חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 7
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי גלאזגו

גלאזגו

עיר בסקוטלנד.

ב-1969 התגוררו בה כ- 13,400 יהודים (מתוך 1,045,000 תושבים). בקהילה עשרה בתי-כנסת אורתודוכסים ואחד רפורמי ובית-ספר יומי, מוסדות צדקה וארגונים דוגמת בני-עקיבא, אורט, ואחרים, והלהקה היהודית היחידה בעולם לנגינה בחמת-חלילים. עברית נלמדת בשני תיכונים ממשלתיים ובאוניברסיטת גלאזגו.

ראשית היישוב היהודי בתחילת המאה ה-19; ב-1831 מנה 47 איש, רובם יוצאי מזרח-אירופה. כעבור 10 שנים לערך חל פילוג בקהילה בגלל בית-תפילה שנשכר בשכנות לבית-הספר המקומי לרפואה; המיעוט טען שאין לערוך תפילות סמוך לניתוחי מתים. במשפט בין שתי הקבוצות בשאלת הבעלות על בית-העלמין המקומי זכה הרוב. באמצע המאה מנתה האוכלוסיה היהודית 200 וב-1897 בעקבות גל ההגירה מרוסיה - 4,000 נפש; תוך חמש שנים עלה המספר ל-6,500. רבים מן המהגרים היו חייטים ופרוונים. התודעה הלאומית הייתה חזקה בגלאזגו עוד מימי "חיבת-ציון" ולא מעטים מצעירי המקום עלו על הקרקע בארץ בהשפעת תנועת "הבונים". בשנים 1965-1928 הופיע בגאלאזגו השבועון היהודי היחיד בסקוטלנד ("ג'ויאיש איקו"); אחריו הופיע "גואיש טיימס" (כיום "ישראל טו-דיי"). עם חשובי העדה נמנו הרבנים שמואל הילמן וקופול רוזן, התעשין מוריס בלוך, יצחק וולפסון, הכימאי איין היילברון, חבר הפארלאמנט שמואל קראנץ והפרופסורים נח מוריס, מיכאל סמואל ודוד דייכס רפאל.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
192150
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

הבימה בבית הכנסת גארנטהיל שנבנה ב-1879, גלאזגו, סקוטלנד, 1980
צילום: תאן ויין, ארה"ב
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף תאן ויין

ועד תלמוד תורה.
גלאזגו, סקוטלנד 1909.
תלמוד תורה, שנוסד בשנת 1895,
היה מוסד לחינוך דתי לילדי יהודי גורבולס.
בשיאו, בשנות ה-20 של המאה ה-20, למדו בו 700 תלמידים.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)
בר בורוכוב בחברת חברי ועד
המפלגה הסוציאליסטית היהודית.
גלזגו, סקוטלנד, 1915-1900.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות משה לוביש, ישראל)
טקס חתונה בבית כנסת בגדול ברחוב דרום פורטלנד,
גלאזגו, סקוטלנד, 1972
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)



בית הכנסת נחנך ב-1901. ב-1950 בקירוב התאחד עם בית הכנסת המרכזי החדש והפך לבית הכנסת המרכזי הגדול. זה היה בית הכנסת הראשי באזור גרובלס והאחרון שתפקד באזור עד סגירתו ב-1974
מייקל סימונס מגלאזגו
(מתוך תערוכת בית התפוצות: "עולם של אתמול: יהודים באנגליה 1870-1920" 1984)
א.פ. פיליפ, רבה של הקהילה היהודית
בגארנטהיל מ-1879 עד-1929, גלאזגו, סקוטלנד 1900 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)
ארגון של נערות יהודיות (דומה לצטופים?)
בחזית בית כנסת גארנטהיל, גלאזגו, סקוטלנד, שנות ה-1930
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)

זילברשטיין, אפרים, (1924 - ?), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בכ"א באייר תרפ"ד (25 במאי 1924) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, אפרים, נעצר במרסיי, צרפת וגורש למחנה השמדה אושוויץ. משם לא חזר.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

זילברשטיין, דורה 1, (1921 - 1942), פעילה בקבוצת "הדסה" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה בכ"ח  בכסלו תרפ"ב (29 בדצמבר 1921) בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה. אביה, שלמה, ואמה, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922, משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה, ובהמשך באותו רחוב מס' 197.

לבמשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

דורה היתה בלונדינית וספורטיבית.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, דורה, נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ומשם גורשה לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמה מופיע במספר 247 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

זילברשטיין, יוסף (1926 - 1942), פעיל בקבוצת "שחל" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בח' בטבת תרפ"ז (13 בדצמבר 1926) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

זילברשטיין, יוסף, למד בבית הספר היהודי "יסודי התורה" ואח"כ עבד כפרוון.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, אפרים, נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-15 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 3(Transport III). שמו מופיע במספר 466 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

מנצח ומלחין. נולד בבודפשט, הונגריה. בגיל 11 ניגן עם התזמורת הסימפונית של וינה ובגיל 17 ניצח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין. היה המנצח של בית האופרה הגרמני בפראג (1921-1919), מנצח ראשי של בית האופרה הממלכתי של ברלין (1930-1924) ומ1937- ניצח גם על התזמורת הסקוטית בגלאזגו ועל התזמורת המלכותית בהאג, הולנד. ב-1940 הגיע לארה"ב והיה מנצח ראשי של המטרופוליטן אופרה, ניו-יורק (1945-1942). ב-1946 מונה למנצח של תזמורת קליבלנד, ותפקיד זה מילא עד מותו. לימד בכיתות הלימוד לאופרה בבית הספר החדש למחקר חברתי בניו-יורק ובבית הספר למוסיקה על שם מאנס.
הלחין, בין השאר, נושא וואריאציות לתזמורת (1916), ופתיחה לירית (1922). נפטר בקליבלנד, אוהיו (ארה"ב).

Charles Lowy (born Löwy Károly – Hebrew name Yehezkel ben Yehuda Halevi), cantor, born in 1911 in Bratislava, Slovakia (then part of Austria-Hungary). He was the second of eight children in a musical family and family lore has it that passersby, Jewish and non-Jewish, would stop outside the family home on Shabbat to listen to the Löwys singing zemirot or Sabbath table songs in four-part harmony.  He studied at the yeshivot of Galanta and Tsélem and the famed Chatam Sofer Yeshiva in Bratislava, and attended evening classes in business at the school of commerce, working as correspondent and assistant bookkeeper at the Sphinx Metal Factory.

He was shy by nature, but as he wrote in In and Out of Harmony: Tales of a Cantor in Hitler’s Germany: “I gradually began to feel, in spite of myself, that somewhere inside me there was a cantor striving to get out.” So in his spare time he began to study music and voice production.

In 1937 – when Jews were struggling to leave Nazi Germany – he traveled to Munich and became cantor of the Linat Hatzedek Reichenbach Synagogue, simultaneously continuing his music studies at the Trapp Conservatory. After Pogrom Night (Nov. 9, 1938), he realized the folly of remaining in Germany and used his Hungarian passport to leave for Hungary, where he eventually became chief cantor in Szolnok, 100 km. from Budapest. He also served for a while as cantor of Budapest’s Rombach Synagogue, and as assistant chief cantor at the Dohány St. Synagogue.

The years 1942-1945 consisted of long, hazardous periods of forced labor for the German army. Charles’s wife Katherine (Kati) and an infant son he had never seen were deported to Auschwitz and murdered there. He was liberated in 1945 by the Soviet Army, and in 1947 left continental Europe with his second wife Magda for Scotland, where he had been appointed cantor of the Queen’s Park Synagogue in Glasgow. A daughter and son were born there. Eleven years later he moved to London, where he served for 28 years as cantor of the Hampstead Synagogue, jokingly referring to himself as “a Hungarian Scot in English exile.” He retired in 1987 and passed away in 1998, on the eve of Tisha Be’Av.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי גלאזגו
גלאזגו

עיר בסקוטלנד.

ב-1969 התגוררו בה כ- 13,400 יהודים (מתוך 1,045,000 תושבים). בקהילה עשרה בתי-כנסת אורתודוכסים ואחד רפורמי ובית-ספר יומי, מוסדות צדקה וארגונים דוגמת בני-עקיבא, אורט, ואחרים, והלהקה היהודית היחידה בעולם לנגינה בחמת-חלילים. עברית נלמדת בשני תיכונים ממשלתיים ובאוניברסיטת גלאזגו.

ראשית היישוב היהודי בתחילת המאה ה-19; ב-1831 מנה 47 איש, רובם יוצאי מזרח-אירופה. כעבור 10 שנים לערך חל פילוג בקהילה בגלל בית-תפילה שנשכר בשכנות לבית-הספר המקומי לרפואה; המיעוט טען שאין לערוך תפילות סמוך לניתוחי מתים. במשפט בין שתי הקבוצות בשאלת הבעלות על בית-העלמין המקומי זכה הרוב. באמצע המאה מנתה האוכלוסיה היהודית 200 וב-1897 בעקבות גל ההגירה מרוסיה - 4,000 נפש; תוך חמש שנים עלה המספר ל-6,500. רבים מן המהגרים היו חייטים ופרוונים. התודעה הלאומית הייתה חזקה בגלאזגו עוד מימי "חיבת-ציון" ולא מעטים מצעירי המקום עלו על הקרקע בארץ בהשפעת תנועת "הבונים". בשנים 1965-1928 הופיע בגאלאזגו השבועון היהודי היחיד בסקוטלנד ("ג'ויאיש איקו"); אחריו הופיע "גואיש טיימס" (כיום "ישראל טו-דיי"). עם חשובי העדה נמנו הרבנים שמואל הילמן וקופול רוזן, התעשין מוריס בלוך, יצחק וולפסון, הכימאי איין היילברון, חבר הפארלאמנט שמואל קראנץ והפרופסורים נח מוריס, מיכאל סמואל ודוד דייכס רפאל.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
Charles Lowy
סל, ג'ורג'
זילברשטיין, יוסף
זילברשטיין דורה
זילברשטיין, אפרים
כהן, מיכאל
רוטשטיין, לנה

Charles Lowy (born Löwy Károly – Hebrew name Yehezkel ben Yehuda Halevi), cantor, born in 1911 in Bratislava, Slovakia (then part of Austria-Hungary). He was the second of eight children in a musical family and family lore has it that passersby, Jewish and non-Jewish, would stop outside the family home on Shabbat to listen to the Löwys singing zemirot or Sabbath table songs in four-part harmony.  He studied at the yeshivot of Galanta and Tsélem and the famed Chatam Sofer Yeshiva in Bratislava, and attended evening classes in business at the school of commerce, working as correspondent and assistant bookkeeper at the Sphinx Metal Factory.

He was shy by nature, but as he wrote in In and Out of Harmony: Tales of a Cantor in Hitler’s Germany: “I gradually began to feel, in spite of myself, that somewhere inside me there was a cantor striving to get out.” So in his spare time he began to study music and voice production.

In 1937 – when Jews were struggling to leave Nazi Germany – he traveled to Munich and became cantor of the Linat Hatzedek Reichenbach Synagogue, simultaneously continuing his music studies at the Trapp Conservatory. After Pogrom Night (Nov. 9, 1938), he realized the folly of remaining in Germany and used his Hungarian passport to leave for Hungary, where he eventually became chief cantor in Szolnok, 100 km. from Budapest. He also served for a while as cantor of Budapest’s Rombach Synagogue, and as assistant chief cantor at the Dohány St. Synagogue.

The years 1942-1945 consisted of long, hazardous periods of forced labor for the German army. Charles’s wife Katherine (Kati) and an infant son he had never seen were deported to Auschwitz and murdered there. He was liberated in 1945 by the Soviet Army, and in 1947 left continental Europe with his second wife Magda for Scotland, where he had been appointed cantor of the Queen’s Park Synagogue in Glasgow. A daughter and son were born there. Eleven years later he moved to London, where he served for 28 years as cantor of the Hampstead Synagogue, jokingly referring to himself as “a Hungarian Scot in English exile.” He retired in 1987 and passed away in 1998, on the eve of Tisha Be’Av.

מנצח ומלחין. נולד בבודפשט, הונגריה. בגיל 11 ניגן עם התזמורת הסימפונית של וינה ובגיל 17 ניצח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין. היה המנצח של בית האופרה הגרמני בפראג (1921-1919), מנצח ראשי של בית האופרה הממלכתי של ברלין (1930-1924) ומ1937- ניצח גם על התזמורת הסקוטית בגלאזגו ועל התזמורת המלכותית בהאג, הולנד. ב-1940 הגיע לארה"ב והיה מנצח ראשי של המטרופוליטן אופרה, ניו-יורק (1945-1942). ב-1946 מונה למנצח של תזמורת קליבלנד, ותפקיד זה מילא עד מותו. לימד בכיתות הלימוד לאופרה בבית הספר החדש למחקר חברתי בניו-יורק ובבית הספר למוסיקה על שם מאנס.
הלחין, בין השאר, נושא וואריאציות לתזמורת (1916), ופתיחה לירית (1922). נפטר בקליבלנד, אוהיו (ארה"ב).

זילברשטיין, יוסף (1926 - 1942), פעיל בקבוצת "שחל" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בח' בטבת תרפ"ז (13 בדצמבר 1926) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

זילברשטיין, יוסף, למד בבית הספר היהודי "יסודי התורה" ואח"כ עבד כפרוון.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, אפרים, נעצר על ידי הנאצים באנטוורפן, משם נשלח למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, משם הוא גורש לאושוויץ ב-15 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 3(Transport III). שמו מופיע במספר 466 ברשימת המגורשים. משם לא חזר.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

זילברשטיין, דורה 1, (1921 - 1942), פעילה בקבוצת "הדסה" של תנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולדה בכ"ח  בכסלו תרפ"ב (29 בדצמבר 1921) בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה. אביה, שלמה, ואמה, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922, משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה, ובהמשך באותו רחוב מס' 197.

לבמשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

דורה היתה בלונדינית וספורטיבית.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, דורה, נעצרה ע"י הנאצים באנטוורפן, ונשלחה למחנה מעבר בעיר מלין (Malines-Mechelen), בלגיה, ומשם גורשה לאושוויץ ב-25 באוגוסט 1942 בטרנספורט מס' 5 (Transport V). שמה מופיע במספר 247 ברשימת המגורשים. משם לא חזרה.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

זילברשטיין, אפרים, (1924 - ?), פעיל בתנועת "בני עקיבא -(בח"ד) בלגיה", נולד בכ"א באייר תרפ"ד (25 במאי 1924) באלכסנדריה, מצרים. אביו, שלמה, ואמו, חנה לבית הרץ, הגיעו לאנטוורפן, בלגיה, מסקוטלנד בשנת 1919 וגרו בבורגרוט, אנטוורפן, בלגיה, עד 1922 משם עזבו לאלכסנדריה, מצרים. ב-11 במאי 1932 המשפחה חזרה לאנטוורפן, וגרה בקרונסטראאט 204, אנטוורפן, בלגיה] ובהמשך באותו רחוב מס' 197.במשפחת זילברשטיין היו שמונה ילדים: אליזבט ילידת 30 במאי 1916, גלסגו, סקוטלנד, הרי יצחק יליד 25 בנובמבר 1917, גלסגו, סקוטלנד, לאה גרדה, ילידת 4 אוגוסט 1919, אנטוורפן, בלגיה, דורה, ילידת 29 דצמבר 1921, אנטוורפן, בלגיה (ראה ערך זילברשטיין דורה, בנפרד), אפרים יליד 25 מאי 1924, אלכסנדריה, מצרים, יוסף יליד 13 דצמבר 1925, אלכסנדריה, מצרים, (ראה ערך זילברשטיין יוסף בנפרד), מוריס יליד 26 נובמבר 1927, אלכסנדריה, מצרים, וחיים יליד 30 ינואר 1932, אנטוורפן, בלגיה.

תנועת הנוער "בני עקיבא (בח"ד)" בבלגיה נוסדה בשנת תרצ"ג 1933, והיא תנועת נוער בעלת חשיבות בנוף של יחודי בלגיה בשנים שלפני השואה ובזמן השואה. חברי התנועה היו פעילים גם בשנים 1942-1940, כאשר בלגיה היתה תחת כיבוש נאצי. עם הפסקת הפעילות בסניפים, חברי "בני עקיבא" הצטרפו להכשרה חקלאית בבומל (Bomal) בתקווה שיבוא יום והם יזכו לעלות לארץ ישראל ולחיות שם כחקלאים.

זילברשטיין, אפרים, נעצר במרסיי, צרפת וגורש למחנה השמדה אושוויץ. משם לא חזר.

___________________________________________________________________________

המידע פורסם במקור בספר סיפורה של אנדרטה. בני עקיבא -תקוותנו, אנטוורפן, בשואה, בעריכתם של ז'ק ישראל אופן ושלמה האוזר, הוצאה שמים תקשורת, ישראל 2010. נרשם במאגרי המידע של בית התפוצות באדיבות המחברים. 

ארגון של נערות יהודיות (דומה לצטופים?) בחזית בית כנסת גארנטהיל, גלאזגו, סקוטלנד, שנות ה-1930
א.פ. פיליפס, רב הקהילה של גארנטהיל מ-1879 עד 1929, גלאזגו, סקוטלנד 1900 בקירוב
מייקל סימונס מגלאזגו
טקס חתונה בבית הכנסת המרכזי הגדול, גלאזגו, סקוטלנד, 1972
בר בורוכוב וחברי ועד המפלגה בסוציאליסטית היהודית, גלזגו, 1900-15
ועד תלמוד תורה, גלאזגו, סקוטלנד 1909
הבימה בבית הכנסת גארנטהיל, גלאזגו, סקוטלנד, 1980
ארגון של נערות יהודיות (דומה לצטופים?)
בחזית בית כנסת גארנטהיל, גלאזגו, סקוטלנד, שנות ה-1930
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)
א.פ. פיליפ, רבה של הקהילה היהודית
בגארנטהיל מ-1879 עד-1929, גלאזגו, סקוטלנד 1900 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)
מייקל סימונס מגלאזגו
(מתוך תערוכת בית התפוצות: "עולם של אתמול: יהודים באנגליה 1870-1920" 1984)
טקס חתונה בבית כנסת בגדול ברחוב דרום פורטלנד,
גלאזגו, סקוטלנד, 1972
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)



בית הכנסת נחנך ב-1901. ב-1950 בקירוב התאחד עם בית הכנסת המרכזי החדש והפך לבית הכנסת המרכזי הגדול. זה היה בית הכנסת הראשי באזור גרובלס והאחרון שתפקד באזור עד סגירתו ב-1974
בר בורוכוב בחברת חברי ועד
המפלגה הסוציאליסטית היהודית.
גלזגו, סקוטלנד, 1915-1900.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות משה לוביש, ישראל)
ועד תלמוד תורה.
גלאזגו, סקוטלנד 1909.
תלמוד תורה, שנוסד בשנת 1895,
היה מוסד לחינוך דתי לילדי יהודי גורבולס.
בשיאו, בשנות ה-20 של המאה ה-20, למדו בו 700 תלמידים.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו)

הבימה בבית הכנסת גארנטהיל שנבנה ב-1879, גלאזגו, סקוטלנד, 1980
צילום: תאן ויין, ארה"ב
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף תאן ויין

כהן, מיכאל
רוטשטיין, לנה
רוטשטיין, לנה
רוטשטיין, לנה