הנרי פרירה מנדס

הנרי פרירה מנדס (1852- 1937), מלחין ורב. נולד בבירמינגהם, אנגליה, נצר לשושלת ארוכה של רבנים ספרדים, וביניהם אביו, אברהם פררה מנדס, וסבו מצד אמו, דוד אהרן דה סולה. כשהיה בן 12 החל את לימודיו במכללה הדתית בנורת'וויק (Northwick), שייסד וניהל אביו. בעת לימודיו במוסד זה, בשנים 1872-1870, השתלם גם במכללה של אוניברסיטת לונדון.
ב-1873 החל מנדס את שירותו בקהילה הספרדית במנצ'סטר, אנגליה. ב-1877 נקרא לארצות הברית לשרת בקהילת "שארית ישראל" בעיר ניו יורק. הוא נענה וכיהן שם עד פטירתו. ב-1884 קיבל תואר ברפואה מטעם אוניברסיטת ניו יורק; ב-1902 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר התיאולוגי היהודי; וב-1937 זכה בתואר דומה מטעם המכון היהודי לדת (Jewish Institute for Religion).
הרב מנדס פעל למען חקיקה של תקנות הגירה ליברליות יותר. הוא תרם למיזמים רבים בניו יורק, וביניהם בית החולים מונטפיורי, המכון להכשרה משופרת של חירשים-אילמים, איגוד ניו יורק לעיוורים יהודים והקהילה בניו יורק. הוא היה שותף להקמתם של הסמינר התיאולוגי היהודי ושל ועידת השליחים (Board of Delegates of American Israelites), ותמך בהם. נוסף לכך, מנדס עבד בשיתוף פעולה הדוק עם קהילות ספרדיות אחרות בארצות הברית, סייע לייסד כמה מהן ולהצעיר אחרות.
מנדס נמנה עם ראשוני האמריקנים הציונים. הוא היה ממקימיו של ארגון ציוני אמריקה וכיהן כסגן נשיא של הפדרציה של ציונים אמריקנים. במרכז מעייניו עמד קידום הרעיונות הדתיים של הציונות.
הרב מנדס היה גם מחבר. בין ספריו חיבורים דתיים לילדים ולמבוגרים, ספרי תפילה, שירה ומחזות. הוא נפטר ב-21 באוקטובר 1937 בעיר ניו יורק.