מקור השם מנדס
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי.
גרסתו של שם זה בפורטוגזית מודרנית היא מנדש ובספרדית מודרנית מנדז. מנדס הוא שם פטרונימי שפירושו בספרדית ובפורטוגזית הוא "בנו של מנדו".
במקרים מסויימים מנדס הוא טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם זה קשור בשמה של העיירה מנדז במחוז לייריה, פורטוגל.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה מנדס כוללים את דיוגו מנדס (נולד לפני 1492- 1542), יהודי אנוס מספרד, בנקאי וגיסו של הבנקאית, הפוליטיקאית והמנהיגה הקהילתית חנה גרסיה מנדס נשיא, הידועה בשם דונה גרציה (1510-1569), ילידת פורטוגל.
Mendes, Diogo
(אישיות)Diogo Mendes (1492-1542), banker, born in Spain. He established - with his brother - a business in spices and precious stones. A crypto-Jew, he settled in Antwerp, Low Countries, and on his brother's death in 1536 was joined in the business by his sister-in-law, Beatrice da Luna (Gracia Mendes). Their great bank enjoyed a monopoly in pepper. Their vast wealth and culture obtained them admittance to the highest circles. Mendes was a magnate in the spice trade and made large loans to the governments of the Low Countries, Portugal, and England. He organized an escape route for crypto-Jews from the Iberian peninsula to Italy and Turkey. He was arrested in 1532 on charges of Judaizing but the case was allowed to lapse on payment of a heavy fine (partly due to the intervention of England's Henry VIII who used the Mendes bank). After his death in Antwerp a similar charge was the pretext for the confiscation of his property.
הנרי פרירה מנדס
(אישיות)הנרי פרירה מנדס (1852- 1937), מלחין ורב. נולד בבירמינגהם, אנגליה, נצר לשושלת ארוכה של רבנים ספרדים, וביניהם אביו, אברהם פררה מנדס, וסבו מצד אמו, דוד אהרן דה סולה. כשהיה בן 12 החל את לימודיו במכללה הדתית בנורת'וויק (Northwick), שייסד וניהל אביו. בעת לימודיו במוסד זה, בשנים 1872-1870, השתלם גם במכללה של אוניברסיטת לונדון.
ב-1873 החל מנדס את שירותו בקהילה הספרדית במנצ'סטר, אנגליה. ב-1877 נקרא לארצות הברית לשרת בקהילת "שארית ישראל" בעיר ניו יורק. הוא נענה וכיהן שם עד פטירתו. ב-1884 קיבל תואר ברפואה מטעם אוניברסיטת ניו יורק; ב-1902 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר התיאולוגי היהודי; וב-1937 זכה בתואר דומה מטעם המכון היהודי לדת (Jewish Institute for Religion).
הרב מנדס פעל למען חקיקה של תקנות הגירה ליברליות יותר. הוא תרם למיזמים רבים בניו יורק, וביניהם בית החולים מונטפיורי, המכון להכשרה משופרת של חירשים-אילמים, איגוד ניו יורק לעיוורים יהודים והקהילה בניו יורק. הוא היה שותף להקמתם של הסמינר התיאולוגי היהודי ושל ועידת השליחים (Board of Delegates of American Israelites), ותמך בהם. נוסף לכך, מנדס עבד בשיתוף פעולה הדוק עם קהילות ספרדיות אחרות בארצות הברית, סייע לייסד כמה מהן ולהצעיר אחרות.
מנדס נמנה עם ראשוני האמריקנים הציונים. הוא היה ממקימיו של ארגון ציוני אמריקה וכיהן כסגן נשיא של הפדרציה של ציונים אמריקנים. במרכז מעייניו עמד קידום הרעיונות הדתיים של הציונות.
הרב מנדס היה גם מחבר. בין ספריו חיבורים דתיים לילדים ולמבוגרים, ספרי תפילה, שירה ומחזות. הוא נפטר ב-21 באוקטובר 1937 בעיר ניו יורק.
דוד פרנקו-מנדס
(אישיות)