חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי טאראגונה

טאראגונה

עיר נמל בקאטאלוניה, ספרד.


קהילה עתיקה, כנראה מימי הרומאים; הכתובת העברית שנחשפה במקום - "שלום על ישראל עלינו ועל בנינו", היא קרוב לוודאי מאותה תקופה. מטבעות עם כתובות בעברית מעידות על יהודים בעיר בתקופת הוויזיגותים. בימי הכיבוש הערבי עסקו יהודים בחקלאות, החזיקו במקרקעין, וטאראגונה נודעה בשם "עיר יהודית". יהודי המקום אף סייעו בידי הערבים לכבוש את בארצלונה. טאראגונה עברה לשלטון נוצרי במאה ה-11. הקהילה גדלה והתפתחה, ובשנת 1235 אושר מחדש שיעור הריבית המותרת (%20 לגבי יהודים, %20 לגבי נוצרים). עם החמרת המצב נגזר על היהודים לשאת אות קלון ובציורי-קיר בקתדראלה המקומית מוצאים דמויות של יהודים בתוך עיגול לבן, להבדילם מן האחרים. ב-1313 גורשו עשרה מיהודי המקום על סיוע לאנוסים ולמתגיירים, ורכושם הוחרם; על הקהילה הוטל קנס כבד ובית-הכנסת הוסב לכנסיה. יהודים שהוטבלו לנצרות בגזירות "הרועים" (1320) הועמדו לדין האינקוויזיציה על ששמרו אמונים לדת אבותיהם; רבים הצליחו להימלט והאחרים הועלו על המוקד. ברדיפות "המגיפה השחורה" (1348) נרצחו בטאראגונה ובסולסונה הסמוכה 300 יהודים. ערב גזירות קנ"א (1391) פתח הארכיבישוף המקומי בהליכים
משפטיים נגד ספרי הרמב"ם וכשפרצו הפרעות חיפשו היהודים מקלט במצודת העיר. אחרי המעשה ציווה המלך להחרים את רכוש החללים שלא הניחו יורשים, אף שהבטיח הגנה לקהילה. יצחק עראמה היה רב העיר בימים הקשים במחצית השנייה של המאה ה-15 ועמד בראש הישיבה המקומית. ב-1492 שימשה טאראגונה נמל הפלגה למגורשי אראגון.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
169221
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי טאראגונה
טאראגונה

עיר נמל בקאטאלוניה, ספרד.


קהילה עתיקה, כנראה מימי הרומאים; הכתובת העברית שנחשפה במקום - "שלום על ישראל עלינו ועל בנינו", היא קרוב לוודאי מאותה תקופה. מטבעות עם כתובות בעברית מעידות על יהודים בעיר בתקופת הוויזיגותים. בימי הכיבוש הערבי עסקו יהודים בחקלאות, החזיקו במקרקעין, וטאראגונה נודעה בשם "עיר יהודית". יהודי המקום אף סייעו בידי הערבים לכבוש את בארצלונה. טאראגונה עברה לשלטון נוצרי במאה ה-11. הקהילה גדלה והתפתחה, ובשנת 1235 אושר מחדש שיעור הריבית המותרת (%20 לגבי יהודים, %20 לגבי נוצרים). עם החמרת המצב נגזר על היהודים לשאת אות קלון ובציורי-קיר בקתדראלה המקומית מוצאים דמויות של יהודים בתוך עיגול לבן, להבדילם מן האחרים. ב-1313 גורשו עשרה מיהודי המקום על סיוע לאנוסים ולמתגיירים, ורכושם הוחרם; על הקהילה הוטל קנס כבד ובית-הכנסת הוסב לכנסיה. יהודים שהוטבלו לנצרות בגזירות "הרועים" (1320) הועמדו לדין האינקוויזיציה על ששמרו אמונים לדת אבותיהם; רבים הצליחו להימלט והאחרים הועלו על המוקד. ברדיפות "המגיפה השחורה" (1348) נרצחו בטאראגונה ובסולסונה הסמוכה 300 יהודים. ערב גזירות קנ"א (1391) פתח הארכיבישוף המקומי בהליכים
משפטיים נגד ספרי הרמב"ם וכשפרצו הפרעות חיפשו היהודים מקלט במצודת העיר. אחרי המעשה ציווה המלך להחרים את רכוש החללים שלא הניחו יורשים, אף שהבטיח הגנה לקהילה. יצחק עראמה היה רב העיר בימים הקשים במחצית השנייה של המאה ה-15 ועמד בראש הישיבה המקומית. ב-1492 שימשה טאראגונה נמל הפלגה למגורשי אראגון.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי