דלג לתוכן האתר >
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב

שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב

שלושה בניניים בעיירה ליר ליד אמדן ששימשו
כגטו ליהודי המקום לשם הובאו עם תחילת המלחמה,
גרמניה, 1980 בקירוב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות יחיאל הירשברג, ישראל)
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)

לר

Leer

עיירה במחוז לר, בסקסוניה התחתונה, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1611; שיא האוכלוסייה היהודית: 306 ב-1885; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה.

בשנת 1925 התגוררו בלר 289 יהודים והפכו את הקהילה לשלישית בגודלה במזרח פריסלנד (Friesland). בלר היה בית קברות יהודי באמצע המאה ה-17. הקבורה האחרונה שנערכה שם לפני השואה התקיימה ב-11 ביוני 1939.

בית ספר יהודי הוקם ברחוב הדובדבן (Kirchstrasse) בין השנים 1850-1840; מאוחר יותר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, הקהילה פתחה בית ספר חדש – בבניין הייתה דירה עבור המורה – בדייכשטראסה (כיום, Ubbo-Emmius-Strasse 14). בית הכנסת ברחוב הייספלדר (Heisfelder) נחנך בשנת 1885.

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) הציתו אנשי ס"א את בית הכנסת. יהודים מליר ומהסביבה רוכזו במתחם הירידים; מאוחר יותר שוחררו הנשים והילדים, אך הגברים נשלחו (דרך אולדנבורג) לזקסנהאוזן, שם הם נכלאו עד סוף דצמבר 1938 (אולי ינואר 1939). בסוף ינואר 1940 הצטוו יהודי המקום לעזוב את מזרח פריסלנד עד ה-1 באפריל 1940. עד אז הוחרמו נכסים יהודיים, ויהודים הוכרחו לעבור לגטו שנמצא בפינת הרחובות גרונינגר וקמפּ (Groninger and Kamp). בית הספר היהודי נסגר ב-23 בפברואר 1940, והגטו חוסל ב-23 באוקטובר 1941. במרץ 1943 קנתה העירייה את בית העלמין היהודי, ולאחר מכן, במאי אותה שנה, עובדי כפייה הולנדים נאלצו לעקור את המצבות מהחלק העתיק ביותר בבית העלמין היהודי.

כ-20 עד 30 מיהודי לר שרדו את המלחמה. מרים הרמן, אחת הניצולות, גורשה למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט ב-10 בפברואר 1945. כמעט 90% מיהודי הקהילה נספו בשואה.

לאחר המלחמה נמצא לוח אבן הנושא את עשרת הדיברות – שפעם היה תלוי מעל דלת בית הכנסת – בגן ירק סמוך. בשנת 1984 הועבר הלוח לבית הכנסת איחוד-שיבת-ציון ברחוב בן יהודה בתל-אביב.

בשנים 1946 עד 1985 נקברו שישה יהודים בחלק העתיק ביותר של בית העלמין היהודי, שהוחזר לקהילה היהודית בשנת 1953. לוחות זיכרון הוקמו באתר בית הכנסת לשעבר (ב- 12 בספטמבר, 1961) ובבית העלמין.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
תמונות
אA
אA
אA
שלושה בנינים בעיירה ליר ששימשו כגטו ליהודים, גרמניה, 1980 בקירוב
שלושה בניניים בעיירה ליר ליד אמדן ששימשו
כגטו ליהודי המקום לשם הובאו עם תחילת המלחמה,
גרמניה, 1980 בקירוב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות יחיאל הירשברג, ישראל)
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)

לר

לר

Leer

עיירה במחוז לר, בסקסוניה התחתונה, גרמניה.

נוכחות יהודית ראשונה: ב-1611; שיא האוכלוסייה היהודית: 306 ב-1885; האוכלוסייה היהודית בשנת 1933: לא ידועה.

בשנת 1925 התגוררו בלר 289 יהודים והפכו את הקהילה לשלישית בגודלה במזרח פריסלנד (Friesland). בלר היה בית קברות יהודי באמצע המאה ה-17. הקבורה האחרונה שנערכה שם לפני השואה התקיימה ב-11 ביוני 1939.

בית ספר יהודי הוקם ברחוב הדובדבן (Kirchstrasse) בין השנים 1850-1840; מאוחר יותר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, הקהילה פתחה בית ספר חדש – בבניין הייתה דירה עבור המורה – בדייכשטראסה (כיום, Ubbo-Emmius-Strasse 14). בית הכנסת ברחוב הייספלדר (Heisfelder) נחנך בשנת 1885.

ב"ליל הבדולח" (9 בנובמבר, 1938) הציתו אנשי ס"א את בית הכנסת. יהודים מליר ומהסביבה רוכזו במתחם הירידים; מאוחר יותר שוחררו הנשים והילדים, אך הגברים נשלחו (דרך אולדנבורג) לזקסנהאוזן, שם הם נכלאו עד סוף דצמבר 1938 (אולי ינואר 1939). בסוף ינואר 1940 הצטוו יהודי המקום לעזוב את מזרח פריסלנד עד ה-1 באפריל 1940. עד אז הוחרמו נכסים יהודיים, ויהודים הוכרחו לעבור לגטו שנמצא בפינת הרחובות גרונינגר וקמפּ (Groninger and Kamp). בית הספר היהודי נסגר ב-23 בפברואר 1940, והגטו חוסל ב-23 באוקטובר 1941. במרץ 1943 קנתה העירייה את בית העלמין היהודי, ולאחר מכן, במאי אותה שנה, עובדי כפייה הולנדים נאלצו לעקור את המצבות מהחלק העתיק ביותר בבית העלמין היהודי.

כ-20 עד 30 מיהודי לר שרדו את המלחמה. מרים הרמן, אחת הניצולות, גורשה למחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטאט ב-10 בפברואר 1945. כמעט 90% מיהודי הקהילה נספו בשואה.

לאחר המלחמה נמצא לוח אבן הנושא את עשרת הדיברות – שפעם היה תלוי מעל דלת בית הכנסת – בגן ירק סמוך. בשנת 1984 הועבר הלוח לבית הכנסת איחוד-שיבת-ציון ברחוב בן יהודה בתל-אביב.

בשנים 1946 עד 1985 נקברו שישה יהודים בחלק העתיק ביותר של בית העלמין היהודי, שהוחזר לקהילה היהודית בשנת 1953. לוחות זיכרון הוקמו באתר בית הכנסת לשעבר (ב- 12 בספטמבר, 1961) ובבית העלמין.

------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.