חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 3
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי קרטינגה

קרטינגה KRETINGA

עיר מחוז במערב ליטא.

קרטינגה סמוכה לים הבלטי (12 ק"מ) והייתה בעבר על הגבול עם גרמניה (פרוסיה המזרחית). קווי מסילת רכבת ודרכים ראשיות עוברים את העיר. קרטינגה מתועדת במאה ה- 13 כמבצר, במאה ה-16 עברה לשליטת ליטא, במאה ה-17 (נקראה אז "קרולשטאט") הייתה מרכז מסחרי וקיבלה את זכויות מאגדבורג (שלטון עצמי). יהודים התיישבו בקרטינגה במחצית הראשונה של המאה ה-17. ברק יוסלביץ מוצאו מקרטינגה . נתוני מפקד אוכלוסין נשתמרו רק מ-1847, אז נמנו במקום 1,738 יהודים. אחר כך הלך מספרם ופחת, עם ירידת מרכזיותה של קרטינגה. בסוף המאה ה-19 היו 1,200 יהודי המקום %35 מתושבי העיר.

לקהילה היהודית בעיר היו בית כנסת, בית מדרש וקלויז. ב-1889 פרצה שריפה בעיר ושלשת המבנים נשרפו, וניבנו מחדש. במקום פעלו מוסדות צדקה וגמילות חסדים. הילדים למדו בחדר מסורתי. ובימי ליטא העצמאית שאחרי מלחמת העולם הראשונה היה בקרטינגה בית ספר עברי מרשת "תרבות" וספרייה ציבורית. ב-1921 נימנו בקרטינגה כ-1,000 יהודים. הרב האחרון שכיהן בעיר היה ר' בנימין פרסקי.

פרנסתם של יהודי קרטינגה הייתה בעיקרה על המסחר. לפני מלחמת העולם הראשונה (1918- 1914) סחרו גם עם שווקים מעבר לגבול. השווקים הצטמצמו בליטא העצמאית, אך פרנסת היהודים הייתה מצוייה, ומבוססת גם על בתי המלאכה שבהם עסקו יהודי המקום ביצור תכשיטי ענבר ומזכרות לתיירים וקייטנים (שוכני עיר הקייט הסמוכה פולאנגן, PALANGA, שעל חוף הים). בשנת 1932 היו בבנק העממי היהודי 233 חברים.

פעילות ציונית בקרטינגה התבססה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. רוב יהודי העיר היו ציונים ותמכו בקרנות למען ארץ ישראל. הנוער היה מאורגן בתנועות נוער ציוניות ואלו היו מוקד הפעילות החברתית והתרבותית בקהילה.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בקרטינגה כ-800 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

בספטמבר 1939 קלטה קהילת קרטינגה פליטים יהודים מאזורים שנכבשו בידי הנאצים, מספר יהודי המקום עלה ל-1,000.

הגרמנים נכנסו לעיר כבר ביום הראשון למתקפתם על ברית המועצות. (22 ביוני 1941). קרטינגה הייתה ברצועת 25 הק"מ לאורך הגבול הליטאי שלגביה החליטו הגרמנים על השמדה מיידית של כל היהודים. הגרמנים מינו על העיר וסביבתה ליטאים לאומנים, ובראשם ליטאי שנמלט עם השתלטות ברית המועצות על ליטא ושירת בגרמניה בשירות החשאי הגרמני.

כבר ביום הראשון פקדו על הגברים היהודים להאסף בככר השוק והתעללו בהם עד שכלאום בשעות הערב בבית הכנסת. כעבור ארבעה ימים הוצאו 180 גברים מבית הכנסת, צורפו אליהם עוד כ-30 שנתגלו בחיפושים בבתים, וכולם הוסעו לחווה בסביבות פולאנגן, ושם נרצחו ביריות בידי הגרמנים ובידי שוטרים ליטאים. הם נורו לחפירות שאולצו לחפור בעצמם.

אחרי רצח הגברים הובלו לאותה החווה גם הנשים והילדים. ב-28 ביוני נרצחו עוד 63 יהודים מהחווה, בעקבות האשמת יהודי המקום בשריפה שכילתה כמה בתים בעיר ומקורה היה בבית הכנסת. כעבור כמה ימים נורו 15 נוספים ובני משפחותיהם נרצחו באמצע אוגוסט.

בבית הכלא המקומי היו כלואים עשרות יהודים מקרטינגה והסביבה. השומרים הליטאים התעללו בהם. באמצע יולי 1941 נורו 120 גברים יהודים בבית העלמין. את הירי ביצעו חיילים גרמנים.

בראשית ספטמבר 1941 חוסלה הקהילה היהודית בקרטינגה ברצח הנשים, הילדים והקשישים שנותרו בחווה. הם נרצחו באכזריות בידי שוטרים ליטאים שיכורים בכידונים, סכינים ומוטות ברזל. האחרונים נורו. אנשי גיסטפו גרמנים צילמו את הטבח.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
120912
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי קרטינגה
קרטינגה KRETINGA

עיר מחוז במערב ליטא.

קרטינגה סמוכה לים הבלטי (12 ק"מ) והייתה בעבר על הגבול עם גרמניה (פרוסיה המזרחית). קווי מסילת רכבת ודרכים ראשיות עוברים את העיר. קרטינגה מתועדת במאה ה- 13 כמבצר, במאה ה-16 עברה לשליטת ליטא, במאה ה-17 (נקראה אז "קרולשטאט") הייתה מרכז מסחרי וקיבלה את זכויות מאגדבורג (שלטון עצמי). יהודים התיישבו בקרטינגה במחצית הראשונה של המאה ה-17. ברק יוסלביץ מוצאו מקרטינגה . נתוני מפקד אוכלוסין נשתמרו רק מ-1847, אז נמנו במקום 1,738 יהודים. אחר כך הלך מספרם ופחת, עם ירידת מרכזיותה של קרטינגה. בסוף המאה ה-19 היו 1,200 יהודי המקום %35 מתושבי העיר.

לקהילה היהודית בעיר היו בית כנסת, בית מדרש וקלויז. ב-1889 פרצה שריפה בעיר ושלשת המבנים נשרפו, וניבנו מחדש. במקום פעלו מוסדות צדקה וגמילות חסדים. הילדים למדו בחדר מסורתי. ובימי ליטא העצמאית שאחרי מלחמת העולם הראשונה היה בקרטינגה בית ספר עברי מרשת "תרבות" וספרייה ציבורית. ב-1921 נימנו בקרטינגה כ-1,000 יהודים. הרב האחרון שכיהן בעיר היה ר' בנימין פרסקי.

פרנסתם של יהודי קרטינגה הייתה בעיקרה על המסחר. לפני מלחמת העולם הראשונה (1918- 1914) סחרו גם עם שווקים מעבר לגבול. השווקים הצטמצמו בליטא העצמאית, אך פרנסת היהודים הייתה מצוייה, ומבוססת גם על בתי המלאכה שבהם עסקו יהודי המקום ביצור תכשיטי ענבר ומזכרות לתיירים וקייטנים (שוכני עיר הקייט הסמוכה פולאנגן, PALANGA, שעל חוף הים). בשנת 1932 היו בבנק העממי היהודי 233 חברים.

פעילות ציונית בקרטינגה התבססה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. רוב יהודי העיר היו ציונים ותמכו בקרנות למען ארץ ישראל. הנוער היה מאורגן בתנועות נוער ציוניות ואלו היו מוקד הפעילות החברתית והתרבותית בקהילה.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בקרטינגה כ-800 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

בספטמבר 1939 קלטה קהילת קרטינגה פליטים יהודים מאזורים שנכבשו בידי הנאצים, מספר יהודי המקום עלה ל-1,000.

הגרמנים נכנסו לעיר כבר ביום הראשון למתקפתם על ברית המועצות. (22 ביוני 1941). קרטינגה הייתה ברצועת 25 הק"מ לאורך הגבול הליטאי שלגביה החליטו הגרמנים על השמדה מיידית של כל היהודים. הגרמנים מינו על העיר וסביבתה ליטאים לאומנים, ובראשם ליטאי שנמלט עם השתלטות ברית המועצות על ליטא ושירת בגרמניה בשירות החשאי הגרמני.

כבר ביום הראשון פקדו על הגברים היהודים להאסף בככר השוק והתעללו בהם עד שכלאום בשעות הערב בבית הכנסת. כעבור ארבעה ימים הוצאו 180 גברים מבית הכנסת, צורפו אליהם עוד כ-30 שנתגלו בחיפושים בבתים, וכולם הוסעו לחווה בסביבות פולאנגן, ושם נרצחו ביריות בידי הגרמנים ובידי שוטרים ליטאים. הם נורו לחפירות שאולצו לחפור בעצמם.

אחרי רצח הגברים הובלו לאותה החווה גם הנשים והילדים. ב-28 ביוני נרצחו עוד 63 יהודים מהחווה, בעקבות האשמת יהודי המקום בשריפה שכילתה כמה בתים בעיר ומקורה היה בבית הכנסת. כעבור כמה ימים נורו 15 נוספים ובני משפחותיהם נרצחו באמצע אוגוסט.

בבית הכלא המקומי היו כלואים עשרות יהודים מקרטינגה והסביבה. השומרים הליטאים התעללו בהם. באמצע יולי 1941 נורו 120 גברים יהודים בבית העלמין. את הירי ביצעו חיילים גרמנים.

בראשית ספטמבר 1941 חוסלה הקהילה היהודית בקרטינגה ברצח הנשים, הילדים והקשישים שנותרו בחווה. הם נרצחו באכזריות בידי שוטרים ליטאים שיכורים בכידונים, סכינים ומוטות ברזל. האחרונים נורו. אנשי גיסטפו גרמנים צילמו את הטבח.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי