מקור השם עמר, אמאר
AMAR, AMMAR
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק, מקצוע או מסחר (יכול להיות קשור לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי העבודה המשתייכים לאותו עיסוק). הפירוש המילולי בערבית של שם המשפחהה עמר הוא "בנאי". עמר יכול להיות גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
במקרים מסויימים עמר קשור בבלד-עמר, איזור הנמצא בדרום תימן. בחלק מן המקרים עמר הוא פטרונים שנגזר משם פרטי ממקור מקראי. עמר יכול להיות קשור בשם אומר, נכדו של עשיו (בראשית, ל"ו, י"א), או בשם המקראי עמרי (דברי הימים, א', ט,ד). תכרגומם או שינויים של שמות עבריים לשמות בעלי צליל דומה לשמות שבשפות הסביבה איפשרו ליהודי התפוצות לשמר את המסורת היהודית ויחד עם זאת להשתלב בחברה הנוכרית. במאה ה-19, עמר מתועד כשם משפחה יהודי עם מרדושה עמר מטוניס, המוזכר בכתובה של בתו שמחה ושל בעלה אלי פלטרו, מתאריך 18 באוגוסט 1813.
עמר מתועד כשם משפחה יהודי ברשימה של משפחות יהודיות מתימן אשר חוברה ע"י הרב שלום גמליאל, שנשלח מארץ ישראל לתימן בשנת 1949 כדי לעזור באירגון העליה ההמונית מתימן. אחת המשפחות בשם עמר אשר עלתה לישראל מתימן בשנות ה-1950 שינתה את שמה לעמיר.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי אמאר כוללים את הכנר יליד הונגריה ליקו אמאר (1959-1891), אשר ביחד עם המלחין הגרמני פאול הינדמית (1963-1895) יסדו את "רביעת אמאר-הינדמית" (1929-1921); ואת הזמר, החזן והבדרן הישראלי יליד מרוקו ג'ו עמר (2009-1930).
במאה ה-20, עמר מתועד כשם משפחה יהודי במקנס, מרוקו, עם הרב מרדכי עמר (1958-1888), אשר שימש כמזכיר כללי של הקהילה היהודית והיה אחד המייסדים של אגודת "ביקור חולים " בעיר מקנס; מסו עמר היה מנהיג של הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו; מאיר עמר (נולד בשנת 1914) היה מנהיג ציוני בעיר מקנס ואחד התומכים בלימוד השפה העברית המודרנית;מורי עמר (נולד בשנת 1958) בקסבלנקה, מרוקו, שימש כנשיא האיגוד האירופאי של הסטונדנטים היהודים וגם כיו"ר של איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת (1982-1980); הרב שלמה עמר (נולד בשנת 1948) מכהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל משנת 2003.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק, מקצוע או מסחר (יכול להיות קשור לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי העבודה המשתייכים לאותו עיסוק). הפירוש המילולי בערבית של שם המשפחהה עמר הוא "בנאי". עמר יכול להיות גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
במקרים מסויימים עמר קשור בבלד-עמר, איזור הנמצא בדרום תימן. בחלק מן המקרים עמר הוא פטרונים שנגזר משם פרטי ממקור מקראי. עמר יכול להיות קשור בשם אומר, נכדו של עשיו (בראשית, ל"ו, י"א), או בשם המקראי עמרי (דברי הימים, א', ט,ד). תכרגומם או שינויים של שמות עבריים לשמות בעלי צליל דומה לשמות שבשפות הסביבה איפשרו ליהודי התפוצות לשמר את המסורת היהודית ויחד עם זאת להשתלב בחברה הנוכרית. במאה ה-19, עמר מתועד כשם משפחה יהודי עם מרדושה עמר מטוניס, המוזכר בכתובה של בתו שמחה ושל בעלה אלי פלטרו, מתאריך 18 באוגוסט 1813.
עמר מתועד כשם משפחה יהודי ברשימה של משפחות יהודיות מתימן אשר חוברה ע"י הרב שלום גמליאל, שנשלח מארץ ישראל לתימן בשנת 1949 כדי לעזור באירגון העליה ההמונית מתימן. אחת המשפחות בשם עמר אשר עלתה לישראל מתימן בשנות ה-1950 שינתה את שמה לעמיר.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי אמאר כוללים את הכנר יליד הונגריה ליקו אמאר (1959-1891), אשר ביחד עם המלחין הגרמני פאול הינדמית (1963-1895) יסדו את "רביעת אמאר-הינדמית" (1929-1921); ואת הזמר, החזן והבדרן הישראלי יליד מרוקו ג'ו עמר (2009-1930).
במאה ה-20, עמר מתועד כשם משפחה יהודי במקנס, מרוקו, עם הרב מרדכי עמר (1958-1888), אשר שימש כמזכיר כללי של הקהילה היהודית והיה אחד המייסדים של אגודת "ביקור חולים " בעיר מקנס; מסו עמר היה מנהיג של הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו; מאיר עמר (נולד בשנת 1914) היה מנהיג ציוני בעיר מקנס ואחד התומכים בלימוד השפה העברית המודרנית;מורי עמר (נולד בשנת 1958) בקסבלנקה, מרוקו, שימש כנשיא האיגוד האירופאי של הסטונדנטים היהודים וגם כיו"ר של איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת (1982-1980); הרב שלמה עמר (נולד בשנת 1948) מכהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל משנת 2003.