דלג לתוכן האתר >
סדר פסח ציבורי לקהילה היהודית בהשתתפות לורד כדורי ונכבדים אחרים, הונג קונג, 1983
סדר פסח ציבורי לקהילה היהודית בהשתתפות לורד כדורי ונכבדים אחרים, הונג קונג, 1983

קהילת יהודי הונג קונג

הונג קונג Hong Kong

הונג קונג היא נמל ומרכז כלכלי בעל חשיבות עולמית. משנת 1842 ועד 30 ביוני 1997 היתה מושבת כתר בריטית. כיום, יחד עם מקאו, היא מוגדרת אזור מנהלי מיוחד (SAR) של הרפובליקה העממית של סין.

ראשוני התושבים היהודים, בני משפחת ששון, הגיעו להונג קונג כשהועברה מסין תחת שלטון בריטניה בשנת 1842. הם העבירו את משרדיהם ממחוז סמוך אל הונג קונג וסייעו לפתח את הנמל החדש.

הקהילה היהודית של הונג קונג נוסדה באופן רשמי בשנות ה- 1850 ופעלה בראשיתה בעיקר בבתים שנחכרו על ידי בני משפחת ששון. בית הכנסת הראשון, אוהל לאה, נבנה על ידי סיר יעקב ששון ונחנך בשנת 1902. בית העלמין התקדש בשנת 1855. בשנת 1882 מנתה הקהילה 60 יהודים ספרדים; 100 יהודים חיו שם בשנת 1921, רובם ספרדים. 250 בשנת 1954, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים. סה"כ 239 יהודים בשנת 1959; וכמאתיים יהודים בשנת 1968, מהם 70 ספרדים ו- 130 אשכנזים.

פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני האטו את פעילות הקהילה, שכן רבים מבני הקהילה נעצרו על ידי היפנים במחנות לשבויי מלחמה.

משנות ה- 1960 ואילך, התפתחותה הכלכלית של הונג קונג משכה אליה עשרות אלפי זרים, ביניהם יהודים רבים מארצות הברית, מישראל, מבריטניה, מאוסטרליה ומקנדה, אשר הזרימו דם חדש לחיי הקהילה היהודית. בשנת 1997 חיו בהונג קונג 2,500 יהודים, שני שלישים מהם ישראלים ואמריקנים.

נכון לשנת 2010 הקהילה היהודית מונה כ- 5,000 נפשות, בהם ילידי אנגליה, ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, דרום אפריקה, ישראל וקנדה. יש להם שבע קהילות שונות. בנוסף לבית הכנסת אוהל לאה, ישנה קהילה רפורמית שנוסדה ב- 1988, מספר בתי חב"ד (באי הונג קונג, בקאולון ובאי לנטאו), שתי קהילות ספרדיות אורתודוכסיות: קהילת ציון בקואולון וקהילת שובה ישראל, הקטנה יותר, באי הונג קונג.

במתחם אוהל לאה מצויים גם מרכז קהילתי ומקוה, והוא מהוה מרכז חיי הקהילה של היהודים בהונג קונג. המרכז נוסד בשנת 1995, במקום מועדון התרבות היהודי הישן. בנוסף לפעילות קהילתית עשירה במגוון תחומי תרבות, ספורט, אקדמיה ומורשת, יש במרכז הקהילתי גם ספריית יודאיקה וארכיון סיני-יהודי, בריכה וחדר כושר, שתי מסעדות גלאט כשר: קפה סברה (בשרי) וקפה ווטרסייד (חלבי), ושירותי הסעדה כשרים. גם קהילת ציון בקאולון מפעילה מסעדה, "מול הים", ובמרכז העסקים של הונג קונג אפשר לאכול גם במסעדה של קהילת שובה ישראל.

ארגונים קהילתיים נוספים אשר מעשירים את חיי הקהילה הם אגודת הנשים היהודיות, אשר נוסדה לראשונה בשנות ה- 1940 על מנת לספק סיוע לפליטים יהודים שהגיעו משנחאי. בכל שנה האגודה מקיימת פעילות חינוכית ותרבותית, וגם מגייסת כספים למען ארגוני צדקה בהונג קונג וגם בישראל.

מדי שנה הקהילה מקיימת פסטיבל סרטים יהודי שנמשך שבועיים, ומושך קהל גדול, לא רק מקרב בני הקהילה אלא גם מקרב כלל תושבי הונג קונג.

החברה ההיסטורית היהודית נוסדה בשנת 1984 בעקבות הרצאה של מר ס.י. צ'אן במועדון היהודי (שקדם למרכז הקהילתי). מטרותיה המקוריות היו לייסד ספריית יודאיקה עבור הקהילה, שבה יוקם גם ארכיון סיני-יהודי, לקידום השיתוף פעולה הסיני יהודי, ובו יתעדו ביסודיות את מסמכי הקהילה ויפרסמו מחקרים ומאמרים. כיום עוסקת החברה ההיסטורית בתיעוד, צילום ותרגום של 300 מצבות בבית העלמין היהודי, ובעריכת ראיונות מוקלטים עם סיפורם האישי והמשפחתי של חברי הקהילה היהודית.


הקשר עם ישראל

לקהילה היהודית קשרים חזקים עם ישראל. בשנת 1958 נתמנה איש העסקים ויקטור זירינסקי לקונסול של כבוד של ישראל בהונג קונג, וכיהן בתפקיד עד למיסודם הרשמי של הקשרים הדיפלומטים ומינויו של הקונסול הכללי כנציג בהונג קונג ומקאו גם יחד, בשנת 1985. ישראל וסין ביססו את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים ביניהן בשנת 1992. כיום בנוסף להונג קונג, יש לישראל קונסוליות בשנחאי ובגואנגג'ואו, ושגרירות בבייג'ין.

בשנת 2010 הוקם בהונג קונג שבט מקומי של תנועת הצופים הישראלית. הקונסוליה הישראלית עורכת פסטיבל סרטים ישראלי אחת לשלוש שנים ויש גם קבוצות כדורגל של מכבי, לנוער ולמבוגרים. הקהילה משתתפת באופן פעיל בתכניות ה UIA מייסודה של קרן היסוד, ואף תומכת בהן.

יום העצמאות ויום הזיכרון הם ימים מרכזיים בלוח השנה של הקהילה ומציינים אותם ברוב טקס. מתקיימים גם אירועים שנתיים לתמיכה בקרן היסוד ובקרן הקיימת.


בית העלמין היהודי

בית העלמין היהודי של הונג קונג נמצא בהפי ואלי, מוקף כיום במגדלי מגורים. משני עברי הכניסה מקדש בודהיסטי ובית ספר בודהיסטי. בית העלמין, שנחנך בשנת 1855 וקיבל בשנת 1858 רשיון חוקי של מושבת כתר ל -999 שנים, הוא אחד הבודדים במזרח הרחוק שנותר במקומו מאז המאה ה- 19 ועדיין נמצא בשימוש.

הקבר העתיק ביותר, של לאון בין ברואל, הוא משנת 1857. רשימות החברה קדישא מראות שרוב האנשים שנקברו במקום בשנים הראשונות היו רווקים, שכן משפחות כמעט ולא הגיעו להתיישב אז בהונג קונג.
בשנת 1904, בתקופת הכהונה של סיר מתיו נתן, המושל היהודי היחיד שהיה להונג קונג, קיבלה הקהילה היהודית רשיון מאת הכתר הבריטי לבעלות על חלקת אדמה סמוכה לבית העלמין, הפעם ל- 75 שנים בלבד. הרשיון חודש בשנת 1979. רוב המבנים, ביניהם חדר הטהרה ובית תפילה קיימים במתחם מתחילת המאה העשרים.

המצבות כתובת בעיקר עברית ואנגלית, אך יש גם בערבית, רוסית והולנדית. יש מצבות מקושטות בסגנון ספרדי וגם מצבות אשכנזיות פשוטות, כל אחת מייצגת תרבות ותקופה.

בסך הכל יש בבית הקברות כ- 360 קברים.


חינוך

בית הספר "כרמל" נוסד בשנת 1991. מספר התלמידים זינק במהירות מתריסר למאות, והוא אחד מבתי הספר הבינלאומיים החשובים בהונג קונג. הוא מעניק חינוך ברמה הגבוהה ביותר, יהודי וכללי. כיום זה בית הספר היחיד במזרח אסיה שמציע תכנית לימודים יסודית וגם תיכונית. אחרי תקופת נדודים, כיום בית הספר נמצא בשלושה קמפוסים, האחד, גן ילדים לגיל שנה עד חמש, במרכז הקהילתי. באזור מידלוול נמצא קמפוס בורט רואד שבו פועל בית ספר יסודי לילדי גן עד כתה ה' מארה"ב. ובית הספר התיכון החדש אלסה נמצא בשאו קאי ואן בצד המזרחי של האי הונג קונג.

מלבד בתי הספר, גם שלל בתי הכנסת מציעים אלטרנטיבות חינוכיות רבות, כולל תכנית שורשים של ה UJC.

אריקה ליונס היא מו"ל ועורכת ראשית של המגזין Asian Jewish Life. היא כתבה את המאמר במיוחד עבור מאגר המידע של בית התפוצות. אוגוסט, 2011.

סדר פסח ציבורי לקהילה היהודית בהשתתפות
לורד כדורי ונכבדים אחרים, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ישראל)
בית אבות יהודי, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ירושלים
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ירושלים)
לורד לורנס כדורי ואוסף האמנות שלו, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ירושלים
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ירושלים)
מבט על ארון הקודש בבית כנסת 'אוהל לאה'.
הונג קונג, 1972.
צילום: אידה קואן, ארה"ב.
(בית התפוצות ארכיון הילומים,
באדיבות אידה קואן, ארה"ב)
ילדים שלומדים בתלמוד תורה מציגים ציורים
של דגל ישראל שהכינו לרגל יום העצמאות ה-35
של המדינה, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ישראל)
חתונתם של פלורה טויג ודניאל יעקב
בהונג קונג, 1951.
(מתוך תערוכת בית התפוצות: "דרך ארץ סין: הקהילות היהודיות בחרבין, טיינג'ין ושנגחאי" 1986)
מסיבת החתונה של פלורה טויג, הונג קונג 1951.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רבקה טויג, ישראל)
מר הילאלי נצר לפני בית הכנסת "אהל לאה",
הונג קונג 1953.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רבקה טויג, ישראל)
מראה מבחוץ של בית כנסת 'אוהל לאה',
הונג קונג, 1972
צילום: אידה קואן, ארה"ב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אידה קואן, ארה"ב)

Michael (Misha) Kogan (1917-1984), businessman and industrialist, born in Odessa, Ukraine (then part of the Russian Empire). His family fled the anti-Jewish persecutions and pogroms of the 1920s and settled in Harbin, China. Kogan attended "The First Commercial School" in Harbin
in 1937, and was an active member of the local branch of Betar Zionist youth movement. He then continued his studies at the UMCA college in Harbin and in 1938 went to Japan, where graduated from the prestigious Waseda University in Tokyo, having acquired an excellent command of the Japanese language and culture.

In 1944 Kogan returned to China settling in Tianjin, where he opened his first company that dealt in natural hair wigs and floor coverings. After the establishment of the Communist regime in China, he returned to Tokyo in 1950. In 1953 he founded Taito Trading Company, later known as Taito Corporation, a company that began by importing and distributing vending machines and then jukeboxes before turning into a video game company and a developer of video game software and arcade hardware. He spent long periods of time in Israel and in Hong Kong. 

During WW2, Kogan was in touch with a number of personalities in Japan, most notably with Yasue Norihiro, a colonel with the Japanese Army's intelligence services and one of the initiators of the "Fugu Plan" of re-settling European Jews in the Japanese-occupied Manchuria. Kogan's archives, known as "Kogan's Papers", contain valuable materials from Japanese sources that relate to the development of the relationship between the Jews and
the Japanese during WW2.

Michael Kogan passed away while on a visit to Los Angeles in 1984.

His widow Asya Kogan nee Kachanovsky (1924-2013) was a major donor to Shamir Medical Center (Assaf Harofeh) in Israel.

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
קהילת יהודי הונג קונג
הונג קונג Hong Kong

הונג קונג היא נמל ומרכז כלכלי בעל חשיבות עולמית. משנת 1842 ועד 30 ביוני 1997 היתה מושבת כתר בריטית. כיום, יחד עם מקאו, היא מוגדרת אזור מנהלי מיוחד (SAR) של הרפובליקה העממית של סין.

ראשוני התושבים היהודים, בני משפחת ששון, הגיעו להונג קונג כשהועברה מסין תחת שלטון בריטניה בשנת 1842. הם העבירו את משרדיהם ממחוז סמוך אל הונג קונג וסייעו לפתח את הנמל החדש.

הקהילה היהודית של הונג קונג נוסדה באופן רשמי בשנות ה- 1850 ופעלה בראשיתה בעיקר בבתים שנחכרו על ידי בני משפחת ששון. בית הכנסת הראשון, אוהל לאה, נבנה על ידי סיר יעקב ששון ונחנך בשנת 1902. בית העלמין התקדש בשנת 1855. בשנת 1882 מנתה הקהילה 60 יהודים ספרדים; 100 יהודים חיו שם בשנת 1921, רובם ספרדים. 250 בשנת 1954, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים. סה"כ 239 יהודים בשנת 1959; וכמאתיים יהודים בשנת 1968, מהם 70 ספרדים ו- 130 אשכנזים.

פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני האטו את פעילות הקהילה, שכן רבים מבני הקהילה נעצרו על ידי היפנים במחנות לשבויי מלחמה.

משנות ה- 1960 ואילך, התפתחותה הכלכלית של הונג קונג משכה אליה עשרות אלפי זרים, ביניהם יהודים רבים מארצות הברית, מישראל, מבריטניה, מאוסטרליה ומקנדה, אשר הזרימו דם חדש לחיי הקהילה היהודית. בשנת 1997 חיו בהונג קונג 2,500 יהודים, שני שלישים מהם ישראלים ואמריקנים.

נכון לשנת 2010 הקהילה היהודית מונה כ- 5,000 נפשות, בהם ילידי אנגליה, ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, דרום אפריקה, ישראל וקנדה. יש להם שבע קהילות שונות. בנוסף לבית הכנסת אוהל לאה, ישנה קהילה רפורמית שנוסדה ב- 1988, מספר בתי חב"ד (באי הונג קונג, בקאולון ובאי לנטאו), שתי קהילות ספרדיות אורתודוכסיות: קהילת ציון בקואולון וקהילת שובה ישראל, הקטנה יותר, באי הונג קונג.

במתחם אוהל לאה מצויים גם מרכז קהילתי ומקוה, והוא מהוה מרכז חיי הקהילה של היהודים בהונג קונג. המרכז נוסד בשנת 1995, במקום מועדון התרבות היהודי הישן. בנוסף לפעילות קהילתית עשירה במגוון תחומי תרבות, ספורט, אקדמיה ומורשת, יש במרכז הקהילתי גם ספריית יודאיקה וארכיון סיני-יהודי, בריכה וחדר כושר, שתי מסעדות גלאט כשר: קפה סברה (בשרי) וקפה ווטרסייד (חלבי), ושירותי הסעדה כשרים. גם קהילת ציון בקאולון מפעילה מסעדה, "מול הים", ובמרכז העסקים של הונג קונג אפשר לאכול גם במסעדה של קהילת שובה ישראל.

ארגונים קהילתיים נוספים אשר מעשירים את חיי הקהילה הם אגודת הנשים היהודיות, אשר נוסדה לראשונה בשנות ה- 1940 על מנת לספק סיוע לפליטים יהודים שהגיעו משנחאי. בכל שנה האגודה מקיימת פעילות חינוכית ותרבותית, וגם מגייסת כספים למען ארגוני צדקה בהונג קונג וגם בישראל.

מדי שנה הקהילה מקיימת פסטיבל סרטים יהודי שנמשך שבועיים, ומושך קהל גדול, לא רק מקרב בני הקהילה אלא גם מקרב כלל תושבי הונג קונג.

החברה ההיסטורית היהודית נוסדה בשנת 1984 בעקבות הרצאה של מר ס.י. צ'אן במועדון היהודי (שקדם למרכז הקהילתי). מטרותיה המקוריות היו לייסד ספריית יודאיקה עבור הקהילה, שבה יוקם גם ארכיון סיני-יהודי, לקידום השיתוף פעולה הסיני יהודי, ובו יתעדו ביסודיות את מסמכי הקהילה ויפרסמו מחקרים ומאמרים. כיום עוסקת החברה ההיסטורית בתיעוד, צילום ותרגום של 300 מצבות בבית העלמין היהודי, ובעריכת ראיונות מוקלטים עם סיפורם האישי והמשפחתי של חברי הקהילה היהודית.


הקשר עם ישראל

לקהילה היהודית קשרים חזקים עם ישראל. בשנת 1958 נתמנה איש העסקים ויקטור זירינסקי לקונסול של כבוד של ישראל בהונג קונג, וכיהן בתפקיד עד למיסודם הרשמי של הקשרים הדיפלומטים ומינויו של הקונסול הכללי כנציג בהונג קונג ומקאו גם יחד, בשנת 1985. ישראל וסין ביססו את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים ביניהן בשנת 1992. כיום בנוסף להונג קונג, יש לישראל קונסוליות בשנחאי ובגואנגג'ואו, ושגרירות בבייג'ין.

בשנת 2010 הוקם בהונג קונג שבט מקומי של תנועת הצופים הישראלית. הקונסוליה הישראלית עורכת פסטיבל סרטים ישראלי אחת לשלוש שנים ויש גם קבוצות כדורגל של מכבי, לנוער ולמבוגרים. הקהילה משתתפת באופן פעיל בתכניות ה UIA מייסודה של קרן היסוד, ואף תומכת בהן.

יום העצמאות ויום הזיכרון הם ימים מרכזיים בלוח השנה של הקהילה ומציינים אותם ברוב טקס. מתקיימים גם אירועים שנתיים לתמיכה בקרן היסוד ובקרן הקיימת.


בית העלמין היהודי

בית העלמין היהודי של הונג קונג נמצא בהפי ואלי, מוקף כיום במגדלי מגורים. משני עברי הכניסה מקדש בודהיסטי ובית ספר בודהיסטי. בית העלמין, שנחנך בשנת 1855 וקיבל בשנת 1858 רשיון חוקי של מושבת כתר ל -999 שנים, הוא אחד הבודדים במזרח הרחוק שנותר במקומו מאז המאה ה- 19 ועדיין נמצא בשימוש.

הקבר העתיק ביותר, של לאון בין ברואל, הוא משנת 1857. רשימות החברה קדישא מראות שרוב האנשים שנקברו במקום בשנים הראשונות היו רווקים, שכן משפחות כמעט ולא הגיעו להתיישב אז בהונג קונג.
בשנת 1904, בתקופת הכהונה של סיר מתיו נתן, המושל היהודי היחיד שהיה להונג קונג, קיבלה הקהילה היהודית רשיון מאת הכתר הבריטי לבעלות על חלקת אדמה סמוכה לבית העלמין, הפעם ל- 75 שנים בלבד. הרשיון חודש בשנת 1979. רוב המבנים, ביניהם חדר הטהרה ובית תפילה קיימים במתחם מתחילת המאה העשרים.

המצבות כתובת בעיקר עברית ואנגלית, אך יש גם בערבית, רוסית והולנדית. יש מצבות מקושטות בסגנון ספרדי וגם מצבות אשכנזיות פשוטות, כל אחת מייצגת תרבות ותקופה.

בסך הכל יש בבית הקברות כ- 360 קברים.


חינוך

בית הספר "כרמל" נוסד בשנת 1991. מספר התלמידים זינק במהירות מתריסר למאות, והוא אחד מבתי הספר הבינלאומיים החשובים בהונג קונג. הוא מעניק חינוך ברמה הגבוהה ביותר, יהודי וכללי. כיום זה בית הספר היחיד במזרח אסיה שמציע תכנית לימודים יסודית וגם תיכונית. אחרי תקופת נדודים, כיום בית הספר נמצא בשלושה קמפוסים, האחד, גן ילדים לגיל שנה עד חמש, במרכז הקהילתי. באזור מידלוול נמצא קמפוס בורט רואד שבו פועל בית ספר יסודי לילדי גן עד כתה ה' מארה"ב. ובית הספר התיכון החדש אלסה נמצא בשאו קאי ואן בצד המזרחי של האי הונג קונג.

מלבד בתי הספר, גם שלל בתי הכנסת מציעים אלטרנטיבות חינוכיות רבות, כולל תכנית שורשים של ה UJC.

אריקה ליונס היא מו"ל ועורכת ראשית של המגזין Asian Jewish Life. היא כתבה את המאמר במיוחד עבור מאגר המידע של בית התפוצות. אוגוסט, 2011.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
סדר פסח ציבורי לקהילה היהודית בהשתתפות לורד כדורי ונכבדים אחרים, הונג קונג, 1983
סדר פסח ציבורי לקהילה היהודית בהשתתפות
לורד כדורי ונכבדים אחרים, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ישראל)
בית אבות יהודי, הונג קונג, 1983
בית אבות יהודי, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ירושלים
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ירושלים)
לורד לורנס כדורי ואוסף האמנות שלו, הונג קונג, 1983
לורד לורנס כדורי ואוסף האמנות שלו, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ירושלים
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ירושלים)
ארון הקודש בבית כנסת 'אוהל לאה', הונג קונג, 1972
מבט על ארון הקודש בבית כנסת 'אוהל לאה'.
הונג קונג, 1972.
צילום: אידה קואן, ארה"ב.
(בית התפוצות ארכיון הילומים,
באדיבות אידה קואן, ארה"ב)
ילדים שלומדים בתלמוד תורה מציגים ציורים של דגל ישראל, הונג קונג, 1983
ילדים שלומדים בתלמוד תורה מציגים ציורים
של דגל ישראל שהכינו לרגל יום העצמאות ה-35
של המדינה, הונג קונג, 1983
צילום: אהוד מלץ, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אהוד מלץ, ישראל)
חתונתם של פלורה טויג ודניאל יעקב בהונג קונג, 1951.
חתונתם של פלורה טויג ודניאל יעקב
בהונג קונג, 1951.
(מתוך תערוכת בית התפוצות: "דרך ארץ סין: הקהילות היהודיות בחרבין, טיינג'ין ושנגחאי" 1986)
מסיבת החתונה של פלורה טויג, הונג קונג 1951
מסיבת החתונה של פלורה טויג, הונג קונג 1951.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רבקה טויג, ישראל)
מר היללי נצר לפני בית הכנסת "אהל לאה", הונג קונג 1953
מר הילאלי נצר לפני בית הכנסת "אהל לאה",
הונג קונג 1953.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רבקה טויג, ישראל)
מראה מבחוץ של בית הכנסת 'אוהל לאה', הונג קונג, 1972
מראה מבחוץ של בית כנסת 'אוהל לאה',
הונג קונג, 1972
צילום: אידה קואן, ארה"ב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אידה קואן, ארה"ב)
מיכאל (מישה) קוגן

Michael (Misha) Kogan (1917-1984), businessman and industrialist, born in Odessa, Ukraine (then part of the Russian Empire). His family fled the anti-Jewish persecutions and pogroms of the 1920s and settled in Harbin, China. Kogan attended "The First Commercial School" in Harbin
in 1937, and was an active member of the local branch of Betar Zionist youth movement. He then continued his studies at the UMCA college in Harbin and in 1938 went to Japan, where graduated from the prestigious Waseda University in Tokyo, having acquired an excellent command of the Japanese language and culture.

In 1944 Kogan returned to China settling in Tianjin, where he opened his first company that dealt in natural hair wigs and floor coverings. After the establishment of the Communist regime in China, he returned to Tokyo in 1950. In 1953 he founded Taito Trading Company, later known as Taito Corporation, a company that began by importing and distributing vending machines and then jukeboxes before turning into a video game company and a developer of video game software and arcade hardware. He spent long periods of time in Israel and in Hong Kong. 

During WW2, Kogan was in touch with a number of personalities in Japan, most notably with Yasue Norihiro, a colonel with the Japanese Army's intelligence services and one of the initiators of the "Fugu Plan" of re-settling European Jews in the Japanese-occupied Manchuria. Kogan's archives, known as "Kogan's Papers", contain valuable materials from Japanese sources that relate to the development of the relationship between the Jews and
the Japanese during WW2.

Michael Kogan passed away while on a visit to Los Angeles in 1984.

His widow Asya Kogan nee Kachanovsky (1924-2013) was a major donor to Shamir Medical Center (Assaf Harofeh) in Israel.