קהילת יהודי נ'ירמאדה

קישווארדה KISVARDA

עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.


יהודים נזכרים בקישווארדה לראשונה בתעודה משנת 1730. רובם עסקו במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן פיתחו היהודים במקום תעשיית מזון ותעשיות ביתיות. יהודים גם הקימו כמה בנקים בעיירה.

הקהילה התארגנה ב-1796. תחילה הייתה כפופה לקהילת נאגיקאלו (NAGYKALLO) וב-1844 נעשתה קהילה עצמאית.

בית הכנסת נבנה ב-1801. במסגרת הקהילה פעלו בית ספר, ישיבה גדולה, "תלמוד תורה", "חדרים", בית דפוס עברי, בית חולים, "חברה קדישא" ומוסדות צדקה רבים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התפתחה בקישווארדה פעילות ציונית והוקמו סניפים של תנועות הנוער הציוניות "אביבה באריסיה" ו"השומר הצעיר".

בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית בקישווארדה 3,658 נפש.


תקופת השואה

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. בקישווארדה נתקפחה פרנסת היהודים, הבנקים הופקעו מידי בעליהם היהודים, פקידים פוטרו, ונפגע ענף המסחר.

ב-1941 ישבו בקישווארדה 3,770 יהודים. באותה השנה התחילו לגייס יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. ב-1942 גוייסו צעירים מקישווארדה ונשלחו לחזית אוקראינה, שם ניספו רובם. בקישווארדה הוקם מחנה גיוס לעובדי כפייה מכל הסביבה, וממנו נשלחו עובדים למקומות עבודה במדינה ומחוצה לה.

באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישווארדה באזור בית הכנסת שנתחם כגיטו, ויחד עם יהודי היישובים הסמוכים היו שם כ-7,000 איש. יושבי הגיטו סבלו מצפיפות קשה וממחסור במזון. בסוף מאי שולחו יושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.


לאחר המלחמה חזרו לקישווארדה כמה מאות יהודים ששרדו, וחיי הקהילה התארגנו מחדש. בעיירה הייתה פעילות דתית וציונית ערה. ב-1949 הוקם בכניסה לבית הכנסת גלעד לזכר הניספים בשואה. באותה השנה, ובעיקר לאחר המרד במשטר הקומוניסטי ב-1956, עזבו יהודים רבים את המקום. בשנות ה-60 עדיין היו שם כמה יהודים וחיי קהילה מצומצמים.

סאבולצ'באקה SZABOLCSBAKA

כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.


יהודים הגיעו למקום לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר. מיעוטם היו חוכרי קרקעות ובעלי משקים קטנים.

במקום היה בית כנסת שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכן חברה קדישא, "חדר" ומקווה.

בתקופת "הטרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) סבלו יהודי המקום מהתפרצויות אנטישמיות שאורגנו בידי אנשי הכמורה הנוצרית.

ב-1930 חיו במקום 83 יהודים.


תקופת השואה

בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי החברה והכלכלה, הופקעו אדמות היהודים בכפר ונשללו רשיונות המסחר והמלאכה שלהם.

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) לא השתנו חיי היהודים בכפר, אך ב-1942 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה. בניין בית הכנסת ובתי היהודים נרגמו שוב ושוב באבנים.

ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסאבולצ'באקה הוצבה יחידת ס"ס ונוכחותה עודדה את אנשי מפלגת "צלב החץ" (מפלגה פאשיסטית הונגרית) למעשי שוד ביהודים. באפריל רוכזו יהודי סאבולצ'באקה בבית הכנסת והובלו בעגלות לגיטו שהוקם בקישווארדה (KISVARDA), שם הוחזקו בצפיפות משך שבועות מספר. במאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.


אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו. הם נתקלו באיבת המקומיים שהשתלטו בינתיים על רכושם. יהודי אחד נהרג והאחרים עזבו את המקום.

Birkenau

Birkenau in the Odenwald

A village n the Bergstraße district in southern Hesse, Germany.

First Jewish presence: 1679; peak Jewish population: 120 in 1872; Jewish population in 1933: 35

Birkenau was home to a small synagogue building in 1823, and although it was sold to a local Jew in 1833, the community continued to conduct services there. In 1859, six years after the synagogue burned down, a new house of worship—40 seats for men, 20 for women—was inaugurated at 17 Obergasse. The Jews of Birkenau operated a school between 1817 and 1835, after which they employed a teacher of religion who also served as shochet and chazzan. Birkenau’s Jewish cemetery (on Kallstaedter Talstrasse) had been purchased in 1717. In response to dwindling Jewish population numbers, the synagogue was sold to the municipality on November 9, 1938. On Pogrom Night (Nov. 9, 1938), SA men broke into the synagogue and set its contents on fire. The synagogue was damaged heavily, but the fire brigade, hoping to appropriate the building, extinguished the blaze. Jewish homes were looted that night, and Jewish men were sent to Buchenwald and Sachsenhausen Nazi concentration camps. The synagogue was demolished in 1940. Nineteen local Jews emigrated; one died in Birkenau. In February 1942, the remaining 14 Jews were moved into a Judenhaus from which they were deported to Poland and Theresienstadt Nazi concentration camp in March and September of 1942. At least 27 Birkenau Jews perished in the Shoah. A memorial plaque was later unveiled at the former synagogue site, as was a memorial stone (1993).

---------------------------------------------

This entry was originally published on Beit Ashkenaz - Destroyed German Synagogues and Communities website and contributed to the Database of the Museum of the Jewish People courtesy of Beit Ashkenaz.