דלג לתוכן האתר >

רויז רויז, למקהלה מעורבת א קפלה (1980)

רויז רויז ("ורד ורד" - בידיש)

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

על שיר מסורתי חסידי זה מספרת אגדה: "הרבי מרימנוב יצא ביום שישי לפנות ערב אל השדה. שמע רועה מזמר שיר בפולנית - 'רוזשא רוזשא, יאק טי דאלעקא', שמשמעו: ורד, ורד, מה רחוק אתה'. והמשכו: 'יער יער, מה גדול אתה. אִלולא היה הוורד כה רחוק, לא היה היער כה גדול.' אמר הרבי כי אין לדעת כמה סודות גלומים באותו ניגון, ולמחרת, לשלוש סעודות שר את הניגון, אך הוסיף לו בית יהודי על אודות השכינה."

הטקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית.

ROIZMAN

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. הפירוש המילולי ביידיש של שם המשפחה רויזמן הוא "בעלה של רוזה", ולפעמים גם "בנה של רוזה". רוזה הוא אחד משמות הפרטיים הנשיים שנזרו משמות של פרחים.

מטרונימים, כלומר שמות משפחה שנגזרו משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה , שמבוססים על השם הפרטי רוזה יצרו שמות משפחה יהודיים רבים. בחלק מהמקרים, אפשר ששם משפחה זה נגזר מאחד משלטי הבתים שהיו נהוגים בערי גרמניה בימי הביניים, כמו למשל ברובע היהודי של פרנקפורט אם מיין שבו לכל בית היה סימן משלו, בדרך כלל בצורת בעל חיים, צמח או פרח. עם הזמן, רבים משלטי הבתים יצרו שמות משפחה קבועים. מקצת שלטי הבתים היו בצורת שושן, בפרט בעיר פרנקפורט אם מיין, אבל גם בערים נוספות בגרמניה. במקרים מסויימים שמות משפחה המכילים את ההברה "רוס"/"רוז" עוברתו לשם "רוזן". בתור שם פרטי יהודי רוזה מתועד בפריס בשנת 1292 ובתור שם משפחה בסטרסבורג עם זיגמונט רוזה בשנת 1387.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי רויזמן כוללים את הסופר והמשורר הרוסי מתווי דוידוביץ' רויזמן.

 

יחזקאל בראון (1922 - 2014), מלחין. נולד בברסלאו, גרמניה (היום וורוצלב, פולין) הגיע לארץ-ישראל בגיל שנתיים, ובילדותו ספג את המסורות המוסיקליות היהודיות המזרח-אירופיות והים-תיכוניות. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בה למד, בין היתר, אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, ובעל תואר שני בלימודים קלסיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. ב-1975 השתלם במוסיקה גרגוריאנית אצל דום ז'אן קלייר במנזר הבנדיקטני של סולם (Solesmes) בצרפת. בראון לימד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל-אביב והיה מנהלה בשנים 1981-1979. העניין האקדמי העיקרי שלו נתון, בעיקר, לנעימות יהודיות מסורתיות ולמזמורים גריגוריאניים והוא מרצה על נושאים אלה ואחרים באוניברסיטאות ובקונגרסים בישראל ומחוצה לה.
יצירותיו של בראון משקפות היטב את הרקע האישי שלו. הוא הלחין מוסיקה למקהלה בליווי כלי נגינה (הלכות תקיעת שופר, 1977, מזמורים ופזמונות מאת ח"נ ביאליק, 1984, כינורו של דוד,1990), יצירות למקהלה א-קפלה (שרקייה, 1967; שיר השירים פרק ג', 1973; דרור יקרא, 1978, ערפילי שחר, 1989), שירים (אהבתה של תרזה די-מון, 1962), יצירות לתזמורת (מזמור, 1959; קונצ'רטו לקלרנית ולתזמורת קאמרית, 1987; קונצ'רטו לנבל ותזמורת, 1991, ומוסיקה קאמרית (סונטה לפסנתר, 1957; שלישייה לפסנתר, 1988).
בראון הוא מחברם של "מחקרים בנעימות ספרדיות מירושלים" (1984), "מזמורי-שבועות בבית-הכנסת והמודליות הגריגוריאנית העתיקה" (1985), ו"היבטים של מנגינה" (1992).
מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מוסיקה
אA
אA
אA
רויז רויז, למקהלה מעורבת א קפלה (1980)

רויז רויז ("ורד ורד" - בידיש)

הקלטה מקורית מדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 1999.

על שיר מסורתי חסידי זה מספרת אגדה: "הרבי מרימנוב יצא ביום שישי לפנות ערב אל השדה. שמע רועה מזמר שיר בפולנית - 'רוזשא רוזשא, יאק טי דאלעקא', שמשמעו: ורד, ורד, מה רחוק אתה'. והמשכו: 'יער יער, מה גדול אתה. אִלולא היה הוורד כה רחוק, לא היה היער כה גדול.' אמר הרבי כי אין לדעת כמה סודות גלומים באותו ניגון, ולמחרת, לשלוש סעודות שר את הניגון, אך הוסיף לו בית יהודי על אודות השכינה."

הטקסט מאת ד"ר אבנר בהט, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק מקהלת האיחוד בניצוח אבנר איתי: מוסיקה יהודית וישראלית.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
רויזמן
ROIZMAN

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. הפירוש המילולי ביידיש של שם המשפחה רויזמן הוא "בעלה של רוזה", ולפעמים גם "בנה של רוזה". רוזה הוא אחד משמות הפרטיים הנשיים שנזרו משמות של פרחים.

מטרונימים, כלומר שמות משפחה שנגזרו משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה , שמבוססים על השם הפרטי רוזה יצרו שמות משפחה יהודיים רבים. בחלק מהמקרים, אפשר ששם משפחה זה נגזר מאחד משלטי הבתים שהיו נהוגים בערי גרמניה בימי הביניים, כמו למשל ברובע היהודי של פרנקפורט אם מיין שבו לכל בית היה סימן משלו, בדרך כלל בצורת בעל חיים, צמח או פרח. עם הזמן, רבים משלטי הבתים יצרו שמות משפחה קבועים. מקצת שלטי הבתים היו בצורת שושן, בפרט בעיר פרנקפורט אם מיין, אבל גם בערים נוספות בגרמניה. במקרים מסויימים שמות משפחה המכילים את ההברה "רוס"/"רוז" עוברתו לשם "רוזן". בתור שם פרטי יהודי רוזה מתועד בפריס בשנת 1292 ובתור שם משפחה בסטרסבורג עם זיגמונט רוזה בשנת 1387.

אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי רויזמן כוללים את הסופר והמשורר הרוסי מתווי דוידוביץ' רויזמן.
יחזקאל בראון

 

יחזקאל בראון (1922 - 2014), מלחין. נולד בברסלאו, גרמניה (היום וורוצלב, פולין) הגיע לארץ-ישראל בגיל שנתיים, ובילדותו ספג את המסורות המוסיקליות היהודיות המזרח-אירופיות והים-תיכוניות. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בה למד, בין היתר, אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, ובעל תואר שני בלימודים קלסיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. ב-1975 השתלם במוסיקה גרגוריאנית אצל דום ז'אן קלייר במנזר הבנדיקטני של סולם (Solesmes) בצרפת. בראון לימד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בתל-אביב והיה מנהלה בשנים 1981-1979. העניין האקדמי העיקרי שלו נתון, בעיקר, לנעימות יהודיות מסורתיות ולמזמורים גריגוריאניים והוא מרצה על נושאים אלה ואחרים באוניברסיטאות ובקונגרסים בישראל ומחוצה לה.
יצירותיו של בראון משקפות היטב את הרקע האישי שלו. הוא הלחין מוסיקה למקהלה בליווי כלי נגינה (הלכות תקיעת שופר, 1977, מזמורים ופזמונות מאת ח"נ ביאליק, 1984, כינורו של דוד,1990), יצירות למקהלה א-קפלה (שרקייה, 1967; שיר השירים פרק ג', 1973; דרור יקרא, 1978, ערפילי שחר, 1989), שירים (אהבתה של תרזה די-מון, 1962), יצירות לתזמורת (מזמור, 1959; קונצ'רטו לקלרנית ולתזמורת קאמרית, 1987; קונצ'רטו לנבל ותזמורת, 1991, ומוסיקה קאמרית (סונטה לפסנתר, 1957; שלישייה לפסנתר, 1988).
בראון הוא מחברם של "מחקרים בנעימות ספרדיות מירושלים" (1984), "מזמורי-שבועות בבית-הכנסת והמודליות הגריגוריאנית העתיקה" (1985), ו"היבטים של מנגינה" (1992).