דלג לתוכן האתר >
עלייה בבית הכנסת ברובע היהודי המשוחזר, גירונה, ספרד 1987
עלייה בבית הכנסת ברובע היהודי המשוחזר, גירונה, ספרד 1987

קהילת יהודי גירונה

גירונה

עיר בצפון מזרח ספרד.

בעבר, כנראה לפני המאה ה- 9, אחת הקהילות החשובות ביותר בקאטאלוניה. הקהילה התרכזה במקום שנקרא עד היום "גבעת היהודים"; ב-1160 הותר ליהודים לשכור חנויות מחוץ לחומת העיר. בעלי קרקעות בגירונה והסביבה חויבו בתשלום מעשר לכנסיה. במאה ה-13 החלו יהודים להשתתף במימשל; אסטרוק רוויה ויוסף בנו, למשל, היו מאנשי חצרו של פדרו השלישי מלך אראגון, וחתימותיהם בעברית מופיעות על גבי מיסמכים רבים. שלמה בן אברהם אדרת (הרשב"א) שיתף פעולה אתם גם בהנהגת ענייני הקהל. כאשר הנהיגו כמרים מקומיים מנהג של יידוי אבנים לרובע היהודי מגג הכנסיה בימי הפסחא הזהיר המלך את הבישוף, כי יראה אותו אחראי למעשים אלה. ב-1285 נטלו יהודי גירונה חלק בהגנת העיר מפני הצרפתים ונענשו על כך אחרי הכיבוש; כאשר חזרו הספרדים נפגעו שנית; מאז התחילה דחיקת רגלי היהודים ממערכות המימשל ומעמדות כלכליות. רבים עקרו לערים אחרות. עם זאת ידוע, כי עוד ב-1306 נקלטו בגירונה מגורשים מצרפת. בגזירות קנ"א (1391) מתו רוב יהודי גירונה על קידוש השם. מעטים הוטבלו לנצרות. כעבור שנה שוקמה הקהילה ובשנים 1414-1413 נאלצה לשגר שני נציגים לוויכוח בטורטוסה, שהגביר את
הרדיפות מצד הכנסיה הקאתולית, חרף ההגנה שניסו להושיט ליהודים השלטונות החילוניים. בית- הכנסת נהרס בחלקו במלחמת-האזרחים בשנים 1472-1462. הקהילה נידלדלה והלכה; אחרון גבאי ה"הקדש" התנצר ב-1431 וכעבור עשר שנים בערך צומצם שטח הרובע היהודי. ב-1486 נאסר על יהודים להחזיק חנויות הפונות אל הרחוב הראשי. כאשר פורסם צו הגירוש ב-1492 מעטים היו היהודים בגירונה. רובם יצאו לגולה.

בשיא פריחתה, במאות 13-12, היתה מרכז תורני גדול וחכמים רבים נקראו על שמה, דוגמת ר' יונה גירונדי ותלמידו הגדול הרמב"ן, שתיאר את מהלך הוויכוח בבארצלונה לבקשת הבישוף המקומי. היתה לו שייכות גם ל"חבורה הקדושה" שהניחה את היסוד להתפתחות הקבלה בספרד באמצע המאה ה-13. למעשה שימשה גירונה מרכז ראשון של מקובלים במדינה, דוגמת עזרא בן שלמה ועזריאל בן-מנחם. אותו זמן היתה גירונה גם מרכז חשוב של מתנגדי הרמב"ם. עם חשובי הקהילה נמנו יונה גירונדי, נסים בן ראובן גירונדי, ואברהם בן יצחק הלוי (במאה ה-14) בונאסטרוק דמאסטרה ובוניהודה יחסאל הקאשלארי (במאה ה-15). שני אלה לקחו חלק בוויכוח טורטוסה.

משה בן נחמן (1194-1270) , רב ספרדי ומלומד, מחבר ספרות תלמודית, משורר ורופא. משה בן נחמן גרונדי, ידוע גם כנחמני או הרמב"ן. שמו הספרדי היה בונאסטורק דה פורטה. נולד בגרונה, קטלוניה. ב-1232 ניסה לפשר בין המחנות היריבים בעת המחלוקת עם הרמב"ם. הציע תכנית מפורטת שתתאים לתנאים השונים שהיו בצרפת ובספרד ואשר היה בה כדי לסדר את לימודי המדע לפי גילו של התלמיד ומקומו. למרות זאת, תכניתו נכשלה. נודעה לו השפעה רבה על החיים היהודיים בקטלוניה. בעקבות הוויכוח בברצלונה, שהשתתף בו מול היהודי המומר פאבלו כריסטיאני, הצליח בקושי לברוח מספרד לארץ-ישראל. הגיע לירושלים ב-1267, ארגן את שרידי הקהילה היהודית והקים בית כנסת. ב-1268 יצא לעכו והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בעיר. נפטר בארץ-ישראל, אך מקום קבורתו אינו ידוע.
עבודותיו עוסקות, ברובן, בתלמוד ובהלכה. כתב גם ספרים שהתייחסו לפעילותו הציבורית, וביניהם "ספר הוויכוח", שבו סיכם את רעיונותיו במחלוקת שנתגלעה בברצלונה. "ספר הגאולה" (1263) עוסק באופי האמונה בגאולה. היה גם פייטן. בדרכו לארץ-ישראל כתב תפילה ברוח תהלים. ארבע מדרשותיו נשתמרו. יצירותיו נושאות את חותם אישיותו – סינתזה של תרבות ספרד וחסידות גרמנית, חינוך תלמודי ולימוד הקבלה, יחד עם ידע כללי נרחב במדע ובתיאולוגיה נוצרית.

אברהם גרונדי (המאה ה-13), משורר וחזן, נולד בגירונה, ספרד. מקצת מאנשי הקבלה של העיר (שהבולט שבהם הוא משה בן נחמן גרונדי, הידוע כרמב"ן) חיברו שירה. אחד מהם היה אברהם החזן גרונדי בן יצחק. הפיוט המפורסם ביותר של אברהם גרונדי הוא אחות קטנה, שחובר לתפילת הערבית בראש השנה. הפיוט התקבל עד מהרה, לא רק על ידי יהודי ספרד אלא גם על ידי יהודי איטליה ואשכנז. סוד הצלחתו נעוצה בחריזה הפשוטה שלו, בלשונו הפשוטה ובלחנו היפהפה. הפיוט מתאר את דמותה החיננית של 'האחות הקטנה', או שולמית, המייצגת את ישראל. האחות הקטנה מתמודדת בקשיים, אך לעולם אינה בוגדת באהובה שבמרומים, וזוכרת אותו בגעגועים. ארהם גרונדי נפטר בגירונה.

משולם דפיירה (המאה השלש עשרי - המאה הארבע עשרי) , משורר.

נולד בצפון-ספרד או בדרום-צרפת. כנראה, הוא התגוררבמשך זמן רב בגרונה, ספרד, ולקח חלק בפולמוס שהתחולל סביב מורה נבוכים של הרמב"ם. דפיירה הושפע על-ידי מיונה בן אברהם גרונדי והתנגד בתחילה לאסכולה הפילוסופית ולתומכיה. אחר-כך שינה את דעתו ותמך ברמב"ם, והצדיק את עצמו בטענה שהתרגום הערבי הקלוקל לא אפשר לו להעריך נכונה את הפילוסופיה שלו. דפיירה היה מן המשוררים המקוריים ביותר בתקופתו ואברהם בדרשי היה בין מעריציו. למרות זאת רק חלק מעבודתו נשמר. הוא נפטר בספרד.

משה בן שלמה ד'אסכולה גרונדי. משורר. נולד בחרונה, קטלוניה (ספרד), והיה קרוב משפחה של רבי משה בן נחמן (רמב"ן). נראה שהרמב"ן קרא את שיריו בירושלים. הדבר עולה ממכתב ששלח מירושלים ב-1267. גרונדי הוא מחברם של כמה שירי קודש, וביניהם הסליחה ירושלים עיר הקודש. נפטר בחרונה, ספרד.

זרחיה בן יצחק הלוי גרונדי (1115 - 1186), מלומד רבני ומשורר. נולד בחרונה, ספרד, כבן למשפחה יהודית מיוחסת. אביו, יצחק היצהרי, היה משורר וחכם בתלמוד. בצעירותו ברח זרחיה מספרד והתיישב בפרובאנס. למד, בין היתר, אצל משה בן יוסף ואברהם בן יצחק בנרבון. התגורר בלינל במשך שנים רבות, ובמהלכן נאלץ לעזוב את העיר פעמים אחדות בעקבות פולמוסים. בלינל לימד את שמואל בן יהודה אבן תיבון.
יצירתו ההלכתית הגדולה "המאור" נחלקת לשניים: "המאור הקטן" ו"המאור הגדול". בספרו זה ניסה לחזק את השקפות התלמוד ולמנוע כל סטייה ממנו. שמונה-עשר משיריו נכללים בסידור התפילה הספרדי.

GRACIAN, GRACIANI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. גרסיאן הוא שם איטלקי המקביל לשם העברי חן המוזכר ברשימת שבי ציון מגלות בבל (זכריה, ו,י"ד). שם משפחה זה קשור גם בשם העברי יוחנן.

גרסיאן מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-13 עם זרחיה בן יצחק גרסיאן, הידוע גם בשם חן, רופא, פילוסוף ומתורגמן אשר נולד בפורטוגל וחי באיטליה. גרסיאני מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-19 עם הרב הבולגרי אברהם גרסיאני.
JONAH

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. בתנ"ך היונה עם עלה של זית היא סמל לשלום (בראשית ח, ח-י"ב). הנביא יונה בן אמיתי מוזכר לראשונה במקרא בספר מלכים ב', י"ד,כ"ה. השם המקביל ליונה בערבית הוא יחיא או יאיא (אשר לפעמים מתייחס גם לשם המקראי יהודה); קולומבוס בלטינית; קולון בספרדית; גולוב ברוסית; גולומב בפולנית; גולומבוש בהונגרית; הולוב באוקראינית ובצ'כית; וטאובה בגרמנית. יחיא מתועד במאה ה-11 בפורטוגל ויונס, המכונה "קולון", במאה ה-13 בצרפת.

טאובלס וטאובר מתועדים במאה ה-18 בגרמניה. במאה ה-19, קולומבו מתועד בצרפת והולוב בצפון בוהמיה. באמצע המאה ה-20, משפחה בשם בן יאיע בצרפת החליפה את שמה לשם בניאר. יונס, שהוא גרסה ערבית / בֶּרְבֵּרִית של השם יונה, מופיע במספר צורות איות בצרפתית ושפות אחרות.

יונה הוא שמו של אחד מראשי הסנהגרין בטבריה, ארץ ישראל, באמצע המאה ה-4. אישים נוספים אשר נשאו את השם יונה כוללים את הרופא והפילולוג העברי מרינוס יונה (1050-985) אשר חי בספרד וידוע גם בשמו הערבי עבול ואליד מרואן איבן גנאך; ואת משה יונה, מקובל מן המאה ה-16.
SHALOM, CHALOM

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. I שלום הוא שם פרטי נפוץ מאד שנגזר ככל הנראה מהשם המקראי שלמה.

שלמה המקראי היה בנו של דוד המלך ושל בת שבע ומלכה השלישי של הממלכה המאוחדת של ישראל ויהודה.

השם שלמה והגרסאות שלו סולומון, סלומון ואחרות, שימשו בסיס ליצירת שמות משפחה יהודיים רבים.

סולומון מתועד במאה ה-7 בצרפת; סלמן בשנת 1090 בגרמניה; סאלמנוס בשנת 1200, גם כן בגרמניה; סלמון ב-1290, סומון ב-1306, סלמנוס ב-1334 וסאלאמון ב-1388, כולם בצרפת; שולם ב-1495 בגרמניה; סולומון ב-1668 באמריקה; סאלום ב-1713 באיים האנטילים; סלמונבה ב-1715 באיטליה; שלאם ב-1717 בגרמניה; סלמה, שלומן, שולום ושאולון ב-1784 באלזס; סאלימן ב-1798 באמריקה; סאלם במאה ה-18 בארצות השפלה; סלמנג ב-1831 בגרמניה; וסלומסון ב-1855 באמריקה. באמצע המאה ה-20, משפחות בשם סולומון בצרפת שינו את שמם לאומון ולומון; הגרסה הפולנית סולומונוביץ' ("בנו של סולומון") שונתה אלמון, שם בעל צליל צרפתי. צורות ערביות של סולומון כוללות את סלאם, סאלומה, סאלאמה וסוליימן. גרסאות של השם שלמה, כמו סאלאמאן, סאלמן, זלמן, זלקינד, זלקין, זלהיים, זלינג, זלינגר, סלינגר וזלינג היו נפוצות מאד בארצות מרכז ומזרח אירופה.

שלום מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-19, עם א. דה מ. שלום, אזרח איטלקי, ששמו מופיע ברישמת החברות המסחריות אשר פעלו בטוניס בנשת 1865;ובמאה ה-20 עם היועץ ויקטור שלום (194?-1871) מטוניס; ועם הרופא דריו שלום (1966-1880), מבני קהילת יהודי ליבורנו מטוניס.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה שלום כוללים את את העו"ד הטוניסי ז'אק שלום (1955-1878), מחברו של הספר "יהודי טוניסיה, מעמדם האזרחי והפוליטי" (פריס, 1908).

במאה ה-20 שלום מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם ז'אק שלום, אשר גורש מצרפת למחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ בספטמבר 1942.

שלום מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-15 עם אברהם בן יהודה (בן יצחק) שלום, מתרגם ופילוסוף ספרדי, ובמאה ה-16 עם הרב אברהם שלום, יליד יוון אשר עלה לארץ ישראל.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי שלום כוללים את המשורר העברי יליד פולין ש' שלום, הידוע גם בשם שלום שפירא, נשיא אגודת הסופרים הישראלים וחתן פרס ביאליק לספרות;

ואת איש העסקים יצחק י. שלום (1968-1886) אשר נולד בעיר חאלב, סוריה.
GERONDI, YERONDI, GERUNDI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גרונדי וגרונדי הם שמות משפחה יהודיים הקשורים בשמה של העיר גירונה בקטלוניה , צפון מזרח ספרד, הקהילה היהודית במקום נוסדה ככל הנראה במאה ה-9.

גרסאות אחרות כוללות את גירונדי, בגרונדי וירונדי.

גרונדי וגירונדי, אשר נגזרו מגרונדה , השם הליטני של גירונה, מתועדים כשמות משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 ספרד. הרמב"ן (1270-1194) היה ידוע בחייו גם בשם מושה נחמן גרונדי או ירונדי.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי גרונדי כוללים את המורליסט הספרדי הרב יונה בן אבהם (החסיד) גרונדי (1263-1180), הידוע גם בשם גרונדי.
GHIRONDI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גירונדי קשור בשמה של העיר גירונה בקטלוניה, צפון ספרד. גרסאות אחרות כוללות את גירון, גרונדי וירונדי.

גירונדי וגרונדי מתועדים כשמות משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 בספרד. הרמב"ן או הרב משה בן נחמן (1270-1194) היה ידוע בחייו גם בשם משה גרונדי או ירונדי. השם גירונדי מתועד באיטליה בסוף המאה ה-16.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי גירונדי כוללים את מרדכי שמואל בן בנציון גירונדי (1852-1799), מלומד ומחבר ביוגרפיות איטלקי.
מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
קהילת יהודי גירונה
גירונה

עיר בצפון מזרח ספרד.

בעבר, כנראה לפני המאה ה- 9, אחת הקהילות החשובות ביותר בקאטאלוניה. הקהילה התרכזה במקום שנקרא עד היום "גבעת היהודים"; ב-1160 הותר ליהודים לשכור חנויות מחוץ לחומת העיר. בעלי קרקעות בגירונה והסביבה חויבו בתשלום מעשר לכנסיה. במאה ה-13 החלו יהודים להשתתף במימשל; אסטרוק רוויה ויוסף בנו, למשל, היו מאנשי חצרו של פדרו השלישי מלך אראגון, וחתימותיהם בעברית מופיעות על גבי מיסמכים רבים. שלמה בן אברהם אדרת (הרשב"א) שיתף פעולה אתם גם בהנהגת ענייני הקהל. כאשר הנהיגו כמרים מקומיים מנהג של יידוי אבנים לרובע היהודי מגג הכנסיה בימי הפסחא הזהיר המלך את הבישוף, כי יראה אותו אחראי למעשים אלה. ב-1285 נטלו יהודי גירונה חלק בהגנת העיר מפני הצרפתים ונענשו על כך אחרי הכיבוש; כאשר חזרו הספרדים נפגעו שנית; מאז התחילה דחיקת רגלי היהודים ממערכות המימשל ומעמדות כלכליות. רבים עקרו לערים אחרות. עם זאת ידוע, כי עוד ב-1306 נקלטו בגירונה מגורשים מצרפת. בגזירות קנ"א (1391) מתו רוב יהודי גירונה על קידוש השם. מעטים הוטבלו לנצרות. כעבור שנה שוקמה הקהילה ובשנים 1414-1413 נאלצה לשגר שני נציגים לוויכוח בטורטוסה, שהגביר את
הרדיפות מצד הכנסיה הקאתולית, חרף ההגנה שניסו להושיט ליהודים השלטונות החילוניים. בית- הכנסת נהרס בחלקו במלחמת-האזרחים בשנים 1472-1462. הקהילה נידלדלה והלכה; אחרון גבאי ה"הקדש" התנצר ב-1431 וכעבור עשר שנים בערך צומצם שטח הרובע היהודי. ב-1486 נאסר על יהודים להחזיק חנויות הפונות אל הרחוב הראשי. כאשר פורסם צו הגירוש ב-1492 מעטים היו היהודים בגירונה. רובם יצאו לגולה.

בשיא פריחתה, במאות 13-12, היתה מרכז תורני גדול וחכמים רבים נקראו על שמה, דוגמת ר' יונה גירונדי ותלמידו הגדול הרמב"ן, שתיאר את מהלך הוויכוח בבארצלונה לבקשת הבישוף המקומי. היתה לו שייכות גם ל"חבורה הקדושה" שהניחה את היסוד להתפתחות הקבלה בספרד באמצע המאה ה-13. למעשה שימשה גירונה מרכז ראשון של מקובלים במדינה, דוגמת עזרא בן שלמה ועזריאל בן-מנחם. אותו זמן היתה גירונה גם מרכז חשוב של מתנגדי הרמב"ם. עם חשובי הקהילה נמנו יונה גירונדי, נסים בן ראובן גירונדי, ואברהם בן יצחק הלוי (במאה ה-14) בונאסטרוק דמאסטרה ובוניהודה יחסאל הקאשלארי (במאה ה-15). שני אלה לקחו חלק בוויכוח טורטוסה.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
משה בן נחמן
משה בן נחמן (1194-1270) , רב ספרדי ומלומד, מחבר ספרות תלמודית, משורר ורופא. משה בן נחמן גרונדי, ידוע גם כנחמני או הרמב"ן. שמו הספרדי היה בונאסטורק דה פורטה. נולד בגרונה, קטלוניה. ב-1232 ניסה לפשר בין המחנות היריבים בעת המחלוקת עם הרמב"ם. הציע תכנית מפורטת שתתאים לתנאים השונים שהיו בצרפת ובספרד ואשר היה בה כדי לסדר את לימודי המדע לפי גילו של התלמיד ומקומו. למרות זאת, תכניתו נכשלה. נודעה לו השפעה רבה על החיים היהודיים בקטלוניה. בעקבות הוויכוח בברצלונה, שהשתתף בו מול היהודי המומר פאבלו כריסטיאני, הצליח בקושי לברוח מספרד לארץ-ישראל. הגיע לירושלים ב-1267, ארגן את שרידי הקהילה היהודית והקים בית כנסת. ב-1268 יצא לעכו והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בעיר. נפטר בארץ-ישראל, אך מקום קבורתו אינו ידוע.
עבודותיו עוסקות, ברובן, בתלמוד ובהלכה. כתב גם ספרים שהתייחסו לפעילותו הציבורית, וביניהם "ספר הוויכוח", שבו סיכם את רעיונותיו במחלוקת שנתגלעה בברצלונה. "ספר הגאולה" (1263) עוסק באופי האמונה בגאולה. היה גם פייטן. בדרכו לארץ-ישראל כתב תפילה ברוח תהלים. ארבע מדרשותיו נשתמרו. יצירותיו נושאות את חותם אישיותו – סינתזה של תרבות ספרד וחסידות גרמנית, חינוך תלמודי ולימוד הקבלה, יחד עם ידע כללי נרחב במדע ובתיאולוגיה נוצרית.
אברהם גרונדי

אברהם גרונדי (המאה ה-13), משורר וחזן, נולד בגירונה, ספרד. מקצת מאנשי הקבלה של העיר (שהבולט שבהם הוא משה בן נחמן גרונדי, הידוע כרמב"ן) חיברו שירה. אחד מהם היה אברהם החזן גרונדי בן יצחק. הפיוט המפורסם ביותר של אברהם גרונדי הוא אחות קטנה, שחובר לתפילת הערבית בראש השנה. הפיוט התקבל עד מהרה, לא רק על ידי יהודי ספרד אלא גם על ידי יהודי איטליה ואשכנז. סוד הצלחתו נעוצה בחריזה הפשוטה שלו, בלשונו הפשוטה ובלחנו היפהפה. הפיוט מתאר את דמותה החיננית של 'האחות הקטנה', או שולמית, המייצגת את ישראל. האחות הקטנה מתמודדת בקשיים, אך לעולם אינה בוגדת באהובה שבמרומים, וזוכרת אותו בגעגועים. ארהם גרונדי נפטר בגירונה.

משולם דפיירה

משולם דפיירה (המאה השלש עשרי - המאה הארבע עשרי) , משורר.

נולד בצפון-ספרד או בדרום-צרפת. כנראה, הוא התגוררבמשך זמן רב בגרונה, ספרד, ולקח חלק בפולמוס שהתחולל סביב מורה נבוכים של הרמב"ם. דפיירה הושפע על-ידי מיונה בן אברהם גרונדי והתנגד בתחילה לאסכולה הפילוסופית ולתומכיה. אחר-כך שינה את דעתו ותמך ברמב"ם, והצדיק את עצמו בטענה שהתרגום הערבי הקלוקל לא אפשר לו להעריך נכונה את הפילוסופיה שלו. דפיירה היה מן המשוררים המקוריים ביותר בתקופתו ואברהם בדרשי היה בין מעריציו. למרות זאת רק חלק מעבודתו נשמר. הוא נפטר בספרד.

משה בן שלמה ד'אסכולה גרונדי

משה בן שלמה ד'אסכולה גרונדי. משורר. נולד בחרונה, קטלוניה (ספרד), והיה קרוב משפחה של רבי משה בן נחמן (רמב"ן). נראה שהרמב"ן קרא את שיריו בירושלים. הדבר עולה ממכתב ששלח מירושלים ב-1267. גרונדי הוא מחברם של כמה שירי קודש, וביניהם הסליחה ירושלים עיר הקודש. נפטר בחרונה, ספרד.

זרחיה בן יצחק הלוי גרונדי

זרחיה בן יצחק הלוי גרונדי (1115 - 1186), מלומד רבני ומשורר. נולד בחרונה, ספרד, כבן למשפחה יהודית מיוחסת. אביו, יצחק היצהרי, היה משורר וחכם בתלמוד. בצעירותו ברח זרחיה מספרד והתיישב בפרובאנס. למד, בין היתר, אצל משה בן יוסף ואברהם בן יצחק בנרבון. התגורר בלינל במשך שנים רבות, ובמהלכן נאלץ לעזוב את העיר פעמים אחדות בעקבות פולמוסים. בלינל לימד את שמואל בן יהודה אבן תיבון.
יצירתו ההלכתית הגדולה "המאור" נחלקת לשניים: "המאור הקטן" ו"המאור הגדול". בספרו זה ניסה לחזק את השקפות התלמוד ולמנוע כל סטייה ממנו. שמונה-עשר משיריו נכללים בסידור התפילה הספרדי.

גרסיאן
GRACIAN, GRACIANI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. גרסיאן הוא שם איטלקי המקביל לשם העברי חן המוזכר ברשימת שבי ציון מגלות בבל (זכריה, ו,י"ד). שם משפחה זה קשור גם בשם העברי יוחנן.

גרסיאן מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-13 עם זרחיה בן יצחק גרסיאן, הידוע גם בשם חן, רופא, פילוסוף ומתורגמן אשר נולד בפורטוגל וחי באיטליה. גרסיאני מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-19 עם הרב הבולגרי אברהם גרסיאני.
יונה
JONAH

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. בתנ"ך היונה עם עלה של זית היא סמל לשלום (בראשית ח, ח-י"ב). הנביא יונה בן אמיתי מוזכר לראשונה במקרא בספר מלכים ב', י"ד,כ"ה. השם המקביל ליונה בערבית הוא יחיא או יאיא (אשר לפעמים מתייחס גם לשם המקראי יהודה); קולומבוס בלטינית; קולון בספרדית; גולוב ברוסית; גולומב בפולנית; גולומבוש בהונגרית; הולוב באוקראינית ובצ'כית; וטאובה בגרמנית. יחיא מתועד במאה ה-11 בפורטוגל ויונס, המכונה "קולון", במאה ה-13 בצרפת.

טאובלס וטאובר מתועדים במאה ה-18 בגרמניה. במאה ה-19, קולומבו מתועד בצרפת והולוב בצפון בוהמיה. באמצע המאה ה-20, משפחה בשם בן יאיע בצרפת החליפה את שמה לשם בניאר. יונס, שהוא גרסה ערבית / בֶּרְבֵּרִית של השם יונה, מופיע במספר צורות איות בצרפתית ושפות אחרות.

יונה הוא שמו של אחד מראשי הסנהגרין בטבריה, ארץ ישראל, באמצע המאה ה-4. אישים נוספים אשר נשאו את השם יונה כוללים את הרופא והפילולוג העברי מרינוס יונה (1050-985) אשר חי בספרד וידוע גם בשמו הערבי עבול ואליד מרואן איבן גנאך; ואת משה יונה, מקובל מן המאה ה-16.
שלום
SHALOM, CHALOM

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. I שלום הוא שם פרטי נפוץ מאד שנגזר ככל הנראה מהשם המקראי שלמה.

שלמה המקראי היה בנו של דוד המלך ושל בת שבע ומלכה השלישי של הממלכה המאוחדת של ישראל ויהודה.

השם שלמה והגרסאות שלו סולומון, סלומון ואחרות, שימשו בסיס ליצירת שמות משפחה יהודיים רבים.

סולומון מתועד במאה ה-7 בצרפת; סלמן בשנת 1090 בגרמניה; סאלמנוס בשנת 1200, גם כן בגרמניה; סלמון ב-1290, סומון ב-1306, סלמנוס ב-1334 וסאלאמון ב-1388, כולם בצרפת; שולם ב-1495 בגרמניה; סולומון ב-1668 באמריקה; סאלום ב-1713 באיים האנטילים; סלמונבה ב-1715 באיטליה; שלאם ב-1717 בגרמניה; סלמה, שלומן, שולום ושאולון ב-1784 באלזס; סאלימן ב-1798 באמריקה; סאלם במאה ה-18 בארצות השפלה; סלמנג ב-1831 בגרמניה; וסלומסון ב-1855 באמריקה. באמצע המאה ה-20, משפחות בשם סולומון בצרפת שינו את שמם לאומון ולומון; הגרסה הפולנית סולומונוביץ' ("בנו של סולומון") שונתה אלמון, שם בעל צליל צרפתי. צורות ערביות של סולומון כוללות את סלאם, סאלומה, סאלאמה וסוליימן. גרסאות של השם שלמה, כמו סאלאמאן, סאלמן, זלמן, זלקינד, זלקין, זלהיים, זלינג, זלינגר, סלינגר וזלינג היו נפוצות מאד בארצות מרכז ומזרח אירופה.

שלום מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-19, עם א. דה מ. שלום, אזרח איטלקי, ששמו מופיע ברישמת החברות המסחריות אשר פעלו בטוניס בנשת 1865;ובמאה ה-20 עם היועץ ויקטור שלום (194?-1871) מטוניס; ועם הרופא דריו שלום (1966-1880), מבני קהילת יהודי ליבורנו מטוניס.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה שלום כוללים את את העו"ד הטוניסי ז'אק שלום (1955-1878), מחברו של הספר "יהודי טוניסיה, מעמדם האזרחי והפוליטי" (פריס, 1908).

במאה ה-20 שלום מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם ז'אק שלום, אשר גורש מצרפת למחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ בספטמבר 1942.

שלום מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-15 עם אברהם בן יהודה (בן יצחק) שלום, מתרגם ופילוסוף ספרדי, ובמאה ה-16 עם הרב אברהם שלום, יליד יוון אשר עלה לארץ ישראל.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי שלום כוללים את המשורר העברי יליד פולין ש' שלום, הידוע גם בשם שלום שפירא, נשיא אגודת הסופרים הישראלים וחתן פרס ביאליק לספרות;

ואת איש העסקים יצחק י. שלום (1968-1886) אשר נולד בעיר חאלב, סוריה.
גרונדי
GERONDI, YERONDI, GERUNDI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גרונדי וגרונדי הם שמות משפחה יהודיים הקשורים בשמה של העיר גירונה בקטלוניה , צפון מזרח ספרד, הקהילה היהודית במקום נוסדה ככל הנראה במאה ה-9.

גרסאות אחרות כוללות את גירונדי, בגרונדי וירונדי.

גרונדי וגירונדי, אשר נגזרו מגרונדה , השם הליטני של גירונה, מתועדים כשמות משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 ספרד. הרמב"ן (1270-1194) היה ידוע בחייו גם בשם מושה נחמן גרונדי או ירונדי.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי גרונדי כוללים את המורליסט הספרדי הרב יונה בן אבהם (החסיד) גרונדי (1263-1180), הידוע גם בשם גרונדי.
גירונדי
GHIRONDI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גירונדי קשור בשמה של העיר גירונה בקטלוניה, צפון ספרד. גרסאות אחרות כוללות את גירון, גרונדי וירונדי.

גירונדי וגרונדי מתועדים כשמות משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 בספרד. הרמב"ן או הרב משה בן נחמן (1270-1194) היה ידוע בחייו גם בשם משה גרונדי או ירונדי. השם גירונדי מתועד באיטליה בסוף המאה ה-16.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי גירונדי כוללים את מרדכי שמואל בן בנציון גירונדי (1852-1799), מלומד ומחבר ביוגרפיות איטלקי.