הרב פינקלשטיין ומקהלת בית הכנסת הגדול, גלאזגו, סקוטלנד, 1965
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים-
לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
פינקלשטיין
(שם משפחה)FINKELSTEIN
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). השם הגרמני / יידיש פינקלשטיין הוא גרסה של השם פונקלשטיין שפירושו "אבן נוצצת / מבריקה". במקור שם זה היה כינוי אישי, אשר במרוצת הזמן התקבל כשם משפחה קבוע, ככל הנראה מסוף המאה ה-17.
במקרים מסויימים פינקלשטיין הוא גרסה של פינקל, מילה שפירושה בגרמנית "פרוש קטן" (סוג של ציפור), בצירוף המילה שטיין, שפירושה "סלע" / "אבן", ואשר נפוצה מאד כסופית בשמות המשפחה היהודיים במרכז ובמזרח אירופה.
אפשר ששמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו מכינוי של אדם קטן מימדים ופעלתני.
פינק היה שם פרטי מאד פופולרי בקרב נשים בגרמניה החל מימי הביניים. אפשר ששם משפחה הזה נגזר משמה של אחת מקרובות המשפחה בשם פינק או פינקל (שם חיבה של פינק).
שטיין, שפירושו המילולי בגרמנית "אבן/סלע", הוא שם מלאכותי הנפוץ בשמות משפחה יהודים, בתור קידומת, כמו למשל בשם שטיינברג, או כסופית, כמו למשל בשם לוונשטיין. המקבילה ביידיש של המילה הגרמנית שטיין היא המילה שטיין (shteyn). יתר על כן, למספר גדול של כפרים ועיירות שמות שמכילים את המילה "שטיין". אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי פינקלשטיין כוללים את היינריך פינקלשטיין (1942-1865), רופא ילדים גרמני; את המנהיג הציוני והמו"ל היידיש נח פינקלשטיין; ובמאה ה-20 את הרב הקונסרבטיבי לואיס פינקלשטיין אשר חי בארה"ב.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). השם הגרמני / יידיש פינקלשטיין הוא גרסה של השם פונקלשטיין שפירושו "אבן נוצצת / מבריקה". במקור שם זה היה כינוי אישי, אשר במרוצת הזמן התקבל כשם משפחה קבוע, ככל הנראה מסוף המאה ה-17.
במקרים מסויימים פינקלשטיין הוא גרסה של פינקל, מילה שפירושה בגרמנית "פרוש קטן" (סוג של ציפור), בצירוף המילה שטיין, שפירושה "סלע" / "אבן", ואשר נפוצה מאד כסופית בשמות המשפחה היהודיים במרכז ובמזרח אירופה.
אפשר ששמות המשפחה בקבוצה זאת נגזרו מכינוי של אדם קטן מימדים ופעלתני.
פינק היה שם פרטי מאד פופולרי בקרב נשים בגרמניה החל מימי הביניים. אפשר ששם משפחה הזה נגזר משמה של אחת מקרובות המשפחה בשם פינק או פינקל (שם חיבה של פינק).
שטיין, שפירושו המילולי בגרמנית "אבן/סלע", הוא שם מלאכותי הנפוץ בשמות משפחה יהודים, בתור קידומת, כמו למשל בשם שטיינברג, או כסופית, כמו למשל בשם לוונשטיין. המקבילה ביידיש של המילה הגרמנית שטיין היא המילה שטיין (shteyn). יתר על כן, למספר גדול של כפרים ועיירות שמות שמכילים את המילה "שטיין". אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי פינקלשטיין כוללים את היינריך פינקלשטיין (1942-1865), רופא ילדים גרמני; את המנהיג הציוני והמו"ל היידיש נח פינקלשטיין; ובמאה ה-20 את הרב הקונסרבטיבי לואיס פינקלשטיין אשר חי בארה"ב.
גלאזגו
(מקום)גלאזגו
עיר בסקוטלנד.
ב-1969 התגוררו בה כ- 13,400 יהודים (מתוך 1,045,000 תושבים). בקהילה עשרה בתי-כנסת אורתודוכסים ואחד רפורמי ובית-ספר יומי, מוסדות צדקה וארגונים דוגמת בני-עקיבא, אורט, ואחרים, והלהקה היהודית היחידה בעולם לנגינה בחמת-חלילים. עברית נלמדת בשני תיכונים ממשלתיים ובאוניברסיטת גלאזגו.
ראשית היישוב היהודי בתחילת המאה ה-19; ב-1831 מנה 47 איש, רובם יוצאי מזרח-אירופה. כעבור 10 שנים לערך חל פילוג בקהילה בגלל בית-תפילה שנשכר בשכנות לבית-הספר המקומי לרפואה; המיעוט טען שאין לערוך תפילות סמוך לניתוחי מתים. במשפט בין שתי הקבוצות בשאלת הבעלות על בית-העלמין המקומי זכה הרוב. באמצע המאה מנתה האוכלוסיה היהודית 200 וב-1897 בעקבות גל ההגירה מרוסיה - 4,000 נפש; תוך חמש שנים עלה המספר ל-6,500. רבים מן המהגרים היו חייטים ופרוונים. התודעה הלאומית הייתה חזקה בגלאזגו עוד מימי "חיבת-ציון" ולא מעטים מצעירי המקום עלו על הקרקע בארץ בהשפעת תנועת "הבונים". בשנים 1965-1928 הופיע בגאלאזגו השבועון היהודי היחיד בסקוטלנד ("ג'ויאיש איקו"); אחריו הופיע "גואיש טיימס" (כיום "ישראל טו-דיי"). עם חשובי העדה נמנו הרבנים שמואל הילמן וקופול רוזן, התעשין מוריס בלוך, יצחק וולפסון, הכימאי איין היילברון, חבר הפארלאמנט שמואל קראנץ והפרופסורים נח מוריס, מיכאל סמואל ודוד דייכס רפאל.
עיר בסקוטלנד.
ב-1969 התגוררו בה כ- 13,400 יהודים (מתוך 1,045,000 תושבים). בקהילה עשרה בתי-כנסת אורתודוכסים ואחד רפורמי ובית-ספר יומי, מוסדות צדקה וארגונים דוגמת בני-עקיבא, אורט, ואחרים, והלהקה היהודית היחידה בעולם לנגינה בחמת-חלילים. עברית נלמדת בשני תיכונים ממשלתיים ובאוניברסיטת גלאזגו.
ראשית היישוב היהודי בתחילת המאה ה-19; ב-1831 מנה 47 איש, רובם יוצאי מזרח-אירופה. כעבור 10 שנים לערך חל פילוג בקהילה בגלל בית-תפילה שנשכר בשכנות לבית-הספר המקומי לרפואה; המיעוט טען שאין לערוך תפילות סמוך לניתוחי מתים. במשפט בין שתי הקבוצות בשאלת הבעלות על בית-העלמין המקומי זכה הרוב. באמצע המאה מנתה האוכלוסיה היהודית 200 וב-1897 בעקבות גל ההגירה מרוסיה - 4,000 נפש; תוך חמש שנים עלה המספר ל-6,500. רבים מן המהגרים היו חייטים ופרוונים. התודעה הלאומית הייתה חזקה בגלאזגו עוד מימי "חיבת-ציון" ולא מעטים מצעירי המקום עלו על הקרקע בארץ בהשפעת תנועת "הבונים". בשנים 1965-1928 הופיע בגאלאזגו השבועון היהודי היחיד בסקוטלנד ("ג'ויאיש איקו"); אחריו הופיע "גואיש טיימס" (כיום "ישראל טו-דיי"). עם חשובי העדה נמנו הרבנים שמואל הילמן וקופול רוזן, התעשין מוריס בלוך, יצחק וולפסון, הכימאי איין היילברון, חבר הפארלאמנט שמואל קראנץ והפרופסורים נח מוריס, מיכאל סמואל ודוד דייכס רפאל.