דלג לתוכן האתר >
בראון, יחזקאל
בראון, יחזקאל

יחזקאל בראון

 

יחזקאל בראון (1922 - 2014), מלחין. נולד בברסלאו, גרמניה (היום וורוצלב, פולין) הגיע לארץ-ישראל בגיל שנתיים, ובילדותו ספג את המסורות המוסיקליות היהודיות המזרח-אירופיות והים-תיכוניות. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בה למד, בין היתר, אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, ובעל תואר שני בלימודים קלסיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. ב-1975 השתלם במוסיקה גרגוריאנית אצל דום ז'אן קלייר במנזר הבנדיקטני של סולם (Solesmes) בצרפת. בראון לימד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל-אביב והיה מנהלה בשנים 1981-1979. העניין האקדמי העיקרי שלו נתון, בעיקר, לנעימות יהודיות מסורתיות ולמזמורים גריגוריאניים והוא מרצה על נושאים אלה ואחרים באוניברסיטאות ובקונגרסים בישראל ומחוצה לה.
יצירותיו של בראון משקפות היטב את הרקע האישי שלו. הוא הלחין מוסיקה למקהלה בליווי כלי נגינה (הלכות תקיעת שופר, 1977, מזמורים ופזמונות מאת ח"נ ביאליק, 1984, כינורו של דוד,1990), יצירות למקהלה א-קפלה (שרקייה, 1967; שיר השירים פרק ג', 1973; דרור יקרא, 1978, ערפילי שחר, 1989), שירים (אהבתה של תרזה די-מון, 1962), יצירות לתזמורת (מזמור, 1959; קונצ'רטו לקלרנית ולתזמורת קאמרית, 1987; קונצ'רטו לנבל ותזמורת, 1991, ומוסיקה קאמרית (סונטה לפסנתר, 1957; שלישייה לפסנתר, 1988).
בראון הוא מחברם של "מחקרים בנעימות ספרדיות מירושלים" (1984), "מזמורי-שבועות בבית-הכנסת והמודליות הגריגוריאנית העתיקה" (1985), ו"היבטים של מנגינה" (1992).

BRAUN

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה נגזר ממילה המתארת תכונה פיזית.

השם בראון, באיות שונה, קיים בגרמנית ובאנגלית. בתור כינוי שם זה התייחס לאדם ששערו, עיניו או זקנו היו בצבע חום. בתור שם משפחה, שם זה קיים במגוון רחב של צורות איות ותרגומים.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי בראון כוללים את היינריך בראון (1927-1854), סופר, עיתונאי ופוליטקאי סוציאליסטי גרמני יליד אוסטריה, חבר הפרלמנט הגרמני בשנים 1904-1903; ואת אלכסנדר בראון (1920-1866), עיתונאי הונגרי.

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

פיוט לקבלת שבת מאת שלמה אלקבץ מהמאה ה-17. הלחן שנשמע כאן מאת מרדכי זעירא בעיבוד למקהלב מאת יחזקאל בראון.

רויז רויז ("ורד ורד" - בידיש)

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

על שיר מסורתי חסידי זה מספרת אגדה: "הרבי מרימנוב יצא ביום שישי לפנות ערב אל השדה. שמע רועה מזמר שיר בפולנית - 'רוזשא רוזשא, יאק טי דאלעקא', שמשמעו: ורד, ורד, מה רחוק אתה'. והמשכו: 'יער יער, מה גדול אתה. אִלולא היה הוורד כה רחוק, לא היה היער כה גדול.' אמר הרבי כי אין לדעת כמה סודות גלומים באותו ניגון, ולמחרת, לשלוש סעודות שר את הניגון, אך הוסיף לו בית יהודי על אודות השכינה."

הטקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית.

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

השיר מתאר ערב בסוכות, ואור הירח זורח דרך גג הסככה של הסוכה, ומאיר על ארבעת המינים. ארבעת המינים ישנים, אך ליבם אינם שקטים. הם עייפו מנדודיהם, וחלומיהם מלאים בחזיונות של ציון.

שיר אלגוריה לגלות, וכיסופים לציון.

השיר הולחן על ידי יחזקאל באון כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

טקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

השיר "ירושלים של זהב" נכתב על ידי נעמי שמר  בשנת 1967 לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון. המלודיה מבוססת חלקית על שיר עם בסקי בשם "Pello Joxepe".  בהקלטו זו שומעים גרסא בעיבוד למקהלה ופסנתר מאת יחזקאל בראון, שהוא עיבד כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר מאת חיים נחמן ביאליק שמתאר את הלך היום בשבת. השיר הולחן על ידי יחזקאל באון כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק הראשון והארחון ביצירתו "טווס זהבי". 

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השני ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השלישי ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק הרביעי ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק החמישי ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השישי ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השביעי ביצירתו "טווס זהבי".

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר פסח בנוסח יהודי סולוניקי. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירצו "חמישה עשר שירי פסח".

חד גדיא ("גדי אחד" - בארמית)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר פסח שמושר עם סוף הסדר בנוסח יהודי בוקרשט. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירתו "חמישה עשר שירי פסח".

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

פיוט פסח מהאגדה שמספר על 10 מכות מצריים בנוסח יהודי קושטא. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירצו "חמישה עשר שירי פסח".

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר מאת הסופר הישראלי, יעקב שבתאי, ומוסיקה מאת יחזקאל בראון, שמספר את סיפורו של קין שבורח לארץ נוד לאחר רצח אחיו, הבל (השראה מהסיפור על קין והבל מספר בראשית, פרק ד').

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

יחזקאל בראון הלחין טקסט מתוך תהלים קי"א כחלק מיצירתו "שלושה פרקי הלל".

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

פיוט זה נאמר כחלק מאימרת הסליחות. יחזקאל בראון עיבד את נוסח יהודי אגאדיר, מרוקו, כחלק מיצירתו "ניגונים".

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

יחזקאל בראון הלחין טקסט מתוך תהלים קי"ב כחלק מיצירתו "שלושה פרקי הלל".

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
יחזקאל בראון

 

יחזקאל בראון (1922 - 2014), מלחין. נולד בברסלאו, גרמניה (היום וורוצלב, פולין) הגיע לארץ-ישראל בגיל שנתיים, ובילדותו ספג את המסורות המוסיקליות היהודיות המזרח-אירופיות והים-תיכוניות. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בה למד, בין היתר, אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, ובעל תואר שני בלימודים קלסיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. ב-1975 השתלם במוסיקה גרגוריאנית אצל דום ז'אן קלייר במנזר הבנדיקטני של סולם (Solesmes) בצרפת. בראון לימד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל-אביב והיה מנהלה בשנים 1981-1979. העניין האקדמי העיקרי שלו נתון, בעיקר, לנעימות יהודיות מסורתיות ולמזמורים גריגוריאניים והוא מרצה על נושאים אלה ואחרים באוניברסיטאות ובקונגרסים בישראל ומחוצה לה.
יצירותיו של בראון משקפות היטב את הרקע האישי שלו. הוא הלחין מוסיקה למקהלה בליווי כלי נגינה (הלכות תקיעת שופר, 1977, מזמורים ופזמונות מאת ח"נ ביאליק, 1984, כינורו של דוד,1990), יצירות למקהלה א-קפלה (שרקייה, 1967; שיר השירים פרק ג', 1973; דרור יקרא, 1978, ערפילי שחר, 1989), שירים (אהבתה של תרזה די-מון, 1962), יצירות לתזמורת (מזמור, 1959; קונצ'רטו לקלרנית ולתזמורת קאמרית, 1987; קונצ'רטו לנבל ותזמורת, 1991, ומוסיקה קאמרית (סונטה לפסנתר, 1957; שלישייה לפסנתר, 1988).
בראון הוא מחברם של "מחקרים בנעימות ספרדיות מירושלים" (1984), "מזמורי-שבועות בבית-הכנסת והמודליות הגריגוריאנית העתיקה" (1985), ו"היבטים של מנגינה" (1992).
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
לא ביום ולא בלילה, מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק החמישי ביצירתו "טווס זהבי".

היא יושבה לחלון, מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השישי ביצירתו "טווס זהבי".

מאחורי השער, מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השביעי ביצירתו "טווס זהבי".

קדש ורחץ, למקהלה מעורבת א קפלה (1982)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר פסח בנוסח יהודי סולוניקי. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירצו "חמישה עשר שירי פסח".

חד גדיא למקהלה א קפלה (1982)

חד גדיא ("גדי אחד" - בארמית)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר פסח שמושר עם סוף הסדר בנוסח יהודי בוקרשט. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירתו "חמישה עשר שירי פסח".

אלו עשר מכות, למקהלה א קפלה (1982)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

פיוט פסח מהאגדה שמספר על 10 מכות מצריים בנוסח יהודי קושטא. יחזקאל בראון עיבד את נוסח זה למקהלה כחלק מיצירצו "חמישה עשר שירי פסח".

וימלט קין, למקהלת גברים א קפלה

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

שיר מאת הסופר הישראלי, יעקב שבתאי, ומוסיקה מאת יחזקאל בראון, שמספר את סיפורו של קין שבורח לארץ נוד לאחר רצח אחיו, הבל (השראה מהסיפור על קין והבל מספר בראשית, פרק ד').

הללו יה אודה יהוה בכל לבב, למקהלה א קפלה, מתוך: שלושה פרקי הלל (1979)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

יחזקאל בראון הלחין טקסט מתוך תהלים קי"א כחלק מיצירתו "שלושה פרקי הלל".

אראלי מעלה, למקהלה א קפלה, מתוך: ניגונים (1987)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

פיוט זה נאמר כחלק מאימרת הסליחות. יחזקאל בראון עיבד את נוסח יהודי אגאדיר, מרוקו, כחלק מיצירתו "ניגונים".

הללו יה אשרי איש ירא את-יהוה, למקהלה א קפלה, מתוך: שלושה פרקי הלל (1979)

הקלטה מקורית מדיסק "יחזקאל בראון יצירות למקהלה: מקהלת האיחוד". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1996.

יחזקאל בראון הלחין טקסט מתוך תהלים קי"ב כחלק מיצירתו "שלושה פרקי הלל".

בראון
BRAUN

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה נגזר ממילה המתארת תכונה פיזית.

השם בראון, באיות שונה, קיים בגרמנית ובאנגלית. בתור כינוי שם זה התייחס לאדם ששערו, עיניו או זקנו היו בצבע חום. בתור שם משפחה, שם זה קיים במגוון רחב של צורות איות ותרגומים.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי בראון כוללים את היינריך בראון (1927-1854), סופר, עיתונאי ופוליטקאי סוציאליסטי גרמני יליד אוסטריה, חבר הפרלמנט הגרמני בשנים 1904-1903; ואת אלכסנדר בראון (1920-1866), עיתונאי הונגרי.
לכה דודי, למקהלה מעורבת א קפלה

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

פיוט לקבלת שבת מאת שלמה אלקבץ מהמאה ה-17. הלחן שנשמע כאן מאת מרדכי זעירא בעיבוד למקהלב מאת יחזקאל בראון.

רויז רויז, למקהלה מעורבת א קפלה (1980)

רויז רויז ("ורד ורד" - בידיש)

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

על שיר מסורתי חסידי זה מספרת אגדה: "הרבי מרימנוב יצא ביום שישי לפנות ערב אל השדה. שמע רועה מזמר שיר בפולנית - 'רוזשא רוזשא, יאק טי דאלעקא', שמשמעו: ורד, ורד, מה רחוק אתה'. והמשכו: 'יער יער, מה גדול אתה. אִלולא היה הוורד כה רחוק, לא היה היער כה גדול.' אמר הרבי כי אין לדעת כמה סודות גלומים באותו ניגון, ולמחרת, לשלוש סעודות שר את הניגון, אך הוסיף לו בית יהודי על אודות השכינה."

הטקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית.

בנכר, למקהלת בנות

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

השיר מתאר ערב בסוכות, ואור הירח זורח דרך גג הסככה של הסוכה, ומאיר על ארבעת המינים. ארבעת המינים ישנים, אך ליבם אינם שקטים. הם עייפו מנדודיהם, וחלומיהם מלאים בחזיונות של ציון.

שיר אלגוריה לגלות, וכיסופים לציון.

השיר הולחן על ידי יחזקאל באון כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

טקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית".

ירושלים של זהב, למקהלת בנות

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

השיר "ירושלים של זהב" נכתב על ידי נעמי שמר  בשנת 1967 לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון. המלודיה מבוססת חלקית על שיר עם בסקי בשם "Pello Joxepe".  בהקלטו זו שומעים גרסא בעיבוד למקהלה ופסנתר מאת יחזקאל בראון, שהוא עיבד כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

שבת המלכה, למקהלת בנות

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר מאת חיים נחמן ביאליק שמתאר את הלך היום בשבת. השיר הולחן על ידי יחזקאל באון כחלק מקובץ השירים "מזמורים ופזמנות".

טווס זהבי (פתיחה), מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק הראשון והארחון ביצירתו "טווס זהבי". 

יש לי גן מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השני ביצירתו "טווס זהבי".

תרזה יפה, מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק השלישי ביצירתו "טווס זהבי".

מנהג חדש, מתוך: טווס זהבי, למקהלת נערות ופסנתר (1984)

הקלטה מקורית מדיסק "מקהלת העפרוני: מוסיקה יהודית וישראלית". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1991.

שיר זה הולחן על ידי יחזקאל בראון ומשמש כפרק הרביעי ביצירתו "טווס זהבי".