דלג לתוכן האתר >

מקור השם אלגזי

ALGAZI

שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה אשר נגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. במקרה הזה מדובר בשם פרטי ממקור ערבי. גאזי היא מילה ערבית שפירושה "מנצח", כמו בביטוי "גאזי אד-דין", שמשמעותו "המנצח של הדת". שמות משפחה אלה נפוצים בקרב משפחות יהודיות שמוצאן בארצות ערב. שם המשפחה אלגאזי (אלגזי) התפרסם עם רבנים, מקובלים, תלמידים חכמים וסופרים בכל ארצות ים התיכון החל מהמאה ה-16.

בתחילת המאה ה-20 , אלגזי מתועד כשם משפחה יהודי עם החיילים הרומנים מרדכי ומסקו אלגזי, אשר הצטיינו במלחמת העולם הראשונה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי אלגזי כוללים את פרשן התלמוד הטורקי אברהם בן משה אלגזי (1560? - 1640?); ואת המלחין, מנצח ומורה צרפתי לאון (יהודה) אלגזי אשר נולד ברומניה.

 

ליאון אלגזי (1890-1971) מלחין ומנצח. נולד באפורצ'טי, רומניה. למד מוסיקה בווינה ובפריס וסיים את לימודיו בבית הספר לרבנים בצרפת. במשך שנים רבות לימד בבית הספר הדתי והפדגוגי בפריס ומ-1929 הגיש תוכנית שבועית של מוסיקה יהודית ברדיו צרפת. ב-1937 מונה למנצח בבית הכנסת ברחוב לה ויקטואר. בשנים 1940-1936 לימד מוסיקה דתית בפריס. ב-1961 מונה למנהל המוסיקלי של בתי הכנסת בפריס.
יצירותיו כוללות סוויטות לתזמורת, מוסיקה לתהלים, והרמוניזציה של מוסיקה מסורתית ומוסיקה קלה. אלגזי כתב מאמרים על מוסיקה יהודית וב-1958 פרסם את האוסף "שירים ספרדיים". הוא היה ממארגני הקונגרס הראשון למוסיקה יהודית, פריס 1957.

Isaac Ben Solomon Algazi (1882-1964), cantor and composer, born in Izmir (Smyrna), Turkey (then part of the Ottoman Empire). As a child he sung in a maftirim choir under the guidance of his father, a cantor and paytan. He then served as a teacher at the Talmud Torah and later became a cantor in Izmir. Beyond his interest in Jewish music, Algazi became an expert in traditional Turkish music. He organized special music courses and his pupils included notable musicians such as Alberto Hemsi.

Algazi's expertise in classical Turkish music led him to adapt and translate some of the pieces into Hebrew texts. In 1923, he was appointed as a cantor and music instructor at the Italian synagogue in the district of Galata, Istanbul. Later, in 1930, he became associated with the Jewish Ladino newspaper La voz de Oriente. Seeking new opportunities, Algazi moved to Paris in 1933 before finally settling in Montevideo, Uruguay. There, he actively participated in Sephardi congregation activities, leaving a significant impact on the community.

As a composer and adapter, he incorporated Turkish influences into synagogue songs, infusing them with a unique flavor. Although much of his work was transmitted orally, a few of his compositions and arrangements were recorded. His works that have survived in oral tradition are The Song of Deborah, Ha-Ben Yakkir Li Efrayim, Kiddush, Selihot, and songs from the Ladino folklore. Algazi also published Extrait du Fassil Husseini des chants juifs orientaux… adapté sous le contrôle de M. Isaac Algazi (1924-1925), a book in in which he connected five piyyutim to form a Turkish fassil (“suite”), each piece following a different uzul (“rhythmic pattern"). His other works include El judaismo, religion de amor (1945) and La Sabiduría Hebrea (1949).

Leon Algazi (1890-1971), choirmaster, composer, collector of Jewish music, and writer, born in Iepuresti (Epuresti), a village southwest of Bucharest, Romania. In 1905 he was sent to a yeshiva in Jerusalem with the aim of becoming a rabbi. He then continued his studies at Séminaire Israëlite in Paris, France. After serving in the French army during WW1, he returned to studies and was ordained a rabbi in 1922. However, he decided to pursue a musical career. He moved to Vienna where he studied with some of the leading musicians in the city, including Arnold Schönberg who was one of his teachers for a short period of time. Algazi completed his musical studies at the Conservatoire de Paris.

While in Vienna, Algazi was the conductor of the Jewish theater. In Paris he was a teacher of Jewish liturgical music at Schola Cantorum between 1936-1940, choirmaster of the great Synagogue of the Victoire in Paris after 1937, and musical director of the French Consistoire, after 1961. From 1929 Algazi produced, directed and performed on national French radio the religious and musical parts of the weekly program Ecoute Israel that was broadcast for decades.

During the German occupation of France in World War 2, he fled to Switzerland with the help of the network run by Father Marius Jolivet, who would be recognized as Righteous Among the Nations.

Algazi composed music for psalms, suites, folksong and art song harmonization, and incidental theater music. The Sacred Service was commissioned by Congregation Emanu-El of New York. He conducted its world premiere during a Sabbath morning service at Emanu-El Temple in February 1952. Service sacré pour le samedi matin et pour vendredi soir (1955) and Chants séphardis (1958) are his most known compositions. He is also author of many essays on Jewish music.

כיוס

Chios, ביוונית: Χίος

אי יווני בים האיגיאי.


לפי יוסף בן מתתיהו, היה בכיוס ישוב יהודי קדום. ובנימין מטודלה מצא (ב-1160 לערך) 400 יהודים באי, ברובע משלהם.

במאה ה- 14 נקרא אחד מבתי הכנסת על שם ר' יעקב בן אשר, בעל הטורים (1270- 1340), שספינתו נטרפה, לפי השמועה, סמוך לאי. בימי שלטון גנואה (1346- 1566) עסקו רוב היהודים במסחר, מקצתם היו בעלי מלאכה וכורמים.

במאה ה- 16 נעשו מגורשי ספרד למרכיב המרכזי של הקהילה המקומית.

הרובע היהודי נהרס ברעש אדמה ב-1881. בשנת 1892 פקדה עלילת דם את היישוב היהודי, בן 250- 350 נפש.

בימי מלחמת העולם השנייה העבירו הגרמנים ב-1944 את יהודי המקום למחנות-השמדה, יהודים שהיו נתינים טורקיים לא נשלחו. קבוצת פליטים שהגיעה לאי בסירה קטנה שוחררה מן הכלא המקומי בתום המלחמה.

אחרי המלחמה לא שבו יהודים לחיות באי.

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
מקור השם אלגזי
ALGAZI

שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה אשר נגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. במקרה הזה מדובר בשם פרטי ממקור ערבי. גאזי היא מילה ערבית שפירושה "מנצח", כמו בביטוי "גאזי אד-דין", שמשמעותו "המנצח של הדת". שמות משפחה אלה נפוצים בקרב משפחות יהודיות שמוצאן בארצות ערב. שם המשפחה אלגאזי (אלגזי) התפרסם עם רבנים, מקובלים, תלמידים חכמים וסופרים בכל ארצות ים התיכון החל מהמאה ה-16.

בתחילת המאה ה-20 , אלגזי מתועד כשם משפחה יהודי עם החיילים הרומנים מרדכי ומסקו אלגזי, אשר הצטיינו במלחמת העולם הראשונה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי אלגזי כוללים את פרשן התלמוד הטורקי אברהם בן משה אלגזי (1560? - 1640?); ואת המלחין, מנצח ומורה צרפתי לאון (יהודה) אלגזי אשר נולד ברומניה.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
ליאון אלגזי

 

ליאון אלגזי (1890-1971) מלחין ומנצח. נולד באפורצ'טי, רומניה. למד מוסיקה בווינה ובפריס וסיים את לימודיו בבית הספר לרבנים בצרפת. במשך שנים רבות לימד בבית הספר הדתי והפדגוגי בפריס ומ-1929 הגיש תוכנית שבועית של מוסיקה יהודית ברדיו צרפת. ב-1937 מונה למנצח בבית הכנסת ברחוב לה ויקטואר. בשנים 1940-1936 לימד מוסיקה דתית בפריס. ב-1961 מונה למנהל המוסיקלי של בתי הכנסת בפריס.
יצירותיו כוללות סוויטות לתזמורת, מוסיקה לתהלים, והרמוניזציה של מוסיקה מסורתית ומוסיקה קלה. אלגזי כתב מאמרים על מוסיקה יהודית וב-1958 פרסם את האוסף "שירים ספרדיים". הוא היה ממארגני הקונגרס הראשון למוסיקה יהודית, פריס 1957.
יצחק אלגזי

Isaac Ben Solomon Algazi (1882-1964), cantor and composer, born in Izmir (Smyrna), Turkey (then part of the Ottoman Empire). As a child he sung in a maftirim choir under the guidance of his father, a cantor and paytan. He then served as a teacher at the Talmud Torah and later became a cantor in Izmir. Beyond his interest in Jewish music, Algazi became an expert in traditional Turkish music. He organized special music courses and his pupils included notable musicians such as Alberto Hemsi.

Algazi's expertise in classical Turkish music led him to adapt and translate some of the pieces into Hebrew texts. In 1923, he was appointed as a cantor and music instructor at the Italian synagogue in the district of Galata, Istanbul. Later, in 1930, he became associated with the Jewish Ladino newspaper La voz de Oriente. Seeking new opportunities, Algazi moved to Paris in 1933 before finally settling in Montevideo, Uruguay. There, he actively participated in Sephardi congregation activities, leaving a significant impact on the community.

As a composer and adapter, he incorporated Turkish influences into synagogue songs, infusing them with a unique flavor. Although much of his work was transmitted orally, a few of his compositions and arrangements were recorded. His works that have survived in oral tradition are The Song of Deborah, Ha-Ben Yakkir Li Efrayim, Kiddush, Selihot, and songs from the Ladino folklore. Algazi also published Extrait du Fassil Husseini des chants juifs orientaux… adapté sous le contrôle de M. Isaac Algazi (1924-1925), a book in in which he connected five piyyutim to form a Turkish fassil (“suite”), each piece following a different uzul (“rhythmic pattern"). His other works include El judaismo, religion de amor (1945) and La Sabiduría Hebrea (1949).

לאון אלגזי

Leon Algazi (1890-1971), choirmaster, composer, collector of Jewish music, and writer, born in Iepuresti (Epuresti), a village southwest of Bucharest, Romania. In 1905 he was sent to a yeshiva in Jerusalem with the aim of becoming a rabbi. He then continued his studies at Séminaire Israëlite in Paris, France. After serving in the French army during WW1, he returned to studies and was ordained a rabbi in 1922. However, he decided to pursue a musical career. He moved to Vienna where he studied with some of the leading musicians in the city, including Arnold Schönberg who was one of his teachers for a short period of time. Algazi completed his musical studies at the Conservatoire de Paris.

While in Vienna, Algazi was the conductor of the Jewish theater. In Paris he was a teacher of Jewish liturgical music at Schola Cantorum between 1936-1940, choirmaster of the great Synagogue of the Victoire in Paris after 1937, and musical director of the French Consistoire, after 1961. From 1929 Algazi produced, directed and performed on national French radio the religious and musical parts of the weekly program Ecoute Israel that was broadcast for decades.

During the German occupation of France in World War 2, he fled to Switzerland with the help of the network run by Father Marius Jolivet, who would be recognized as Righteous Among the Nations.

Algazi composed music for psalms, suites, folksong and art song harmonization, and incidental theater music. The Sacred Service was commissioned by Congregation Emanu-El of New York. He conducted its world premiere during a Sabbath morning service at Emanu-El Temple in February 1952. Service sacré pour le samedi matin et pour vendredi soir (1955) and Chants séphardis (1958) are his most known compositions. He is also author of many essays on Jewish music.

כיוס

כיוס

Chios, ביוונית: Χίος

אי יווני בים האיגיאי.


לפי יוסף בן מתתיהו, היה בכיוס ישוב יהודי קדום. ובנימין מטודלה מצא (ב-1160 לערך) 400 יהודים באי, ברובע משלהם.

במאה ה- 14 נקרא אחד מבתי הכנסת על שם ר' יעקב בן אשר, בעל הטורים (1270- 1340), שספינתו נטרפה, לפי השמועה, סמוך לאי. בימי שלטון גנואה (1346- 1566) עסקו רוב היהודים במסחר, מקצתם היו בעלי מלאכה וכורמים.

במאה ה- 16 נעשו מגורשי ספרד למרכיב המרכזי של הקהילה המקומית.

הרובע היהודי נהרס ברעש אדמה ב-1881. בשנת 1892 פקדה עלילת דם את היישוב היהודי, בן 250- 350 נפש.

בימי מלחמת העולם השנייה העבירו הגרמנים ב-1944 את יהודי המקום למחנות-השמדה, יהודים שהיו נתינים טורקיים לא נשלחו. קבוצת פליטים שהגיעה לאי בסירה קטנה שוחררה מן הכלא המקומי בתום המלחמה.

אחרי המלחמה לא שבו יהודים לחיות באי.