דלג לתוכן האתר >

מקור השם פרנקל

FRAENKEL

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

פרנקל הוא שם חיבה של שם המשפחה הגרמני פרנק. הפרנקים היו קבוצת שבטים שחיו במאה ה-3 באיזור שבין נהר המיין וים הצפון. הרומאים קראו להם בשמות פרנקי או פרנקוס. פרנקוניה, שם המופיע לראשונה בתעודה לטינית משנת 1053, פראנס שהוא השם הלועזי של צרפת, ופרנקן הם כולם שמות שתיארו חבל ארץ שבו התיישבו הפרנקים ואשר הפך בימי הביניים לדוכסות גרמנית. שמה הנוכחי של צרפת - פראנס, בצרפתית, ופרנקרייך בגרמנית, כלומר "האימפריה של הפרנקים", נובע מייסודה של ממלכת הפרנקים בגליה ע"י קלוביס במאה ה-5 והפיכתה של ממלכת הפרנקים המערביים, כפי שמוגדרת בחוזה וורדן (843), לשטחי הליבה של המדינה הצרפתית המודרנית. היהודים חיו בשטחה של צרפת החל מהמאה ה-4.

פירוש המילה פרנקו בספרדית הוא "חופשי / נדיב". בלדינו השם פרנקו הוא המקביל של המונח הערבי פראנג'י, כלומר "פרנקים". מאז המאה ה-12 שלושת המונחים האלה שימשו בארצות המוסלמיות במזרחו של הים התיכון כשמות המתייחסים לכלל האירופים. במאה ה-16 וגם לאחר מכן, המילה פרנקו מופיעה בספרות הרבנית הספרדית כשם כולל ליהודים האשכנזים תושבי אירופה. במזרח אירופה המילה תחילה התייחסה ליהודי נתין האימפריה העותומנית ובמרוצת הזמן לכל יהודי ספרדי דובר לדינו. שם המשפחה פרנק יכול להיות קשור בשמות יישובים כמו פרנקנברג ופרנקנאו בהסן, גרמניה, פרנקנבורג באוסטריה, פרנקנשטיין (זאבקוביצה) בפולין ומקומות נוספים. בגלל רדיפות האינקוויזיציה בספרד, בני משפחה בשם פרנקו שחיו בספרד עוד לפני המאה ה-15 היגרו לאמסטרדם, ונציה, טוניסיה, כרתים ולונדון. שם זה מתועד בסלוניקי, יוון, בשנת 1492 ובבורדו, צרפת, בשנת 1528. הגרסה האיטלקית פרנקי וכמו כן הגרסאות הגרמניות פרנק ופרנקל מתועדות במאה ה-16. השמות פרנקס, פרנק, פרנקה, פרנקנבורגר ופרנקל מתועדים במאה ה-17, פרנק ופרנקלין במאה ה-18, ופרנקטי במאה ה-19. בתור שם יהודי, פרנקל מתועד במאה ה-17 עם חנוך לוי פרנקל מפראג, צ'כיה, ועם דוד סימון פרנקל מהלברשטד בסכסוניה, גרמניה, אשר ביקרו ביריד של לייפציג, גרמניה, בשנים 1725 ו-1727.

אישים מוכרים אשר נשאו שם משפחה זה כוללים את ישראל בן קופ הלוי פרנקל (1700-1640) מווינה, אוסטריה; את סקל יצחק פרנקל (1835-1765), סופר ומתרגם גרמני; ואת לואיס פרנקל (1911-1851), בנקאי שוודי יליד גרמניה.

Boris Fraenkel (1921-2006), communist activist, translator and politician, born in Danzig (then an independent territory, now Gdansk, Poland). As a child he was active in the left wing Zionist movement Hashomer Hatzair. In 1938 he went to France to study agriculture settling in Nancy. In 1940, after the capitulation of France, he fled to Switzerland where he was detained at a refugee camp. He studied economics, but in 1949 he was expelled from Switzerland because he had participated in a conference on Marxism and Judaism. He returned to live in France.

Fraenkel was instrumental in translating and promoting the works of Wilhelm Reich, Herbert Marcuse, Georg Lukács, Leon Trotsky. He was one of the founders of the International Communist Organization in 1958, but was expelled from it eight years for having published works without owning the copyright. During the 1968 students' revolt in France, the French authorities tried unsuccessfully to expel him to Germany. Instead, he was under house arrest for one year in the city of Sarlat in south-west France.

Fraenkel committed suicide by jumping into the Seine from a Paris bridge.

Baerman Eliahu Samuel Fraenkel (1645-1708), rabbi, born in Vienna, Austria, who became Chief Rabbi of Margravate Ansbach in Fuerth, now part of Bavaria, Germany. He was the son of Isaac Seckel David Fraenkel (1625-1691) and of Ratisch Meyer Halevi (1637-1727), both from Vienna. The family settled in Fuerth after the expulsion of Jews from Vienna in 1670. They brought with them to Fuerth the Vienna Memorbuch, the book dedicated to the memory of the community's martyrs, and its being brought to Fuerth signified the closing down of the Viennese Jewish community. Until 1696 Fraenkel was chief rabbi in Schnaittach, when he was appointed Chief Rabbi of the Margravate. He continued to hold the position until his death

In 1707, a year before his death, he founded in his house the Fürther Klaus and Klaus Synagogue and Hebrew school. In his will he left to the Jewish community the building, together with a sum of money to pay for the continued operation of the school. The synagogue was later headed by his descendant Wolf Hamburg. An engraving by Johann Alexander Boenen dated 1705 shows the house as a house belonging to the “3 Baerman Jews." Frankel was buried in Fuerth's Old Jewish Cemetery. However, his grave was destroyed by the Nazis.

Josef Fränkel (1920-1994), engineer and chairman of the Jewish community in Darmstadt, born in Alwernia, a town in Chrzanowski powiat in Lesser Poland Voivodeship, Poland. After attended high school in his home town. Following the German occupation of Poland in WW II, he was arrested, but managed to survive various Nazi forced labor and concentration camps. Following his liberation in 1945, both he and his wife sought entry into the United States but having been denied entry because of his lung ailment, they settled in Darmstadt in Western Germany. During 1946-1950, Fränkel studied mechanical engineering at the TH Darmstadt, studying from 1946 to 1950, and ultimately earning his engineering qualification. During this time, he became a part of the Jewish student association in Darmstadt starting in 1949. He worked as a mechanical engineer for Maschinenfabrik Pittler in Langen until 1976. Throughout this period, he contributed to the company by developing several patents. From the early 1950s until his passing, Fränkel held the position of chairman within the Jewish community in Darmstadt. Under his leadership, the Jewish community in Darmstadt experienced a revitalization, marked by a renewed sense of purpose. He also was instrumental in the establishment of a museum dedicated to Jewish history in Darmstadt in 1991.

Joseph Frankel (1882-1956), klezmer, clarinetist, and bandleader, born in Kiev, Ukraine (then part of the Russian Empire. He studied at the Kiev Conservatory and graduated in 1899. Following his graduation, he became the bandleader for the 150th infantry unit in the Imperial Russian army. While in a tour in the United States in 1904, he decided to establish himself in the New York area, became an American citizen, and enlisted in the U.S. Army where he reached the rank of lieutenant and the position of bandmaster for the 1st Field Artillery Regiment. Between 1919 and 1921, he produced a series of klezmer music recordings for Columbia Records, including the contemporary hits Yiddelach Shimmy Tantz (1919) and Yiddishe Blues (1919). During the 1920s, Frankel relocated to Philadelphia, where he directed several orchestras, including the band of the 108th Field Artillery Regiment, the Municipal Band of Philadelphia, and the Hahnemann College orchestra. It seems that he left his military commission in 1926. In the 1930s, with funding provided by the Works Progress Administration, Frankel assembled a 90-member orchestra. Frankel died in Boston.

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
מקור השם פרנקל
FRAENKEL

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

פרנקל הוא שם חיבה של שם המשפחה הגרמני פרנק. הפרנקים היו קבוצת שבטים שחיו במאה ה-3 באיזור שבין נהר המיין וים הצפון. הרומאים קראו להם בשמות פרנקי או פרנקוס. פרנקוניה, שם המופיע לראשונה בתעודה לטינית משנת 1053, פראנס שהוא השם הלועזי של צרפת, ופרנקן הם כולם שמות שתיארו חבל ארץ שבו התיישבו הפרנקים ואשר הפך בימי הביניים לדוכסות גרמנית. שמה הנוכחי של צרפת - פראנס, בצרפתית, ופרנקרייך בגרמנית, כלומר "האימפריה של הפרנקים", נובע מייסודה של ממלכת הפרנקים בגליה ע"י קלוביס במאה ה-5 והפיכתה של ממלכת הפרנקים המערביים, כפי שמוגדרת בחוזה וורדן (843), לשטחי הליבה של המדינה הצרפתית המודרנית. היהודים חיו בשטחה של צרפת החל מהמאה ה-4.

פירוש המילה פרנקו בספרדית הוא "חופשי / נדיב". בלדינו השם פרנקו הוא המקביל של המונח הערבי פראנג'י, כלומר "פרנקים". מאז המאה ה-12 שלושת המונחים האלה שימשו בארצות המוסלמיות במזרחו של הים התיכון כשמות המתייחסים לכלל האירופים. במאה ה-16 וגם לאחר מכן, המילה פרנקו מופיעה בספרות הרבנית הספרדית כשם כולל ליהודים האשכנזים תושבי אירופה. במזרח אירופה המילה תחילה התייחסה ליהודי נתין האימפריה העותומנית ובמרוצת הזמן לכל יהודי ספרדי דובר לדינו. שם המשפחה פרנק יכול להיות קשור בשמות יישובים כמו פרנקנברג ופרנקנאו בהסן, גרמניה, פרנקנבורג באוסטריה, פרנקנשטיין (זאבקוביצה) בפולין ומקומות נוספים. בגלל רדיפות האינקוויזיציה בספרד, בני משפחה בשם פרנקו שחיו בספרד עוד לפני המאה ה-15 היגרו לאמסטרדם, ונציה, טוניסיה, כרתים ולונדון. שם זה מתועד בסלוניקי, יוון, בשנת 1492 ובבורדו, צרפת, בשנת 1528. הגרסה האיטלקית פרנקי וכמו כן הגרסאות הגרמניות פרנק ופרנקל מתועדות במאה ה-16. השמות פרנקס, פרנק, פרנקה, פרנקנבורגר ופרנקל מתועדים במאה ה-17, פרנק ופרנקלין במאה ה-18, ופרנקטי במאה ה-19. בתור שם יהודי, פרנקל מתועד במאה ה-17 עם חנוך לוי פרנקל מפראג, צ'כיה, ועם דוד סימון פרנקל מהלברשטד בסכסוניה, גרמניה, אשר ביקרו ביריד של לייפציג, גרמניה, בשנים 1725 ו-1727.

אישים מוכרים אשר נשאו שם משפחה זה כוללים את ישראל בן קופ הלוי פרנקל (1700-1640) מווינה, אוסטריה; את סקל יצחק פרנקל (1835-1765), סופר ומתרגם גרמני; ואת לואיס פרנקל (1911-1851), בנקאי שוודי יליד גרמניה.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
בוריס פרנקל

Boris Fraenkel (1921-2006), communist activist, translator and politician, born in Danzig (then an independent territory, now Gdansk, Poland). As a child he was active in the left wing Zionist movement Hashomer Hatzair. In 1938 he went to France to study agriculture settling in Nancy. In 1940, after the capitulation of France, he fled to Switzerland where he was detained at a refugee camp. He studied economics, but in 1949 he was expelled from Switzerland because he had participated in a conference on Marxism and Judaism. He returned to live in France.

Fraenkel was instrumental in translating and promoting the works of Wilhelm Reich, Herbert Marcuse, Georg Lukács, Leon Trotsky. He was one of the founders of the International Communist Organization in 1958, but was expelled from it eight years for having published works without owning the copyright. During the 1968 students' revolt in France, the French authorities tried unsuccessfully to expel him to Germany. Instead, he was under house arrest for one year in the city of Sarlat in south-west France.

Fraenkel committed suicide by jumping into the Seine from a Paris bridge.

ברמן אליהו שמואל פרנקל

Baerman Eliahu Samuel Fraenkel (1645-1708), rabbi, born in Vienna, Austria, who became Chief Rabbi of Margravate Ansbach in Fuerth, now part of Bavaria, Germany. He was the son of Isaac Seckel David Fraenkel (1625-1691) and of Ratisch Meyer Halevi (1637-1727), both from Vienna. The family settled in Fuerth after the expulsion of Jews from Vienna in 1670. They brought with them to Fuerth the Vienna Memorbuch, the book dedicated to the memory of the community's martyrs, and its being brought to Fuerth signified the closing down of the Viennese Jewish community. Until 1696 Fraenkel was chief rabbi in Schnaittach, when he was appointed Chief Rabbi of the Margravate. He continued to hold the position until his death

In 1707, a year before his death, he founded in his house the Fürther Klaus and Klaus Synagogue and Hebrew school. In his will he left to the Jewish community the building, together with a sum of money to pay for the continued operation of the school. The synagogue was later headed by his descendant Wolf Hamburg. An engraving by Johann Alexander Boenen dated 1705 shows the house as a house belonging to the “3 Baerman Jews." Frankel was buried in Fuerth's Old Jewish Cemetery. However, his grave was destroyed by the Nazis.

יוסף פרנקל

Josef Fränkel (1920-1994), engineer and chairman of the Jewish community in Darmstadt, born in Alwernia, a town in Chrzanowski powiat in Lesser Poland Voivodeship, Poland. After attended high school in his home town. Following the German occupation of Poland in WW II, he was arrested, but managed to survive various Nazi forced labor and concentration camps. Following his liberation in 1945, both he and his wife sought entry into the United States but having been denied entry because of his lung ailment, they settled in Darmstadt in Western Germany. During 1946-1950, Fränkel studied mechanical engineering at the TH Darmstadt, studying from 1946 to 1950, and ultimately earning his engineering qualification. During this time, he became a part of the Jewish student association in Darmstadt starting in 1949. He worked as a mechanical engineer for Maschinenfabrik Pittler in Langen until 1976. Throughout this period, he contributed to the company by developing several patents. From the early 1950s until his passing, Fränkel held the position of chairman within the Jewish community in Darmstadt. Under his leadership, the Jewish community in Darmstadt experienced a revitalization, marked by a renewed sense of purpose. He also was instrumental in the establishment of a museum dedicated to Jewish history in Darmstadt in 1991.

יוסף פרנקל

Joseph Frankel (1882-1956), klezmer, clarinetist, and bandleader, born in Kiev, Ukraine (then part of the Russian Empire. He studied at the Kiev Conservatory and graduated in 1899. Following his graduation, he became the bandleader for the 150th infantry unit in the Imperial Russian army. While in a tour in the United States in 1904, he decided to establish himself in the New York area, became an American citizen, and enlisted in the U.S. Army where he reached the rank of lieutenant and the position of bandmaster for the 1st Field Artillery Regiment. Between 1919 and 1921, he produced a series of klezmer music recordings for Columbia Records, including the contemporary hits Yiddelach Shimmy Tantz (1919) and Yiddishe Blues (1919). During the 1920s, Frankel relocated to Philadelphia, where he directed several orchestras, including the band of the 108th Field Artillery Regiment, the Municipal Band of Philadelphia, and the Hahnemann College orchestra. It seems that he left his military commission in 1926. In the 1930s, with funding provided by the Works Progress Administration, Frankel assembled a 90-member orchestra. Frankel died in Boston.