קהילת יהודי פירנצה

מריו קסטלנואובו-טדסקו (1895-1968 ) , מלחין. בן למשפחה יהודית עתיקה מפירנצה, איטליה. למד במכון המלכותי על-שם כרוביני בפירנצה, אצל אילדברנדו פיצטי. עבודותיו המוקדמות אימפרסיוניסטיות ברוחן ונושאיהן איטלקיים. בעקבות החקיקה האנטישמית של משטרו של מוסולוני נאלץ קסטלנובו-טדסקו לעזוב את איטליה ב-1939. הוא התיישב בהוליווד, ובה הלחין, בין היתר, מוסיקה לסרטים. סגנונו המאוחר נטה לכיוון הניאו-קלאסי. ב-1925, כשנתגלגלה לידו חוברת של נעימות יהודיות, התחיל להלחין מוסיקה יהודית. היצירות היהודיות שלו כוללות את ריקודו של המלך דוד, רפסודיה לפסנתר (1925); שלושה כוראלים על נעימות יהודיות (1926); הנביאים, קונצ'רטו לכינור (1931); עבודת קודש (1943); האורטוריות רות (1949), יונה (1951) ונעמי ורות (1959); והאופרה שאול (1960). הוא הלחין גם את האופרות לה מנדרגולה (1926), אוקסן וניקולט (1938), הסוחר מוונציה (1956) וסוף טוב, הכול טוב (1957). עוד שני קונצ’רטי לכינור; שלושה קונצ'רטי לפסנתר; מוסיקה לבלט; מוסיקה קאמרית ושירים. הוא נפטר בהוליווד, לוס-אנג'לס, קליפורניה (ארה"ב).

Umberto Moshe David Cassuto (1885-1951), Bible commentator and rabbi, born in Florence, Italy. He studied there at the university and the Collegio Rabbinico. After graduating in humanities and receiving his rabbinic diploma, he took up teaching positions in both institutions. At this time his main research was on the history and literature of the Jews of Italy. From 1914 to 1925 Cassuto was chief rabbi of Florence and then in 1925 became professor of Hebrew language and literature in the University of Florence and then took the chair of Hebrew at the University of Rome. Here he began to catalogue the Hebrew manuscripts in the Vatican but the 1938 anti-Semitic laws forced him out of his positions and he continued his academic career at the Hebrew University, Jerusalem. He edited a Bible with Hebrew commentary that has remained an Israel school classic. His interests focused on Bible exegesis in which he contested the documentary theory of Wellhausen on the origin of the Pentateuch, postulating its redaction to a school around the 10th century BCE. Cassuto also made important contributions to Ugaritic studies.

Dario Disegni (1878-1967), rabbi and educator, born in Florence, Italy. He received his secular education in Florence before studying at a rabbinical seminary. From 1902 to 1906 he was rabbi in Genoa, from 1906 to 1909 in Turin and then in Verona until 1924. During World War I he was a military chaplain. In 1924 he returned to Turin for 6 years. In 1917 he was one of the organizers of the Italian Rabbinical Federation and then went on to found the S.H. Margulies Rabbinical School. The school had a major affect on the standards of rabbis and education in Italy. Disegni edited new standard prayer books for Italian congregations with a new translation into Italian from the Hebrew and commentaries written by himself. He also instituted a new translation into Italian of the Hebrew Bible also with notes and explanations. He wrote extensively for Jewish and non-Jewish journals.

פדריקו קונסולו כנר ומלחין. נולד באנקונה, איטליה, והיה כנר מצליח עד שפגיעה בעצב קטעה את הקריירה שלו בראשית שנות הארבעים לחייו. לאחר מכן פנה לקומפוזיציה ולמחקר. קונסולו זכה לפרסום כמלחין בזכות ספר השירים של ישראל (1892), אוסף של שירי-דת ממסורת בתי הכנסת הספרדיים לקול בלי ליווי. נפטר בפירנצה, איטליה.

הקלטה מקורית מדיסק טללי זמרה: המסורת המוסיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו. פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 2002.

עיבוד מקהלתי מפותח של מזמור תהלים כ"ט המושר בעת החזרת ספר התורה לארון הקודש לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובחגים. הסגנון הדקלמאטיבי ההומופוני של קטע זה מזכיר עיבודים למקהלה מתחילת המאה ה-19 של מוסיקה כנסייתית מאיטליה.

טקסט מאת פרופ' אדוין סרוסי, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק טללי זמרה: המסורת המוסיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו.

הקלטה מקורית מדיסק "טללי זמרה: המסורת המוסיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו". פורסם על ידי בית התפוצות בשנת 2002.

פיוט ספרדי נפוץ לשמחת תורה ("אל אדיר נורא ואיום") מאת שלמה מזל טוב, משורר עברי בולט ממוצא איטלקי, בן המאה ה-16 שהתגורר בסלוניקי ובתורכיה. השיר כלול ספרו "שירים וזמירות ותושבחות" (קושטא, 1545).

בהקלטה זאת, הביצוע מפי הרב בלגרדו איטי עד מאוד בהשוואה לנוסחים הפורטוגליים של בתי כנסת מערב-אירופיים. הוא שר רק את השורה הפותחת (היא הפזמון) ‏של השיר (בו ארבעה בתים).

טקסט מאת פרופ' אדוין סרוסי, ופורסם במקור על ידי בית התפוצות בספרון הדיסק טללי זמרה: המסורת המוסיקלית של יהודי פירנצה וליבורנו.