מקור השם לוצאטו
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
על פי הסברה הנפוצה, שם המשפחה לוצאטו קשור בשמו של האיזור לאוזיץ במזרח גרמניה (הידוע גם בשמו הלטיני לוסטיה, ובשמו הפולני, לוזיצה). על פי המסורת, המשפחה הראשונה אשר נשאה את השם לוצאטו היגרה מהאיזור לאוזיץ לאיטליה באמצע המאה ה-15.
באותה התקופה פעל בוונציה בית כנסת שנקרא "סקואלה לוצאטו", וזאת משום שהייה שייך למשפחת לוצאטו או אולי משום שקיבל שם זה לזכר אחת מאבותיה של המשפחה.
שמות משפחה דומים כוללים את השם לוצאטי.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי לוצאטו כוללים את המשורר והרב המקובל משה חיים לוצאטו (1746-1707); את הפילולוג ופרשן המקרא שמואל דויד לוצאטו (1865-1800); ואת הקצין האיטלקי ולימים חוואי והסטוריון ישראלי פדריקו לוצאטו (1961-1900). במאה ה-18, לוסאטו מתועד כשם משפחה יהודי בכתובה מטוניס מ-12 באוקטובר 1791, של מאיר, בנו של סולומון לוסאטו, ושל רעיתו רחל, בתו של שמואל גימסי.
רחל לוצטו מורפורגו
(אישיות)Rachel Luzzatto Morpurgo (1790-1871), Hebrew poet, born in Trieste, Italy (then part of Austria), in 1790, into a famous Jewish Italian family who numbered many scholars. She was educated at home, studied Hebrew, and already at the age of fourteen could read the Bible and various Jewish commentaries in original. Her studies also included the Talmud and at the age of eighteen, she started composing Hebrew poetry. Rachel Luzzatto married Jacob Morpurgo when she was twenty-nine, after many years during which her parents opposed the marriage to a modest merchant. Rachel wrote Hebrew poetry during her entire life, many of her poems were published in Kochvei Yitzhak (Stars of Isaac), a Hebrew journal published in Vienna. Rachel Morpurgo's poems echo motifs taken from the Jewish traditions as well as ideas of the age of Enlightenment, while her old age work is more centered on mystic contemplation of the love of God and Messianic ideas. Her poems were collected and published in 1890.
Simone Simha Luzzatto
(אישיות)Simone Simha Luzzatto (1583-1663) Rabbi.
Born in Venice, Italy, he was educated by the outstanding rabbis of his time and also had an excellent secular and classical training. Age 20, his rabbinical opinions were cited with respect and his responsa began to be published two years later. From then on he was cited as 'the rabbi from Venice' and from 1648 headed the Venetian rabbinate. One of his responsa permitted traveling by gondola on the Sabbath. He wrote Socrates in Platonic dialogue form, whose theme is to prove the uselessness of human reason without revelation. His main work is a political treatise arguing for the toleration of the Jews, especially for economic reasons.
סאן דניאלה
(מקום)עיירה בצפון מזרח איטליה.
בשנות ה-20 של המאה ה-16 ניהלה משפחת שמעון נאנטואה בנק בעיירה. ב-1600 הצטרפו לבנק האחים לוצאטו. יהודים בסאן דניאלה עסקו בגידול תולעי-משי, בחקלאות ובמלאכה.
עם הריאקציה הקאתולית בתחילת המאה ה-17 הוטלה על יהודי המקום גזירת ענידת הטלאי הצהוב והקהילה נידלדלה.
ב-1777 גזר הסנאט הוונציאני גירוש היהודים מכל הערים שלא היו בהן גיטאות, ומסאן דניאלה בכלל זה. אחרוני היהודים במקום עברו בעיקר לטרייסט, ביניהם אביו של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל).
בסאן דניאלה נולדו האחים המשוררים אפרים ויצחק לוצאטו. יצחק לוצאטו תיאר את ההווי בקהילה בפארודיה "משניות סאנדניאל".
בתחילת המאה העשרים התקיים בסאן דניאלה יישוב יהודי קצר-ימים.
צ'יטאדלה
(מקום)עיירה במחוז פדובה, חבל ונציה , איטליה.
העיירה נבנתה במאה ה-13 כמבצר להגנה על פדואה, כנראה על חורבות מבצר מתקופת הרומאים.
ההיסטוריון הוונציאני מרינו סנודו הצעיר (1466-1536 ) MARINO SANUDO THE YOUNG הזכיר נוכחותן של משפחות יהודיות בעיירה משנת 1481. היהודים היו בנקאים מלווים בריבית. הם חיו בה עד 1778, ואז אולצו על ידי הרפובליקה של וונציה לעבור לגטו של פדואה. לפי מסמכי הארכיון העירוני, התגוררו בה עדיין באותה שנה רק שלוש משפחות יהודיות: משפחת לאון ויטה לוצאטי, משפחת יעקב לוצטו ומשפחת מרקו ג'ירולדי. היה להם בית-תפילה בביתו של לוצאטי, בו התפללו בנוסח אשכנז. הרחוב בו שכן בית-התפילה נקרא "רחוב הגטו", ובו התגוררו גם שתי המשפחות האחרות.