נח חיטריק
Noe Jitrik (b. 1928), literary critic born in Buenos Aires, Argentina. He has written several novels, literary and historical critical essays, and poetry. From 1960 to 1966 he was professor of literature at the University of Argentina in Cordoba. In 1987 he became an Honorary Professor at the University of the Republic of Uruguay, and began working as a principal investigator for the "Council for Scientific and Technological Research", CONICET. In 1997 he was appointed director of the Instituto de literatura hispanoamericana at the University of Buenos Aires and contributed to a number of cultural and literary magazines on literary theory. Jitrik won the Artistic Merit Award, awarded by the National Endowment for the Arts. Included in the works for which he was given the award are "History and Literary Imagination", "Stop all certainty", "The Example of the Family", and "Literally dizzy". In 1999 he began to write "Critical History of the Argentian Literature".
קורדובה , ארגנטינה
(מקום)העיר השלישית בגודלה בארגטינה.
המשפחות היהודיות הראשונות הגיעו לקורדובה בראשית המאה העשרים, והיו מיוצאי היישובים החקלאיים היהודיים (כגון מויזסוויל) שהוקמו במדינה בסוף המאה ה- 19. אחר כך הגיעו והתיישבו בעיר גם יהודים מלבנון, מסוריה וממצרים, ולאחר-מכן מטורקיה ומיוון. מספרם הכולל ב-1909 היה 600, רובם אשכנזים, מיעוטם ספרדים; פרנסתם היתה על רוכלות ומסחר זעיר.
ב-1915 התאחדו שתי קהילות האשכנזים בעיר בראשות חיים בלאנק; כעבור שנתיים התחילה להתארגן העדה הספרדית, וב- 1923 הקימה את בית-הכנסת הראשון שלה. ב-1953 הוקם מרכז חברתי לכל קהילות הספרדים בעיר.
ב-1943 פעלו בקורדובה חמישה בתי-ספר יהודיים משלימים, ובהם 200 תלמידים. מ-1944 התמזגו כולם למוסד אחד על שם סאן מארטין, שזכה להכרה רשמית (1950).
בשנת 1960 היה מספר תושביה של קורודובה כ- 590,000. אותה השנה התגוררו בעיר 7,410 יהודים, ועסקו בעיקר במקצועות חופשיים ובתעשייה הכבדה.
משנת 1957 פועלים בקהילה בית-ספר לבני העדה האשכנזית והספרדית ומועדון חברתי משותף. מוסדות הקהילה מאוחדים בסניף המקומי של "חברת עזרה הדדית" - אמי"א - השוכן בצד הקרנות הלאומיות ותנועות הנוער בבניין המרכז היהודי בעיר.
בואנוס איירס
(מקום)בירת ארגנטינה.
מספר תושביה 3,447,000 (אומדן 1968). ב-1976 התגוררו בה כ-300-250 אלף יהודים, רובה המכריע של יהדות ארגנטינה. היישוב האשכנזי מיוצג על-ידי "חברת עזרה הדדית" (בספרדית אמי"א); לספרדים עדות נפרדות לפי ארצות מוצאם - צפון- אפריקה, טורקיה ויוון, חלב ודמשק. פרט לתנועה קונסרבאטיבית ותנועה רפורמית שנוסדה ב-1964, האוכלוסיה היהודית נמנית עם הזרם האורתודוכסי ביהדות; אבל הדת אינה תופסת מקום מרכזי בחיי רוב היהודים. ההזדהות עם העם היהודי היא יותר על בסיס לאומי והשפעת המפלגות הציוניות בולטת בחיי הציבור. מוסדות החינוך היהודיים הם קהילתיים ומפלגתיים, רובם בהשגחת ועד החינוך המשותף לאשכנזים ולספרדים. מאז 1967 הפכו המוסדות לחינוך משלים לבתי-ספר יומיים, אבל שיעור המבקרים בהם מקרב גילאי בית- הספר היהודיים בעיר קטן למדי. פעולות תרבות נרחבות מנהלות בעיר האגודות "הבראיקה" ו"הכוח". מופיעים שני עיתונים יומיים באידיש וכתבי-עת לרוב. בואנוס איירס נשארה אחד המרכזים הבודדים לתרבות אידיש וספרותה.
פרט לאנוסים, ראשוני המהגרים היהודיים הגיעו לעיר ממערב- אירופה באמצע המאה ה-19 וב-1862 התארגנה הקהילה הראשונה.
לקראת סוף המאה התחילו להגיע יהודים מצפון-אפריקה וממזרח- אירופה, בפרט לאחר הקמת חברת יק"א שהשקיעה מאמצעים רבים כדי להפוך את ארגנטינה לארץ הגירה ולהתיישבות חקלאית להמוני יהודים מרוסיה. ב-1909 כבר מנה היישוב היהודי כ-40,000 נפש עם ארגונים ומוסדות משלהם. עם עליית הנאצים גברה ההגירה ממרכז- אירופה. במלחמת- העולם השנייה ואחריה הטילה ממשלת ארגנטינה איסור על כניסת יהודים. פרט למספר קטן שנקלט בשנות 1957-1956 גדל היישוב היהודי בבואנוס איירס רק מריבוי טבעי ובעיקר מהגירה פנימית מערי-השדה.
ב- 1992 תקפו מחבלים את שגרירות ישראל בבואנוס איירס. ב- 18 ביולי 1994 פוצץ הבניין שבו שוכן מרכז הקהילות היהודיות בארגנטינה. בפיצוץ נהרגו מאה בני אדם, רבים נפצעו והושמד ארכיון הקהילה בת מאה שנים.
בשנת 1997 חיו 250,000 יהודים בארגנטינה כולה 180,000 מתוכם בבואנוס איירס.
מונטווידיאו
(מקום)בירת אורוגוואי.
הקהילה היהודית במונטווידיאו נוסדה לפני מלחמת-העולם הראשונה בידי מהגרים ממזרח- אירופה ומארצות המזרח התיכון.
בתחילה עסקו היהודים במסחר זעיר, ברוכלות ובמלאכה. עם הזמן השתייכו כיום נמנים יהודי למעמד הבינוני, תפשו מקום נכבד בתעשיה, במסחר ובמקצועות החופשיים. מיעוט קטן המשיכו להתפרנס מעבודת-כפיים.
הוועד היהודי המרכזי מאגד בתוכו את ארבע העדות על ארגוניהן - העדה הכללית (אשכנזית), העדה הספרדית, עדת יוצאי מזרח-אירופה ומרכזה והעדה של יוצאי הונגריה. בהסתדרות הציונית של אורוגוואי מיוצגות כל המפלגות הציוניות.
יהודי מונטווידיאו היו חשופים לתעמולה אנטישמית בשנות השלושים, בתקופת עליית הנאציזם באירופה, ושוב בשנות הששים למאה העשרים, בתקופה של תסיסה מקומית, אך לא סבלו מפעולות המחתרת השמאלנית "טופאמארו".
ב-1976 התרכזו בעיר 48,000 יהודים שהם %96 מכלל הקיבוץ היהודי במדינה, מתוך אוכלוסיה של קרוב ל-3 מיליון (אומדן 1972). עם הזמן עלו רבים לישראל (או היגרו לארצות אחרות), ובשנת 1997 נמנו 30,000 יהודים באורוגוולאי רובם ככולם ישבו במונטווידיאו.