קהילת יהודי נ'ירמגייש
נ'ירמגייש NYIRMEGGYES
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים באו למקום במחצית השנייה של המאה ה-18 בעידודם של בעלי האחוזות.
בעקבות חילוקי דעות (בקונגרס יהודי הונגריה בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1880 ישבו בנ'ירמגייש 227 יהודים.
במקום היו בית כנסת, חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
ב-1930 מנתה הקהילה 139 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי נ'ירמגייש לגיטו שהוקם במאטסאלקה (MATESZALKA), ומשם הוסעו לאושוויץ.
אחרי מלחמת העולם השנייה לא נתחדשו חיי הקהילה בנ'ירמגייש.
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים באו למקום במחצית השנייה של המאה ה-18 בעידודם של בעלי האחוזות.
בעקבות חילוקי דעות (בקונגרס יהודי הונגריה בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
ב-1880 ישבו בנ'ירמגייש 227 יהודים.
במקום היו בית כנסת, חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
ב-1930 מנתה הקהילה 139 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי נ'ירמגייש לגיטו שהוקם במאטסאלקה (MATESZALKA), ומשם הוסעו לאושוויץ.
אחרי מלחמת העולם השנייה לא נתחדשו חיי הקהילה בנ'ירמגייש.
מאטסאלקה
(מקום)מאטסאלקה MATESZALKA
עיר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, בחסותו של בעל האחוזה. רובם עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית, הקימה בית כנסת, בית ספר עממי, בית ספר "תלמוד תורה" וישיבה. ליד בניין בית הכנסת היה "השטיבל" (בית תפילה ולימוד) של החסידים.
במאטסאלקה כיהנו ששה רבנים בזה אחר זה, האחרון בהם היה ר' שלום גרינבאום (GRUNBAUM), הוא ניספה בשואה.
בשנת 1930 ישבו במאטסלקה 1,621 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית ל"פלוגות עבודה" (עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 נלקחו גברים יהודים ממאטסאלקה לעבודות ביצורים ושרותים לעזרת הצבא ההונגרי שלחם לצד הגרמנים בחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. מאטסאלקה והסביבה הוכרזו כאזור צבאי ובמקום הוקם אחד ממחנות הריכוז הגדולים בהונגריה, אליו הובאו כ-17,000 יהודים מישובי המחוזות הסמוכים. תחילה הוחזקו תחת כיפת השמיים, בצפיפות וברעב, כשהם נתונים להתעללות שומריהם. אחר כך שוכנו בכמה צריפים וניתנה להם ארוחה אחת ליום. כעבור זמן מה שולחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
ב-1945 חזרו לעיר יהודים ששרדו במחנות לעבודות כפייה וכמה יהודים מאושוויץ. ב-1946 ישבו במאטסאלקה 150 יהודים, אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה. ב-1949 היו בקהילה 238 יהודים. חיי הקהילה נתחדשו, בניין בית הכנסת והמקווה שופצו ונשכר שוחט. אחרי מרד ההונגרים נגד הסובייטים ב-1956, החלו היהודים לעזוב את העיר. מקצתם עקרו לבודאפשט ולדברצן (DEBRECEN), מקצתם עלו לישראל. ב-1959 נותרו במאטסאלקה 98 יהודים, כשליש מהם ילדים שנולדו אחרי המלחמה.
עיר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, בחסותו של בעל האחוזה. רובם עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית, הקימה בית כנסת, בית ספר עממי, בית ספר "תלמוד תורה" וישיבה. ליד בניין בית הכנסת היה "השטיבל" (בית תפילה ולימוד) של החסידים.
במאטסאלקה כיהנו ששה רבנים בזה אחר זה, האחרון בהם היה ר' שלום גרינבאום (GRUNBAUM), הוא ניספה בשואה.
בשנת 1930 ישבו במאטסלקה 1,621 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית ל"פלוגות עבודה" (עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 נלקחו גברים יהודים ממאטסאלקה לעבודות ביצורים ושרותים לעזרת הצבא ההונגרי שלחם לצד הגרמנים בחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. מאטסאלקה והסביבה הוכרזו כאזור צבאי ובמקום הוקם אחד ממחנות הריכוז הגדולים בהונגריה, אליו הובאו כ-17,000 יהודים מישובי המחוזות הסמוכים. תחילה הוחזקו תחת כיפת השמיים, בצפיפות וברעב, כשהם נתונים להתעללות שומריהם. אחר כך שוכנו בכמה צריפים וניתנה להם ארוחה אחת ליום. כעבור זמן מה שולחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
ב-1945 חזרו לעיר יהודים ששרדו במחנות לעבודות כפייה וכמה יהודים מאושוויץ. ב-1946 ישבו במאטסאלקה 150 יהודים, אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה. ב-1949 היו בקהילה 238 יהודים. חיי הקהילה נתחדשו, בניין בית הכנסת והמקווה שופצו ונשכר שוחט. אחרי מרד ההונגרים נגד הסובייטים ב-1956, החלו היהודים לעזוב את העיר. מקצתם עקרו לבודאפשט ולדברצן (DEBRECEN), מקצתם עלו לישראל. ב-1959 נותרו במאטסאלקה 98 יהודים, כשליש מהם ילדים שנולדו אחרי המלחמה.
נ'ירבאטור
(מקום)נ'ירבאטור Nyirbator
עיר במחוז סאבולץ' (Szabolcs), צפון מזרח הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו בנ'ירבאטור במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם באו מגליציה ועסקו במסחר. שפתם הייתה יידיש.
בעקבות חילוקי הדעות בקונגרס היהודי ב- 1868 - 1869 בין חרדים לבין משכילים, נקטה הקהילה עמדת "סטטוס-קוו" (קהילות שלא קיבלו את תקנות הקונגרס ואף לא את תקנות החרדים). החרדים פרשו ויסדו קהילה אורתודוקסית נפרדת, שגדלה עד שעלה מספר חבריה על זה שבקהילת האם. במקום פעלו חברה קדישא, חברת "ביקור חולים", מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.
תושבי נ'ירבאטור התייחסו לקהילה היהודית בעוינות. בעת עלילת הדם בטיסה-אסלר בשנת 1882 (Tisza-Eszlar) התנפלו פורעים על היהודים בחוצות העיר, פרצו לבתיהם ושדדו את רכושם.
במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 130 מיהודי נ'ירבאטור, 15 מהם נפלו בקרבות, 30 נפצעו.
גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים על-ידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר כשלון השלטון הקומוניסטי) הותקפו יהודים. ב-1922 הטילו מפגינים פצצות לתוך בית הכנסת האורתודוקסי וב-1924 גורשו כמה יהודים והופרדו מבני משפחותיהם. מיהודים רבים נשללו מקורות הפרנסה שלהם.
בשנת 1930 חיו בעיר 1,873 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, לאחר פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, נפגעה פרנסתם של יהודי העיר. רבים גוייסו לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). רובם נשלחו לחזית אוקראינה וניספו.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בגלל התנגדות הרשויות המקומיות להקמת גיטו במקום, הועברו יהודי נ'ירבאטור ב-22 באפריל 1944 לגיטו שהוקם בבירת המחוז נ'ירגיהאזה (Nyiregyhaza). מחמת הצפיפות בגיטו, הועברו לחוות שבסביבה, שם הוחזקו בתנאי רעב עד שב-28 במאי שלחו אותם הגרמנים אל מחנה ההשמדה באושוויץ. כמה עשרות יהודים הועברו מאושוויץ למחנות עבודה בגרמניה. מקצתם שוחררו על-ידי הרוסים מיד עם תום המלחמה ומקצתם הועברו למחנה שבויים בסלוצק,בלרוס, שם שהו תשעה חודשים עד לשחרורם.
אחרי המלחמה חזרו לנ'ירבאטור 520 יהודים, ניצולי עבודות הכפייה וחלקם תושבי הכפרים הקטנים שבסביבה. החוזרים חידשו את חיי הקהילה האורתודוקסית. קהילת הסטטוס-קוו לא התחדשה.
ב-1958 לא נותרו יהודים במקום.
עיר במחוז סאבולץ' (Szabolcs), צפון מזרח הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו בנ'ירבאטור במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם באו מגליציה ועסקו במסחר. שפתם הייתה יידיש.
בעקבות חילוקי הדעות בקונגרס היהודי ב- 1868 - 1869 בין חרדים לבין משכילים, נקטה הקהילה עמדת "סטטוס-קוו" (קהילות שלא קיבלו את תקנות הקונגרס ואף לא את תקנות החרדים). החרדים פרשו ויסדו קהילה אורתודוקסית נפרדת, שגדלה עד שעלה מספר חבריה על זה שבקהילת האם. במקום פעלו חברה קדישא, חברת "ביקור חולים", מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.
תושבי נ'ירבאטור התייחסו לקהילה היהודית בעוינות. בעת עלילת הדם בטיסה-אסלר בשנת 1882 (Tisza-Eszlar) התנפלו פורעים על היהודים בחוצות העיר, פרצו לבתיהם ושדדו את רכושם.
במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 130 מיהודי נ'ירבאטור, 15 מהם נפלו בקרבות, 30 נפצעו.
גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות ביהודים על-ידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר כשלון השלטון הקומוניסטי) הותקפו יהודים. ב-1922 הטילו מפגינים פצצות לתוך בית הכנסת האורתודוקסי וב-1924 גורשו כמה יהודים והופרדו מבני משפחותיהם. מיהודים רבים נשללו מקורות הפרנסה שלהם.
בשנת 1930 חיו בעיר 1,873 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, לאחר פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, נפגעה פרנסתם של יהודי העיר. רבים גוייסו לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). רובם נשלחו לחזית אוקראינה וניספו.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בגלל התנגדות הרשויות המקומיות להקמת גיטו במקום, הועברו יהודי נ'ירבאטור ב-22 באפריל 1944 לגיטו שהוקם בבירת המחוז נ'ירגיהאזה (Nyiregyhaza). מחמת הצפיפות בגיטו, הועברו לחוות שבסביבה, שם הוחזקו בתנאי רעב עד שב-28 במאי שלחו אותם הגרמנים אל מחנה ההשמדה באושוויץ. כמה עשרות יהודים הועברו מאושוויץ למחנות עבודה בגרמניה. מקצתם שוחררו על-ידי הרוסים מיד עם תום המלחמה ומקצתם הועברו למחנה שבויים בסלוצק,בלרוס, שם שהו תשעה חודשים עד לשחרורם.
אחרי המלחמה חזרו לנ'ירבאטור 520 יהודים, ניצולי עבודות הכפייה וחלקם תושבי הכפרים הקטנים שבסביבה. החוזרים חידשו את חיי הקהילה האורתודוקסית. קהילת הסטטוס-קוו לא התחדשה.
ב-1958 לא נותרו יהודים במקום.