קהילת יהודי אלכסנדריה

Eli Cohen (1924 - 1965), Israeli secret agent.

Born in Alexandria, Egypt. He was an outstanding student and an Egyptian patriot, working for the Egyptian nationalist movement. He began to study electricity at Farouk University in Alexandria, but had to leave with other Jewish students following the establishment of the State of Israel. Cohen became involved in underground Zionist activities and was imprisoned by the Egyptians and then expelled from Egypt. After going to Israel in 1957 he joined the Mossad and was sent to Syria to infiltrate the higher ranks. His cover was so successful in Damascus that he was even proposed as a cabinet minister. All the time he was relaying crucial military information back to Israel. In 1965 he was apprehended by new tracking equipment which detected his illicit transmitter and a search of his room revealed a photography laboratory. Initially the Syrians thought he was an Arab but under torture he revealed his identity. He was publicly hanged in Damascus.

מלחין. נולד באלכסנדריה, מצרים, למד פסנתר וקומפוזיציה במילנו וסיים את לימודיו ב-1917. למד גם ברומא אצל אלפרדו קאזלה, אוטורינו רספיגי וג'אן-פרנצ'סקו מליפיירו. מ-1923 חי בפאריס, אך ברח מאירופה וב-1939 הגיע לארה"ב, שם לימד בקולג'ים שונים.
היה מלחין פורה שהתמחה במוסיקה לבלט וכתב, בין היתר, את המוסיקה לבלט של בלנשיין בארבאו (1925) והנשף (1929). הלחין גם את האופרות תיבת נוח (1922) ודון פרלימפלין ואת הבלט דוד המנצח (1926). נפטר בניו-יורק, ארה"ב.

ז'ורז' מוסטאקי (1934-2013) זמר ומלחין.

נולד באלכסנדריה, מצרים, למשפחה ממוצא יווני והתפרסם באמצע שנות ה-60. הרפרטואר הרב-לשוני שלו מאופיין בשירי עם מכל העולם. בין שיריו הידועים ביותר Le Meteque (1969).

Philo Judaeus. Philosopher.

He was born into one of the noblest and wealthiest Jewish families in Alexandria and was brought up with a Jewish and Hellenistic education. His brother, Alexander, rose to be a high official in the Roman administration of Egypt whose son left Judaism and was a leading Roman general and procurator of Judea, 46-48 CE and prefect of Egypt under Nero. Little is known of Philo's life. He devoted himself to his studies and writings. The one known episode occurred in 40 CE when he was asked to head a Jewish delegation to the emperor Caligula in Rome to appeal to him to cancel an edict setting up his statue in the Jerusalem temple. The mission was unsuccessful but the issue was solved when Caligula was assassinated the following year. Philo was the first Jewish philosopher of note, writing a series of books in Greek to reconcile Platonism with Judaism. He did this by laregly allegorical interpretations of the Bible. Although his writings were soon forgotten among Jews (to be rediscovered in the Renaissance period), they had a great influence on the Church fathers.

 

ג'פרי הנסון, אלכסנדריה, מצרים - רואים את הקולות, 2019. ג'פרי הנסון נולד בשם יפת בן יחיא חסון בעיר אלכסנדריה, מצרים. בסרט זה הוא מספר על חייו במצרים לפני שהיגר לאנגליה בשנת 1956.

-------------------------

עדות זאת נגבתה כחלק מפרויקט "רואים את הקולות" - פרויקט לאומי לתיעוד מורשתם של יהודי ארצות ערב ואיראן. הפרויקט הוא פרי יוזמתו של המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך - אגף מורשת, מכון יד בן צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. הסרט הופק כחלק מפרויקט "רואים את הקולות", 2019

----------------

תמלול הסרטון לפי  Time Code
00:00:00
ג'וליו, המון תודה.

אתה איש אמיץ, חזק ואופטימי.

תודה רבה.

אני אופטימי.

-תודה רבה. -תודה לך.

00:00:28
שינוי השם זה קרה שעזבתי את

מצרים ב-56' והגעתי לאנגליה

והוחלט שהשם שלי צריך

להיות מה שעכשיו.

הם לא יוכלו, האנגלים לא יוכלו

להתרגל לשם יפת בן יחיא חסון

אז אמרו ג'פרי הנסון זה

לא כל כך רחוק מהמילה.

הוציאו סמ"ך אחד

והכניסו נון אחת.

אוקיי, עכשיו אני רוצה

שתספר לנו על הילדות שלך

00:00:56
על המשפחה, על סבא,

סבתא, אבא, אמא,

אחים, אחיות, הבית.

-יפה.

המקור שלנו למעשה הוא תימני.

לפני מאתיים שנה, התימנים

שהיו גרים בתימן

החליטו לנסוע לארץ ישראל,

ברגל היו יוצאים מתימן

00:01:25
עוברים את המדבר של

תימן, מגיעים לנמל עדן.

לוקחים אונייה, מגיעים לסואץ

במצרים ואחר כך ממשיכים לארץ ברגל.

אבל היו מתרכזים

משפחות משפחות.

ולקח להם הרבה זמן להגיע

מאותו רגע שהם עזבו את תימן

להגיע לארץ זה היה

לוקח שנה, שנתיים.

00:01:53
משפחה מסוימת

שלמעשה הסבא שלי והסבתא

שלי מצד אבא שלי

היו בתוך משפחה שיצאו מתימן,

ושהגיעו לעדן, אז סבתא

שלי הייתה בהריון

והייתה צריכה ללדת ונולדה...

00:02:22
וילדה בן שזה אבא שלי בנמל עדן.

אבל בגלל כל מני

סיבות הקבוצה המשיכה

והסבא והסבתא של אבא שלי

נשארנו עם אבא שלי בעדן.

עם הזמן הסבא והסבתא נפטרו

00:02:50
ואבא שלי נשאר בעדן, היה בגיל

10, וכשהגיעה המשפחה השנייה

לקחו אותו והוא

המשיך איתם לסואץ.

המשפחה שהגיעה לסואץ,

אז הוא היה איתם.

אז החליטו להשאר במצרים

ומסואץ נסעו לאלכסנדריה,

ובהמשך הזמן

00:03:18
את אבא שלי חיתנו אותו

עם אחת מהבנות שלהם,

שזו אימא שלי.

אז הם התחתנו בשנת

1930 באלכסנדריה,

האבא יחיא חסון

ואימא שלי מרים בת אברהם

התחתנו ב-1930.

00:03:43
הוא היה בן 22 ואימא

הייתה בת 18.

התחתנו,

ו...

תשעה חודשים אחרי זה אני הגעתי.

יפת, ואחריי הגיעה אחותי

ואחריה הגיע אחי.

ב...

00:04:13
שנת אלף תשע מאות...

זאת אומרת 1930...

35 שנה אחרי זה,

35 שנה אחרי זה שאני הייתי

בן 4 ואחותי הייתה בת שנתיים

ואחי היה בן 30, אבא

שלי חלה ונפטר.

והיה בגיל 27 שנפטר

ונקבר באלכסנדריה.

00:04:42
הקהילה היהודית

באלכסנדריה הם טיפלו בנו.

פתאום יש... אימא

שלי אלמנה בת 22

עם שלושה ילדים, הבכור בן ארבע.

אז הוחלט כזה,

שאני הבכור יכניסו אותי לבית

יתומים, היה בית יתומים שם

00:05:09
שאיש עשיר יהודי שהוא

בנה בית יתומים,

והוא...

היה מכניס שם עשרים

בנים יתומים.

רק עשרים, אחד יוצא, אחד נכנס.

אז אני הכניסו אותי

לשם, בבית יתומים הזה

ו...

אחי ואחותי שלחו אותם לחיות

00:05:36
עם הסבתא של אימא שלי,

האימא של אימא שלי.

שהיא הייתה בקבוצה,

והסבא, הסבא של אימא שלי

הם היו בקבוצה השנייה

שאבא שלי הגיע מעדן.

אז הם הלכו לחיות שם

ואני הייתי בבית יתומים.

ואימא שלי, מה עשו איתה?

לקחו אותה והכניסו אותה

לאיזו משפחה עשירה יהודית

00:06:04
לטפל בילדים שלהם.

והיא הלכה לשם וחיה בתור מטפלת

לשני ילדים של משפחות עשירים.

זה המצב של 1935, שאבא שלי נפטר

וככה המשפחה סודרה,

הכל סודר, אבל...

זה הכל

נעשה... אני לא יודע איך

להגיד את זה בעברית,

00:06:33
אני אגיד את זה ב...

"צ'ריטי" (צדקה).

אנחנו היינו עשירים

כולנו, זה לא...

מה שעשו לנו, בגלל שאנחנו

לא היה לנו שום דבר.

אז עשו לנו את זה, אבא שלי

נפטר אז היו צריכים

לעשות משהו, אז זה

היה הסידור שלנו.

שנת 35'

החוק של הבית יתומים היה

00:07:01
לוקחים בנים מכל גיל שהם,

אבל בגיל שלוש עשרה

בר מצווה, עושים לו איזו מסיבה

ונותנים לו פתק שהוא

צריך ללכת לעבוד

והוא חופשי לצאת

לעשות מה שהוא רוצה.

זה בית יתומים יהודי?

-סליחה?

00:07:29
זה בית יתומים של יהודים?

בטח, בית יתומים יהודי שבנה

אותו איש עשיר יהודי שהוא עשה

אבל זה היה חוק שלו.

אז היה הסידור ככה,

אני נכנסתי אצלם בגיל

4, אז נשארתי 10 שנים.

אנשים באו נשארו חמש, שש.

אני נשארתי עשר שנים.

00:07:56
העשר שנים האלה היו

עשר שנים בבית יתומים,

כפי שאומרים את זה

קשה, מנוהל, הנהלה קשה ו...

דרך צריך כל דבר לעשות לפי...

והיה קשה, אבל אני היום מרגיש

שהקושי הזה הצליח איתי.

היה למשל אסור להגיד אני

לא אוהב לאכול את זה,

00:08:24
אם אתה לא אוהב לאכול אל תאכל,

לערב מביאים לך אותו דבר.

זה כל מני... העונשים,

היה עונשים על זה

ואני גם הייתי, קיבלתי

כמה עונשים כאלה.

אבל היום אני מודה

שזה עזר לי בחיים.

מגיע הבר מצווה

00:08:47
באים לפי החוק, עושים לי

מסיבה ונותנים לי פתק‏

מקום ללכת לעבוד.

אבל לזה היו שתי אפשרויות,

אפשרות...

זה היה כבר ב-45'.

1945, היו לי שתי אפשרויות:

ללכת עם הפתק הזה למקום

שהם אומרים ללכת לעבוד,

00:09:14
וגם ללמוד.

אבל בזמן שהייתי בבית יתומים,

אנחנו למדנו בבית יתומים

את הסידור של הלימודים היו ככה

בתוך הבית יתומים

היה לימוד יהדות.

תורה, חזנות, היה שם בית כנסת,

לימדו אותנו להתפלל וכל זה, אבל

במשך היום משמונה בבוקר

עד שלוש אחרי צהריים

00:09:43
היו לוקחים אותנו

לבית ספר יהודי,

ושם היו לומדים

בערבית כל מני דברים.

ספרות, חשבון וכל זה.

זאת אומרת, אני בגיל שלוש עשרה אני יוצא

ואני יודע ערבית, ספרות, הכל טוב ו...

גם יהדות.

אז היו לי אפשרויות, שתי אפשרויות.

00:10:12
אז אני החלטתי לקבל את שתיהן,

מה אפשרות אחת?

הלכתי לראות את המקום שאמרו

לי לעבוד, זה היה מלון

ושם במלון עובדים 24 שעות.

אז אני אמרתי אני אקח

את המשמרת אחרי צהריים,

שמתחילה בשעה 4 עד שתיים עשרה.

זה מתאים לי.

ובבוקר אני אלך ללמוד.

00:10:39
אז היה עוד בית ספר יהודי שפתח אותו

הברון שקוראים לו ברון דה מנש.

הוא פתח בית ספר והבית ספר הזה

היה תיכוני, אבל הכל בצרפתית.

אז אני התחלתי שם

ללמוד עוד הפעם

את כל הלימודים,

משמונה עד שלוש, שלוש הייתי

הולך למשמרת שלי במלון.

00:11:07
המזל שלי שהמלון, אני הייתי

גר שם אוכל ושותה והכל שם.

והתחלתי לעבוד.

לעבוד בתור מה?

אז לקחו אותי בתור....

בלבוי, איך אומרים בעברית בלבוי?

אני לא יודע.

אז עם הזמן... המלון היה

ממוקם באזור שהמלך פארוק,

00:11:37
אני מדבר עכשיו על שנת 45'.

45', נכון.

המלך פארוק היה שם הארמון שלו,

וממשלת מצרים היו עוברים...

בקיץ היו עוברים לאלכסנדריה

ושם הייתה הבירה באלכסנדריה.

והמלון שלנו היה באזור

הזה, אז היו כל הזמן

ביקורים של אנשי ממשלת מצרים.

00:12:06
והמלך פארוק עצמו, היה שם

במלון הזה מועדון לילה.

והיה בא לשם לבלות במועדון לילה.

ואני קצת שירתתי אותו,

שירתתי את המלך פארוק קצת

והתחלתי להרוויח הרבה כסף.

לא היה לי קשר בתקופה

הזו עם המשפחה שלי,

00:12:33
זאת אומרת אימא שלי מדי פעם

לפעם שומעים איזה ככה...

זה היה קשר... שמה למעשה

עבדתי יום ולילה, למדתי...

ב...

48'

מהפך, מדינת ישראל.

הגיעה מדינת ישראל, 15 למאי

יש מדינת ישראל 1948. -דקה.

לפני מדינת ישראל, חשוב לי...

00:13:01
איזו אינטראקציה הייתה

לך עם הקהילה היהודית?

הייתה לך, לא הייתה לך, אתה

גדלת על איזשהו פולקלור יהודי

או בגלל ההיסטוריה שלך שום דבר לא?

לא, לא לא.

יהודי, הבית ספר יהודי.

הבית יתומים יהודי, היה בית

כנסת, לימדו אותנו חזנות.

היה כל הזמן, הקהילה היו

באים, אנחנו היינו... -והייתה איזו משפחה

00:13:28
שאימצה אותך כשהיית בא לבתים?

נכנסת לבתים? -לא.

אחרי עשר שנים, כן.

העשר שנים, החוק של העשר

שנים, אתה קשור לבית יתומים

ואתה...

זה הסידור, אתה הולך...

ביקורים של משפחה אין ביקורים, אין

שום דברו וכולם עסוקים למעשה.

אימא שלי הייתה עסוקה

יום ולילה במקום,

אחי ואחותי היו

אצל הסבא והסבתא.

00:13:53
ולא היה לנו קשר משפחתי, המשפחה שלי

הייתה הבית יתומים והמחנך שלי.

זו הייתה המשפחה שלי.

עוד דבר שרציתי לחזור, רק טיפה.

היה לנו מחנך, שלכל 4

בנים היה מחנך אחד.

המחנך אחרי שנה שנתיים

הספיק להכיר אותי

ובא אליי לקח אותי לצד ואמר

"תשמע, אתה היום בן חמש, שש

00:14:21
"ויש לך כישרון, ואתה

צריך לנצל אותו".

מה הכישרון?

"אתה לא צריך להגיד סיפורים, להגיד

שקר קטן, שקר גדול וכל זה".

"תגיד כל הזמן אמת, כל מה שעולה עליך

בחיים, כל מה שאתה עושה תגיד את האמת

ואנשים בכל זאת לא יבינו

ולא יכירו את הסיפור שלך".

00:14:51
וזה עד היום.

עד היום אני מספר סיפורים ואנשים אני

רואה בעיניים קשה להם להאמין את מה שאני.

והכישרון השני אתה

לא צריך לכתוב,

כל הכישרון שלך זה זיכרון, אתה יש

לך זיכרון מילה במילה, במספר למספר.

ועד היום הזה אני מרגיש

שיש לי את הזיכרון הזה.

00:15:20
הגענו ל-48.

ב-1948,

היו לי, אפשר להגיד שהיו לי

שלוש שנים יפות עם המלך פארוק

וכל הפמליה שלו ו...

וכל העניינים

והרווחתי הרבה כסף.

והכל היה אצלי, לא יצאתי מהמלון,

היה לי שמה בילויים היה לי הכל.

היו לי בבית ספר שהיינו הולכים

בבוקר, בזמן שהיינו בבית יתומים

היו לוקחים לבית ספר

משמונה עד שלוש, היו בכיתה

00:15:49
אנשים, ילדים מבחוץ, לא רק...

יש הרבה, זה בית ספר יהודי.

איזה חמש מאות ילדים.

ושם הכרתי כמה...

שהיה אנשים שהיו בכיתה שלי.

בערב אני הייתי חוזר לבית יתומים, אבל

הם היו חוזרים כל אחד לבתים שלו.

הכרתי כמה חבר'ה כאלה שאני

אחזור על זה בשלב מאוחר יותר.

00:16:14
48' עוד תקופה יפה מאוד, אבל...

באו לקחו, מלחמה עם ישראל...

עצרו יהודים באלכסנדריה, שמו

אותם באיזה מקום ריכוזי וזה.

אז התחלתי להרגיש, אני בתור יהודי

אני צריך לעזור ליהודי אחר.

00:16:41
אז מה קרה?

בזמן החופשי...

לקחו, עשו מחנה ריכוז

של יהודים באלכסנדריה

ולקחו אותם, המחנה הזה היה

במקום שקוראים לו אבוקיר.

לקחו כל צעירים יהודים,

מבוגרים לקחו אותם, שמו אותם,

זה לא היה רעל שלהם, היה בסדר.

שמו אותם, אבל...

נסעתי להביא להם אוכל, בגלל שהאוכל שם

במקום זה היה כמו אוכל מחנה ריכוז,

00:17:11
אז הייתי נוסע למשפחות...

משפחות של אנשים שהיו באבוקיר

בריכוז, הייתי אומר להם

תראי, אני חופשי אני הולך

לבקר שם, יש לכם מה למסור?

היו נותנים לי אוכל, היו נותנים

לי בגדים, היו נותנים אוכל וכסף

ואני הייתי הולך מוסר את זה.

הייתי לוקח חבילות עם השם

של הבן אדם והייתי כמו...

איזה בלדר כמו איך אומרים ב...

00:17:40
דואר, כמו הדואר. אני הולך שם

כל יום "רד קרוס" כמו שאומרים.

זה לקח שנה.

עם העניין הזה הם נשארו שם

לשנה והכל בסדר, אבל ב-49'

ואני המשכתי...

-והיית נכנס למחנה הזה?

מבחוץ, לא. מבחוץ.

-לא נכנסת?

לא, לא לא נכנסים,

לא, אסור להיכנס.

מבחוץ, זה כמו... אנחנו באים

וקוראים, מסתכלים יש את זה

ונותנים לו... והוא אומר

לי מה לעשות למשפחה.

00:18:08
בגלל זה היה רחוק,

זה היה לא ב...

היה קשה להגיע לשם,

המשפחה שלהם היו באים

אבל לא כמו שאני יכולתי, הלב

שלי נתן לי לרוץ לעשות את זה.

וזה היה ההתחלה שלי להרגיש שאני

יהודי צריך לעזור ליהודים.

אבל יהודים ממצרים.

49', חלק מהם עזב

00:18:38
ואני המשכתי במלון שלי.

ב-49' המשכתי במלון שלי.

אז ב-49' התחילה להיות עליה,

היו אנשים שעזבו את מצרים

ונוסעים לארץ.

אז...

חשבתי מה קורה עם

אחותי וגם עם אחי,

אז הלכתי.

00:19:06
הלכתי לסבתא, אז הייתי

חופשי להסתובב מה שהיה לי,

באתי ביקרתי אותם וכל זה.

והצעתי...

אז אחי היה, זה היה 51'.

ב-51' היה...

ואחי היה באזור בן...

לא יודע, אני לא זוכר

בן כמה הוא היה.

אז אמרתי לאחי אני שולח אותך

לארץ ישראל עם עליית הנוער.

00:19:36
אז טיפלתי קצת לעזור

למשפחות שיש להם ילדים

שהולכים לעשות עליית הנוער, אני

החלטתי שנשלח אותו עם עליית הנוער

ואחותי נשארה אצל הסבתא,

עם האימא של האימא.

אז טיפלתי בו ושלחתי אותו.

ומה עם אימא שלך?

אימא היא עוד מטפלת, עוד

עובדת בטיפול שלה מרוצה והיא

00:20:03
כבר המשפחה שמה הפכה

להיות המשפחה שלהם.

היא גידלה את הילדים שלהם.

וכולם...

היא טיפלה ב...

מדי פעם לפעם היו רואים אותה.

אבל היא הייתה כל כך מאושרת

אימא שלי וכל זה, אבל....

מה לעשות?

תראי, אלמנה שהייתה בת 22 וזה

לא היה לה רגש בשביל

הילדים, אני מצטער, אבל...

היה, היה אבל לא רואים את זה.

כעסת עליה.

00:20:31
לא, חס חלילה.

לא כעסנו שום דבר.

אנחנו היינו מרוצים,

אנחנו היינו עסוקים.

אני הייתי במלון...

ואחי ואחותי...

לא היה, לא היה.

לא היה בקיצור.

אז שלחתי אותו עם עליית

הנוער וכל זה ו...

אני ממשיך במלון

שלי, בעבודה שלי.

מגיעים ל-52'.

00:21:00
אני עוד במלון, עובד

מבסוט, מרוויח כסף.

52', מה יש ב-52'?

מהפכה במצרים.

גירשו את המלך, מי

לוקח את המקום שלו?

גמאל עבד אל נאצר, מוחמד

נגיב וכל הקבוצה שלו.

וזה קרה באלכסנדריה, כל הסיפור הזה.

00:21:25
אז מצד אחד המלך עזב את אלכסנדריה

והמועדון לילה של המלון

של איפה שאני עבדתי, ומי החליף אותו?

הקבוצה של הקצינים האלה.

הצבא האלה, ואני

התחלתי לשרת אותם.

את כל הקצינים האלה

הכרתי אותם באופן אישי.

מוחמד נגיב, גמאל עבד

אל נאצר, סלאח סאלם,

זכריא מוחי א-דין.

00:21:52
כל אלה היו הולכים ובאים

במלון, ואני הייתי משרת אותם.

דוגמא קטנה לאיזה מין שירות

הייתי נותן להם, אתה יודע

אני עבדתי אז, קיבלתי

דרגה, עבדתי בקבלה.

אני כבר הפכתי להיות פקיד קבלה.

מבינה? אז אני מקבל את

האורחים, מדבר איתם וזה.

אז מדי פעם לפעם היה אחד מהם

שבא אחד מהקצינים אומר לי

00:22:23
הכל בסדר, תעשה לי

טובה הוא אומר לי.

כן, כן שאלתי "מה? כן מה?"

אני...

יהיה עסוק למעלה בקומה 3, אבל אם

אשתי תשאל עליי תגיד להם שאני לא פה.

והמבין יבין.

הם ידעו שאתה יהודי?

אני חושב שכן.

אני חושב שכן, אבל לא הרגשתי...

לא הרגשתי את השנאה בגלל...

00:22:48
את יודעת, את צריכה להבין דבר אחד

שאני הרגשתי עד היום, עד היום.

המצרי, המצרי אם את עוזרת לו...

האופי שלו הוא קונה אותך.

לא אכפת לו אם אתה יהודי, נוצרי... אבל מה

שאתה עושה לו למצרי הוא לעולם לא ישכח.

בהמשך הסיפור אני אוכיח לך את זה.

אז לא, לא...

לא ידעו את הסיפור

00:23:15
זה יהודי או לא, היו ודיברו

על המלחמה נגד ישראל וכל זה

אבל לעולם, לעולם לא נתקעתי

מעולם לא נתקעתי ב...

שאני יהודי

ובאים, עושים לי בעיות.

אז המשיכו השנים, 52'

הפכתי להיות סגן מנהל,

הפכתי להיות מנהל מלון.

00:23:43
גרתי בחדר יותר טוב, והגיע

אוקטובר 56'.

לא, אני צריך לחזור

על משהו, אז בבקשה.

ב-52' בזמן כל המהומה הזו,

כמו שסיפרתי לך, אני עוזר למשפחות

יהודים יוצאי מצרים וזה,

באה אליי משפחה,

אישה, אומרת "תשמע

00:24:13
"הבת שלי יצאה עם

עליית הנוער לישראל

"ואני אין לנו חדשות, הרבה

משפחות עכשיו באלכסנדריה חושבים

"שבכל משפחה או הבן

או הבת כבר אינם, והם שניהם

"ואין לנו חדשות".

יש לך רעיון לעזור

לנו כדי שנקבל חדשות?

אני אמרתי

00:24:41
לא יודע.

הלכתי למלון

ואני אצלי יש לי שיטה...

לא שיטה, יש צף כזה ש...

בערב בבית אני הולך לישון

ובבוקר אני קם עם כל הרעיונות.

לא יודע איך זה בא, אבל

בבוקר כל יום יש לי רעיון.

אז אני הולך ל...

לאישה הזו, אני אומר

לה יש לי רעיון

00:25:10
יש לי רעיון ואני

אחשוב ואני אודיע לך.

פתאום מה נודע לי?

אני צריך לעשות דרכון, אני

אמרתי, אני רוצה לנסוע...

לנסוע קצת ממצרים.

פתאום נודע לי...

שאני בן אדם...

נתין בריטי.

אבא שלי נולד בעדן, אני נתין בריטי.

מה הבעיה? כן, תלך לקונסוליה הבריטית

תקח דרכון בריטי, אתה בריטי.

00:25:42
אני הולך שם, לקונסוליה

הבריטית אומר להם

אני עכשיו בחופשה וזה, קיץ וזה... ואני

רוצה לנסוע לטייל בעולם בזמן החופש שלי.

כן, למה? טוב, פותחים מוציאים

את כל הסיפור של אבא שלי

מאז שנולד בעדן ואז

שהגיע למצרים וכל זה.

אמרתי, אין בעיות.

תעודת לידה, אפילו אבא

שלי רשם אותי בלי ידיעתי

00:26:11
רשם אותנו את הילדים שלו.

את ה... את אח שלי ואחותי רשמו...

הפכנו להיות בריטים.

אז קיבלתי את הדרכון יפה,

בריטי "בריטיש סיטיזן" וזה יפה...

והלכתי לאישה הזו,

אמרתי לה תראי

זה הרעיון שלי

את רוצה חדשות מהבת שלך?

מהבן שלך?

00:26:38
אי אפשר להביא חדשות, היום

זה מלחמה בין ישראל ומצרים

אין קשר, טלפונים, אין

דואר אין שום דבר.

הדבר היחידי שאני יכול

לעשות לנסוע לשם.

אמרה מה?

לנסוע לשם? לישראל?

כן, אני אסע לישראל

אני לא יודע איך,

אבל אני אסע לישראל

ו...

לחפש את הבת שלך, איפה היא?

"לא יודעת".

00:27:09
אני לוקח אונייה

מגיע לפיראוס יוון.

ליוון.

אני הולך...

איפה?

לשגרירות הבריטית באתונה.

תראו, אני גר במצרים,

הנה הדרכון שלי

ואני חי במצרים ואני רוצה לחזור למצרים אבל

בינתיים אני רוצה לנסוע לטייל בישראל.

00:27:40
הבריטי אומר לי

"אבל אתה יודע שמסוכן

לך, זה גזר דין מוות".

"תופסים אותך זה גזר דין מוות".

אמרתי לו לא, אני

רוצה, אבל תגידו לי

יש לכם אפשרות טכנית?

אומרלי "כן, אין לנו בעיה".

מה הבעיה? אנחנו

ניתן לך דרכון חדש,

את הדרכון שלך של מצרים

אתה תשאיר אותו פה

ואנחנו ניתן לך דרכון חדש

ותלך לקונסוליה הישראלית

באתונה תבקש ויזה ותסע לישראל.

00:28:10
וכשתחזור

נעשה את ההפוך וגמרנו, מצוין.

אמרתי

אני חוזר, תזהר.

בסדר, אבל בחור צעיר בן עשרים פלוס וזה...

הרפתקאות כזה לא זה...

אני נוסע לקונסוליה

הישראלית אני אומר להם,

אני בריטי, אני רוצה

ויזה לנסוע לישראל.

אז הוא אומר לי אתה

יודע מה אתה מבקש?

הישראלים...

00:28:39
אתה יודע?

כן, אני יודע.

"אבל זה מסוכן לך, מה תעשה?"

אמרתי כן, אני רוצה.

טוב.

אתה רוצה, נותן לי ויזה.

לוקח אונייה

כי זה קצרים, זה שתי לילות.

אני מגיע לחיפה,

ובבית יתומים עם היהדות שלמדנו,

אנחנו כבר דיברנו עברית

00:29:06
לפני קיום מדינת

ישראל דיברנו עברית.

אז אני עולה לאונייה,

מגיע לאונייה ממלא טופס

אז הצלחתי

לשמוע דרך צרפת, לפני כמה זמן

שבישראל כולם גרים באוהלים

ומעברות והכל שזה,

והיה לי כתובת אחת.

אז בטופס שהייתי רושם

00:29:35
רשמתי טופס, שמתי

כתובת מעברת...

מעברת קורדני, על יד חיפה ב...

אז הקצין הישראלי, כולם היו

אשכנזים שמה עוד בתקופה הזו

אז הוא מדבר אחד לשני,

תראה תראה הוא סוחב,

הוא אומר תייר בא תייר והוא

נותן לי כתובת מעברת... מעברה.

אז הוא התחיל להגיד לי "אתה

מדבר עברית?" אמרתי כן.

"אתה חוזר למצרים?"

כן. "סטופ".

חשדו בי.

00:30:04
חשבו שאני מרגל מצרי.

אמרתי לא, אני יהודי.

זה לא יעזור לי שאני יש לי ברית

מילה או לא, אין לא יעזור.

גם המוסלמים עושים ברית מילה.

אמרתי תראה, אחי... אני יודע

שאחי נמצא בבית ספר חקלאי בנהלל.

שאני סידרתי את זה אז, קיבלתי חדשות.

תקשרו...

בסדר, לקח זמן. ירדתי

מהאונייה האחרון.

00:30:31
האחרון שירד מהאונייה

היה זה אני.

טוב

נתחיל לחפש את ה...

קודם כל הלכתי לבקר את האחים שלי,

היה באמת שמחה שביקרתי אותו ב-51'

הוא לומד וזה יפה,

מרוצה והכל טוב ויפה.

איפה לחפש?

הלכתי לסוכנות היהודית.

נותן להם את השמות,

מחפשים, בסוף תראה אנחנו

מצאנו את הבחורה שאתה מחחפש.

00:30:58
איפה אדוני?

היא נמצאת בקיבוץ

קוראים לו בקיצור, בקיבוץ...

בית שאן, קוראים

לו קיבוץ מסילות.

בסדר, בבקשה. איך אני אסע לשם?

תקח אוטובוס.

"תקח אוטובוס לעפולה".

עפולה? אני לא יודע, לא מכיר.

בקיצור, אני מגיע

לקיבוץ מסילות האלה

מוצא את האישה, היא כבר בהריון

מסמך אישי, מצלם אותה.

00:31:29
מצלם אותה, לוקח תמונה וחוזר

למצרים ונותן לאישה את התמונה.

התעלפה.

האימא שלה התעלפה.

זה מצא חן בעיניי

כל העניין הזה. -של הנסיעות?

אנשים באו אליי לדבר איתי...

עשיתי את זה שלוש פעמים.

52', 53', 54'.

עשיתי את ה... -תגיד, אתה

בגיל הזה בערך בן 25 כבר.

00:32:00
עשרים וארבע. -53' עשרים ושתיים,

עשרים ושלוש, ארבע, חמש.

עשרים ושלוש, עשרים ושלוש.

-אוקיי, כן. כן כן.

בגלל כל ההיסטוריה שלך, היה איזה רקע

ציוני בסיפור שלך או לא? -שום דבר.

אני לא הייתי ציוני בכלל, ועד היום

אני לא ציוני אני מצטער להגיד את זה.

אני לא ציוני, אבל אהבתי

לעזור ליהודים יוצאי מצרים.

זה כמו בן אדם חייל הולך

למלחמה ורוצה לעשות מלחמה.

אוקיי, חזרת ל...

00:32:28
חזרת למצרים?

-חזרתי למצרים והתחלתי...

אנשים באו לתת לי כתובות, ואמרתי

אני אחליט עוד הפעם לנסוע

עוד הפעם .

ב...

בנסיעה של 53'

שהייתי ב-53',

אז חשבתי, נסעתי דרך איסטנבול.

00:32:54
נסעתי לאיסטנבול, ושמה עשיתי את

כל הפרוצדורה שאת מכירה, אבל...

הקונסול הבריטי אמר לי

אני רוצה לעזור לך,

כשאתה חוזר למצרים, אחרי שתחליף את

הדרכונים וכל זה אל תרד ישר לאלכסנדריה

תרד בפורט סעיד, האונייה

עוצרת בפורט סעיד

תרד בפורט סעיד, למה?

אנחנו יושבים שם.

תעלת סואץ בחמישים וארבע,

חמישים ושלוש זה היה אנגליה.

אין, הכל אנגלי.

וזה באמת...

00:33:24
הייתי על האונייה,

ירדתי בפורט סעיד

ישר פספורט אנגלי, שוב פעם.

לקחתי את הרכבת לאלכסנדריה

עשיתי כל העברות וזה, יפה מאוד.

כשחזרתי מהנסיעה

האחרונה שלי של 54'

אז המצרים התעוררו.

ופתאום

00:33:55
עוצרים אותי.

להחקר.

המצרים עוצרים אותי לחקירה.

אז אני הייתי במלון.

אז אני אמרתי להם , באה משטרה

"בוא, אנחנו צריכים חקירה וזה".

טוב.

חקירה.

השיטה של החקירות

זה כמו בכל העולם.

חדר חשוך, שולחן, מנורה...

וזה

ובסוף ארבעה מפקחים.

00:34:23
אז הוא התחיל להגיד לי, אתה

תשמע אתה נוסע הרבה לזה

וזה, ואני אמרתי כן, אני

נוסע אני מרוויח הרבה כסף...

אני נהנה.

"תגיד לי, אולי במקרה, אולי

במקרה במקרה עשית פעם איזה...

טריק קטן?"

נשארתי דום.

לא נסעת לישראל?

נשארתי דום. נזכרתי במי?

במחנך שלי.

מה אמר לי המחנך שלי?

תגיד את האמת לא יאמינו לך.

00:34:55
וזה באמת, אמרתי לו כן.

הלכתי לטייל.

פתאום, הוא שמח, הוא תפס

אותי, התנפל וכל זה ו...

כל האורות נדלקים,

וארבעה מפקחים שהיו שם

הולכים אליו ואומרים לו אתה

רואה אתה משוגע? מה אתה?

אתה לא רואה שהוא צוחק עליך?

מה אתה אומר שהוא צוחק... מה באמת

הוא אומר לך שהוא הלך לישראל וחזר?

הוא צוחק עלייך.

הוא אומר לו הקצין,

00:35:24
יא חמור, אתה לא

רואה הוא צוחק עליך?

הוא בא אליי, אומר לי תראה תלך הביתה,

תלך הביתה וזה... וככה בצורה כזו

ניצלתי.

54'.

אז ברור שלא נסעתי אחרי זה,

אבל המשכתי להיות בקשר

עם היהודים יוצאי מצרים, אז כבר

הכירו אותי, הייתי נוסע אליהם

00:35:54
היו מקבלים אותי.

הפכתי להיות אחד מהקהילה

היהודית במצרים, הייתי כבר

גיבור בלי להיות חייל.

שנתיים יפות שהייתי כבר

איתם, הייתי יוצא עם ה...

הצעירים וזה, ואני

כבר מנהל מלון,

אני הייתי מזמין אותם

למועדון לילה שלנו וכל זה.

ואותו דבר...

 אני רוצה לעזור קצת

00:36:19
לפני 54', בתקופה

של הנסיעות שלי

בנסיעה האחרונה שהוא

אמר לי תחזור ל...

תרד באונייה בפורט סעיד,

בנסיעה אחרי זה הציעו לי הבריטים

לחזור לקחת אונייה שעוצרת בביירות

בלבנון, לרדת בלבנון לשבת יום יומיים

00:36:46
ואחר כך להמשיך וככה

תהיה אונייה מ...

אונייה ישר מארצות

ערב לארצות ערב.

באמת עשיתי את זה,

ביליתי בביירות יומיים

לא שוכח אותם.

אני מצטער להגיד לכם,

הכרתי בחורות יפות מאוד.

זה ה...

זה הדבר ש...

ו...

עוד דבר ש...

00:37:11
שבזמן שהייתי במצרים...

לא, מצרים, סליחה.

שבזמן שהייתי בארץ, הייתי בנוסף

לביקורים שלי להכיר אנשים וזה

הייתי פוגש את הבחורים

של העסק ביש,

אני אומר לך מה זה, אבל לא הייתי

פוגש אותם, הייתי בורח מהם

הם לא ראו אותי, אני ראיתי

אותם אבל הם לא ראו אותי.

וזה היה המזל שלי.

00:37:40
בארץ?

במצרים...

בישראל.

בארץ לא... בארץ הם לא

היו, הם לא הגיעו לארץ.

אני לא מבינה.

-את לא הבנת... לא.

את יודעת מה זה העסק ביש?

-ברור. -בסדר.

העסק ביש תפסו אותם, אבל

הם כשקיבלו את ההדרכה שלהם

שלחו אותם לארץ ל...

לאיזה תקופה.

לפני החזרה למצרים.

בתקופה שהם היו בארץ, באותה

תקופה גם אני הייתי בארץ.

00:38:09
ואני מכיר אותם, כמה מהם היו איתי

באותו בית ספר שהייתי הולך בבוקר

משמונה עד שלוש.

אבל מה? אני לא יודע...

אינסטינקט שלי אני...

אני לא ציוני ולא...

אני לא רציתי... אני הייתי רואה אותם

מרחוק הייתי בורח, לא היו רואים אותי.

אם היו רואים אותי והעינוי

שלהם היו מודים בזה.

אז...

מגיע 56'.

00:38:37
29 לאוקטובר מלחמה,

סיני, אני לא מרגיש כלום.

זאת אומרת אני קורא בעיתון.

מה...

לא, לא...

לא התרגשתי.

29 לאוקטובר,

30 לאוקטובר,

31 לאוקטובר.

ראשון לנובמבר.

00:39:08
מגיע הראשון לנובמבר,

למה אני אומר לך תאריכים?

בגלל החשיבות של התאריכים.

בראשון לנובמבר 1956,

כוחות אנגליים וצרפתיים

הצטרפו למלחמה.

ובאותו לילה של הראשון לנובמבר

אני במלון אצלי ישן,

00:39:39
קוראים לי באמצע הלילה,

מודיעים מהמשטרה "תבוא".

מה יש?

"אדוני אתה אנגלי".

בריטניה במלחמה עם מצרים,

אתה עכשיו לוקח...

אנחנו עוצרים אותך.

אתה אנגלי, עוצרים אותך. כמו במלחמת

העולם השנייה עם הגרמנים והאיטלקים.

טוב, עוצרים אותי

00:40:08
כמו שאני, עם החולצה

וזה, כמו שאני.

לוקחים אותך, אוספים אותי.

אני מגיע לאיזה מקום, רואה

לקחו איזה קולנוע, הביאו

הרבה הרבה בחורים ובחורות שם.

לקחו אותנו ברכבת לקהיר.

עם משמר וזה,

ובדרך היו מדברים... זה עצורים,

זה עצורים מהמלחמה, סיני, עצורים.

אסירי מלחמה אומרים.

00:40:38
אנחנו מגיעים לקהיר, מכניסים אותנו איפה?

בבית ספר יהודי.

בית ספר יהודי בקהיר

שריכזו את הכיתות לחדר...

ובכל חדר שמו כמה

ילדים ביחד, היינו...

קבוצה של הייתי אומר

500 איש, בערך 500.

היינו כאלה 500.

פתאום אחרי שבוע ימים...

והייתה נסיעה קשה.

00:41:05
36 שעות ובלי אוכל,

בלי מים, בלי שירותים וזה...

ממש, היה קשה.

מילא הייתי צעיר, אבל אני הסתכלתי

על האנשים המבוגרים שתפסו אותם

ואחרי שבוע ימים...

באים אומרים "הפרדה".

הפרדה.

באים אומרים "הפרדה".

00:41:34
מה ההפרדה? כל הנתינים שיש להם

בריטיש וצרפתית לעמוד בצד

ואחרים נשארים איפה שהם.

אז אנחנו שמחנו,

שולחים אותנו הביתה.

בסדר, לקחו אותנו,

את הבריטים והצרפתים

לקחו אותנו באוטובסים

ואיפה הגענו?

לבית סוהר ממש ממש

בית סוהר של פושעים.

00:42:03
ממש, עם סורגים וזה,

לא כמו הבית ספר.

וישבנו שם בבית סוהר

ושם היה לי

איך אומרים...

טוב, פחות טוב, עצוב וכל מה ש...

הסתכלתי על כל האנשים מסביב אליי.

הייתי כל יום בבוקר

הולך למנהל הבית סוהר.

00:42:30
אמרתי לו "תשמע, אני

פה נמצא בטעות".

אני לא...

לא ציוני, לא חייל זה, לא שום דבר. יש

לי דרכון בריטי בגלל שאבא שלי נולד בעדן

עדן זה תימן וזה וזה...

אבל אני פה בטעות.

אני נותן לך מספר, שם...

של אחד מהקצינים שלי

שהוא מכיר אותי מ-52'

תתקשר ותגיד לו זה אני פה

והוא יגיד לך מה מו מה.

00:43:00
וכל יום הייתי הולך אליו לתת לו עם שם

אחר, היה לי את השמות של כל הקצינים.

היה אומר לי אתה

משוגע, אתה משוגע.

אומר לאנשים, תראו הוא בא

אומר לנו שהוא מכיר את ה...

את הסגן של עבד אל נאצר, את ה...

את כל הזה, והוא יודע, איך?

טוב, לקח 62 יום הסיפור הזה.

62 יום.

אחרי 62, קוראים לי ה...

00:43:29
מנהל הבית סוהר, ושם מי מופיע?

אחד מהקצינים הייתי עוזר לו

עם הבעיות שלו עם אישה, אשתו.

הייתה לו פילגש וזה,

ואני הייתי עוזר לו.

לקח אותי בזרועות בידיים, אמר לי "אני

מצטער, אני מצטער", מה אתה מצטער?

"אני קיבלתי את הידיעה

שלך", הוא אומר לי.

"אבל אני הייתי בחזית,

נלחם נגד ישראלים".

קצין בצבא.

00:43:55
בקיצור בתוך כמה

שעות הייתי בחוץ

סידרו לי עם השוויצרים וזה, פתאום

אחרי 24 שעות אני מוצא את עצמי איפה?

בלונדון.

הם גירשו אותך?

היה חוק, החוק יצא כל

הבריטים לגרש אותם.

אני היה לי...

היה לי מזל שזה וזה הלך לי יותר קל.

00:44:26
אז אנחנו נכנסים, ינואר 57'.

אני נמצא בעצמי בלונדון,

חורף, קר, אין לי מה...

מי טיפל בנו?

לא היהודים.

ממשלת בריטניה טיפלה בנו.

היינו נתינים בריטיים,

מלחמה וזה, טיפלו בנו.

00:44:53
אז זה בעצם קבוצה של יהודים בעלי

דרכון בריטי גורשו ממצרים ל...

לאנגליה, אחרי...

ב-56'? -נכון.

וכולם נסעו לאנגליה.

והיהודים היו כמה משפחות,

כמה מאות משפחות למעשה.

יש בריטים היו כמה משפחות.

אבל מי טיפל בהם? זה רק

הממשלה הבריטית טיפלה בהם.

00:45:22
ו...

נתנו לי

בגדים, נתנו לי איפה לגור וזה ואומר

לי מה אתה עובד? מה אתה רוצה לעבוד?

אני אומר לו אני איש

תיירות, מלונאי.

אין בעיה, אנחנו ניתן לך, נשים

אותך בחברת "תומאס קוק אנד סאן".

"תומאס קוק אנד סאן" זו חברה גדולה

מאוד, ממשלתית ותלך תעבוד שם.

אז הלכתי לשם,

ועבדתי והלך מהר מאוד

מאוד, הלך מהר.

00:45:52
מהר מאוד מאוד ועברו

השנים, השנים עברו...

והתחלתי

לנסוע מלונדון לישראל בתור תייר,

בסדר הכל בסדר, לבקר את מי?

את אחי, ואז אחותי

הצליחה להגיע לשם בשנת 52'-53'.

אז נפגשתי שם...

אז כבר היו לך שני אחים בארץ.

אח ואחות בארץ.

ו...

00:46:22
אימא שלי גם נודע לנו

אחרי וזה בעיתו הזה...

כשהיא גמרה עם המטפלת עבודה

היא התחתנה עם מישהו, אבל

גם היא הייתה דרכון בריטי

בגלל אבא שלי וגם היא גורשה.

אז ביקרתי, ואיפה נפגשתי עם אמא שלי?

בלונדון.

באנגליה, גם היא גורשה, אז נפגשנו.

היה יפה, שנים יפות.

נפגשתי  עם אימא שלי ו...

00:46:51
חזר כל הדברים היפים,

אפילו שם באנגליה

בתים זה כל בית זה וילה,

זה שבע-שמונה חדרים.

ו...

הכרתי באחד מהטיולים שלי בארץ

הכרתי איזו גברת, תמניה.

ו...

הזמנתי אותה לכוס קפה ואחרי חצי

שעה אומר לה מה דעתך נתחתן?

00:47:23
וזהו.

נסעתי לאנגליה ואחרי

שבעה חודשים,

והתכתבנו מבעד...

הזמנתי אותה לאנגליה

לחופש, היא באה לאנגליה

ואחרי שלושה חודשים

חזרתי לארץ והתחתנו.

התחתנתי.

זה היה 63' כבר.

ו...

לקחתי אותה בחזרה לאנגליה.

אחרי זה...

-בעצם עוד לא עלית לארץ?

עוד לא עליתי.

00:47:53
היה לה... אבל לא היה לה

אפשרות להמשיך להשאר באנגליה

מזג האוויר, אז היא אומרת באה אליי

אומרת "אדוני יש לך שתי אפשרויות".

"או לחזור איתי לארץ

או להתגרש איתי".

אז החלטתי לחזור איתה לארץ.

הגעתי לארץ,

ובתור מלונאי מיד אחרי יום יומיים

לקחו אותי לעבוד בשרתון בתל אביב הישן

ושם חזר אותו סיפור

שעבדתי במצרים.

00:48:21
עבדתי בקבלה, הייתי מנהל קבלה

והיו באים ה...

הצבא, צה"ל, משה דיין, גנדי

וכל אלה היו מבקרים אותנו וזה.

זה המשיך כל הסיפור

הזה המשיך עד

השלום עם מצרים

בשנת 80'.

אבל בתקופה הזו,

אז הצלחתי לראות את האנשים שהכרתי

במצרים, שהיו בבית ספר איתי

קצת, לא הרבה.

00:48:51
אבל היו...

היה לי טוב מאוד.

עבדתי במלון, הפכתי

להיות מנהל במלון

ונסעתי לחוץ לארץ לפגישות,

וכל מני דברים חשובים

מאוד שהיו לנו.

השיטה האמריקאית

למעשה זה יש לי... יש לי כתבה

על זה אם זה מעניין אותך שם.

אני הייתי מנהל מכירות אזורי, האמריקאים

מינו אותי מנהל מכירות אזורי

00:49:18
וגם מלון שרתון פתח

הרבה בתי מלון באזור,

אני אזורי והייתי עם דרכון

בריטי הייתי נוסע ו...

בעצם באיזו שנה עלית לארץ?

-עליתי לארץ ב-65'.

אז נשלחת לארצות הברית...

נסעתי לארצות הברית והיה

כנס בארצות הברית...

מה הכנס הזה עושים בשרתון?

הם עושים כנס מביאים...

מזמינים את כל המנהלים של

בתי מלון שרתון בעולם

בכנס גדול בניו יורק, והיה בערב...

ונכנסים לערב לארוחת ערב.

00:49:48
אז...

אני הולך לארוחת ערב...

אז זה הלך ככה,

בשולחן לא כתוב את השם שלך,

על השולחן כתוב את שם העיר.

תל אביב.

אז פתאום...

הוא אומר לי "אה..."

"אתה תל אביב, כן".

הוא קורא ל...

"הוא, תשלח אותו לשולחן

4, שם לא אוכלים חזיר".

"אתה לא חוזר, אתה אוכל כשר".

00:50:15
שולח אותי לשולחן 4,

מי אני פוגש בשולחן 4?

שרתון קהיר, שרתון כווית,

שרתון תוניסיה, שרתון מרוקו.

לא אוכלים חזיר...

ישבנו ככה, ומצד ימין

ישב לידי שרתון קהיר.

אז הגיע עיתונאי תיירות

אומר לנו "אני חייב לצלם אתכם".

00:50:43
לא, לא, לא. אמר תראה... הוא

מוצא בעיניו, הוא ראה שולחן

עם שני שלטים, אחד קהיר ואחד תל אביב.

ואחד על יד השני.

וזה היה ב-71', לפני מלחמת יום

כיפור, לפני השלום, לפני זה וזה...

אז המצרי פחד ולא רצה.

 הוא בא אליי מה אתה...

אמרתי, הנה בבקשה תראיין אותי. הוא

ראיין אותי, ואני אמרתי לו ככה:

תשמע, אנחנו עכשיו ב-71'

00:51:13
עד סוף העשור יהיה

שלום עם מצרים.

ככה, זה לפי ה...

איך אני חייתי ואיך אני כזה...

הוא אומר לי "כן?"

אמרתי לו "כן".

"תראה בעוד עשר שנים

אל על תטוס לקהיר".

"אתה תנסע באוטובוס

מתל אביב לקהיר,

00:51:38
"אתה תשכור אוטו עם הרץ', בבוקר יוצאים מתל

אביב, אחרי צהריים אתה נמצא בפרמידות".

אז הוא אומר לי "אתה כל כך משוגע וכל כך...

שאני הולך לפרסם את הכתבה שלך".

71'.

בשנת 80' הוא שלח לי

את העיתון עם הכתבה.

אז אנחנו מגיעים לשנת 80'.

מגיעים לשנת 80',

שלום עם מצרים.

00:52:07
מתי חתמו את ההסכם?

ב-26 למרץ 1979.

למה אני אומר לך את התאריך הזה?

חשוב, זה היום שחתמו בוושינגטון.

אז במקרה הייתי בלונדון.

אז אני הולך, שלום, אני הולך

לשגרירות מצרים, אני מבקש ויזה

אני חוזר למצרים. אני

יכול לחזור למצרים.

אני אהבתי את מצרים, אני נולדתי במצרים,

אני גר בארץ אבל הלב שלי עוד במצרים.

00:52:37
אני הולך, השעה 10 בבוקר, הולך שם

לקונסוליה המצרית ואני אומר להם

אני רוצה ויזה לישראל...

אומר לי... אמרתי

לו אבל יש שלום.

הוא אומר לי...

לא, אדוני אין שלום.

עכשיו 10 בבוקר, אבל

בוושינגטון זה עוד לילה.

תחזור בשעה שש ניתן לך ויזה.

בשש בערב בלונדון אז נביא...

בקיצור

00:53:04
קיבלתי את הויזה, 24 שעות

אחרי זה הייתי במצרים.

אחרי 23 שנים.

התקופה,

התקופה שלא הייתי

במצרים הייתה 23 שנים.

מ-57' ל-80' זה 23 שנים

שלא הייתי במצרים.

לא יכולתי, התגעגעתי.

מה אני עושה שם?

מתחיל לחפש את מי?

את הקצינים האלה.

00:53:34
שאני הכרתי אותם, מצאתי

כמה מהם, אבל כולם

בפנסיה וזה, תפסתי אחד

מהם ואמרתי להם תשמע...

בוא נעשה עסק, עכשיו יש שלום, יהיה הרבה

ישראלים, הרבה ירצו לנסוע למצרים וכל זה

בוא נעשה עסק. הוא

אומר לי כן, כן, כן.

אני אומר לו בסדר.

בוא נעשה איזו חברת שותפות.

אז...

אני לוקח את הפרטים שלו, בא

לארץ, הכרתי שם אז בהסתדרות

00:54:04
ישראל קיסר, הוא היה מזכיר...

החליטו לעשות שותפות בין ישראל

ומצרים משרד התיירות ופתחו

שני משרדי נסיעות, אחד

בתל אביב ואחד בקהיר,

ואני ניהלתי את שני המשרדים.

ובמשך 27 שנה

הייתי נוסע כל שבוע,

מיום ראשון...

ביום ראשון הייתי נוסע לתל אביב,

חמישים דקות אני בקהיר, עובד כל השבוע.

00:54:33
חוזר שישי שבת הביתה ועד 2007.

27 שנים.

מדהים.

במשך התקופה הזו של ה-27

שנים אנחנו הגענו לאלפיים...

2006, יהודי מצרים התחילו לעשות

כל מני ארגונים, כל מני ישיבות

00:54:59
כל מני כנסים, הקימו הרבה...

ארגונים יוצאי מצרים, רצו לעשות כל

מני דברים, אבל אני בתוך התקופה הזו

טיפלתי במה שאני אהבתי,

מה זה אני אהבתי?

בתי כנסת, חזנות וזה...

וזה מה שטיפלתי.

אבל הם אנשים, הארגונים

האחרים דיברו בדברים אחרים.

הלכו לחפש איך לקבל כסף בחזרה, איך זה...

אמרתי להם אלף פעמים תשכחו מזה.

00:55:30
אז...

וזה לא מצא חן בעיניהם אז...

גרשו אותי מההתאחדות עולי

מצרים, אני גורשתי משם,

בגלל שלא מצא חן

בעיניהם מה שאני עושה.

ובסוף אני שייך ל...

ארגון שקוראים לו "מרכז

מורשת יהודי מצרים".

שהוקם פה בארץ.

על ידי פרופסור

מאוניברסיטת תל אביב,

00:55:57
ואני חבר בארגון הזה,

אני חבר הנהלה אפילו.

ו...

והתחלתי לטפל בעניינים

של מצרים ועכשיו...

בשעה כזו, הטיפול הכי חשוב הוא

לשפץ בתי קברות באלכסנדריה.

ומחפש כל מני סידורים לעשות

בעניין הזה, והייתי לפני חודש

הייתי במצרים.

ואני נוסע אחרי שבועות עוד הפעם

למצרים, עכשיו אני מטפל אך ורק בנושא

00:56:25
השיפוצים של בתי

הקברות באלכסנדריה.

זה מוזר שבעצם אתה

גדלת בגלל הרקע שלך

בלי יותר מדי תרבות יהודית,

בלי יותר מדי זהות ציונית, אתה

גם אומר שגם היום אתה לא ציוני.

ובכל זאת העיסוק שלך היום הוא

בנושאים שקשורים ליהדות.

רק יהדות יש לי.

אני אוהב יהודי מצרי...

00:56:53
מה אני עושה עכשיו?

אני לא עושה כלום.

אני הרווחתי הרבה כסף, אני

חי עכשיו עם החסכונות שלי.

אני הרווחתי הרבה

כסף בחיים שלי,

והספקתי, נולדה לי בת ובן.

הבת עכשיו היא פרופסורית,

מנהלת משרד אמריקאי .

והיא בת 50 הבת שלי,

יש לי ארבע נכדות.

שלושתן בצבא קבע.

ויש לי נכד אחד ויש לי בן רווק.

00:57:23
שהוא אומר אני אבא, אני רוצה

להיות חופשי כמו שאתה היית חופשי.

הוא רווק וזה...

זה הסיפור.

ואני חי פה עם אשתי.

ואני 55 שנה נשוי באותה דירה.

מה המשמעות היום של הטיפול שלך בבתי

הכנסת, מה אתה עושה בעניין הזה?

אני הגעתי, הפכתי ל...

בתוך הנסיעות שלי

00:57:53
קיבלתי רמזים מכל מני

מקומות שבתי כנסת

שלא נשארו, שאם...

אם אנשים עזבו, יש בתי כנסת

בכל מני מקומות במצרים.

וקיבלתי רמז אם...

וזו שיטה בכל העולם.

אם רואים בניין ירוד, שאף אחד לא...

ולאט לאט לאט אנשים נכנסים

והופכים את זה למשהו אחר.

ואני הגעתי למסקנה

ובדקתי את הנושא,

00:58:23
היה איזה בית כנסת אחד, עם הזמן...

הפך להיות מסגד.

אנשים נכנסו והפכו את זה למסגד.

אז כל ה...

זה שלי, אני רוצה את

השיפוצים של בתי כנסת במצרים

ישפצו אותם ויעשו משהו שלא יתנו

להם אפשרות להשתמש בבתי כנסת האלה

לדבר אחד.

רק לזה.

וזה במקביל ל...

00:58:50
במקביל לבתי קברות.

עכשיו, לבתי ספרי תורה, יש הרבה

הרבה ספרי תורה שאני עליתי עליהם.

והספרי תורה האלו זה כבר...

אין, אי אפשר לתקן

אותם, זה עולה יותר...

זה עולה יותר יקר לעשות

חדשים מלתקן אותם.

אז מדברים... אני דיברתי

עם כמה יהודים בעולם,

בדת, הם יודעים לעשות

גנזיה, לקבור את הבתי...

00:59:18
וזה למעשה הפעולות שלי היום,

הפעולות שלי היום לדאוג קודם

כל לשפץ את הבתי קברות,

ו...

עם העזרה של הזה...

תרומות אם אפשר.

וזה מה שאני עושה כל יום ואני ממשיך

לנסוע למצרים כמו שהייתי לפני 2007.

בין 2007 לעכשיו לא

נסעתי, אבל הייתי בקשר.

00:59:46
עד היום, כל השנים האלה לא

חשת חוויות של אנטישמיות?

לא.

לא, אולי בגלל שלא ידעו שאני יהודי.

לא האמינו שאני יהודי.

לא.

תראי, אני יכול להגיד מה

שקרה לי לפני חודשיים.

לפני חודשיים.

בביקור שלי במצרים,

01:00:12
פגשתי אחד מהאנשים האלה

שהכרתי אותם לפני 30, 40 שנה.

אז הוא אומר לי תשמע,

אנחנו רוצים לחזור לתיירות,

עכשיו עם א-סיסי עוזר לנו וזה,

אנחנו נפתח משרד חדש עם...

שלושה שותפים.

הוא אומר לי.

כל מה שאני מספר לך

יש לי עכשיו בתמונות.

מה אתה רוצה? אומר

לי "תשמע, אני מוסלמי

01:00:41
"יש לי שותף אחר נוצרי,

אתה תהיה השותף השלישי.

"יהודי".

אמרתי לו כן, אבל אני

לא חושב להשקיע כסף.

הוא אומר לי "לא אדוני,

"הכסף שאתה משקיע

עלינו זה המוח שלך,

"הראש שלך יהודי זה

שווה לי את הכסף".

ומאז אני יש לי היום כרטיס ביקור שאני

בעל חברה במצרים עם שלושה שותפים.

01:01:10
אחד מוסלמי, אחד

נוצרי ואני יהודי.

אז....

תחליטי על עניין האנטישמיות מה שאת...

אני לא שמעתי אנטישמיות.

גם אמרת שאתה לא ציוני.

אני פוליטיקה לא יודע, לא

מבין בפולטיקה פה בארץ.

אפילו לא מבין.

כל הזמן מסתכל על

הטלוויזיה המצרית.

אבל אני מצטער, אבל זה

המצב שלי, אני מודה.

תגיד את האמת לא יאמינו לך.

01:01:40
איזה ציונות, תגידי

מה זה ציונות?

אני רוצה לדעת, אולי תסבירי

לי את מה זה ציונות.

היית עובר לגור במצרים?

-בשמחה רבה.

גם אשתך?

-לא.

לא, לבד.

אני ואשתי אם היא רוצה... תראי,

מצרים זה כמו אילת היום.

היום, אין הרבה אנשים שחיים

בתל אביב וגרים באילת או ב...

זה חמישים דקות.

01:02:09
זה חמישים דקות.

ויש שינויים במצרים שאנשים...

זה אחד מהבעיות,

האנשים שאני מדבר איתם על

מצרים, שהכירו את מצרים

מצרים הרעה, מצרים זה...

העוני וזה...

עברו את הזמנים האלה.

היום יש בניינים, א-סיסי

עשה עבודה נפלאה.

אני גרתי במלון, לא האמנתי.

מלון עם קניונים עם שש קומות.

עם המשפחה יש קשר?

01:02:37
אחי הלך בדרך שלי, הוא

ב-51' נשאר במצרים

הלך לבית כנסת ונשאר

בעכו, הוא גר בעכו

פתח בית כנסת מצרי והוא

ניהל את הבית כנסת הזה

במקביל לזה עבד

באוצר, ועד היום...

עכשיו הוא בפנסיה

ויושב עוד בעכו.

והוא בעכו.

אחי.

בעכו.

הוא בן 80.

01:03:07
לא כל כך מבינה, מה זה

נקרא בית כנסת מצרי?

בית כנסת. בית כנסת

של יהודי מצרים.

אני מבקר אותו מדי פעם לפעם.

הוא כבר ירד ב...

הוא יותר צעיר ממני

אבל אני נראה...

וזהו.

הפלוס הגדול שלי עכשיו

עם הדרכון הבריטי שלי

עוד יותר טוב.

01:03:34
היום לנסוע למצרים עם דרכון ישראלי

צריך שבועיים לקבל אשרת כניסה.

אני לא.

אני עם דרכון בריטי אני מחליט

לקום עכשיו, לוקח מזוודה,

לוקח לנתב"ג, עולה על המטוס,

אחרי 50 דקות אני שם.

טוב, תודה רבה.

תודה רבה.

חשבו עליי שאני סוכן כפול.

המצרים חשבו שאני מרגל ישראלי,

01:04:02
והישראלים חשבו שאני מרגל מצרי.

אז היו הולכים לחקור את כל

האנשים שהכירו אותי במצרים,

היו חוקרים אותי ולשאול אותם עליי.

והיו באים אליי...

והיו באים אליי ולהגיד לי נו?

תעזור למדינה ישראל, תעשה משהו.

איזה מין אלי כהן מספר 2.

אמרתי, אדוני

אני חי יפה,

01:04:30
ומה שלא מצא חן בעיניי

ש...

בסדר, אתה רוצה לגייס אותי.

תן לי תוכניות,

תוכניות מילוט למשל.

בוא נגיד, אנחנו מגייסים

למשהו, עושים משהו.

תן לי תוכנית מילוט,

אם חס וחלילה יש...

זה לעולם לא רצו לתת לי.

זהו, זה הסיפור שהיה לי.

והייתי כרגיל,

כל השנים האלו.

01:05:00
וזה...

איך אומרים...

כואב לי.

אבל זה פוליטיקה.

יש שיפור גדול בין המוסד

של 52' למוסד של היום

יש שיפור גדול.

זה כבר דברים...

אבל היו עוד חבלי לידה,

אפילו כל המינהל היה חדש.

זה הסיפור שהיה לי עם ה...

01:05:29
לא ידעתי להגיד להם מרגל

מצרי או מרגל ישראלי...

ועד היום יש כמה חברים

צוחקים עליי אבל בכל זאת

אני מאמין שהם חושבים את זה עוד.

היה משהו, משפט הייתי אומר בעברית,

את יודעת אנחנו דיברנו...

אנחנו דיברנו עברית במצרים לפני

מדינת ישראל. לפני קיום המדינה.

בינינו ב...

בבית ספר ו...

לא בבית ספר, בכיתה...

01:05:55
אז כשעזבנו אז היו

גם אנשים דתיים ש...

אז היו דברים שהיה קורה

למשל, אנחנו יושבים למשל

באיזה מקום ואחר כך...

באיזה בית, אז אחר כך איש מבקש מ...

ממישהו להביא לו כוס מים.

אז היו מביאים לו את הכוס מים,

צריך להגיד תודה לא? לא, הוא

היה מביא את הכוס ואמר לו

"יעבודך עמים".

זו הייתה התשובה.

01:06:24
או דברים...

על השאלה שלך.

התשובה, לא יגיד תודה.

"יעבודך עמים".

היה עוד דבר שהיה

יפה, שהיה מאוד...

שהיה למשל...

שאנחי הייתי עושה משהו...

אז היה אומר לי "תזכה למצוות".

אז מה אני הייתי עונה לו?

01:06:53
"תזכה לעשות".

"תזכה לעשות".

את רואה? זה...

זה בעברית.

את רוצה באיזו שפה? בצרפתית, בעברית?

מה את רוצה?

באיזו שפה אני יכול להגיד את זה.

זה היה...

היה כל מני...

יש דבר חשוב מאוד, הנה, זהו זה

דבר, את צריכה... זה יפה מאוד.

זה ממש...

וזה קיים עד היום, אפילו בארץ.

01:07:19
יהודי מצרים שהגיעו לגילאים שלי,

בגיל 80 וכל זה, היה מנהג במצרים

שכשאת יושבת בבית, מזמינים באים...

מזמינים אותך, נותנים לך

עוגה.

אז השיטה במצרים היא שצריך

להגיד שלוש פעמים "לא, תודה".

רק בפעם השלישית אתה לוקח.

זו השיטה.

"רוצה עוגה?"

"לא, לא תודה".

"לא, לא בסדר..."

01:07:49
אז בפעם השלישית היה

לוקח וגומר את הכל.

זה דבר...

זה דבר, שיטה...

זה קיים עד היום.

דבר נוסף, אתה הולך

לבקר באיזה...

משפחה, עד היום בבת ים

אני מבקר משפחה בבת ים.

יש ריכוז יהודי מצרים בבת ים.

אז אני מבקר אותם ויושב

שעה, שעתיים ואני קם ללכת.

"לא, לא למה?"

"עוד מוקדם, שב". והוא

מתפלל הלוואי מתי הוא ילך.

01:08:19
זה ה...

זה דברים שקיימים היום.

והעניין שלהגיד 3 פעמים לא תודה,

אני אכלתי את זה שהגעתי לאנגליה

בפעם הראשונה.

והייתי רעב וזה וזה... והייתי

תחת ההשפעה הזו של זה,

אז באה האנגליה, באה

נותנת את האוכל

אני אומר "לא, תודה".

לא תודה, הלכה ברחה.

01:08:46
תגיד לי, אבל אתה שמרת את השם

הנרי הנסון... הנרי? ג'פרי.

ג'פרי הנסון.

זה...

זו בחירה, נכון?

לא, לא. חס וחלילה, אני

אגיד לך את הסיפור.

קודם כל, אמרתי לך

קודם כל אצלי בבית כנסת למטה

אני אחראי על בית כנסת, יש לי

בכיסא שלי כתוב: יפת בן יחיא.

זה עוד קיים.

ובבית הכנסת כולם

קוראים לי יפת.

ואני מדי פעם לפעם עושה

חזנות, מדי פעם לפעם. כן.

01:09:14
מזמינים אותי לעשות

חזנות, רוצים לשמוע

את החזנות שלי...

שלי במצרים, הזמינו אותי

איזו חברת דברות.

יש חברה בשם דברות?

לא חשוב.

הזמינו אותי.

אבל מה קרה?

בשישים...

כשהגעתי ב-58', 59' שעבדתי

במשרד ממשלתי בריטי,

אז באו אמרו לי אדוני

זה לא הולך ככה,

עם שם כזה אתה נתין

בריטי, אתה עובד...

01:09:45
איך אומרים civil servant?

איך אומרים...

-עובד ציבור.

מה?

-עובד ציבור.

עובד ציבור, אי אפשר.

אז אנחנו נקח את השם

שלך וננסה לעשות משהו.

אז מה עשו? לקחו את החסון

- HASSON

הורידו S אחד ושמו N.

הפך להיות הנסון.

תגיד לי, אתה חזן גם היום?

כן, אני...

-בוא תשיר משהו.

01:10:11
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם

שָׂשִׂים בְּבוֹאָם

01:10:37
צָהֳלָה

לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ.

קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ

 וַיִּזְרַח אוֹר

01:11:06
רָאָה וְהִתְקִין

 צוּרַת הַלְּבָנָה

קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ

 וַיִּזְרַח אוֹר

01:11:36
רָאָה וְהִתְקִין

צוּרַת הַלְּבָנָה.

אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי

וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה

01:12:01
מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת

הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה

01:12:27
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

01:12:56
בראבו.

מאיפה למדת את זה?

-בבית יתומים.

עשר שנים, אי אפשר לשכוח.

בבית יתומים, כל יום

שלוש פעמים ביום

תפילות בוקר, צהריים וערב.

ואם לא היינו הולכים

היינו מקבלים עונש.

והיו מלמדים, היה

מורה שמלמד אותנו.

מקסים.

01:13:24
אי אפשר, עשר שנים

לא לזכור את זה.

זה במקרה ירד לי ככה זה,

אבל יש כל כך הרבה דברים.

ובכיפור בראש השנה,

אני רק, תדעי לך

אני קצת...

אני אומר אני ירא

שמיים, את מבינה?

ב-2005,

הייתה קבוצה של

תיירים מצרפת למצרים

01:13:51
והתקשרו אליי אם אני אוכל

לפגוש אותם באלכסנדריה.

וזה...

היה בתקופת החגים.

אז הלכתי, היה...

ראש השנה, ואחר כך שם ב...

באלכסנדריה ב-2005, היו רק

שלושה גברים יהודים שנשארו.

01:14:20
רק שלושה.

ובא האיש הזה אומר לי

תשמע אני רוצה לשמוע

משהו ככה שלא... אני

כבר לא שומע וזה.

אמרתי לו תשמע, אני

אשתדל לעשות משהו.

אומר לי אולי תבוא ביום כיפור?

הוא אומר לי.

אולי תבוא ביום כיפור, את מקליטה את זה?

-כן, כן.

אולי תבוא ביום כיפור?

אמרתי לו אתה יודע, אבל איך...

אין מניין איך נעשה?

אמר לי תראה אני אסתדר.

01:14:49
אני חוזר לארץ ומתחיל לחפש

בכל היהודים, כל העולם, מכירים

אותי הרבה יהודים בעולם

אני הסתובבתי ביהודי

מצרים, בקנדה ב...

באוסטרליה ודיברתי שם, להגיד

להם אנחנו יש לנו שלושה...

אנחנו רוצים מניין,

שבע אנשים יבואו.

אי אפשר, אי אפשר.

בסדר, אני אמרתי אני

אסע ונתפלל לבד.

01:15:19
במלון, בשלוש בלילה

ערב יום כיפור,

מעירים אותי בטלפון, טלפון

ב-3 בלילה מניו יורק.

מדבר איתי מישהו באנגלית ואומר לי

שמעתי עלה בעיה שלך, אני מטפל בזה.

וסגר את הטלפון.

בבוקר בשעה 8,

01:15:43
מעירים אותי, אני רואה את המשטרה באה

וזה... כל מני אנשים באים וזה אומרים לי,

אבל מה שאני היה לי...

קיבלו אותי יפה.

תראי, בדרך כלל את יודעת

משטרה זה דבר מפחיד.

אנחנו קיבלנו הודעה לבוא לקבל אותך

עכשיו לשדה תעופה באלכסנדריה,

יש מטוס שנוחת, קטן עם שבעה

אנשים שאתה צריך לקבל אותם

שהם יבואו כדי להתפלל.

01:16:13
ולקחו אותי והמטוס הזה

יצא משדה דב בתל אביב

ונחת באלכסנדריה עם שבעה אנשים שהיו

מניו יורק הוא שילם עבור זה ועשה את זה.

מקסים.

עכשיו ביום כיפור...

ביום כיפור, בדרך כלל יום

כיפור, קשה זה תפילה כל היום.

אני בא נח, היום למשל אני

הולך שעתיים בבוקר, שעתיים...

אבל באותו יום עמדתי על

התיבה והתחלתי להתפלל.

ולא זזתי מהתיבה, משמונה

בבוקר עד שש בערב.

01:16:42
ולא הרגשתי כלום.

לזר אבואף נולד באלכסנדריה, מצרים, במשפחה יהודית אשר היגרה למצרים מקורפו, יוון. בריאיון זה הוא מספר על ילדותו במצרים וחייו לאחר שגורש מארץ זאת.

-------------------------

עדות זאת נגבתה כחלק מפרויקט "רואים את הקולות" - פרויקט לאומי לתיעוד מורשתם של יהודי ארצות ערב ואיראן. הפרויקט הוא פרי יוזמתו של המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך - אגף מורשת, מכון יד בן צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. הסרט הופק כחלק מפרויקט "רואים את הקולות", 2019

ציונה אוזצקיר לבית מסרי נולדה באלכסנדריבה, מצרים. בעדות זאת היא מספרת על שורשי המשחה - משפחת אביה הגיעה למצרים מחומס אשר בסוריה ומשפחת האם הגיעה מאוסטריה-הונגריה ומתורכיה, על חיי המשפחה באלכנסדריה וקהיר עד שנת 1948, כאשר אביה נעצר והוחזק בכלא המצרי משך שנה עד הותר להם לעזוב את מצרים ועלו לישראל, ועל החיים בארץ בשנות ה-1950

-------------------------

עדות זאת נגבתה כחלק מפרויקט "רואים את הקולות" - פרויקט לאומי לתיעוד מורשתם של יהודי ארצות ערב ואיראן. הפרויקט הוא פרי יוזמתו של המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך - אגף מורשת, מכון יד בן צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. הסרט הופק כחלק מפרויקט "רואים את הקולות", 2019

שרה רוזנבאום לבית גבאי נולדה באלכסנדריה, מצרים. משפחת אימה, ממגורשי ספרד, הגיעה למצרים מתורכיה, אז חלק מאימפריה העותומנית, ומשפחת האב הגיעה מעיראק ומארץ ישראל. בעדות זאת היא מספרת על חייה באלכסנדריה עד דצמבר 1970, כאשר המשפחה נסעה לצרפת. בפרט היא מציינת את העונינות של האוכלוסיה המקומית ונרדיפות מטעם שלטונות מצרים אשר כללו גם מעצרים ארוכים של גברים יהודים.

-------------------------

עדות זאת נגבתה כחלק מפרויקט "רואים את הקולות" - פרויקט לאומי לתיעוד מורשתם של יהודי ארצות ערב ואיראן. הפרויקט הוא פרי יוזמתו של המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך - אגף מורשת, מכון יד בן צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. הסרט הופק כחלק מפרויקט "רואים את הקולות", 2019

קרולין רוסו נולדה באלכסנדריה, מצרים. 

מרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. הסרט הופק כחלק מפרויקט "רואים את הקולות", 2019