קהילת יהודי גודולו
גודולו GODOLLO
עיר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), בנפת גודולו, מרכז הונגריה.
יהודים החלו להתיישב בגודולו בתחילת המאה ה-19. הם עסקו בשיווק התוצרת החקלאית של איכרי המקום. בשנת 1867 נבנה בארמונו של בעל האחוזה מקום נופש למשפחת הקיסר פראנץ יוזף הראשון, והעיר הפכה לאתר מפגש של האצולה. יהודי גודולו סיפקו את כל הדרוש לניהול הארמון. הקהילה התארגנה ב-1850, ושלוש שנים אחר כך הוקמה החברה קדישא. בית הכנסת נבנה ב-1870.
לאחר קונגרס יהודי הונגריה ב-1868, בו נתגלעו חילוקי דעות בין חרדים ומשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי.
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות שערכו ביהודים גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) שימשה גודולו אחד ממעוזי כנופיית הטרור של פרונאי (PRONAY).
בשנת 1930 מנתה האוכלוסיה היהודית בגודולו 276 נפש.
תקופת השואה
ב-1937, עוד לפני פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את מקומם של היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, הופקע תוקף הדרכונים שבידי היהודים, הוטלו מיסים מיוחדים והופקעו רשיונות של בעלי מלאכה יהודים. ב-1942 הוקם בגודולו מרכז לגיוס יהודים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו יחד עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). הם נשלחו לעזרת המאמץ המלחמתי ההונגרי-גרמני בחזית אוקראינה, שם נספו.
באפריל 1944, הוקם בעיר גיטו זמני. כעבור תקופה קצרה, הועברו יושביו לגיטו האטוואן (HATVAN), ומשם נשלחו לאושוויץ. משפחות אחדות הרעילו עצמן בתוך הקרונות החסומים.
אחרי המלחמה לא חזרו יהודים לגודולו, וב-1947 בוטלה רשמית הקהילה היהודית.
עיר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), בנפת גודולו, מרכז הונגריה.
יהודים החלו להתיישב בגודולו בתחילת המאה ה-19. הם עסקו בשיווק התוצרת החקלאית של איכרי המקום. בשנת 1867 נבנה בארמונו של בעל האחוזה מקום נופש למשפחת הקיסר פראנץ יוזף הראשון, והעיר הפכה לאתר מפגש של האצולה. יהודי גודולו סיפקו את כל הדרוש לניהול הארמון. הקהילה התארגנה ב-1850, ושלוש שנים אחר כך הוקמה החברה קדישא. בית הכנסת נבנה ב-1870.
לאחר קונגרס יהודי הונגריה ב-1868, בו נתגלעו חילוקי דעות בין חרדים ומשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי.
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות שערכו ביהודים גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) שימשה גודולו אחד ממעוזי כנופיית הטרור של פרונאי (PRONAY).
בשנת 1930 מנתה האוכלוסיה היהודית בגודולו 276 נפש.
תקופת השואה
ב-1937, עוד לפני פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את מקומם של היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, הופקע תוקף הדרכונים שבידי היהודים, הוטלו מיסים מיוחדים והופקעו רשיונות של בעלי מלאכה יהודים. ב-1942 הוקם בגודולו מרכז לגיוס יהודים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו יחד עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). הם נשלחו לעזרת המאמץ המלחמתי ההונגרי-גרמני בחזית אוקראינה, שם נספו.
באפריל 1944, הוקם בעיר גיטו זמני. כעבור תקופה קצרה, הועברו יושביו לגיטו האטוואן (HATVAN), ומשם נשלחו לאושוויץ. משפחות אחדות הרעילו עצמן בתוך הקרונות החסומים.
אחרי המלחמה לא חזרו יהודים לגודולו, וב-1947 בוטלה רשמית הקהילה היהודית.