קהילת יהודי שופרון, אודנבורג
שופרון SOPRON
עיר מחוז, סמוכה לגבול אוסטריה, מן הערים העתיקות בהונגריה. בפי תושביה הגרמנים ובפי היהודים נקראה אודנבורג (ODENBURG).
יהודים ישבו במקום עוד בימי הביניים, כפי שמעידות מצבות עתיקות שנמצאו במקום, אולם היו נתונים להתנכלויות ולגירושים תכופים. ב-1360 גורשו, כשגירש המלך לודויג הגדול (LUDVIG) את כל יהודי הונגריה. הם הורשו לשוב לעיר ב-1365. בתקופה שבין המאות ה14- ל16- לא הורשו היהודים להתפרנס ממסחר ולכן עסקו רובם במתן-הלוואות. באותה תקופה הם אולצו ללבוש בגדים מיוחדים, שהבדילו אותם משאר תושבי-העיר. למרות הרדיפות ולמרות "הריגת שטרי החוב" (זכותו של המלך לבטל את החובות שחבו הנוצרים ליהודים), היה מצבם הכלכלי טוב למדי, רבים היו בעלי-אחוזות וכרמים, שעברו לבעלותם בשל חובות שלא נפרעו.
ב-1526, לאחר תבוסת ההונגרים בקרב נגד הטורקים במוהאץ' (MOHACS), שוב גורשו כל יהודי הונגריה. יהודי שופרון התיישבו בעיירות בורגנלאנד הסמוכה, שנודעו בשם "שבע הקהילות". היהודים הורשו לבוא בשערי שופרון לרגל עסקיהם, אך נאסר עליהם להתיישב בה.
בתחילת המאה ה-17 עבר האיזור כולו לרשות האצילים לבית אסטרהאזי, ובחסותה זכו הקהילות היהודיות להתפתחות כלכלית ותרבותית. יהודים הורשו לסחור בעיר, ובאמצע המאה ה-19 הקימו שני בתי-חרושת לאריגים, מהחשובים במדינה. בסוף המאה ה18- הוקם איגוד מחוזי של קהילות בורגנלאנד, הופקד על איסוף המסים ושימש גם ערכאת ערעור בסכסוכי מיסים ורכוש שבין היחיד לקהילה. איגוד הקהילות במחוז שופרון התקיים עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה19-. ב-1840 נפתחו שערי ערי הונגריה בפני התיישבות יהודים והם שבו לשופרון. ב-1830 ישבו במקום 37 יהודים ועד 1881 עלה מספרם ל-1,152 נפשות.
קהילה יהודית מאורגנת הייתה במקום כבר במאה ה-13. במאה ה-14 היו בשופרון בית עלמין, בית כנסת, שני מקוואות ובית חולים יהודי. הקהילה החדשה נתארגנה ב-1858. ב-1869, בעקבות המחלוקת בין משכילים לחרדים, בקונגרס יהודי הונגריה (שהתכנס בדצמבר 1968) נמנעה הקהילה מלנקוט עמדה והצטרפה לקהילות ה"סטטוס-קוו". קבוצה קטנה פרשה והקימה לה מסגרת של קהילה אורתודוקסית.
ב-1920 ישבו בשופרון 2,483 יהודים.
ב-1926 היו רשומים בקהילת הסטטוס-קוו 325 משלמי-מיסים ובאורתודוקסית -217. במקום היו שני בתי-כנסת, בית-עלמין, מוסדות צדקה, מוסדות-חינוך ובית-חולים.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בשופרון קרוב לאלפיים יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית.
ב-1941 חיו בשופרון 1,861 יהודים. באותה השנה החל גיוס יהודי הונגריה לעבודות כפייה.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נסגרו בשופרון חנויות היהודים. באמצע מאי רוכזו בגיטו שהוקם במקום 1,801 יהודים, אליהם צורפו יהודים מעיירות הסביבה. 42 יהודים משופרון היו ב"רכבת ברגן-בלזן" שיצאה מבודאפשט לשוויץ ביוני 1944, במסגרת הסכם בין ישראל קאסטנר (KASTNER), לאדולף אייכמן. ב5- ביולי 1944 שולחו כ- 3,000 יהודים מגיטו שופרון למחנה ההשמדה אושוויץ.
בסתיו 1944 רוכזו בשופרון ובסביבתה גדודים של עובדי כפייה יהודים ואחרים להקמת ביצורים. כ-8,000 יהודים ניספו בגדודים אלה.
לאחר המלחמה חזרו לשופרון כ-90 יהודים, אליהם נוספו יהודים מיישובי הסביבה, ומספרם הגיע לכ-300. שתי הקהילות של שופרון שבו לפעול. ב-1950 התאחדו לקהילה אורתודוקסית אחת.
אחרי המרד במשטר הקומוניסטי ב-1956, עזבו רוב היהודים את העיר.
עיר מחוז, סמוכה לגבול אוסטריה, מן הערים העתיקות בהונגריה. בפי תושביה הגרמנים ובפי היהודים נקראה אודנבורג (ODENBURG).
יהודים ישבו במקום עוד בימי הביניים, כפי שמעידות מצבות עתיקות שנמצאו במקום, אולם היו נתונים להתנכלויות ולגירושים תכופים. ב-1360 גורשו, כשגירש המלך לודויג הגדול (LUDVIG) את כל יהודי הונגריה. הם הורשו לשוב לעיר ב-1365. בתקופה שבין המאות ה14- ל16- לא הורשו היהודים להתפרנס ממסחר ולכן עסקו רובם במתן-הלוואות. באותה תקופה הם אולצו ללבוש בגדים מיוחדים, שהבדילו אותם משאר תושבי-העיר. למרות הרדיפות ולמרות "הריגת שטרי החוב" (זכותו של המלך לבטל את החובות שחבו הנוצרים ליהודים), היה מצבם הכלכלי טוב למדי, רבים היו בעלי-אחוזות וכרמים, שעברו לבעלותם בשל חובות שלא נפרעו.
ב-1526, לאחר תבוסת ההונגרים בקרב נגד הטורקים במוהאץ' (MOHACS), שוב גורשו כל יהודי הונגריה. יהודי שופרון התיישבו בעיירות בורגנלאנד הסמוכה, שנודעו בשם "שבע הקהילות". היהודים הורשו לבוא בשערי שופרון לרגל עסקיהם, אך נאסר עליהם להתיישב בה.
בתחילת המאה ה-17 עבר האיזור כולו לרשות האצילים לבית אסטרהאזי, ובחסותה זכו הקהילות היהודיות להתפתחות כלכלית ותרבותית. יהודים הורשו לסחור בעיר, ובאמצע המאה ה-19 הקימו שני בתי-חרושת לאריגים, מהחשובים במדינה. בסוף המאה ה18- הוקם איגוד מחוזי של קהילות בורגנלאנד, הופקד על איסוף המסים ושימש גם ערכאת ערעור בסכסוכי מיסים ורכוש שבין היחיד לקהילה. איגוד הקהילות במחוז שופרון התקיים עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה19-. ב-1840 נפתחו שערי ערי הונגריה בפני התיישבות יהודים והם שבו לשופרון. ב-1830 ישבו במקום 37 יהודים ועד 1881 עלה מספרם ל-1,152 נפשות.
קהילה יהודית מאורגנת הייתה במקום כבר במאה ה-13. במאה ה-14 היו בשופרון בית עלמין, בית כנסת, שני מקוואות ובית חולים יהודי. הקהילה החדשה נתארגנה ב-1858. ב-1869, בעקבות המחלוקת בין משכילים לחרדים, בקונגרס יהודי הונגריה (שהתכנס בדצמבר 1968) נמנעה הקהילה מלנקוט עמדה והצטרפה לקהילות ה"סטטוס-קוו". קבוצה קטנה פרשה והקימה לה מסגרת של קהילה אורתודוקסית.
ב-1920 ישבו בשופרון 2,483 יהודים.
ב-1926 היו רשומים בקהילת הסטטוס-קוו 325 משלמי-מיסים ובאורתודוקסית -217. במקום היו שני בתי-כנסת, בית-עלמין, מוסדות צדקה, מוסדות-חינוך ובית-חולים.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בשופרון קרוב לאלפיים יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית.
ב-1941 חיו בשופרון 1,861 יהודים. באותה השנה החל גיוס יהודי הונגריה לעבודות כפייה.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נסגרו בשופרון חנויות היהודים. באמצע מאי רוכזו בגיטו שהוקם במקום 1,801 יהודים, אליהם צורפו יהודים מעיירות הסביבה. 42 יהודים משופרון היו ב"רכבת ברגן-בלזן" שיצאה מבודאפשט לשוויץ ביוני 1944, במסגרת הסכם בין ישראל קאסטנר (KASTNER), לאדולף אייכמן. ב5- ביולי 1944 שולחו כ- 3,000 יהודים מגיטו שופרון למחנה ההשמדה אושוויץ.
בסתיו 1944 רוכזו בשופרון ובסביבתה גדודים של עובדי כפייה יהודים ואחרים להקמת ביצורים. כ-8,000 יהודים ניספו בגדודים אלה.
לאחר המלחמה חזרו לשופרון כ-90 יהודים, אליהם נוספו יהודים מיישובי הסביבה, ומספרם הגיע לכ-300. שתי הקהילות של שופרון שבו לפעול. ב-1950 התאחדו לקהילה אורתודוקסית אחת.
אחרי המרד במשטר הקומוניסטי ב-1956, עזבו רוב היהודים את העיר.