קהילת יהודי פנ'שליטקה
פנ'שליטקה FENYESLITKE
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
המתיישבים הראשונים הגיעו למקום מקארפאטורוס במאה ה-18. רובם עסקו במסחר, וכמה היו בעלי משקים. בידי היהודים היו גם טחנת קמח ומפעל לייצור משקאות חריפים.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). ברשותה היו בית תפילה ו"חדר". בית ספר לא היה במקום, והילדים למדו בבית הספר היהודי שבקישווארדה (KISVARDA).
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית), סבלו יהודי המקום מהתעללויות, אחדים נעצרו ונשלחו לקישווארדה, שם הוחזקו כמה שבועות וסבלו מעינויים.
ב-1930 נימנו בקהילה 58 איש.
תקופת השואה
בעקבות חוקי ההפלייה של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, ("החוקים היהודיים", 1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, התערערה פרנסתם של היהודים והופקעו האחוזות מבעליהן היהודיים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי פנ'שליטקה לקישווארדה, שם רוכזו כ-7,000 יהודים מן האיזור. משם שולחו כעבור כמה שבועות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים וחיי הקהילה לא חודשו. ב-1946 ישבו במקום שתי משפחות יהודיות, אך גם הן עזבו תוך זמן קצר.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
המתיישבים הראשונים הגיעו למקום מקארפאטורוס במאה ה-18. רובם עסקו במסחר, וכמה היו בעלי משקים. בידי היהודים היו גם טחנת קמח ומפעל לייצור משקאות חריפים.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). ברשותה היו בית תפילה ו"חדר". בית ספר לא היה במקום, והילדים למדו בבית הספר היהודי שבקישווארדה (KISVARDA).
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית), סבלו יהודי המקום מהתעללויות, אחדים נעצרו ונשלחו לקישווארדה, שם הוחזקו כמה שבועות וסבלו מעינויים.
ב-1930 נימנו בקהילה 58 איש.
תקופת השואה
בעקבות חוקי ההפלייה של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, ("החוקים היהודיים", 1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, התערערה פרנסתם של היהודים והופקעו האחוזות מבעליהן היהודיים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי פנ'שליטקה לקישווארדה, שם רוכזו כ-7,000 יהודים מן האיזור. משם שולחו כעבור כמה שבועות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים וחיי הקהילה לא חודשו. ב-1946 ישבו במקום שתי משפחות יהודיות, אך גם הן עזבו תוך זמן קצר.
קישווארדה
(מקום)קישווארדה KISVARDA
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים בקישווארדה לראשונה בתעודה משנת 1730. רובם עסקו במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן פיתחו היהודים במקום תעשיית מזון ותעשיות ביתיות. יהודים גם הקימו כמה בנקים בעיירה.
הקהילה התארגנה ב-1796. תחילה הייתה כפופה לקהילת נאגיקאלו (NAGYKALLO) וב-1844 נעשתה קהילה עצמאית.
בית הכנסת נבנה ב-1801. במסגרת הקהילה פעלו בית ספר, ישיבה גדולה, "תלמוד תורה", "חדרים", בית דפוס עברי, בית חולים, "חברה קדישא" ומוסדות צדקה רבים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התפתחה בקישווארדה פעילות ציונית והוקמו סניפים של תנועות הנוער הציוניות "אביבה באריסיה" ו"השומר הצעיר".
בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית בקישווארדה 3,658 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. בקישווארדה נתקפחה פרנסת היהודים, הבנקים הופקעו מידי בעליהם היהודים, פקידים פוטרו, ונפגע ענף המסחר.
ב-1941 ישבו בקישווארדה 3,770 יהודים. באותה השנה התחילו לגייס יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. ב-1942 גוייסו צעירים מקישווארדה ונשלחו לחזית אוקראינה, שם ניספו רובם. בקישווארדה הוקם מחנה גיוס לעובדי כפייה מכל הסביבה, וממנו נשלחו עובדים למקומות עבודה במדינה ומחוצה לה.
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישווארדה באזור בית הכנסת שנתחם כגיטו, ויחד עם יהודי היישובים הסמוכים היו שם כ-7,000 איש. יושבי הגיטו סבלו מצפיפות קשה וממחסור במזון. בסוף מאי שולחו יושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לקישווארדה כמה מאות יהודים ששרדו, וחיי הקהילה התארגנו מחדש. בעיירה הייתה פעילות דתית וציונית ערה. ב-1949 הוקם בכניסה לבית הכנסת גלעד לזכר הניספים בשואה. באותה השנה, ובעיקר לאחר המרד במשטר הקומוניסטי ב-1956, עזבו יהודים רבים את המקום. בשנות ה-60 עדיין היו שם כמה יהודים וחיי קהילה מצומצמים.
עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים בקישווארדה לראשונה בתעודה משנת 1730. רובם עסקו במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן פיתחו היהודים במקום תעשיית מזון ותעשיות ביתיות. יהודים גם הקימו כמה בנקים בעיירה.
הקהילה התארגנה ב-1796. תחילה הייתה כפופה לקהילת נאגיקאלו (NAGYKALLO) וב-1844 נעשתה קהילה עצמאית.
בית הכנסת נבנה ב-1801. במסגרת הקהילה פעלו בית ספר, ישיבה גדולה, "תלמוד תורה", "חדרים", בית דפוס עברי, בית חולים, "חברה קדישא" ומוסדות צדקה רבים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התפתחה בקישווארדה פעילות ציונית והוקמו סניפים של תנועות הנוער הציוניות "אביבה באריסיה" ו"השומר הצעיר".
בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית בקישווארדה 3,658 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. בקישווארדה נתקפחה פרנסת היהודים, הבנקים הופקעו מידי בעליהם היהודים, פקידים פוטרו, ונפגע ענף המסחר.
ב-1941 ישבו בקישווארדה 3,770 יהודים. באותה השנה התחילו לגייס יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. ב-1942 גוייסו צעירים מקישווארדה ונשלחו לחזית אוקראינה, שם ניספו רובם. בקישווארדה הוקם מחנה גיוס לעובדי כפייה מכל הסביבה, וממנו נשלחו עובדים למקומות עבודה במדינה ומחוצה לה.
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישווארדה באזור בית הכנסת שנתחם כגיטו, ויחד עם יהודי היישובים הסמוכים היו שם כ-7,000 איש. יושבי הגיטו סבלו מצפיפות קשה וממחסור במזון. בסוף מאי שולחו יושבי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לקישווארדה כמה מאות יהודים ששרדו, וחיי הקהילה התארגנו מחדש. בעיירה הייתה פעילות דתית וציונית ערה. ב-1949 הוקם בכניסה לבית הכנסת גלעד לזכר הניספים בשואה. באותה השנה, ובעיקר לאחר המרד במשטר הקומוניסטי ב-1956, עזבו יהודים רבים את המקום. בשנות ה-60 עדיין היו שם כמה יהודים וחיי קהילה מצומצמים.
סאבולצ'באקה
(מקום)סאבולצ'באקה SZABOLCSBAKA
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר. מיעוטם היו חוכרי קרקעות ובעלי משקים קטנים.
במקום היה בית כנסת שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכן חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
בתקופת "הטרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) סבלו יהודי המקום מהתפרצויות אנטישמיות שאורגנו בידי אנשי הכמורה הנוצרית.
ב-1930 חיו במקום 83 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי החברה והכלכלה, הופקעו אדמות היהודים בכפר ונשללו רשיונות המסחר והמלאכה שלהם.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) לא השתנו חיי היהודים בכפר, אך ב-1942 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה. בניין בית הכנסת ובתי היהודים נרגמו שוב ושוב באבנים.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסאבולצ'באקה הוצבה יחידת ס"ס ונוכחותה עודדה את אנשי מפלגת "צלב החץ" (מפלגה פאשיסטית הונגרית) למעשי שוד ביהודים. באפריל רוכזו יהודי סאבולצ'באקה בבית הכנסת והובלו בעגלות לגיטו שהוקם בקישווארדה (KISVARDA), שם הוחזקו בצפיפות משך שבועות מספר. במאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו. הם נתקלו באיבת המקומיים שהשתלטו בינתיים על רכושם. יהודי אחד נהרג והאחרים עזבו את המקום.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר. מיעוטם היו חוכרי קרקעות ובעלי משקים קטנים.
במקום היה בית כנסת שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכן חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
בתקופת "הטרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) סבלו יהודי המקום מהתפרצויות אנטישמיות שאורגנו בידי אנשי הכמורה הנוצרית.
ב-1930 חיו במקום 83 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי החברה והכלכלה, הופקעו אדמות היהודים בכפר ונשללו רשיונות המסחר והמלאכה שלהם.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) לא השתנו חיי היהודים בכפר, אך ב-1942 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה. בניין בית הכנסת ובתי היהודים נרגמו שוב ושוב באבנים.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסאבולצ'באקה הוצבה יחידת ס"ס ונוכחותה עודדה את אנשי מפלגת "צלב החץ" (מפלגה פאשיסטית הונגרית) למעשי שוד ביהודים. באפריל רוכזו יהודי סאבולצ'באקה בבית הכנסת והובלו בעגלות לגיטו שהוקם בקישווארדה (KISVARDA), שם הוחזקו בצפיפות משך שבועות מספר. במאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו. הם נתקלו באיבת המקומיים שהשתלטו בינתיים על רכושם. יהודי אחד נהרג והאחרים עזבו את המקום.
סאטמארצ'קה
(מקום)סאטמארצ'קה SZATMARCSEKE
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום בתחילת המאה ה-18. רובם עסקו במסחר ויתרם במלאכה ובחקלאות. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס של יהודי הונגריה (1869-1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל על עצמו את תקנות הקונגרס). בקהילה היו בית כנסת שנחנך ב-1884, "חדר" ומקווה. בימי ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) נכלאו כמה מבני הקהילה במחנה הסגר.
ב-1930 נימנו בקהילה 91 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בחיי הכלכלה והתרבות, הופקעו רשיונות המסחר והמלאכה של רוב היהודים במקום. השלטונות המקומיים הקפידו הקפדת יתר על בצוע הגזירות האנטי-יהודיות. ב-1942 נאסרו שני יהודים ונכלאו במחנה הסגר. אחד מהם מת בעינויים והשני שוחרר לאחר כמה חודשים. הגברים היהודים נשלחו לעבודות כפייה. הם גוייסו לחיל עזר יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. הנותרים במקום נצטוו לענוד את הטלאי הצהוב עוד בטרם קיבל הצו לגביו תוקף רשמי.
כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מארס 1944) רוכזו היהודים בגיטו שהותקן במקום, וכעבור ימים מספר הועברו לכפר קולצ'ה (KOLCSE), משם למאטסאלקה (MATESZALKA), ולבסוף שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
חמישה ניצולים שחזרו לכפר לאחר המלחמה עזבו עד מהרה את המקום מפחד שכניהם. הקהילה בוטלה רשמית ורכושה נמכר על-ידי איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה.
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום בתחילת המאה ה-18. רובם עסקו במסחר ויתרם במלאכה ובחקלאות. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס של יהודי הונגריה (1869-1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל על עצמו את תקנות הקונגרס). בקהילה היו בית כנסת שנחנך ב-1884, "חדר" ומקווה. בימי ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) נכלאו כמה מבני הקהילה במחנה הסגר.
ב-1930 נימנו בקהילה 91 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בחיי הכלכלה והתרבות, הופקעו רשיונות המסחר והמלאכה של רוב היהודים במקום. השלטונות המקומיים הקפידו הקפדת יתר על בצוע הגזירות האנטי-יהודיות. ב-1942 נאסרו שני יהודים ונכלאו במחנה הסגר. אחד מהם מת בעינויים והשני שוחרר לאחר כמה חודשים. הגברים היהודים נשלחו לעבודות כפייה. הם גוייסו לחיל עזר יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. הנותרים במקום נצטוו לענוד את הטלאי הצהוב עוד בטרם קיבל הצו לגביו תוקף רשמי.
כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מארס 1944) רוכזו היהודים בגיטו שהותקן במקום, וכעבור ימים מספר הועברו לכפר קולצ'ה (KOLCSE), משם למאטסאלקה (MATESZALKA), ולבסוף שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
חמישה ניצולים שחזרו לכפר לאחר המלחמה עזבו עד מהרה את המקום מפחד שכניהם. הקהילה בוטלה רשמית ורכושה נמכר על-ידי איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה.