קהילת יהודי ונצואלה
Venezuela
República Bolivariana de Venezuela - Bolivarian Republic of Venezuela
A country on the north coast of South America.
21st Century
Estimated Jewish population in 2018: 7,300 out 0f 31,500,000. Main Jewish organization:
Confederación de Asociaciones Israelitas de Venezuela (CAIV)
Phone: 58 212 551 0368
Fax: 58 212 550 1721
Email: caiv.org@gmail.com
Website: www.caiv.org
טרנטו
(שם משפחה)טרנטו / טארנטו
TARANTO
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה טרנטו נגזר מטרנטו, שמה של עיר נמל במחוז פוליה אשר בדרום איטליה. שם משפחה זה יכול להיות קשור גם בשמה של העיירהמ אוטרנטו אף היא בחופו הדרומי של מחוז פוליה שבה התקיימה קהילה יהודית חשובה בימי הביניים.
טרנטו מתועד כשם משפחה יהודי עם אליהו טרנט (1990-1910), יליד טורקיה אשר נפטר בעיר קרקס, ונצואלה
TARANTO
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה טרנטו נגזר מטרנטו, שמה של עיר נמל במחוז פוליה אשר בדרום איטליה. שם משפחה זה יכול להיות קשור גם בשמה של העיירהמ אוטרנטו אף היא בחופו הדרומי של מחוז פוליה שבה התקיימה קהילה יהודית חשובה בימי הביניים.
טרנטו מתועד כשם משפחה יהודי עם אליהו טרנט (1990-1910), יליד טורקיה אשר נפטר בעיר קרקס, ונצואלה
זיגלבוים
(שם משפחה)ZIGHELBOIM
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה הוא נוטריקון בעברית, כלומר שם (נוטריקון או ראשי תיבות הוא שם המורכב לרוב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי אשר מתייחס בדרך כלל לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק) . לדוגמא, בין השנה 1787 לבין שנות השלושים של המאה ה-19, השלטונות במרכז ומזרח אירופה החלו לכפות על משפחות יהודיות לאמץ שמות משפחה קבועים העוברים בירושה. עקב כך, יהודים רבים יצרו שמות משפחה שנשמעו דומים לשמות האירופיים, כשלמעשה היו אלה נוטריקונים עבריים. השימוש בנוטריקונים הוא מנהג יהודי עתיק יומין. רבנים וחכמים מפורסמים כגון רש"י (רבי שלמה יצחקי) ורמב"ם (רבי משה בן מיימון, ידוע גם כ"מימונידס") היו מוכרים ע"י ראשי התיבות של שמם, או התואר העברי שלהם.
הפירוש המילולי של זיגלבוים ביידיש הוא "עץ לבנה". זיגלבוים הוא גרסה של השם סגל, שהוא קיצור של המונח העברי "סגן לויה". במקור שם המשפחה סגל תיאר תפקיד או תואר. שינוים בהגהה ביחד עם הנטיה להתאים את השמות לפי השפות המדוברות ע"י הסביבה הלא יהודית יצרו גרסאות כמו סאגאל וסיגאל. תעתיקים לשפות שונות יצרו צורות אשר שינו את המשמעות המקורית של השם, כמו למשל הגרסה זגל שפירושה בגרמנית "מפרש", וזיגל, שהיא מילה גרמנית שפירושה "חותם". קיימים מספר שמות מלאכותיים או "חסרי משמעות" לכאורה שמקורם אפשר שקשור בשם סגל, ביניהם זיגלבאום, שפירושו המילולי בגרמנית הוא "עץ לבנה"; זיגלברג, הקיים במספר צורות איות בפולנית ובגרמנית ופירושו המילולי בגרמנית הוא "הר הלבנה"; וזיגלבאום, שפירושו המילולי בגרמנית הוא "עץ מפרש / מפרשית".
זגלרזגלר, שפירושו המילולי בגרמנית "מלאח-חותם", הוא שילוב יוצא דופן המורכב משתי מילים שכל אחת יכולה להיות גרסה מבוססת על השם סגל.
השם סגל קיים בצורות איות שונות בהונגריה ובפולין; בצרפת סגל קיבל את הצורה שאגאל. סגלו הוא הגרסה הצרפתית של סגלוביץ שפירושו בשפות הסלביות הוא "בנו של סגל".
בוים, החלק השני של שם משפחה זה, היא מילה יידיש שפירושה "עץ" ומקבילה למילה הגרמנית באום., זהו רכיב נפוץ ביצירת שמות משפחה יהודיים מלאכותיים, כלומר שמות אשר לא מתייחסים לשום תכונה של מי שנא שם משפחה זה לראשונה. באום יכולה להיות גם קידומת - באומגרטן, אבל גם סופית - פייגנבאום. כאשר המילה באום מופיע כשם משפחה יהודי, אפשר שהיא משמשת כרמז לייחוס אל משפחה מסויימת. לעומת זאת, המילה ואלד, שפירושה המילולי "יער", נתפסת כסמל של עם ישראל, שבניו רבים כמו העצים ביער. זיגלבוים הוא גרסה רומנית. אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי זיגלבוים כוללים את חיימה זיגלבויםן, תעשיין ומנהיג קהילתי מוונצואלה, יליד רומניה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.שם משפחה זה הוא נוטריקון בעברית, כלומר שם (נוטריקון או ראשי תיבות הוא שם המורכב לרוב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי אשר מתייחס בדרך כלל לקרוב משפחה, ייחוס או עיסוק) . לדוגמא, בין השנה 1787 לבין שנות השלושים של המאה ה-19, השלטונות במרכז ומזרח אירופה החלו לכפות על משפחות יהודיות לאמץ שמות משפחה קבועים העוברים בירושה. עקב כך, יהודים רבים יצרו שמות משפחה שנשמעו דומים לשמות האירופיים, כשלמעשה היו אלה נוטריקונים עבריים. השימוש בנוטריקונים הוא מנהג יהודי עתיק יומין. רבנים וחכמים מפורסמים כגון רש"י (רבי שלמה יצחקי) ורמב"ם (רבי משה בן מיימון, ידוע גם כ"מימונידס") היו מוכרים ע"י ראשי התיבות של שמם, או התואר העברי שלהם.
הפירוש המילולי של זיגלבוים ביידיש הוא "עץ לבנה". זיגלבוים הוא גרסה של השם סגל, שהוא קיצור של המונח העברי "סגן לויה". במקור שם המשפחה סגל תיאר תפקיד או תואר. שינוים בהגהה ביחד עם הנטיה להתאים את השמות לפי השפות המדוברות ע"י הסביבה הלא יהודית יצרו גרסאות כמו סאגאל וסיגאל. תעתיקים לשפות שונות יצרו צורות אשר שינו את המשמעות המקורית של השם, כמו למשל הגרסה זגל שפירושה בגרמנית "מפרש", וזיגל, שהיא מילה גרמנית שפירושה "חותם". קיימים מספר שמות מלאכותיים או "חסרי משמעות" לכאורה שמקורם אפשר שקשור בשם סגל, ביניהם זיגלבאום, שפירושו המילולי בגרמנית הוא "עץ לבנה"; זיגלברג, הקיים במספר צורות איות בפולנית ובגרמנית ופירושו המילולי בגרמנית הוא "הר הלבנה"; וזיגלבאום, שפירושו המילולי בגרמנית הוא "עץ מפרש / מפרשית".
זגלרזגלר, שפירושו המילולי בגרמנית "מלאח-חותם", הוא שילוב יוצא דופן המורכב משתי מילים שכל אחת יכולה להיות גרסה מבוססת על השם סגל.
השם סגל קיים בצורות איות שונות בהונגריה ובפולין; בצרפת סגל קיבל את הצורה שאגאל. סגלו הוא הגרסה הצרפתית של סגלוביץ שפירושו בשפות הסלביות הוא "בנו של סגל".
בוים, החלק השני של שם משפחה זה, היא מילה יידיש שפירושה "עץ" ומקבילה למילה הגרמנית באום., זהו רכיב נפוץ ביצירת שמות משפחה יהודיים מלאכותיים, כלומר שמות אשר לא מתייחסים לשום תכונה של מי שנא שם משפחה זה לראשונה. באום יכולה להיות גם קידומת - באומגרטן, אבל גם סופית - פייגנבאום. כאשר המילה באום מופיע כשם משפחה יהודי, אפשר שהיא משמשת כרמז לייחוס אל משפחה מסויימת. לעומת זאת, המילה ואלד, שפירושה המילולי "יער", נתפסת כסמל של עם ישראל, שבניו רבים כמו העצים ביער. זיגלבוים הוא גרסה רומנית. אישים ידועים מהמאה ה-20, אשר נשאו את שם המשפחה היהודי זיגלבוים כוללים את חיימה זיגלבויםן, תעשיין ומנהיג קהילתי מוונצואלה, יליד רומניה.
בנטטה
(שם משפחה)BENTATA, BENTATTA, BEN TATA, BEN TATTA, BETATA, BETAT
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה בן טטה, הנפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן במרוקו, קשור במספר מקומות במרוקו, כמו למשל נווה המדבר טטה; העיירה הבֶּרְבֵּרִית טטה במחוז אגדיר; או הכפר איט טטה בפרוורי העיר פאס.
במקרים מסויימים בן טטה נגזר צהשם הפרטי ממקור בֶּרְבֵּרִי טטה, אשר היה פופולרי בקרב נשים יהודיות במרוקו. במקור שם זה היה כינוי אישי אשר במרוצת הזמן הפך לשם משפחה קבוע. במאה ה-18, בן טטה מתועד כשם משפחה יהודי עם יוסף בן טטה, המוזכר במסמך צשפטי ממרוקו משנת 1731. במאה ה-19, השמות של מסעוד בן טטה, בנו יצחק, והאחים שלו אברהם, משה ומנחם מהעיר אוראן, אלג'יריה, מוזכרים ברשימת התורמים ל"ספר זכות אבות" מאת הרב אברהם אנקאווה אשר יצא לאור בשנת 1837.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה בן טטה כוללים את הסופר יעקב בן טטה (נולד בטנג'יר, מרוקו, בשנת 1895), אשר היה חבר באקדמיה להסטוריה של מדריד, בפרד, שימש כגזבר של הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו, ואשר היגר לוונצואלה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה בן טטה, הנפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן במרוקו, קשור במספר מקומות במרוקו, כמו למשל נווה המדבר טטה; העיירה הבֶּרְבֵּרִית טטה במחוז אגדיר; או הכפר איט טטה בפרוורי העיר פאס.
במקרים מסויימים בן טטה נגזר צהשם הפרטי ממקור בֶּרְבֵּרִי טטה, אשר היה פופולרי בקרב נשים יהודיות במרוקו. במקור שם זה היה כינוי אישי אשר במרוצת הזמן הפך לשם משפחה קבוע. במאה ה-18, בן טטה מתועד כשם משפחה יהודי עם יוסף בן טטה, המוזכר במסמך צשפטי ממרוקו משנת 1731. במאה ה-19, השמות של מסעוד בן טטה, בנו יצחק, והאחים שלו אברהם, משה ומנחם מהעיר אוראן, אלג'יריה, מוזכרים ברשימת התורמים ל"ספר זכות אבות" מאת הרב אברהם אנקאווה אשר יצא לאור בשנת 1837.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה בן טטה כוללים את הסופר יעקב בן טטה (נולד בטנג'יר, מרוקו, בשנת 1895), אשר היה חבר באקדמיה להסטוריה של מדריד, בפרד, שימש כגזבר של הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו, ואשר היגר לוונצואלה.
קרסינטה
(שם משפחה)CRECIENTE, CARCIENTE, KARSENTY, KARASENTY, CARSINET
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה קרסינטה קור בשמה של העיירה קרסינטה במחוז פומטודרה, ספרד. במסמכים ספרדיים מימי הביניים השם מופיע לפעמים בצורה קרשינט.
אחרי גירוש היהודים מספרד (1492), השם קרסינטה נפוץ במרוקו, אלג'ריה, טוניסיה ובאימפריה העותומנית. במאה ה-20 השם נפוץ בעיקר בטטואן ובטנג'יר, מרוקו. שם משפחה זה וצורותיו מתועדים כשמות משפחה יהודיים בדוגמאות הבאות:
סמואל קרסינטה מוזכר במסמך מהעיר אגילאר דל קמפו, ספרד, משנת 1375; יהודה קרסינטה, בנו של אברהם, מוזכר במסמך משפטי מ-4 בפברואר 1441, המתייחס לעסקה שבה הבעלות על כרם הוחלפה עם בעלות על מטע זייתים; במאה ה-15, יוסף ברו קרסינטה מוזכר כאחד הבעלים של חווה בקואנקה (1475-1467); יוסף קרסינטה רשום כבעל רכוש בעיירה היטה, ספרד, אשר נטש ע"י יורשיו בעת גירוש היהודים מספרד בשנת 1492; הודה קרסינטה, משרת של פרננדו דה מנדוזה, המושל של היטה, מוזכר בתור חשוד במשפט של האינקוויזיציה שנערך בעיר גואדלחרה בין השנים 1493-1492; במאה ה-17, אהרון קרסינטה (קרסינט) ניהל מו"מ בשם השולטן מולאי אר-רשיד של מרוקו, עם נציג של מלך צרפת (1666); במאה ה-18, ששון קרסינטה היה רב ודיין בטטואן, מרוקו; אליהו קרסנטי ובנו אברהם מאוראן, אלג'ריה, מוזכרים במבוא לספר "זבחים שלמים" מאת הרב אברהם אנקאווה (ליבורנו, 1837); במאה ה-20, חוסה קרסינטה בנאסרף (נולד ב-1908, בגואטירה, ונצואלה), אביו נולד בטטואן, מרוקו, והיה משפטן בקרקאס, ונצואלה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה קרסינטה קור בשמה של העיירה קרסינטה במחוז פומטודרה, ספרד. במסמכים ספרדיים מימי הביניים השם מופיע לפעמים בצורה קרשינט.
אחרי גירוש היהודים מספרד (1492), השם קרסינטה נפוץ במרוקו, אלג'ריה, טוניסיה ובאימפריה העותומנית. במאה ה-20 השם נפוץ בעיקר בטטואן ובטנג'יר, מרוקו. שם משפחה זה וצורותיו מתועדים כשמות משפחה יהודיים בדוגמאות הבאות:
סמואל קרסינטה מוזכר במסמך מהעיר אגילאר דל קמפו, ספרד, משנת 1375; יהודה קרסינטה, בנו של אברהם, מוזכר במסמך משפטי מ-4 בפברואר 1441, המתייחס לעסקה שבה הבעלות על כרם הוחלפה עם בעלות על מטע זייתים; במאה ה-15, יוסף ברו קרסינטה מוזכר כאחד הבעלים של חווה בקואנקה (1475-1467); יוסף קרסינטה רשום כבעל רכוש בעיירה היטה, ספרד, אשר נטש ע"י יורשיו בעת גירוש היהודים מספרד בשנת 1492; הודה קרסינטה, משרת של פרננדו דה מנדוזה, המושל של היטה, מוזכר בתור חשוד במשפט של האינקוויזיציה שנערך בעיר גואדלחרה בין השנים 1493-1492; במאה ה-17, אהרון קרסינטה (קרסינט) ניהל מו"מ בשם השולטן מולאי אר-רשיד של מרוקו, עם נציג של מלך צרפת (1666); במאה ה-18, ששון קרסינטה היה רב ודיין בטטואן, מרוקו; אליהו קרסנטי ובנו אברהם מאוראן, אלג'ריה, מוזכרים במבוא לספר "זבחים שלמים" מאת הרב אברהם אנקאווה (ליבורנו, 1837); במאה ה-20, חוסה קרסינטה בנאסרף (נולד ב-1908, בגואטירה, ונצואלה), אביו נולד בטטואן, מרוקו, והיה משפטן בקרקאס, ונצואלה.
בן אסרף
(שם משפחה)BENACERAFF
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק, מקצוע או מסחר (יכול להיות קשור לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי העבודה המשתייכים לאותו עיסוק).
שם המשפחה היהודי בנאסרף הוא גרסה של השם בנאזרף המורכבים מהמילה הערבית "זרף / סרף" בתוספת המילה העברית "בן". פירוש המילים אסרף/ סרף/ זרף הוא "חלפן כספים", בערבית. וכסלר הוא השם המקביל בגרמנית שמשמעותו זהה.
אסרף מתועד כשם משפחה יהודיבמרוקו החל מתחילת המאה ה-16. במאה ה-20 בנאזרף מתועד כשם משפחה יהודי בצפון אפריקה, באמריקה הלטינית ובמערב אירופה.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי בנאסרף כוללים את הרופא יליד ונצואלה ברוך בנאסרף, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה בשנת 1980.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק, מקצוע או מסחר (יכול להיות קשור לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי העבודה המשתייכים לאותו עיסוק).
שם המשפחה היהודי בנאסרף הוא גרסה של השם בנאזרף המורכבים מהמילה הערבית "זרף / סרף" בתוספת המילה העברית "בן". פירוש המילים אסרף/ סרף/ זרף הוא "חלפן כספים", בערבית. וכסלר הוא השם המקביל בגרמנית שמשמעותו זהה.
אסרף מתועד כשם משפחה יהודיבמרוקו החל מתחילת המאה ה-16. במאה ה-20 בנאזרף מתועד כשם משפחה יהודי בצפון אפריקה, באמריקה הלטינית ובמערב אירופה.
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי בנאסרף כוללים את הרופא יליד ונצואלה ברוך בנאסרף, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה בשנת 1980.
קרסנטי
(שם משפחה)KARASENTY, CRECIENTE, CARCIENTE, KARSENTY, CARSINET
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה קרסנטי הוא גרסה של השם קרסינטה וקשור בשמה של העיירה קרסינטה במחוז פונודרה, ספרד. במסמכים ספרדיים מימי הביניים השם מופיע לפעמים בצורה קרשינט.
אחרי גירוש היהודים מספרד (1492), השם קרסינטה נפוץ במרוקו, אלג'ריה, טוניסיה ובאימפריה העותומנית. במאה ה-20 השם נפוץ בעיקר בטטואן ובטנג'יר, מרוקו. שם משפחה זה וצורותיו מתועדים כשמות משפחה יהודיים בדוגמאות הבאות:
סמואל קרסינטה מוזכר במסמך מהעיר אגילאר דל קמפו, ספרד, משנת 1375; יהודה קרסינטה, בנו של אברהם, מוזכר במסמך משפטי מ-4 בפברואר 1441, המתייחס לעסקה שבה הבעלות על כרם הוחלפה עם בעלות על מטע זייתים; במאה ה-15, יוסף ברו קרסינטה מוזכר כאחד הבעלים של חווה בקואנקה (1475-1467); יוסף קרסינטה רשום כבעל רכוש בעיירה היטה, ספרד, אשר נטש ע"י יורשיו בעת גירוש היהודים מספרד בשנת 1492; הודה קרסינטה, משרת של פרננדו דה מנדוזה, המושל של היטה, מוזכר בתור חשוד במשפט של האינקוויזיציה שנערך בעיר גואדלחרה בין השנים 1493-1492; במאה ה-17, אהרון קרסינטה (קרסינט) ניהל מו"מ בשם השולטן מולאי אר-רשיד של מרוקו, עם נציג של מלך צרפת (1666); במאה ה-18, ששון קרסינטה היה רב ודיין בטטואן, מרוקו; אליהו קרסנטי ובנו אברהם מאוראן, אלג'ריה, מוזכרים במבוא לספר "זבחים שלמים" מאת הרב אברהם אנקאווה (ליבורנו, 1837); במאה ה-20, חוסה קרסינטה בנאסרף (נולד ב-1908, בגואטירה, ונצואלה), אביו נולד בטטואן, מרוקו, והיה משפטן בקרקאס, ונצואלה.
שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.
שם המשפחה קרסנטי הוא גרסה של השם קרסינטה וקשור בשמה של העיירה קרסינטה במחוז פונודרה, ספרד. במסמכים ספרדיים מימי הביניים השם מופיע לפעמים בצורה קרשינט.
אחרי גירוש היהודים מספרד (1492), השם קרסינטה נפוץ במרוקו, אלג'ריה, טוניסיה ובאימפריה העותומנית. במאה ה-20 השם נפוץ בעיקר בטטואן ובטנג'יר, מרוקו. שם משפחה זה וצורותיו מתועדים כשמות משפחה יהודיים בדוגמאות הבאות:
סמואל קרסינטה מוזכר במסמך מהעיר אגילאר דל קמפו, ספרד, משנת 1375; יהודה קרסינטה, בנו של אברהם, מוזכר במסמך משפטי מ-4 בפברואר 1441, המתייחס לעסקה שבה הבעלות על כרם הוחלפה עם בעלות על מטע זייתים; במאה ה-15, יוסף ברו קרסינטה מוזכר כאחד הבעלים של חווה בקואנקה (1475-1467); יוסף קרסינטה רשום כבעל רכוש בעיירה היטה, ספרד, אשר נטש ע"י יורשיו בעת גירוש היהודים מספרד בשנת 1492; הודה קרסינטה, משרת של פרננדו דה מנדוזה, המושל של היטה, מוזכר בתור חשוד במשפט של האינקוויזיציה שנערך בעיר גואדלחרה בין השנים 1493-1492; במאה ה-17, אהרון קרסינטה (קרסינט) ניהל מו"מ בשם השולטן מולאי אר-רשיד של מרוקו, עם נציג של מלך צרפת (1666); במאה ה-18, ששון קרסינטה היה רב ודיין בטטואן, מרוקו; אליהו קרסנטי ובנו אברהם מאוראן, אלג'ריה, מוזכרים במבוא לספר "זבחים שלמים" מאת הרב אברהם אנקאווה (ליבורנו, 1837); במאה ה-20, חוסה קרסינטה בנאסרף (נולד ב-1908, בגואטירה, ונצואלה), אביו נולד בטטואן, מרוקו, והיה משפטן בקרקאס, ונצואלה.
קלאודיה פרנגלר דה סטרוסטה מספרת על ילדותה, 2018
(וידאו)קלאודיה פרנגלר דה סטרוסטה מספרת על ילדותה, מיאמי, 2018. קלאודיה נולדה בארגנטינה וחיה משך שנים רבות בוונצואלה לפני שהיגרה אל מיאמי, בפלורידה, בשנת 2019. בעדותה קלאודיה מספרת על ילדותה בארגנטינה ומדברת על הסבים וההורים שלה. קלאודיה היא חברה בחברה לגנאלוגיה יהודית של מיאמי וסביבתה.
עדותה של קלאודיה פרנגלר דה סרוסטה הוקלטה במסגרת פרויקט של איסוף עדויות ביוזמתה של החברה לגנאלוגיה יהודית של מיאמי וסביבתה.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות קלאודיה פרנגלר, יורם מילמן, נשיא החברה לגנאלוגיה יהודית של מיאמי וסביבתה, ושל אנדריו וולף, מיאמי, פלורידה.
ברוך ואולגה פרזה-בר דין, קראקס, ונצואלה, 1978
(תמונות)ברוך ואולגה פרזה-בר דין, קראקס, ונצואלה, 1978
ברוך בר דין נולד בעיר אסן בגרמניה ב- 1924 והגיע לארץ ישראל דרך לונדון בעליית הנוער ב-1939. הוא בנם של השופט ד"ר הרמן פרזה ואשתו מימי לבית גולדשמידט שניספו בשואה
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות משפחת פרזה
ברתה ברסלבסקי
(אישיות)ברתה ברסלבסקי (1913-2008), מחנכת, נולדה בעיירה גוברנדור סולה, מחוז אנטרה ריוס, ארגנטינה. ברטה סיימה את לימודיו באוניברסיטה של בואנוס איירס והתמנתה לפרופ' לחינוך ב-1946.
כחברה פעילה בתנועת הנוער הקומוניסטית, היא גורשה מהאוניברסיטה ב-1936.
רק בשנת 1963 היא קיבלה רשות לעבוד כפרופסור באוניברסיטת לה פלטה (UNLP). למרות הנידוי ממנו סבלה, ברסלבסקי פיתחה יכולות אינטלקטואליות גבוהות, ומקצועיות אקדמית מרשימה.
ב-1948 היא הצטרפה למכון לפסיכולוגיית ילדים באוניברסיטת פריז, צרפת, שם למדה את הטכניקות האחרונות בחינוך מיוחד.
בעקבות ההפיכה הצבאית של 1976 בארגנטינה, יצאה ברטה לגלות בוונצואלה, שם היא הפכה ליועצת לא רק לשלטון המקומי, אלא גם למקסיקו, קובה ואונסק"ו.
עם שובה של הדמוקרטיה בארגנטינה, היא חזרה ללמד באוניברסיטה של בואנוס איירס. בשנת 1993 קיבלה את פרס"אנדרס בלו" האמריקאי מטעם "ארגון מדינות אמריקה" (OAS). בין יצירותיה החשובות: "פוזיטיביזם ואנטי פוזיטיביזם בארגנטינה", "תלונות על שיטות המשמשות ללימוד קריאה" ו-"חינוך והאיש הארגנטיני". האובססיה שלה הייתה האמונה שכל ילד יכול ללמוד.
קאראקאס
(מקום)קאראקאס Caracas
בירת ונצואלה.
יהודים התיישבו בקאראקאס לראשונה בסוף המאה ה- 19. הם היו יוצאי מארוקו. אחריהם הגיעו מהגרים ממזרח-אירופה, ובימי מלחמת-העולם השנייה באו גם פליטים מגרמניה.
ב-1957 (אחרי מערכת סיני בישראל) התיישבו בעיר גם יהודים רבים שעזבו את מצרים.
בשנות העשרים למאה העשרים התארגנה הקהילה בשתי עדות, ספרדית ואשכנזית. סניפי ההסתדרות הציונית נפתחו בשנת 1936.
בשנת 1967, כאשר מספר תושבי העיר היה 1,958,000 נאמד מספר היהודים בכ- 20,000. בשנת 1980 חיו בקאראקאס ב-22,000 יהודים. הקהילה החזיקה שני בתי-ספר יסודיים ושניים תיכונים כ- 3,000 תלמידים יהודים למדו בהם. העיתונים היהודיים החשובים היו שבועון בספרדית ועיתון ביידיש.
בשנת 1997 ישבו בונצואלה כולה כ- 30,000 יהודים, למעלה ממחציתם התגוררו בקאראקאס.
בירת ונצואלה.
יהודים התיישבו בקאראקאס לראשונה בסוף המאה ה- 19. הם היו יוצאי מארוקו. אחריהם הגיעו מהגרים ממזרח-אירופה, ובימי מלחמת-העולם השנייה באו גם פליטים מגרמניה.
ב-1957 (אחרי מערכת סיני בישראל) התיישבו בעיר גם יהודים רבים שעזבו את מצרים.
בשנות העשרים למאה העשרים התארגנה הקהילה בשתי עדות, ספרדית ואשכנזית. סניפי ההסתדרות הציונית נפתחו בשנת 1936.
בשנת 1967, כאשר מספר תושבי העיר היה 1,958,000 נאמד מספר היהודים בכ- 20,000. בשנת 1980 חיו בקאראקאס ב-22,000 יהודים. הקהילה החזיקה שני בתי-ספר יסודיים ושניים תיכונים כ- 3,000 תלמידים יהודים למדו בהם. העיתונים היהודיים החשובים היו שבועון בספרדית ועיתון ביידיש.
בשנת 1997 ישבו בונצואלה כולה כ- 30,000 יהודים, למעלה ממחציתם התגוררו בקאראקאס.