קהילת יהודי וסטו

ו ס ט ו VESZTO

עיירה במחוז בקש (BEKES), דרום מזרח הונגריה.


יהודים התיישבו בעיירה במחצית השנייה של המאה ה-19. רובם עסקו במסחר. במקום היו חברה קדישא, אגודת נשים ובית ספר. בית הכנסת נבנה ב-1932.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה פעילות ציונית במקום, בעיקר של תנועת "המזרחי", בהשפעתה ובהנהגתה של הסופרת אידה לאנג (LANG IDA).

בשנת 1930 התגוררו במקום 159 יהודים.


תקופת השואה

"החוקים היהודיים" של ממשלת הונגריה (מ-1938 ואילך), שהיפלו לרעה את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, גונו בווסטו בדרשתו של כהן הדת הפרוטסטנטי בלה גונצי (GONCZI BELA). תושבי העיירה הנוצרים התנגדו לאנטישמיות והחרימו את פעולותיה של המפלגה הפאשיסטית ההונגרית.

במאי 1944, אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו היהודים בשני בתים במרכז העיירה, שהוכרזו לגיטו. כמה יהודים הועסקו בעבודות חקלאיות בחווה סמוכה. ב-21 ביוני הועברו כל יהודי וסטו לגיטו סולנוק (SZOLNOK), הסופרת אידה לאנג נרצחה שם. מסולנוק שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ, וכמה משפחות - למחנות עבודת כפייה באוסטריה.

אחרי המלחמה חזרו לעיירה כ-30 יהודים שניצלו, בעיקר מבין אלה ששולחו לאוסטריה. הם החלו לשקם את הקהילה. אחרי המרד האנטי-סובייטי ב-1956 עזבו היהודים את וסטו.