חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 7
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי בוכרה

בוכרה Bukhara

עיר בירה וחבל ארץ במרכז אסיה הרוסית, ברפובליקה של אוזבקיסטאן.


יהודי בוכרה נהגו לכנות את עצמם "עברים", "יהודים" או "בני-ישראל", התושבים המקומיים כינו אותם "דזוגור" DZHUGUR. היהודים דיברו בניב טאג'יקי (TAJIKI) -יהודי ובמשך השנים היו רובם מרוכזים באוזבקיסטאן. מן המחצית השנייה של המאה ה- 19 החלו יהודי בוכרה לעלות לארץ-ישראל ולהתיישב בה.

לא ניתן לקבוע בוודאות את מועד הקמת היישוב היהודי הראשון באסיה המרכזית הרוסית. לפי המסורת הרווחת בקרב יהודי בוכרה, מזוהה בוכרה עם חבור (מלכים ב' פרק י"ז פסוק 6), מקום גלות עשרת השבטים. שמותיהם של יהודי בוכרה וביטויים בשפתם מרמזים על כך שהם באים מפרס וסביבתה.

בנימין מטודלה (1170 לערך) לא הזכיר את העיר בוכרה, אלא דיבר על קהילה יהודית בסאמארקאנד, שמנתה בזמנו 50,000 נפש. הקהילה היהודית שם סבלה רבות תחת שליטים טאטארים-מונגולים והיהודים נתרוששו. קהילת סאמארקאנד נהרסה בסוף המאה ה- 16, ואילו במהלך המאה ה- 14 התחדש היישוב היהודי בעיר בוכרה.

בסוף המאה ה- 16 נוסדה החאנות הבוכרית המוסלמית. מגורי היהודים בעיר הוגבלו לרובע מיוחד וגם שם נאסר עליהם לרכוש בתים מידי מוסלמים. היהודים חוייבו לענוד תג מיוחד, כדי להבדילם מהמוסלמים. בעת תשלום מס מיוחד שהוטל עליהם קיבלו גם סתירת לחי משפילה. באמצע המאה ה- 18 גברה הפנאטיות המוסלמית. יהודים רבים אולצו לקבל על עצמם את האיסלאם. השיכבה החברתית החדשה של המומרים בכוח ניצפתה בחשדנות בידי התושבים המוסלמים. המיסיונר י' וולף, שביקר בעיר בוכרה ב- 1844, מצא 300 משפחות של אנוסים.

במחצית השנייה של המאה ה- 19, כשהחל כיבוש האזור בידי הרוסים, כמה איזורים מחאנות בוכרה, ביניהם הערים סאמאמרקאנד וטאשקנט, סופחו לרוסיה ונכללו באיזור טורקיסטאן. האמיר של בוכרה נעשה לנציג בפועל של הממשלה הרוסית.

בחאנות הבוכרית נותר מצב היהודים ללא שנוי, ואילו באיזורים שתחת שלטון רוסי לא הוטלו הגבלות על היהודים. מצב זה הביא לתנועת יהודים מהחאנות הבוכרית לאיזורים בטורקסטאן שהיו תחת שלטון רוסי. אנוסים רבים חזרו ליהדות עם בואם לאיזור הרוסי.

ב- 1889 הוציא הממשל הרוסי תקנה שהבחינה בין יהודים שחיו בטורקסטאן לפני הכיבוש הרוסי לבין אלה שבאו אחריו. הביצוע נדחה עד 1910, והאזור שבו הותרה התיישבות יהודים לא-מקומיים הורחב ונכללו בו הערים סאמארקאנד, מארגלאן MARGELAN, וקוקאנד KOKAND.

המהפכה של 1917 ביטלה את ההגבלות החוקיות של יהודי בוכרה. באותו הזמן פירסם האמיר של בוכרה חוקה שהבטיחה זכויות אזרח לכל תושבי מחוזו. צבא האמיר נאבק בסובייטים, אבל ב- 1920 כבש הצבא האדום את המחוז ומיסד את בוכרה כרפובליקה עממית סובייטית.

יהודי בוכרה שהתיישבו בארץ ישראל מ- 1868, מנו כ- 180 משפחות בירושלים בשלהי המאה ה- 19, וגם המרכז שלהם בירושלים התגבש באותה התקופה. ב- 1936 היה מספר יהודי בוכרה בארץ ישראל כ- 2,500, ומחציתם חיו בירושלים. בין העולים הראשונים היו יהודים אמידים, שייזמו לעשות את ירושלים למרכז הרוחני של קהילתם. ב- 1892 יסדו החלוצים את הרובע הבוכרי בירושלים וקראו לו "רחובות".

מלחמת העולם הראשונה הביאה חורבן ליהודי בוכרה בארץ ישראל, כי רובם היו נתינים רוסים. התורכים הפקיעו את בתיהם לצרכי הצבא. רוב הגברים שבו לבוכרה ובארץ ישראל ונותרו רק הנשים, הילדים, הזקנים והחולים. בבוכרה ירדו מנכסיהם יהודים רבים, בגלל המהפכות ובעקבות מלחמת העולם הראשונה, וחזרו לארץ ישראל בחוסר כל.

בתחילת המאה ה- 20 חיו בחאנות הבוכרית כ- 20,000 יהודים, מהם כ- 4,000 - 5,000 חיו בעיר בוכרה עצמה. כ- 15,000 יהודים בוכרים חיו גם באזור טורקסטאן. לפי מפקד התושבים של ברית המועצות מ- 1926 היה מספר היהודים הבוכרים כ- 19,000, מהם 18,172 חיו ברפובליקה הסובייטית האוזבקית, 7,740 בעיר סאמארקנד, 3,314 בבוכרה, 1,347 בטאשקנט ו- 746 בקוקאנד. מפקד זה היה בלתי מדוייק, ומעריכים את מספר יהודי בוכרה בשנות ה- 20 של המאה העשרים בכ- 30,000 - 35,000.

סקר שנערך בידי אוזט OZET ב- 1934, ציין את מספר יהודי בוכרה ברפובליקה הסובייטית האוזבקית לבדה ב- 24,000, מהם 4,500 חיו בכפרים. לפי מפקד שנערך בברית המועצות ב- 1959 היה מספר יהודי בוכרה כ- 28,000. כ- 23,000 חיו באוזבקיסטאן, בעיקר בערים סאמארקאנד, בוכרה ובמרכזים העירוניים של עמק הפרגאנה FERGANA, ועוד כ- 5,000 ברפובליקה הסובייטית הטאג'יתTADZHIK S.S.R. (טאג'יקידטאן), רובם בבירה דושנבה. הערכה משנת 1970 העמידה מספר נמוך בהרבה: 10,000 יהודים בוכרים ועוד 2,000 יהודים אשכנזים (מבין אלה שמצאו מקלט באזור בימי מלחמת העולם השנייה).

למרות ההגבלות שהוטלו במשך הדורות על יהודי בוכרה, היו ביניהם סוחרים אמידים. ב- 1844 סיפר י' וולף שרוב היהודים עסקו בצביעת בדים ובסחר במשי. עם הכיבוש הרוסי נפתחו בפני יהודי בוכרה שוקים חדשים ורבים סחרו עם מוסקווה ועם ערים אחרות של "רוסיה הגדולה". אחרי מהפכת 1917 איבדו יהודים רבים את פרנסתם ומשפחות רבות נותרו בלא מקורות מחייה. ב- 1926 החלו השלטונות הסובייטים להתמודד עם מצבם הכלכלי הקשה של יהודי בוכרה והושיבו אותם במושבים חקלאיים. ב- 1932 התיישבו על הקרקע כ- 3,500 יהודים, אבל בהדרגה עזבו רובם את הכפרים. בשנות ה- 20 המאוחרות ובשנות ה- 30 המוקדמות, התארגנו, בסיוע הממשלה, קואופרטיבים של בעלי מלאכה יהודיים. לכמה מהם היו שמות עבריים כמו "חרות", ו"אחדות", אבל אלה בוטלו בשנות השלושים המאוחרות.

במהלך המאות ה- 17 וה- 18 היו בקרב יהודי בוכרה משוררים ומתרגמים, שיצירותיהם נכתבו בניב יהודי-טאג'יקי. אחד הבולטים היה יוסוף יהודי YUSUF YAHUDI. פעילות ספרותית זאת לא השפיעה על רוב הציבור היהודי ובסוף המאה ה- 18 הם היו על סף כיליון רוחני. לשנוי משמעותי בחיי הרוח של יהודי בוכרה הביא יוסף המערבי, מי שנשלח ב- 1793 כשליח של הקהילה בצפת אל יהודי בוכרה. דחיפה נוספת אל התעוררות לאומית ודתית של יהודי בוכרה באה כשהגיעו לשם פליטים יהודים ממשהד (MESHED). בשנות ה- 40 של המאה ה- 19 שופץ בית הכנסת העתיק של בוכרה, ונוסדה רשת מוסדות חינוך. במרוצת הזמן נטשו יהודי בוכרה את נוסח התפילה הפרסי לטובת הנוסח הספרדי.

משהתחילו יהודי בוכרה להתיישב בירושלים, נעשתה העיר למרכז הרוחני החשוב ביותר עבורם. עד 1939 הוצאו לאור בירושלים כ- 170 ספרים בניב טאג'יקי-יהודי ובעברית, רובם בענייני דת. עם התחזקות חיי הדת והקהילה התייצבה גם ההנהגה הפנימית. הנהגת הקהילה כללה 12 שמאים שעסקו בענייני מסים, ונשיא ששימש כדיין של קהילתו וכנציגם כלפי השלטונות. כן מונה רב שכונה חכם. הרב היה לעתים גם הנשיא.

בעקבות התעמקות הקשרים בין יהודי בוכרה לבין יהודים אשכנזים והתחזקות התנועה הציונית בקהילה נוסדו בתי ספר שבהם הייתה שפת ההוראה עברית. לפחות עד שנת 1923 המשיכו בתי ספר אלה ללמד עברית יחד עם השפה הטאג'יקית-יהודית. בנובמבר 1925 יצא לאור בסאמארקאנד עתון סובייטי בשם "רושנוי" בניב הטאג'יקי-יהודי, אחריו הופיע, ב- 1929, "באיירוקי מיקנאט" BAYROKI MIKHNAT ("דגל העבודה"), גם כן בטאג'י-יהודית, אם כי באותיות עבריות. באמצע שנות ה- 30 של המאה העשרים נכנסו לשימוש האותיות הקיריליות גם לשפות המזרחיות, וביניהן שפת יהודי בוכרה.

התנגדות השלטונות הסובייטיים לחיים יהודיים מסורתיים של יהודי בוכרה הייתה פחות חריפה מהמאבק שניהלו בעניין זה נגד יהודים אשכנזים בברית המועצות. אמנם ההנהגה היהודית איבדה באופן רשמי את מעמדה, אבל עמדה לה השפעתה על יהודי בוכרה והם נשארו נאמנים לה. הוראת תפילות נמשכה בחשאי למחצה במשך שנים רבות, והמסגרת היהודית המשפחתית שמרה על זהותה הדתית-הלאומית של הקהילה. בזכות עובדה זאת נותרו יהודי בוכרה הקבוצה בעלת התודעה היהודית החזקה ביותר בין יהודי ברית המועצות לשעבר.

ב- 1970 היה בשר כשר זמין ליהודי בוכרה, ובית העלמין היהודי היה מתוחזק היטב. פעלו כמה בתי כנסת, בעיר בוכרה היו כולם במתחם של בניין מן המאה ה- 15.

ברבע האחרון של המאה העשרים, בשנות העלייה הגדולה של יהודי ברית המועצות, עלו רבים מיהודי בוכרה לישראל.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
229348
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

דמירוב

DEMIROV, TEMIROV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים.

שם משפחה זה, המכיל את הסיומת הסלבית "-וב" שפירושה "בנו של", נגזר מהמלה הטורקית דמיר (demir) שפירושה "ברזל". המלה המקבילה בשפה האוזבקית היא טמיר. אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לסוחר בברזל או לנפח. שם המשפחה הזה מצוי בקרב יהודי בוכרה.

שם המשפחה דמירוב מתועד כשם משפחה יהודי עם שחקן הכדורגל הישראלי תומר דמירוב (נולד בשנת 1995).

אקילוב

AKILOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה אוקיל שפירושה בשפה האוזבקית הוא "חכם", "פיקח", ואשר משמשת ככינוי לאנשים אינטליגנטים. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים הנושאים את שם המשפחה אקילוב גוללים את הרקדנית הישראלית גליה אקילוב ממשפחת אקילוב, שושלת בת 200 שנים של מוזיקאים יהודים מבוכרה.

יגודייב

YAGUDAYEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

שם משפחה זה נגזר מההגה רוסית של השם המקראי יהודה. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". יהודה המקראי היה בנם הרביעי של יעקוב ולאה, מכונה אריה (בראשית, מ"ט,ל"ח).

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

יגודייב מתודע כשם משפחה יהודי עם יעקב יגודייב, רופא ילדים אצריקאי מהמאה ה-21 יליד אוזבקיסטן.

טולמסוב

TOLMASOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה טולמס שפירושה בשפה האוזבקית הוא "לא עייף" ואשר משמשת ככינוי לאנשים חזקים. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים הנושאים את שם המשפחה טולמסוב כוללים את הזמר האמריקאי יליד סמרקנד אברהם גבריאלוביץ' טולמסוב (נולד ב-1956), אחד ממיסדי המוזיקה היהודית הבוכרית בעידן הפוסט-סובייטי.

סריקןב

SARIKOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה סריק שפירושה בשפה האוזבקית הוא "צהוב" ואשר משמשת ככינוי לאנשים בעלי שיער בהיר. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

סריקןב מתועד כשם משפחה יהודי עם אמנון סריקוב (1932- 2007), לשעבר תושב ירושלים, ישראל.

סצ'קוב

 SACHAKOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה סוצ'ק הסמוכה לסמרקנד, אוזבקיסטן. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

סצ'קוב מתועד כשם משפחה יהודי עם ניסן חי סוצ'קוב (1912 – 1981), לשעבר תושב העיר טשקנט באוזבקיסטן.

מוסייב, מוסייף

MUSAYEV, MOUSSAIEFF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

שם משפחה זה נגזר מהשם הפרטי מוסה שהוא הגרסה הערבית של השם המקראי משה. המקרא מסביר את שמו "ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המיים משיתהו" (שמות, ב,י). פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של".

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים אשר נשאו שם משפחה זה כוללים את איש העסקים הישראלי שלמה מוסייף (1925 – 2015), המייסד של חברת "תכשיטי מוסיוף בע"מ."

לבייב

LEVIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. ששם משפחה זה נגזר ממונח המצביע על השתייכות המשפחה אל הלוויים. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של".

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

הלוויים הם צאצאיו של לוי המקראי, בנם השלישי של יערוב ולאה.

אנשים ידועים הנושאים שם משפחה זה כוללים את איש העסקים, היזם והתורם הישראלי יליד אוזבקיסטן לב לבייב (נולד ב-1956) המכונה "מלך היהלומים".

כימיגרוב, קימיגרוב, כימיגרוף, קימיגרוף

 KIMYAGAROV, KIMYAGAROF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה קימיגר שפירושה בשפה האוזבקית "יצרן של צבעים". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה אשר עסק בייצור או שיווק של צבעים לצביעת בדים. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

כימיגרוב מתועד כשם משפחה יהודי עם משיח כימיגרוב (נפטר ב-1984), לשעבר תושב ירושלים, ישראל.

קטייב

KATAYEV


שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה קאטה שפירושה בשפה האוזבקית הוא "גדול" ו"גבוהה". פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

קטייב מתועד כשם משפחה יהודי עם אסתר קטייב (1953 -2009), לשעבר תושבת רמלה, ישראל.

קרשיגייב

 KARSHIGIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיר קארשי דרום אוזבקיסטן. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

קרשיגייב מתועד כשם משפחה יהודי עם יצחק קרשיגייב (1934 2015), לשעבר תושב רמלה, ישראל.

גילקרוב

GILKAROV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה גילקור שפירושה בשפה האוזבקית "טייח". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

גילקרוב מתועד כשם משפחה יהודי עם אלה גילקרוב (1948 -2003), לשעבר תושבת שדרות.

דכקנוב, דחקנוב

DEHKANOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה דכקון שפירושה בשפה האוזבקית "איכר". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

דכקנוב מתועד כשם משפחה יהודי עם מזל מרוסיה דכקנוב (1927 – 1994), לעבר תושבת ישראל.

דניאלוב

DANIELOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

דניאלוב, המכיל את הסופית סלבית "-וב'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של",הוא גרסה של השם המקראי דניאל.

דניאל הוא בנם של דויד ואביגיל (דברי הימים א', ג,א) ושל המחבר "ספר דניאל" בתנ"ך.

שם מקראי זה הפך לשם משפחה עם מספר גרסאות. לשם דניאל נוספו סיומות בשפות שונות על מנת ליצור שמות פטרונימיים: "-זון" / "-סון" בגרמנית / יידיש; "-י" באיטלקית; "-וביץ'" / "-וביץ" בשפות הסלביות; ו"-יוס" בלטינית. דניאלילו ("דניאל הקטן", באיטלקית) מתועד במאה ה-17, דניל בתחילת המאה ה-18; דניאלס במאה ה-18, דניגל, דניהל, דניאליס וטניגל בסוף המאה ה-18. שם המשפחה דניאלוב נפוץ אצל יהודי בוכרה ובולגריה.

דניאלוב מתועד כשם משפחה יהודי עם אמנון דניאלוב (1925 – 2005), לשעבר תושב פתח תקוה.

בלכייב

BALKHIYEV, BALKHIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה בלך (באלך) במחוז בלך באפגניסטן הנמצאת בסמוך לעיר מזר-א-שריף. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

בלכייב מתועד כשם משפחה יהודי עם תמרה בלכייב (1915 – 2010), לשעבר תושבת פתח תקוה.

אקבשב

AKBASHEV, AKBASHOF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהביטוי אוק בוש שפירושו בשפה האוזבקית הוא "ראש לבן" ואשר משמש ככינוי לאנשים מבוגרים. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אקבשב מתועד כשם משפחה יהודי עם אימה אקבשב, רופאת נשים מירושלים.  

אקסקלוב

AKSAKALOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהביטוי אוק סוקול שפירושו בשפה האוזבקית הוא "זקן לבן" ואשר משמש ככינוי לאנשים מבוגרים. פירוש הסופית הסלבית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אקסקלוב מתועד כשם משפחה יהודי עם מיה אקסקלוב, מנהלת פיתוח תוכן באוניברסיטת תל אביב.

מראה פנים בית הכנסת הבוכרי,
סמארקנד, אוזבקיסטאן (בריה"מ) 1984.
צילום: זאב משל, ישראל.
קבוצת סוחרים יהודים יוצאי משהד בשיראז,
בוכרה, אוזבקיסטן (בריה"מ) 1935 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נינו חכימי, ניו יורק)
מתפללים בבית הכנסת הבוכרי בפרגנה,
אוזבקיסטן (בריה"מ) 1976.
צילום: ולרי פיירמן, בריה"מ.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ולרי פיירמן, בריה"מ)
יהודים יוצאי משהד המתגוררים בשיראז,
בעת ביקור בבוכרה (בריה"מ) 1930.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נינו חכימי, ניו יורק)
מראה מבחוץ של בית כנסת בוכרי באנדיז'ן,
אוזבקיסטאן, בריה"מ, 1976
צילום: ואלרי פיירמן, רוסיה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ואלרי פיירמן, רוסיה)
מתפלל בבית כנסת בבוכרה,
אוזבקיסטן, בריה"מ, 1976
צילום: ולרי פיירמן, בריה"מ
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ולרי פיירמן, בריה"מ)
מתפלל בבית כנסת בוכרי,
טשקנט, בוכרה, אוזבקיסטן (בריה"מ) 1976.
צלם: ואלרי פיירמן, בריה"מ.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ואלרי פיירמן, בריה"מ)
Dykman, Shlomo (1917-1965), translator and literary critic, born in Warsaw, Poland. He attended school at the "Hinuch" Hebrew Gymnasium, and then studied the classics at the Institute of Jewish Studies at Warsaw University. From 1935 he began publishing translations and literary reviews, including translations from Hebrew into Polish. In 1939, he published a Polish translation of all of H.N.Bialik's poems.

When in 1940 Poland was partitioned between Germany and the Soviet Union, he fled to Bukhara, in Soviet Central Asia, where he taught Hebrew. In 1944, he was arrested by the Soviet authorities and accused of Zionist and Counter-revolutionary activities. He was initially sentenced to death, but the sentence was commuted to five to ten years hard labour, which he served in the Vorkuta coals mines in the Arctic region of the northern Urals. He was released in 1957 and returned to Warsaw. In 1960 he emigrated to Israel and settled in Jerusalem.

Dykman translated many Greek and Latin classics into Hebrew. Among his translations were the tragedies of "Aeschylus" and "Sophocles", the poem "Aeneid" by Virgil and "Metamorphoses" by Ovid. He was awarded the Israel Prize posthumously in 1965.

Elkan Nathan Adler (1861-1946), traveler and collector of Hebrew, Judeo-Persian, and Judeo-Tajik manuscripts from the Jewish Persian and Bukharan communities, born in London, England, the son of Rabbi Nathan Marcus Adler, chief rabbi of the United Kingdom. He published numerous articles on the history of the Jews of Europe, North Africa and the Middle East. He travelled extensively with the aim of studying the Jewish communities of Egypt, Eretz Israel, Syria, Yemen, Central Asia, India and Iran which at the time were not well known by European Jewish scholars. During his travels to Teheran in 1896 and to Bukhara in 1897, he acquired a rich collection of Hebrew and Judeo-Persian manuscripts.

The manuscript collection includes both secular and religious works and comprises transliterations of Persian classical poetry, original poems in Hebrew and Judeo-Persian, stories, folklore, charms, treatises on medicine and astrology, medical prescriptions and dictionaries, calendars, accounts of religious persecution, biblical and apocryphal texts, dictionaries of biblical and Talmudic terms, liturgical hymns, prayer books, works on Kabbalah and Jewish commentaries written by European religious authors of the Middle Ages.  

In 1921 Adler sold his manuscript and book collections to the Hebrew Union College of Cincinnati and the Jewish Theological Seminary of New York. In his will he left his personal archives to the Jewish Theological Seminary of New York.    

David Alexander (Dawid Aleksander) Haltrecht (1880-1938), painter, born in Wloclawek, Poland (then part of the Russian Empire), into a rabbinical family. He started working as a weaver in Lodz, but in 1903 he moved to Odessa where he began studying painting. He soon pursued his studies in Munich, Paris and Rome. Before WW1 he traveled extensively to Persia (now Iran), Bukhara and other places in Central Asia. In 1914 he was in Schreiberhau, a town in Silesia, Germany (now Szklarska Poręba in Poland), and then moved to Berlin. He continued his travels during 1925-1930 when he visited China and Mongolia. After 1931 he lived in the Soviet Union where he died in Moscow. Author of genre scenes, landscapes, types and portraits created in impressionist and post-impressionist style, his works are inspired by his trips to the Central and East Asia. A selection of Haltrecht’s paintings are on display at National Museum in Warsaw, Poland.  

Bruno Landsberg (1920-2017), businessman, industrialist, founder and chairman of Sano Ltd. company, born in Chernivtsi (Czernowitz), Ukraine (then in Romania). In 1934 the family moved to Bucharest, but in 1940 they returned to Czernowitz that was annexed by the Soviet Union in June 1940.  Following the German attack against the Soviet Union in June 1941, he fled along with his wife to Saratov in Russia and later he moved to Bukhara in the Soviet Central Asia. He started studying literature, history and economics at the University of Saratov and complete his studies in Romania, after his return to Bucharest in late 1944. After the establishment of the Communist regime in Romania, Landsberg worked for the Municipality of Bucharest and along with his father in a family owned small textile business, until it was nationalized in 1948. He immigrated to Israel in 1952 settling in Kvutzat Schiller – Gan Shlomo, where he worked on the local banana plantation. He later moved to Tel Aviv and worked for some time for Hayl Hamada (Hamad), the precursor of Raphael - Advanced Weapons Systems Ltd.

As of 1955 Landsberg entered the detergents business, first as a sales manager, then as a distributor, until eventually in 1961 he set up in Bat Yam his own plant with only four employees, one machine and three products that in 1965 became Sano Ltd. The company expanded and turned into a major manufacturer of detergents products that in 2017 had about 2,000 employees and produced over 2,000 products sold in Israel and in many other countries, including United Kingdom, Hungary, Romania, and Ukraine.

סאמארקאנד Samarkand

עיר ברפובליקה האוזבקית. עד 1991 בברית המועצות.


על קהילה גדולה במקום מסר, מפי השמועה, בנימין מטודלה במאה ה- 12; ככל הנראה נהרסה בכיבוש באב מחמד חאן בשנת 1598.

ב-1843 הוקצה ליהודים שטח להקמת שכונה משלהם. בראש הקהילה שנתגבשה אז, עמד "נשיא" ("כלנתר"), שתפקידו אושר בידי שליט בוכארה.

עם הכיבוש הרוסי (1868) השתפר מצב היהודים, וכעבור 20 שנה מנתה הקהילה קרוב ל-3,800 נפש. יהודים אשכנזים התחילו להתיישב במקום עם סלילת קו-הרכבת לסאמארקאנד בסוף שנות ה-80, למורת רוחם של השלטונות שראו בהם יסוד זר. אף על-פי כן גדל היישוב לכדי 5,266 בשנת 1907.

בתקופת המהפכה התנהלה בעיר פעילות ציונית, ותרמה לליכוד השורות בקרב היהודים. הוקם תיכון עברי. בלחץ ה"ייבסקציה" טושטש הצביון הלאומי בחינוך ובשנות ה- 30 נסגרו 15 מבתי- הכנסת שהיו קיימים אז והמוזיאון היהודי, שנוסד ב- 1922, "טוהר" ממוצגים שהעידו על זיקת יהודי המקום לארץ-ישראל.

באותה התקופה התגוררו בסאמארקאנד 9,830 יהודים לערך, רובם בשכונה היהודית (מאז 1926 "השכונה המזרחית"). בבית-הספר המקומי למדו 1,400 ילדים בשפה הטאג'יקית, היא שפת יהודי בוכארה.

במלחמת-העולם השנייה מצאו מקלט בסאמארקאנד פליטים רבים ממערב ברית-המועצות.

ב-1951 נשפט "חכם" יחזקאל ל-25 שנות מאסר על פעילות דתית ושוחרר כעבור שש שנים.

בסוף שנות ה-60 נאמד מספר היהודים בעיר ב-15,000, רובם בוכארים שהתגוררו בשכונה היהודית לשעבר, בעיר העתיקה. נותר בית כנסת אחד ובו מקום נפרד לאשכנזים.

בשנת 1997, אחרי העלייה לישראל נותרו בסאמארקאנד 7,000 יהודים.

אוזבקיסטן UZBEKISTAN

רפובליקה במרכז אסיה. בירתה טשקנט.

יהודי אוזבקיסטן כוללים שתי קהילות, הקהילה העתיקה של יהודי בוכרה ששפתם ניב טאג'יקי יהודי, והקהילה שמוצאה ממזרח אירופה.

לפי מסורתם היגרו יהודי בוכרה מפרס במאה החמישית, והם רואים את עצמם כצאצאי הגולים משומרון. מחקרים אנתרופולוגיים מראשית המאה העשרים אמנם מראים שמוצאם של יהודי בוכרה במזרח התיכון.

ידיעות מפורשות על יצירה רוחנית של יהודי אוזבקיסטן קיימות רק מן המאה ה- 14.

בהיותם על צומת דרכי המסחר היגרו יהודים מאוזבקיסטן לכוזריה ולסין, והתנועה העיקרית בין העולם המוסלמי לבין אטיל בירת כוזריה עברה דרך צפון אוזבקיסטן. ואכן חוקרים של מסמכים (שבגניזה הקהירית) המתייחסים ליהודים שבאו לממלכת כוזריה מערי המוסלמים או מכוראסאן (מזרח אירן) סבורים שהכוונה ליהודי אוזבקיסטן.

מסורת אחרת מדברת על גל הגירה נוסף מאירן בעקבות כיבושי המונגולים במאה ה- 13. ואכן שמות המשפחה של יהודי אוזבקיסטאן מצביעים על יהודים מקהילות דוברות אירנית שנטמעו בקהילה האוזבקיסטאנית הקדומה.

בתקופה המודרנית הגביל השלטון המוסלמי את התפתחות הקהילה. הכיבוש הרוסי במאה ה- 19 נתקבל בברכה, במיוחד באותם מחוזות שהיו נתונים לשליטה ישירה של רוסיה ובהם קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא עם האוכלוסיה המוסלמית והיו במעמד שיהודי אירופה תחת שליטת הרוסים לא זכו לו. (כמו למשל הזכות לבעלות על נכסי מקרקעין).

בתקופת השלטון הרוסי היגרו לאוזבקיסטאן, בעיקר לטאשקנט, רבים מיהודי בוכרה, הם עסקו במסחר והגיעו לפריחה כלכלית. באותה תקופה תרמו יהודי אוזבקיסטאן תרומות רבות ליישוב ארץ ישראל.

המשטר הסובייטי שחיסל את המסחר הפרטי הביא לכך שמאתיים אלף יהודי אוזבקיסטאן עברו לעבוד במינהל המדינה, בתעשייה ובחקלאות.

מלחמת העולם השנייה הפכה את אוזבקיסטאן למרכז יהודי חשוב, כאשר יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה בידי הנאצים מצאו שם מקלט. רובם התיישבו בטאשקנט ומוסדות יהודיים מרכזיים במוסקווה העתיקו את משרדיהם לשם.

בשנות המלחמה הגיעו לאוזבקיסטאן גם יהודים שהוגלו בידי הסובייטים מארצות מזרח אירופה, שהיו תחת שליטתם בשנה הראשונה של המלחמה. מבין יהודים אלה היו שעלו לארץ ישראל דרך פרס.

אחרי המלחמה נשארו באוזבקיסטאן רבים מיהודי אירופה, והשתלבו במינהל, בתעשייה ובחינוך. בימי המלחמה חלה התקרבות בינם לבין הקהילה היהודית הוותיקה באוזבקיסטאן, בשל השפה הרוסית המשותפת ותחושת הגורל המשותף שהתעצם בימי המלחמה.

במפקד האוכלוסין של שנת 1959 נרשמו 94,344 יהודים באוזבקיסטאן, 12 אחוזים באוכלוסייה הכללית, מהם 50,445 בבירה טאשקנט. בשנת 1970 נימנו 103,000 יהודים באוזבקיסטאן ובשנת 1997, בעקבות העלייה לישראל, נימנו שם רק 35,000 יהודים; 23,000 בטשקנט, 7,000 בסמרקנד ו- 4,000 בבוכרה.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי בוכרה
בוכרה Bukhara

עיר בירה וחבל ארץ במרכז אסיה הרוסית, ברפובליקה של אוזבקיסטאן.


יהודי בוכרה נהגו לכנות את עצמם "עברים", "יהודים" או "בני-ישראל", התושבים המקומיים כינו אותם "דזוגור" DZHUGUR. היהודים דיברו בניב טאג'יקי (TAJIKI) -יהודי ובמשך השנים היו רובם מרוכזים באוזבקיסטאן. מן המחצית השנייה של המאה ה- 19 החלו יהודי בוכרה לעלות לארץ-ישראל ולהתיישב בה.

לא ניתן לקבוע בוודאות את מועד הקמת היישוב היהודי הראשון באסיה המרכזית הרוסית. לפי המסורת הרווחת בקרב יהודי בוכרה, מזוהה בוכרה עם חבור (מלכים ב' פרק י"ז פסוק 6), מקום גלות עשרת השבטים. שמותיהם של יהודי בוכרה וביטויים בשפתם מרמזים על כך שהם באים מפרס וסביבתה.

בנימין מטודלה (1170 לערך) לא הזכיר את העיר בוכרה, אלא דיבר על קהילה יהודית בסאמארקאנד, שמנתה בזמנו 50,000 נפש. הקהילה היהודית שם סבלה רבות תחת שליטים טאטארים-מונגולים והיהודים נתרוששו. קהילת סאמארקאנד נהרסה בסוף המאה ה- 16, ואילו במהלך המאה ה- 14 התחדש היישוב היהודי בעיר בוכרה.

בסוף המאה ה- 16 נוסדה החאנות הבוכרית המוסלמית. מגורי היהודים בעיר הוגבלו לרובע מיוחד וגם שם נאסר עליהם לרכוש בתים מידי מוסלמים. היהודים חוייבו לענוד תג מיוחד, כדי להבדילם מהמוסלמים. בעת תשלום מס מיוחד שהוטל עליהם קיבלו גם סתירת לחי משפילה. באמצע המאה ה- 18 גברה הפנאטיות המוסלמית. יהודים רבים אולצו לקבל על עצמם את האיסלאם. השיכבה החברתית החדשה של המומרים בכוח ניצפתה בחשדנות בידי התושבים המוסלמים. המיסיונר י' וולף, שביקר בעיר בוכרה ב- 1844, מצא 300 משפחות של אנוסים.

במחצית השנייה של המאה ה- 19, כשהחל כיבוש האזור בידי הרוסים, כמה איזורים מחאנות בוכרה, ביניהם הערים סאמאמרקאנד וטאשקנט, סופחו לרוסיה ונכללו באיזור טורקיסטאן. האמיר של בוכרה נעשה לנציג בפועל של הממשלה הרוסית.

בחאנות הבוכרית נותר מצב היהודים ללא שנוי, ואילו באיזורים שתחת שלטון רוסי לא הוטלו הגבלות על היהודים. מצב זה הביא לתנועת יהודים מהחאנות הבוכרית לאיזורים בטורקסטאן שהיו תחת שלטון רוסי. אנוסים רבים חזרו ליהדות עם בואם לאיזור הרוסי.

ב- 1889 הוציא הממשל הרוסי תקנה שהבחינה בין יהודים שחיו בטורקסטאן לפני הכיבוש הרוסי לבין אלה שבאו אחריו. הביצוע נדחה עד 1910, והאזור שבו הותרה התיישבות יהודים לא-מקומיים הורחב ונכללו בו הערים סאמארקאנד, מארגלאן MARGELAN, וקוקאנד KOKAND.

המהפכה של 1917 ביטלה את ההגבלות החוקיות של יהודי בוכרה. באותו הזמן פירסם האמיר של בוכרה חוקה שהבטיחה זכויות אזרח לכל תושבי מחוזו. צבא האמיר נאבק בסובייטים, אבל ב- 1920 כבש הצבא האדום את המחוז ומיסד את בוכרה כרפובליקה עממית סובייטית.

יהודי בוכרה שהתיישבו בארץ ישראל מ- 1868, מנו כ- 180 משפחות בירושלים בשלהי המאה ה- 19, וגם המרכז שלהם בירושלים התגבש באותה התקופה. ב- 1936 היה מספר יהודי בוכרה בארץ ישראל כ- 2,500, ומחציתם חיו בירושלים. בין העולים הראשונים היו יהודים אמידים, שייזמו לעשות את ירושלים למרכז הרוחני של קהילתם. ב- 1892 יסדו החלוצים את הרובע הבוכרי בירושלים וקראו לו "רחובות".

מלחמת העולם הראשונה הביאה חורבן ליהודי בוכרה בארץ ישראל, כי רובם היו נתינים רוסים. התורכים הפקיעו את בתיהם לצרכי הצבא. רוב הגברים שבו לבוכרה ובארץ ישראל ונותרו רק הנשים, הילדים, הזקנים והחולים. בבוכרה ירדו מנכסיהם יהודים רבים, בגלל המהפכות ובעקבות מלחמת העולם הראשונה, וחזרו לארץ ישראל בחוסר כל.

בתחילת המאה ה- 20 חיו בחאנות הבוכרית כ- 20,000 יהודים, מהם כ- 4,000 - 5,000 חיו בעיר בוכרה עצמה. כ- 15,000 יהודים בוכרים חיו גם באזור טורקסטאן. לפי מפקד התושבים של ברית המועצות מ- 1926 היה מספר היהודים הבוכרים כ- 19,000, מהם 18,172 חיו ברפובליקה הסובייטית האוזבקית, 7,740 בעיר סאמארקנד, 3,314 בבוכרה, 1,347 בטאשקנט ו- 746 בקוקאנד. מפקד זה היה בלתי מדוייק, ומעריכים את מספר יהודי בוכרה בשנות ה- 20 של המאה העשרים בכ- 30,000 - 35,000.

סקר שנערך בידי אוזט OZET ב- 1934, ציין את מספר יהודי בוכרה ברפובליקה הסובייטית האוזבקית לבדה ב- 24,000, מהם 4,500 חיו בכפרים. לפי מפקד שנערך בברית המועצות ב- 1959 היה מספר יהודי בוכרה כ- 28,000. כ- 23,000 חיו באוזבקיסטאן, בעיקר בערים סאמארקאנד, בוכרה ובמרכזים העירוניים של עמק הפרגאנה FERGANA, ועוד כ- 5,000 ברפובליקה הסובייטית הטאג'יתTADZHIK S.S.R. (טאג'יקידטאן), רובם בבירה דושנבה. הערכה משנת 1970 העמידה מספר נמוך בהרבה: 10,000 יהודים בוכרים ועוד 2,000 יהודים אשכנזים (מבין אלה שמצאו מקלט באזור בימי מלחמת העולם השנייה).

למרות ההגבלות שהוטלו במשך הדורות על יהודי בוכרה, היו ביניהם סוחרים אמידים. ב- 1844 סיפר י' וולף שרוב היהודים עסקו בצביעת בדים ובסחר במשי. עם הכיבוש הרוסי נפתחו בפני יהודי בוכרה שוקים חדשים ורבים סחרו עם מוסקווה ועם ערים אחרות של "רוסיה הגדולה". אחרי מהפכת 1917 איבדו יהודים רבים את פרנסתם ומשפחות רבות נותרו בלא מקורות מחייה. ב- 1926 החלו השלטונות הסובייטים להתמודד עם מצבם הכלכלי הקשה של יהודי בוכרה והושיבו אותם במושבים חקלאיים. ב- 1932 התיישבו על הקרקע כ- 3,500 יהודים, אבל בהדרגה עזבו רובם את הכפרים. בשנות ה- 20 המאוחרות ובשנות ה- 30 המוקדמות, התארגנו, בסיוע הממשלה, קואופרטיבים של בעלי מלאכה יהודיים. לכמה מהם היו שמות עבריים כמו "חרות", ו"אחדות", אבל אלה בוטלו בשנות השלושים המאוחרות.

במהלך המאות ה- 17 וה- 18 היו בקרב יהודי בוכרה משוררים ומתרגמים, שיצירותיהם נכתבו בניב יהודי-טאג'יקי. אחד הבולטים היה יוסוף יהודי YUSUF YAHUDI. פעילות ספרותית זאת לא השפיעה על רוב הציבור היהודי ובסוף המאה ה- 18 הם היו על סף כיליון רוחני. לשנוי משמעותי בחיי הרוח של יהודי בוכרה הביא יוסף המערבי, מי שנשלח ב- 1793 כשליח של הקהילה בצפת אל יהודי בוכרה. דחיפה נוספת אל התעוררות לאומית ודתית של יהודי בוכרה באה כשהגיעו לשם פליטים יהודים ממשהד (MESHED). בשנות ה- 40 של המאה ה- 19 שופץ בית הכנסת העתיק של בוכרה, ונוסדה רשת מוסדות חינוך. במרוצת הזמן נטשו יהודי בוכרה את נוסח התפילה הפרסי לטובת הנוסח הספרדי.

משהתחילו יהודי בוכרה להתיישב בירושלים, נעשתה העיר למרכז הרוחני החשוב ביותר עבורם. עד 1939 הוצאו לאור בירושלים כ- 170 ספרים בניב טאג'יקי-יהודי ובעברית, רובם בענייני דת. עם התחזקות חיי הדת והקהילה התייצבה גם ההנהגה הפנימית. הנהגת הקהילה כללה 12 שמאים שעסקו בענייני מסים, ונשיא ששימש כדיין של קהילתו וכנציגם כלפי השלטונות. כן מונה רב שכונה חכם. הרב היה לעתים גם הנשיא.

בעקבות התעמקות הקשרים בין יהודי בוכרה לבין יהודים אשכנזים והתחזקות התנועה הציונית בקהילה נוסדו בתי ספר שבהם הייתה שפת ההוראה עברית. לפחות עד שנת 1923 המשיכו בתי ספר אלה ללמד עברית יחד עם השפה הטאג'יקית-יהודית. בנובמבר 1925 יצא לאור בסאמארקאנד עתון סובייטי בשם "רושנוי" בניב הטאג'יקי-יהודי, אחריו הופיע, ב- 1929, "באיירוקי מיקנאט" BAYROKI MIKHNAT ("דגל העבודה"), גם כן בטאג'י-יהודית, אם כי באותיות עבריות. באמצע שנות ה- 30 של המאה העשרים נכנסו לשימוש האותיות הקיריליות גם לשפות המזרחיות, וביניהן שפת יהודי בוכרה.

התנגדות השלטונות הסובייטיים לחיים יהודיים מסורתיים של יהודי בוכרה הייתה פחות חריפה מהמאבק שניהלו בעניין זה נגד יהודים אשכנזים בברית המועצות. אמנם ההנהגה היהודית איבדה באופן רשמי את מעמדה, אבל עמדה לה השפעתה על יהודי בוכרה והם נשארו נאמנים לה. הוראת תפילות נמשכה בחשאי למחצה במשך שנים רבות, והמסגרת היהודית המשפחתית שמרה על זהותה הדתית-הלאומית של הקהילה. בזכות עובדה זאת נותרו יהודי בוכרה הקבוצה בעלת התודעה היהודית החזקה ביותר בין יהודי ברית המועצות לשעבר.

ב- 1970 היה בשר כשר זמין ליהודי בוכרה, ובית העלמין היהודי היה מתוחזק היטב. פעלו כמה בתי כנסת, בעיר בוכרה היו כולם במתחם של בניין מן המאה ה- 15.

ברבע האחרון של המאה העשרים, בשנות העלייה הגדולה של יהודי ברית המועצות, עלו רבים מיהודי בוכרה לישראל.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

אוזבקיסטאן
סאמארקאנד
אוזבקיסטן UZBEKISTAN

רפובליקה במרכז אסיה. בירתה טשקנט.

יהודי אוזבקיסטן כוללים שתי קהילות, הקהילה העתיקה של יהודי בוכרה ששפתם ניב טאג'יקי יהודי, והקהילה שמוצאה ממזרח אירופה.

לפי מסורתם היגרו יהודי בוכרה מפרס במאה החמישית, והם רואים את עצמם כצאצאי הגולים משומרון. מחקרים אנתרופולוגיים מראשית המאה העשרים אמנם מראים שמוצאם של יהודי בוכרה במזרח התיכון.

ידיעות מפורשות על יצירה רוחנית של יהודי אוזבקיסטן קיימות רק מן המאה ה- 14.

בהיותם על צומת דרכי המסחר היגרו יהודים מאוזבקיסטן לכוזריה ולסין, והתנועה העיקרית בין העולם המוסלמי לבין אטיל בירת כוזריה עברה דרך צפון אוזבקיסטן. ואכן חוקרים של מסמכים (שבגניזה הקהירית) המתייחסים ליהודים שבאו לממלכת כוזריה מערי המוסלמים או מכוראסאן (מזרח אירן) סבורים שהכוונה ליהודי אוזבקיסטן.

מסורת אחרת מדברת על גל הגירה נוסף מאירן בעקבות כיבושי המונגולים במאה ה- 13. ואכן שמות המשפחה של יהודי אוזבקיסטאן מצביעים על יהודים מקהילות דוברות אירנית שנטמעו בקהילה האוזבקיסטאנית הקדומה.

בתקופה המודרנית הגביל השלטון המוסלמי את התפתחות הקהילה. הכיבוש הרוסי במאה ה- 19 נתקבל בברכה, במיוחד באותם מחוזות שהיו נתונים לשליטה ישירה של רוסיה ובהם קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא עם האוכלוסיה המוסלמית והיו במעמד שיהודי אירופה תחת שליטת הרוסים לא זכו לו. (כמו למשל הזכות לבעלות על נכסי מקרקעין).

בתקופת השלטון הרוסי היגרו לאוזבקיסטאן, בעיקר לטאשקנט, רבים מיהודי בוכרה, הם עסקו במסחר והגיעו לפריחה כלכלית. באותה תקופה תרמו יהודי אוזבקיסטאן תרומות רבות ליישוב ארץ ישראל.

המשטר הסובייטי שחיסל את המסחר הפרטי הביא לכך שמאתיים אלף יהודי אוזבקיסטאן עברו לעבוד במינהל המדינה, בתעשייה ובחקלאות.

מלחמת העולם השנייה הפכה את אוזבקיסטאן למרכז יהודי חשוב, כאשר יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה בידי הנאצים מצאו שם מקלט. רובם התיישבו בטאשקנט ומוסדות יהודיים מרכזיים במוסקווה העתיקו את משרדיהם לשם.

בשנות המלחמה הגיעו לאוזבקיסטאן גם יהודים שהוגלו בידי הסובייטים מארצות מזרח אירופה, שהיו תחת שליטתם בשנה הראשונה של המלחמה. מבין יהודים אלה היו שעלו לארץ ישראל דרך פרס.

אחרי המלחמה נשארו באוזבקיסטאן רבים מיהודי אירופה, והשתלבו במינהל, בתעשייה ובחינוך. בימי המלחמה חלה התקרבות בינם לבין הקהילה היהודית הוותיקה באוזבקיסטאן, בשל השפה הרוסית המשותפת ותחושת הגורל המשותף שהתעצם בימי המלחמה.

במפקד האוכלוסין של שנת 1959 נרשמו 94,344 יהודים באוזבקיסטאן, 12 אחוזים באוכלוסייה הכללית, מהם 50,445 בבירה טאשקנט. בשנת 1970 נימנו 103,000 יהודים באוזבקיסטאן ובשנת 1997, בעקבות העלייה לישראל, נימנו שם רק 35,000 יהודים; 23,000 בטשקנט, 7,000 בסמרקנד ו- 4,000 בבוכרה.
סאמארקאנד Samarkand

עיר ברפובליקה האוזבקית. עד 1991 בברית המועצות.


על קהילה גדולה במקום מסר, מפי השמועה, בנימין מטודלה במאה ה- 12; ככל הנראה נהרסה בכיבוש באב מחמד חאן בשנת 1598.

ב-1843 הוקצה ליהודים שטח להקמת שכונה משלהם. בראש הקהילה שנתגבשה אז, עמד "נשיא" ("כלנתר"), שתפקידו אושר בידי שליט בוכארה.

עם הכיבוש הרוסי (1868) השתפר מצב היהודים, וכעבור 20 שנה מנתה הקהילה קרוב ל-3,800 נפש. יהודים אשכנזים התחילו להתיישב במקום עם סלילת קו-הרכבת לסאמארקאנד בסוף שנות ה-80, למורת רוחם של השלטונות שראו בהם יסוד זר. אף על-פי כן גדל היישוב לכדי 5,266 בשנת 1907.

בתקופת המהפכה התנהלה בעיר פעילות ציונית, ותרמה לליכוד השורות בקרב היהודים. הוקם תיכון עברי. בלחץ ה"ייבסקציה" טושטש הצביון הלאומי בחינוך ובשנות ה- 30 נסגרו 15 מבתי- הכנסת שהיו קיימים אז והמוזיאון היהודי, שנוסד ב- 1922, "טוהר" ממוצגים שהעידו על זיקת יהודי המקום לארץ-ישראל.

באותה התקופה התגוררו בסאמארקאנד 9,830 יהודים לערך, רובם בשכונה היהודית (מאז 1926 "השכונה המזרחית"). בבית-הספר המקומי למדו 1,400 ילדים בשפה הטאג'יקית, היא שפת יהודי בוכארה.

במלחמת-העולם השנייה מצאו מקלט בסאמארקאנד פליטים רבים ממערב ברית-המועצות.

ב-1951 נשפט "חכם" יחזקאל ל-25 שנות מאסר על פעילות דתית ושוחרר כעבור שש שנים.

בסוף שנות ה-60 נאמד מספר היהודים בעיר ב-15,000, רובם בוכארים שהתגוררו בשכונה היהודית לשעבר, בעיר העתיקה. נותר בית כנסת אחד ובו מקום נפרד לאשכנזים.

בשנת 1997, אחרי העלייה לישראל נותרו בסאמארקאנד 7,000 יהודים.
ברונו לנדסברג
דוד אלכסנדר הלטרכט
אלקן נתן אדלר
דיקמן, שלומה

Bruno Landsberg (1920-2017), businessman, industrialist, founder and chairman of Sano Ltd. company, born in Chernivtsi (Czernowitz), Ukraine (then in Romania). In 1934 the family moved to Bucharest, but in 1940 they returned to Czernowitz that was annexed by the Soviet Union in June 1940.  Following the German attack against the Soviet Union in June 1941, he fled along with his wife to Saratov in Russia and later he moved to Bukhara in the Soviet Central Asia. He started studying literature, history and economics at the University of Saratov and complete his studies in Romania, after his return to Bucharest in late 1944. After the establishment of the Communist regime in Romania, Landsberg worked for the Municipality of Bucharest and along with his father in a family owned small textile business, until it was nationalized in 1948. He immigrated to Israel in 1952 settling in Kvutzat Schiller – Gan Shlomo, where he worked on the local banana plantation. He later moved to Tel Aviv and worked for some time for Hayl Hamada (Hamad), the precursor of Raphael - Advanced Weapons Systems Ltd.

As of 1955 Landsberg entered the detergents business, first as a sales manager, then as a distributor, until eventually in 1961 he set up in Bat Yam his own plant with only four employees, one machine and three products that in 1965 became Sano Ltd. The company expanded and turned into a major manufacturer of detergents products that in 2017 had about 2,000 employees and produced over 2,000 products sold in Israel and in many other countries, including United Kingdom, Hungary, Romania, and Ukraine.

David Alexander (Dawid Aleksander) Haltrecht (1880-1938), painter, born in Wloclawek, Poland (then part of the Russian Empire), into a rabbinical family. He started working as a weaver in Lodz, but in 1903 he moved to Odessa where he began studying painting. He soon pursued his studies in Munich, Paris and Rome. Before WW1 he traveled extensively to Persia (now Iran), Bukhara and other places in Central Asia. In 1914 he was in Schreiberhau, a town in Silesia, Germany (now Szklarska Poręba in Poland), and then moved to Berlin. He continued his travels during 1925-1930 when he visited China and Mongolia. After 1931 he lived in the Soviet Union where he died in Moscow. Author of genre scenes, landscapes, types and portraits created in impressionist and post-impressionist style, his works are inspired by his trips to the Central and East Asia. A selection of Haltrecht’s paintings are on display at National Museum in Warsaw, Poland.  

Elkan Nathan Adler (1861-1946), traveler and collector of Hebrew, Judeo-Persian, and Judeo-Tajik manuscripts from the Jewish Persian and Bukharan communities, born in London, England, the son of Rabbi Nathan Marcus Adler, chief rabbi of the United Kingdom. He published numerous articles on the history of the Jews of Europe, North Africa and the Middle East. He travelled extensively with the aim of studying the Jewish communities of Egypt, Eretz Israel, Syria, Yemen, Central Asia, India and Iran which at the time were not well known by European Jewish scholars. During his travels to Teheran in 1896 and to Bukhara in 1897, he acquired a rich collection of Hebrew and Judeo-Persian manuscripts.

The manuscript collection includes both secular and religious works and comprises transliterations of Persian classical poetry, original poems in Hebrew and Judeo-Persian, stories, folklore, charms, treatises on medicine and astrology, medical prescriptions and dictionaries, calendars, accounts of religious persecution, biblical and apocryphal texts, dictionaries of biblical and Talmudic terms, liturgical hymns, prayer books, works on Kabbalah and Jewish commentaries written by European religious authors of the Middle Ages.  

In 1921 Adler sold his manuscript and book collections to the Hebrew Union College of Cincinnati and the Jewish Theological Seminary of New York. In his will he left his personal archives to the Jewish Theological Seminary of New York.    

Dykman, Shlomo (1917-1965), translator and literary critic, born in Warsaw, Poland. He attended school at the "Hinuch" Hebrew Gymnasium, and then studied the classics at the Institute of Jewish Studies at Warsaw University. From 1935 he began publishing translations and literary reviews, including translations from Hebrew into Polish. In 1939, he published a Polish translation of all of H.N.Bialik's poems.

When in 1940 Poland was partitioned between Germany and the Soviet Union, he fled to Bukhara, in Soviet Central Asia, where he taught Hebrew. In 1944, he was arrested by the Soviet authorities and accused of Zionist and Counter-revolutionary activities. He was initially sentenced to death, but the sentence was commuted to five to ten years hard labour, which he served in the Vorkuta coals mines in the Arctic region of the northern Urals. He was released in 1957 and returned to Warsaw. In 1960 he emigrated to Israel and settled in Jerusalem.

Dykman translated many Greek and Latin classics into Hebrew. Among his translations were the tragedies of "Aeschylus" and "Sophocles", the poem "Aeneid" by Virgil and "Metamorphoses" by Ovid. He was awarded the Israel Prize posthumously in 1965.
מתפלל בבית כנסת בוכרי, טשקנט, אוזבקיסטן (בריה"מ) 1976
מתפלל בבית כנסת בבוכרה, אוזבקיסטן, בריה"מ, 1976
מראה מבחוץ של בית כנסת בוכרי באנדיז'ן, אוזבקיסטאן, בריה"מ, 1976
יהודים יוצאי משהד המתגוררים בשיראז בעת ביקור בבוכרה (בריה"מ), 1930 בקירוב
מתפללים בבית הכנסת הבוכרי בפרגנה, אוזבקדינטן (בריה"מ) 1976
קבוצת סוחרים יהודים יוצאי משהד בשיראז, בוכרה אוזבקיסטן (בריה"מ) 1935 בקירוב
בית הכנסת הבוכרי בסאמרקנד, אוזבקיסטאן (בריה"מ) 1984
מתפלל בבית כנסת בוכרי,
טשקנט, בוכרה, אוזבקיסטן (בריה"מ) 1976.
צלם: ואלרי פיירמן, בריה"מ.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ואלרי פיירמן, בריה"מ)
מתפלל בבית כנסת בבוכרה,
אוזבקיסטן, בריה"מ, 1976
צילום: ולרי פיירמן, בריה"מ
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ולרי פיירמן, בריה"מ)
מראה מבחוץ של בית כנסת בוכרי באנדיז'ן,
אוזבקיסטאן, בריה"מ, 1976
צילום: ואלרי פיירמן, רוסיה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ואלרי פיירמן, רוסיה)
יהודים יוצאי משהד המתגוררים בשיראז,
בעת ביקור בבוכרה (בריה"מ) 1930.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נינו חכימי, ניו יורק)
מתפללים בבית הכנסת הבוכרי בפרגנה,
אוזבקיסטן (בריה"מ) 1976.
צילום: ולרי פיירמן, בריה"מ.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ולרי פיירמן, בריה"מ)
קבוצת סוחרים יהודים יוצאי משהד בשיראז,
בוכרה, אוזבקיסטן (בריה"מ) 1935 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נינו חכימי, ניו יורק)
מראה פנים בית הכנסת הבוכרי,
סמארקנד, אוזבקיסטאן (בריה"מ) 1984.
צילום: זאב משל, ישראל.
אקסקלוב
אקבשב
בלכייב
דניאלוב
דכקנוב
גילקרוב
קרשיגייב
קטייב
כימיגרוב
לבייב
מוסייף
סצ'קוב
סריקוב
טולמסוב
יגודייב
אקילוב
דמירוב

אקסקלוב

AKSAKALOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהביטוי אוק סוקול שפירושו בשפה האוזבקית הוא "זקן לבן" ואשר משמש ככינוי לאנשים מבוגרים. פירוש הסופית הסלבית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אקסקלוב מתועד כשם משפחה יהודי עם מיה אקסקלוב, מנהלת פיתוח תוכן באוניברסיטת תל אביב.

אקבשב

AKBASHEV, AKBASHOF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהביטוי אוק בוש שפירושו בשפה האוזבקית הוא "ראש לבן" ואשר משמש ככינוי לאנשים מבוגרים. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אקבשב מתועד כשם משפחה יהודי עם אימה אקבשב, רופאת נשים מירושלים.  

בלכייב

BALKHIYEV, BALKHIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה בלך (באלך) במחוז בלך באפגניסטן הנמצאת בסמוך לעיר מזר-א-שריף. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

בלכייב מתועד כשם משפחה יהודי עם תמרה בלכייב (1915 – 2010), לשעבר תושבת פתח תקוה.

דניאלוב

DANIELOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

דניאלוב, המכיל את הסופית סלבית "-וב'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של",הוא גרסה של השם המקראי דניאל.

דניאל הוא בנם של דויד ואביגיל (דברי הימים א', ג,א) ושל המחבר "ספר דניאל" בתנ"ך.

שם מקראי זה הפך לשם משפחה עם מספר גרסאות. לשם דניאל נוספו סיומות בשפות שונות על מנת ליצור שמות פטרונימיים: "-זון" / "-סון" בגרמנית / יידיש; "-י" באיטלקית; "-וביץ'" / "-וביץ" בשפות הסלביות; ו"-יוס" בלטינית. דניאלילו ("דניאל הקטן", באיטלקית) מתועד במאה ה-17, דניל בתחילת המאה ה-18; דניאלס במאה ה-18, דניגל, דניהל, דניאליס וטניגל בסוף המאה ה-18. שם המשפחה דניאלוב נפוץ אצל יהודי בוכרה ובולגריה.

דניאלוב מתועד כשם משפחה יהודי עם אמנון דניאלוב (1925 – 2005), לשעבר תושב פתח תקוה.

דכקנוב, דחקנוב

DEHKANOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה דכקון שפירושה בשפה האוזבקית "איכר". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

דכקנוב מתועד כשם משפחה יהודי עם מזל מרוסיה דכקנוב (1927 – 1994), לעבר תושבת ישראל.

גילקרוב

GILKAROV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה גילקור שפירושה בשפה האוזבקית "טייח". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

גילקרוב מתועד כשם משפחה יהודי עם אלה גילקרוב (1948 -2003), לשעבר תושבת שדרות.

קרשיגייב

 KARSHIGIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיר קארשי דרום אוזבקיסטן. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

קרשיגייב מתועד כשם משפחה יהודי עם יצחק קרשיגייב (1934 2015), לשעבר תושב רמלה, ישראל.

קטייב

KATAYEV


שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה קאטה שפירושה בשפה האוזבקית הוא "גדול" ו"גבוהה". פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

קטייב מתועד כשם משפחה יהודי עם אסתר קטייב (1953 -2009), לשעבר תושבת רמלה, ישראל.

כימיגרוב, קימיגרוב, כימיגרוף, קימיגרוף

 KIMYAGAROV, KIMYAGAROF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. שם משפחה זה נגזר מהמילה קימיגר שפירושה בשפה האוזבקית "יצרן של צבעים". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי של אחד מאבות המשפחה אשר עסק בייצור או שיווק של צבעים לצביעת בדים. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

כימיגרוב מתועד כשם משפחה יהודי עם משיח כימיגרוב (נפטר ב-1984), לשעבר תושב ירושלים, ישראל.

לבייב

LEVIEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. ששם משפחה זה נגזר ממונח המצביע על השתייכות המשפחה אל הלוויים. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של".

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

הלוויים הם צאצאיו של לוי המקראי, בנם השלישי של יערוב ולאה.

אנשים ידועים הנושאים שם משפחה זה כוללים את איש העסקים, היזם והתורם הישראלי יליד אוזבקיסטן לב לבייב (נולד ב-1956) המכונה "מלך היהלומים".

מוסייב, מוסייף

MUSAYEV, MOUSSAIEFF

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

שם משפחה זה נגזר מהשם הפרטי מוסה שהוא הגרסה הערבית של השם המקראי משה. המקרא מסביר את שמו "ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המיים משיתהו" (שמות, ב,י). פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של".

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים אשר נשאו שם משפחה זה כוללים את איש העסקים הישראלי שלמה מוסייף (1925 – 2015), המייסד של חברת "תכשיטי מוסיוף בע"מ."

סצ'קוב

 SACHAKOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר משמה של העיירה סוצ'ק הסמוכה לסמרקנד, אוזבקיסטן. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

סצ'קוב מתועד כשם משפחה יהודי עם ניסן חי סוצ'קוב (1912 – 1981), לשעבר תושב העיר טשקנט באוזבקיסטן.

סריקןב

SARIKOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה סריק שפירושה בשפה האוזבקית הוא "צהוב" ואשר משמשת ככינוי לאנשים בעלי שיער בהיר. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

סריקןב מתועד כשם משפחה יהודי עם אמנון סריקוב (1932- 2007), לשעבר תושב ירושלים, ישראל.

טולמסוב

TOLMASOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה טולמס שפירושה בשפה האוזבקית הוא "לא עייף" ואשר משמשת ככינוי לאנשים חזקים. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים הנושאים את שם המשפחה טולמסוב כוללים את הזמר האמריקאי יליד סמרקנד אברהם גבריאלוביץ' טולמסוב (נולד ב-1956), אחד ממיסדי המוזיקה היהודית הבוכרית בעידן הפוסט-סובייטי.

יגודייב

YAGUDAYEV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.

שם משפחה זה נגזר מההגה רוסית של השם המקראי יהודה. פירוש הסופית הרוסית "-יב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". יהודה המקראי היה בנם הרביעי של יעקוב ולאה, מכונה אריה (בראשית, מ"ט,ל"ח).

ובכן שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

יגודייב מתודע כשם משפחה יהודי עם יעקב יגודייב, רופא ילדים אצריקאי מהמאה ה-21 יליד אוזבקיסטן.

אקילוב

AKILOV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נובע מתכונה אישית או כינוי.

שם משפחה זה נגזר מהמלה אוקיל שפירושה בשפה האוזבקית הוא "חכם", "פיקח", ואשר משמשת ככינוי לאנשים אינטליגנטים. פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של". אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לאחד מאבות המשפחה.

מאז ומתמיד יהודים ולא יהודים השתמשו בכינוים כאמצעי לזיהוי בני הקהילה או אנשים אחרים. במסורת היהודית הגבול בין שמות פרטיים לבין כינויים היה תמיד די גמיש וכתוצאה מכך נוצר מגוון רחב של שמות משפחה. שם משפחה זה נפוץ אצל יהודי בוכרה.

אנשים ידועים הנושאים את שם המשפחה אקילוב גוללים את הרקדנית הישראלית גליה אקילוב ממשפחת אקילוב, שושלת בת 200 שנים של מוזיקאים יהודים מבוכרה.

דמירוב

DEMIROV, TEMIROV

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים.

שם משפחה זה, המכיל את הסיומת הסלבית "-וב" שפירושה "בנו של", נגזר מהמלה הטורקית דמיר (demir) שפירושה "ברזל". המלה המקבילה בשפה האוזבקית היא טמיר. אפשר שבמקור שם משפחה זה היה כינוי שניתן לסוחר בברזל או לנפח. שם המשפחה הזה מצוי בקרב יהודי בוכרה.

שם המשפחה דמירוב מתועד כשם משפחה יהודי עם שחקן הכדורגל הישראלי תומר דמירוב (נולד בשנת 1995).