קהילת יהודי פילאדלפיה

Israel Goldstein (1896-1986), rabbi, author and Zionist leader, born in Philadelphia, PA, USA. Goldstein was ordained in the Jewish Theological Seminary in 1916, and then he was the rabbi of Congregation B'nai Jeshurun in New York, the second oldest synagogue in the city, from 1918 until his immigration to Israel in 1960.

During his term as president of the American Jewish Congress (1951-1958) the organization vigorously opposed McCarthyism and supported equal rights for African Americans. He was head of the New York Board of Rabbis, the Jewish National Fund, and the Zionist Organization of America, and helped found the National Conference of Christians and Jews. He was one of the founders of Brandeis University. Between 1961 and 1971 Goldstein was World Chairman of Keren Hayesod-United Israel Appeal.

The Israel Goldstein Synagogue on the Givat Ram campus of the Hebrew University of Jerusalem was built in his honor. The Israel Goldstein Youth Village in Jerusalem was also named for him.

Among his published works are "Century of Judaism in New York", "American Jewry Comes of Age".

סטן גץ (1927-1991) נגן סקסופון. נולד בפילדלפיה. מאז 1942 ניגן בלהקות ג'אז שונות, בין היתר עם סטן קנטון וג'ימי דורסי. התפרסם ב-1947 כנגן סקסופון בלהקה של וודי הרמן. ב-1949 הקים להקה משלו שהתפתחה והייתה למייצגת עיקרית של ה-Cool Jazz והזרם המודרני המרכזי בג'אז. בתחילת שנות ה-60 קידם את מוסיקת הבוסה-נובה – סגנון חדש שהיה תערובת של מנגינות ברזיליאיות, ג'אז אמריקני ואלתור.

מארק בליצסטיין (1905-1964), מלחין. נולד בפילדלפיה, פנסילבניה (ארצות-הברית) למשפחה אמידה. למד מוסיקה באוניברסיטה של פנסילבניה וקומפוזיציה במכון קרטיס למוסיקה. ב-1936 יצא לפריס ולמד אצל נדיה בולאנז'ה, וב-1937 המשיך בלימודיו אצל ארנולד שנברג בברלין. ב-1940 הוענקה לו מלגת גוגנהיים. במלחמת העולם השנייה שירת באנגליה בחיל האוויר האמריקני. נפטר מפגיעות ראש שנפגע בהתקפה מצד קבוצת מלחים, כשהיה באיי מרטיניק (Martinique).
ליצירותיו יש, לעתים קרובות, מניעים פוליטיים. ביניהן האופרות העריסה תתנדנד (The Cradle Will Rock, 1937) ולא כתשובה (No for an Answer, 1941). כמו כן, הלחין את הסימפוניה בוקר של חופש (Freedom Morning, 1945), את הקנטטה איירבורן (Airborne, 1946) ואת הדרמה המוסיקלת השועלים הקטנים (The Little Foxes, 1949).עם מותו נותרה בלתי גמורה אופרה שחיבר על נושא סאקו וואנצטי. נפטר בפורט-דה-פראנס (Port-de-France), מרטיניק.

מנפרד לבנדובסקי (1895-1970) חזן. נולד בהמבורג, גרמניה, למד אצל יוסלה רוזנבלט והיה חזן ידוע בברלין. השתתף בהקלטות רבות, ומקצתן הושמדו על ידי הנאצים. ב-1938 עזב את גרמניה. הגיע, ראשית, לפריס, ואחר כך, ב-1939, לארצות-הברית. היה אחיינו של המלחין לואיס לבנדובסקי. נפטר בפילדלפיה, פנסילבניה (ארה"ב).

יוג'יו אורמנדי, (1899-1965), מנצח וכנר. נולד בבודפשט, הונגריה. למד כינור אצל הובאי (Hubay) והיה מורה באקדמיה של בודפשט. אחר כך שימש כנר ראשון בתזמורת בליטנר (Bluethner) בברלין. ב-1921 השתקע בארה"ב ושלוש שנים אחר כך התחיל את הקריירה שלו כמנצח. אורמנדי ניצח, בין היתר, על התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק ועל התזמורת של מיניאפוליס. בשנים 1938-1936 כיהן (יחד עם ליאופולד סטוקובסקי) כמנצחה של התזמורת של פילדלפיה ומ-1938 עד 1980 היה מנהלה המוסיקלי. עם התזמורת ערך מסעות קונצרטים רבים ונחשב לאחד הפרשנים החשובים ביותר של המוסיקה הרומנטית המאוחרת. מאז 1952 לימד באוניברסיטה של מישיגן. נפטר בפילדלפיה, פנסילבניה (ארה"ב).

Moses Aaron Dropsie (1821-1905), lawyer, businessman and philanthropist, born to a Dutch-Jewish father and a Christian mother. He converted to Judaism at the age of 14 and went on to become a firm advocate of traditional Judaism. He began life as a store-boy, later learned watchmaking, and afterward at the age of 28 studied law under Benjamin Harris Brewster. After his admission to the bar in 1851 he took an active interest in public affairs, was the candidate of the Whig party for mayor of the Northern Liberties district of Philadelphia, PA, in 1852, and, like most members of the party, was strongly opposed to slavery.

Dropsie was instrumental in the development of railways in Philadelphia; and after acting as president of the Lombard and South Street Passenger Railroad (1862-1882), he became in 1888 president of the Green and Coates Street Passenger Railroad. In 1870 he became chairman of the commission appointed by the legislature for the construction of a bridge over the Schuylkill River.

Dropsie took a deep interest in Jewish charitable and educational work. He was a director of the Hebrew Fuel Society, a member of the board of "adjunta" (directors) of the Sephardi Congregation Mikve Israel. He was one of the charter members, and for more than forty years, an officer of the Hebrew Education Society of Philadelphia. Dropsie was president of the short-lived Maimonides College, the first Jewish theological seminary in America, from 1867 to 1873. He believed that its failure was due to the refusal of the leaders of the New York Jewish Community to help to finance it. He was president of the Philadelphia branch of the Alliance Israélite Universelle from 1883 and of Gratz College, America's first Jewish college, since its foundation in 1893. He left his fortune to the creation of Dropsie College, the world's only institution exclusively dedicated to post-doctoral research on Jewish Civilization.

Owing to failing eyesight, Dropsie in 1885 retired from the practice of the law. He translated and edited Mackeldey's Handbook of the Roman Law  (1883), and in addition published (1892) a separate work on The Roman Law of Testaments, Codicils, and Gifts in the Event of Death ("Mortis Causa Donationes").

Moritz Fuerst (1782-1840), artist and engraver, born in Pezinok near Bratislava (Pressburg, in German; Pozsony, in Hungarian) Slovakia (then part of the Austrian Empire). He was hired by the American consul in Livorno, Italy. After immigrating to the United States in 1807, Fuerst worked as an engraver for the United States Mint in Philadelphia from 1812 to 1839. He received quick recognition and 33 of his patriotic commemoratives and portraits are still issued by this mint. His best-known work was struck in commemoration of the War of 1812. Fuerst produced the first recorded American Jewish medal, the homage on the death in 1816 of the patriot and religious leader Gershom Mendes Seixas (1745–1816). Official portraits were struck by him for US presidents James Monroe, John Quincy Adams, Andrew Jackson, and Martin Van Buren.