מקור השם זרגרוב

זהביאן

ZAHABIAN

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה). שם משפחה זה היה במקור כינוי אישי או שם של מקצוע או עיסוק.

המגוון הגדול של שמות משפחה יהודים שנגזרו משמות של עיסוקים מצביע על פעילותם הענפה של היהודים בכל התחומים. 

שם המשפחה הזה נגזר ממונח בשפה הפרסית שפירושו "צורף". הסיומת "-יאָן" היא אחת הסיומות המציינות את צורת הרבים בשמות המשפחה באיראן. פירוש שם המשפחה זהביאן הוא "צאצאים של צורף". שם משפחה זה נפוץ בקרב יהודי איראן.

זהביאן מתועד כשם משפחה יהודי מתועד כשם משפחה יהודי עם רז זהביאן (נולד ב-1982), שחקן כדטרסל ישראלי.

אוזבקיסטן UZBEKISTAN

רפובליקה במרכז אסיה. בירתה טשקנט.

יהודי אוזבקיסטן כוללים שתי קהילות, הקהילה העתיקה של יהודי בוכרה ששפתם ניב טאג'יקי יהודי, והקהילה שמוצאה ממזרח אירופה.

לפי מסורתם היגרו יהודי בוכרה מפרס במאה החמישית, והם רואים את עצמם כצאצאי הגולים משומרון. מחקרים אנתרופולוגיים מראשית המאה העשרים אמנם מראים שמוצאם של יהודי בוכרה במזרח התיכון.

ידיעות מפורשות על יצירה רוחנית של יהודי אוזבקיסטן קיימות רק מן המאה ה- 14.

בהיותם על צומת דרכי המסחר היגרו יהודים מאוזבקיסטן לכוזריה ולסין, והתנועה העיקרית בין העולם המוסלמי לבין אטיל בירת כוזריה עברה דרך צפון אוזבקיסטן. ואכן חוקרים של מסמכים (שבגניזה הקהירית) המתייחסים ליהודים שבאו לממלכת כוזריה מערי המוסלמים או מכוראסאן (מזרח אירן) סבורים שהכוונה ליהודי אוזבקיסטן.

מסורת אחרת מדברת על גל הגירה נוסף מאירן בעקבות כיבושי המונגולים במאה ה- 13. ואכן שמות המשפחה של יהודי אוזבקיסטאן מצביעים על יהודים מקהילות דוברות אירנית שנטמעו בקהילה האוזבקיסטאנית הקדומה.

בתקופה המודרנית הגביל השלטון המוסלמי את התפתחות הקהילה. הכיבוש הרוסי במאה ה- 19 נתקבל בברכה, במיוחד באותם מחוזות שהיו נתונים לשליטה ישירה של רוסיה ובהם קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא עם האוכלוסיה המוסלמית והיו במעמד שיהודי אירופה תחת שליטת הרוסים לא זכו לו. (כמו למשל הזכות לבעלות על נכסי מקרקעין).

בתקופת השלטון הרוסי היגרו לאוזבקיסטאן, בעיקר לטאשקנט, רבים מיהודי בוכרה, הם עסקו במסחר והגיעו לפריחה כלכלית. באותה תקופה תרמו יהודי אוזבקיסטאן תרומות רבות ליישוב ארץ ישראל.

המשטר הסובייטי שחיסל את המסחר הפרטי הביא לכך שמאתיים אלף יהודי אוזבקיסטאן עברו לעבוד במינהל המדינה, בתעשייה ובחקלאות.

מלחמת העולם השנייה הפכה את אוזבקיסטאן למרכז יהודי חשוב, כאשר יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה בידי הנאצים מצאו שם מקלט. רובם התיישבו בטאשקנט ומוסדות יהודיים מרכזיים במוסקווה העתיקו את משרדיהם לשם.

בשנות המלחמה הגיעו לאוזבקיסטאן גם יהודים שהוגלו בידי הסובייטים מארצות מזרח אירופה, שהיו תחת שליטתם בשנה הראשונה של המלחמה. מבין יהודים אלה היו שעלו לארץ ישראל דרך פרס.

אחרי המלחמה נשארו באוזבקיסטאן רבים מיהודי אירופה, והשתלבו במינהל, בתעשייה ובחינוך. בימי המלחמה חלה התקרבות בינם לבין הקהילה היהודית הוותיקה באוזבקיסטאן, בשל השפה הרוסית המשותפת ותחושת הגורל המשותף שהתעצם בימי המלחמה.

במפקד האוכלוסין של שנת 1959 נרשמו 94,344 יהודים באוזבקיסטאן, 12 אחוזים באוכלוסייה הכללית, מהם 50,445 בבירה טאשקנט. בשנת 1970 נימנו 103,000 יהודים באוזבקיסטאן ובשנת 1997, בעקבות העלייה לישראל, נימנו שם רק 35,000 יהודים; 23,000 בטשקנט, 7,000 בסמרקנד ו- 4,000 בבוכרה.