His son)

Rev. David Hai Jacob Cohen was born in Baghdad in 1901. He was the eldest of four children: he had two sisters and a brother. His father Yakov Abraham Cohen, who was a goldsmith by trade, was forcibly taken into the Turkish Army in WW1, and sent to the front, where he was mortally wounded.  The family found him with other wounded soldiers in a ward lying on stretchers, but when they left the hospital that night to go home, and returned the next morning to visit him, he was not there. They were told that he had passed away during the night and his body had been removed.  His family were not given the opportunity to bury him in a Jewish Cemetery. Not too long after that, David had to leave school to find work in order to support the family.

  Rev. David Cohen

 

Shortly after the British had captured Baghdad from the Turks in 1917, the family decided to leave Iraq for Burma, which was then under British rule, and had a sizeable Jewish community that was quite prosperous, with small businesses and trading in rice and cotton.  Rev. Cohen arrived with his family in Rangoon, Burma in 1918. Not too long after his arrival, he married Esther David. At the time, he did not speak any English, only Arabic and French, which he had been taught at school. He was already well versed in Hebrew.

In Rangoon, he had to take whatever employment came his way in order to support his family.  At one time, he went into business for himself as a cloth merchant. He carried quantities of material on his bicycle going from door to door. He also gave Hebrew lessons and prepared boys for their Bar mitzvah. For a short time, he owned a kosher bakery.

After living for thirteen years in Rangoon, he became a British Subject by naturalization. He took the Oath of Allegiance to His Majesty the King, Emperor of India, His Heirs and Successors on August 20, 1931. His wife having been born in Burma was a British Subject by right.

Rev. Cohen was a wise and intuitive man, a Torah scholar who came from a family of Hachamim (rabbis) in Baghdad.  His voice was powerful and harmonious. He was active in the Rangoon Jewish community.

In 1939 a representative of the Jewish community in Penang, Malaya came over to Rangoon in search of a Hazzan for their synagogue. He heard Rev. Cohen conducting services at the Musmeah Yeshua Synagogue and offered him the job.  Rev. Cohen arrived in Penang on June 13, 1939 and after being there for a few weeks, he decided to accept the job offer and to move there with his wife and six children. On August 20, 1939, they all arrived with great expectations at the beautiful island.

Rev. Cohen was formally appointed Hazzan of the Penang Synagogue. The synagogue was a converted shop at No. 18, Jalan Nagore. It was a small place and had twelve Torah scrolls. He had brought along with him a Sefer Torah made in memory of his deceased aunt who had passed away In Burma.  There were fewer than ten Jewish families living in Penang at the time.

On December 8, 1941, the Japanese invaded British Malaya. Just before the invasion, the British authorities had several ships in the harbor to evacuate the British subjects who wanted to leave.

Most of the Penang Jewish community left for Australia, but Rev. David Cohen decided not to leave Penang at the time. 

By the time of the Japanese invasion of Malaya in December 1941, he had two more sons, Abraham David and Abead Ezra.

On September 2, 1945, the Japanese surrendered to the allies. As there were hardly any Jews left in Penang, Rev. Cohen decided to move with his family to Singapore, where there was a relatively large Jewish community.

Upon the family’s arrival in Singapore, they moved into a transit camp established by the British Army for displaced British Subjects. They were there for eleven months when once again a representative from a Jewish community, this time from Calcutta, India approached him and offered him the job of Hazzan of the Maghen Daveed Synagogue, which he gladly accepted.

On August 4, 1946, Rev. Cohen and his family boarded a ship for India. After eight days of pitching and rolling, they arrived in Calcutta on August 12, 1946.                                       

 

Rev. David at the Maghen Daveed Synagogue at Simchat Torah's Hakkafot

 

In addition to being the Hazzan of the largest Synagogue in Calcutta, he was also appointed to the Beth Din, the Jewish Religious or Civil Court of Law.  He solemnized marriages and visited the sick. He was a certified shochet – a person who has been specially trained and licensed to slaughter permitted mammals and birds for food according to Jewish dietary laws. He was certified only to slaughter poultry.

Services at the Maghen Daveed Synagogue invariably lasted longer than at most of the other synagogues.  During the years when Rev. David Cohen was the Hazzan of the Synagogue it was customary for the other synagogues to end their services early on the morning of Simchat Torah so as to allow their congregants enough time to go to the Maghen Daveed Synagogue to participate with Rev. David Cohen in the joyous ritual of dancing around the Torah, known as the hakkafot.

Among the events for which Rev. Cohen represented the Jewish community at the Raj Bhavan Calcutta Government House was; “All Faith’s Day,” which was held annually on January 26, to celebrate the Indian Republic Day, and the Indian Independence Day celebration held annually on August 15.

By the 1950s, the Calcutta Jewish community was rapidly dwindling many families were leaving for the United States. England, Australia and Israel.                            

Rev. Cohen decided to immigrate with his family to Israel. It was a very difficult decision for him to make as he was by then in his late fifties and was well aware that it would not be easy for him to secure a job as a Hazzan in Israel.  Nevertheless, he felt that it was in the best interest of his family to do so.

In August of 1957 the family left Calcutta for Bombay from Howrah Station, his immediate family included his two married daughters and their families. From Bombay, they were flown to Bahrain and from there to a British military base in Famagusta, Cyprus where they stayed overnight. The next morning a DC-3 Douglas aircraft belonging to Arkia airlines flew them to Lod Airport, near Tel Aviv, now called Ben Gurion airport.  

The next eleven months were spent in “Sha’ar Aliyah” a transit camp for new immigrants near Haifa. Initially Rev. Cohen and his family were extremely unhappy and wanted to either return to India or go to England to join their eldest son Jack, who had settled there several years earlier. Eventually they decided to settle in Israel.  They finally bought an apartment in Kiryat Yam, a suburb of Haifa. His two married daughters and their family each bought an apartment near his.

Their apartments in Kiryat Yam were about a five-minute walk from a beautiful beach on the Mediterranean Sea.  The majority of the inhabitants of the town were new immigrants from Egypt, Iraq, Morocco and Turkey.

Rev. Cohen and some of his neighbors eventually established a small synagogue in Kiryat Yam to which he was appointed Hazzan. His Sefer Torah proved to be very useful. His fluency in Hebrew, Arabic and English enabled him to communicate easily with his new friends and neighbors.

Rev. Cohen and his family with the exception of his two sons, Abraham and Abead, who soon after moving to Kiryat Yam left for London, settled comfortably  into their new life in Kiryat Yam and were quite contented. He was often heard to comment that he should have moved to Israel sooner than when he did.  When he passed away in Israel in 1979, he had nine children and eighteen grandchildren.    

 

דני כהן (נ.1957), זמר, נולד בקרית אונו, ישראל, בנו של אהרן כהן. שר עם קבוצת "בני תימן", אשר גם אביו השתתף בה.

חיים כהן (נ. 1951), זמר. נולד בקרית אונו, ישראל, בנו של אהרן כהן. שר עם קבוצת "בני תימן", אשר גם אביו השתתף בה.

יהודה כהן (נולד ב-1931), זמר. עלה לישראל עם הוריו מחובייש, תימן, בשנת 1934. ילדותו עברה עליו בבנימינה. אחר כך עבר לתל אביב, והוא מתגורר בה גם כיום. מסורת שירתו מן המשפחה, מסבו ומאביו. יהודה כהן היה ממייסדי תיאטרון המחול "ענבל".

אהרון כהן (1927- 1998), זמר, נולד במנאכה, תימן. עלה ארצה בשנת 1949 וחי במושב זנוח עד 1956. עבד כירקן ושר בקבוצת "בני תימן" יחד עם בניו חיים (נולד ב-1951) ודני (נולד ב-1957).

יוסף כהן (נולד ב-1931), זמר. עלה לישראל עם הוריו מחובייש, תימן, בשנת 1934. ילדותו עברה עליו בבנימינה. אחר כך עבר לתל אביב, והוא מתגורר בה גם כיום. מסורת שירתו מן המשפחה, מסבו ומאביו.

פרנסיס ליון כהן (1862- 1934), רב בריטי ומחבר של מוסיקה יהודית ליטורגית. נולד באלדרשוט, אנגליה, ולמד בקולג' היהודים בלונדון. שימש רב בלונדון (1883-85), בדבלין (1885-86) ושוב בלונדון (1886-1904). ב-1905 נתמנה לרב ראשי בבית הכנסת הגדול בסידני ואחר-כך שימש רב צבאי בצבא אוסטרליה (1934-1914). חיבר מאמרים לספר שפורסם לרגל התערוכה ההיסטורית האנגלו-יהודית (1887) ולספר בהוצאת החברה ההיסטורית היהודית של אנגליה (1894). היה עורך לענייני-מוסיקה של האנציקלופדיה היהודית (1906-1901), ערך אוסף של מוסיקה יהודית (כולל "מדריך מוסיקה של בית כנסת לשירה בציבור" ביחד עם ב"ל מוסלי, 1899). כמו כן, עיבד נעימות ישנות שפורסמו ב"לירה אנגלו-יהודית" (1891). כהן נשא לאישה את בתו של החזן מרקוס האסט, ואחת מאחיניותיו הייתה הפסנתרנית הרייט כהן.

Lionel Leonard Cohen (Baron Cohen of Walmer) (1888-1973), judge, born in London, UK, into famous English Jewish family which immigrated from Amsterdam, Netherlands, in 1770. Educated in Eton College and Oxford University, England, he was admitted to the Bar in 1913, made a King's Council in 1929 and then a judge in 1943. In 1946 he was appointed Lord Justice of Appeal and privy councillor. In 1951 he was created Baron Walmer which entitled him to sit in the British House of Lords. In 1960 he retired as Lord of Appeal.

Between 1943 and 1945 he was chairman of the Company Law Amendment Committee and the main draftsman of the amended Companies Act of 1948, which was accepted as a model by many other countries. In the years which followed World War II Cohen chaired several Royal Commissions. From 1946 to 1956 he chaired the Royal Commission on Awards to Inventors, which acknowledged scientists who had made technological advances such as radar and the jet engine during the war, and between 1957-1959 the Commission on Prices, Productivity and Incomes. He also headed the Cohen Inquiry into the crashing of de Havilland Comet airliners in 1954.

Within the Jewish community Cohen was for many years president of the Jewish Board of Guardians and the Jewish Historical Society of England. He was vice-president of the Board of Deputies and president of the Union of Liberal and Progressive Synagogues.

John "Jack" Edward Cohen (1898-1979), businessman and philanthropist, who founded the British Tesco supermarket chain, born in London, England, a son of an immigrant Polish tailor. Initially he worked in his father's tailoring shop in the East End of London, but on the outbreak of World War I he joined the Royal Flying Corps. When he was discharged in 1919, he used his demobilsation payment of GBP 150 to set up as a stall holder in London's Hackney market buying and selling surplus stocks.

A shrewd businessman, he soon became the owner of a number of market stalls, and started a wholesale business. Initially the other stalls were run by members of the family, but gradually non-family members were added. Cohen and his wife worked 7 days a week, starting at dawn and counting money until late in the evening. In 1924 he created the Tesco brand and started to open shops in town centres. By 1939 Cohen owned 100 Tesco stores. In 1932 Cohen travelled to the United States to study the self-service stores which were operating there. He was convinced of the potential of such supermarkets in the UK. Tesco continued to grow fast and the business started to buy up many of its rivals. After World War II the Tesco group comprised some 500 supermarkets.

Cohen was an active worker for the Joint Palestine Appeal and established a complex for the elderly in Herzliya, Israel. He was knighted in 1969.

Mauriciu Cohen Lanaru (1849-1928), composer, violinist, music chronicler, singer, and music teacher, born in Bucharest, Romania, into a Sephardi family. He graduated from the Conservatory of Bucharest and then continued his studies of harmony and counterpoint in Milano, and singing, violin and composition in Paris, where he studied with Jules Massenet, Théodore Dubois and Georges Bizet. He was first violinist of the Odeon Theater in Paris and wrote musical chronicles for Le Figaro newspaper and continued to write for this newspaper after returning to Romania.

He composed romances, choral music on lyrics by the Romanian poet Vasile Alecsandri, chamber music, particularly sonatas and lieder, operas for lyrical theater, including Mazeppa, In ajunul nuntii (“On the eve of the wedding”), Mesterul Manole (“Master Manole”), and Insula florilor (“Flower Island”), that were performed at the fashionable Mitica Georgescu summer garden theater in Bucharest. His articles of music criticism were published in the leading newspapers of the time, including Universul, Romanul, Literatorul, and Timpul. Tehilot Israel, a collection of compositions of Jewish religious music for "solo hazan" was published in 1910. Lanaru was a member of the American Society of Composers.

Idov Cohen (born Yeshaya Dov Cohen Wiesenfeld) (1909-1998), politician, journalist, translator, community leader and Zionist activist, born in Mihaileni, Botosani County, Romania. He studied at a yeshiva in his hometown. Cohen started his journalistic career at the age of 16 with an article published in the Yiddish-language newspaper Unzer Veg. He soon moved to Bucharest, where he published articles, poems, and stories in the Yiddish-language periodicals, while making a living as an accountant. He became a member of the editorial board of the Zionist weekly Renașterea noastră (“Our Renaissance’), from 1933 to 1939, and contributed to Știri din lumea evreească (“News from the Jewish world”) during 1933-1934, Ilustrațiunea evreească (“The Jewish illustration”) during 1933-1937, and along with Miron Grindea he managed the Jewish literary monthly Adam during 1938-1939.

An enthusiast Zionist, Cohen served as General Secretary of the Jewish National Fund (KKL) in Romania from 1933 to 1939. In 1940 he immigrated to the Land of Israel, where for a couple of years he served as editor of Activistul Sionist (“Zionist activist”) and then at several other periodicals.

Cohen was one of the founders of the Miflaga Progresivit (“Progressive Party”) in Israel, a liberal party representing middle class immigrants from Central Europe. He was elected five times to the Knesset from 1948 to 1963. In 1961 Cohen initiated the union between the Progressive Party and the General Zionists and the establishment of the Liberal Party. He also served as a member of the Municipal Council of Tel Aviv. In 1940 he founded the Association of New Immigrants from Romania in Israel.

Cohen worked as a translator from Yiddish, German, French, English and Romanian into Hebrew of fiction and non-fiction books. In 1976 he published Shikhha ve leket: pirkei agada, folklor, hidud vezeher mehavay olamot shehalfu (“Oblivion and silence: chapters of legend, folklore, spirit and memories of a bygone world”), a book dealing with the heritage of the Jews of Romania.