שמשון רפאל הירש

 שמשון רפאל הירש (1808- 1888), רב והוגה דעות, נולד בהמבורג. גרמניה. נתמנה לרב הראשי של אולדנבורג ב- 1830, ושם כתב את ספריו הקלסיים "אגרות צפון" ו"חורב", שבהם פרש לראשונה את משנתו התאולוגית. ב- 1841 נתמנה לרב של אאוריך ואוסנברוק, ומ- 1846 עד 1851 כיהן כרב הרשי של מורביה וחי בניקולסבורג.

הירש היה אורתודוכס, אך חידושיו גרמו לקרע בינו לבין הקהילה האורתודוכסית, ולכן עבר לפרנקפורט ע"נ מיין. שם גיבש סביבו קהילה אורתודוכסית אוטונומית, נפרדת מהקהילה הרפורמית שהיוותה רוב בקרב יהדות פרנקפורט, ועדתו נהייתה למודל לקהילות אחרות ברחבי גרמניה. ב- 1876 הצליח להשיג הכרה בחקיקה לקהילות האורתודוכסיות הללו. הירש היה מיסד הניאו-אורתודוכסיה, שחרטה על דגלה את השילוב בין תורה ללימודי חול, תנועה שהקדימה את האורתודוכסיה המודרנית.
הירש קידם מודרניזציה בתוך תחומי האורתודוכסיה. הוא הקים רשת בתי ספר ברוח זו ותרגם ספרי מפתח במסורת היהודית לגרמנית בצירוף פרשנות משלו, וליצירותיו נודעה השפעה רבה.