קהילת יהודי נאגיקאלו

נאגיקאלו NAGYKALLO

עיירה במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.


המצבות בבית העלמין היהודי מעידות על ישוב יהודי במקום בימי הביניים. רוב היהודים היו בעלי מלאכה וחקלאים, ורק מיעוטם עסקו במסחר והיו ביניהם בעלי מקצועות חופשיים ופקידים.

במקום היו חברה קדישא, בית כנסת, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.

חלקם של היהודים היה רב במימון מוסדות חינוך ומוסדות תרבות בעיירה עצמה, ובכל זאת היה יחס התושבים ליהודים עויין. עוד ב-1790 הואשמו יהודי נאגיקאלו ברצח נער נוצרי שנעלם. הרב יצחק טאוב ורבים מבני הקהילה נאסרו, ארבעה מהם נידונו לתלייה. לפני בצוע גזר הדין הופיע הנער בביתו.

יהודי נאגיקאלו השתלבו בחיי הצבור והחברה ההונגרית. הם תמכו במורדים ההונגרים בקיסרות אוסטריה ב-1848, ורבים מבני הקהילה התגייסו לצבא במלחמת העולם השנייה. 13 מהם נפלו בקרבות.

בשנת 1930 נימנו בקהילה 977 נפש.


תקופת השואה

בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, חוקים שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, פוטרו פקידי הרשות היהודים ונלקחו רשיונותיהם של בעלי מלאכה.

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו צעירים יהודיים לעבודות כפייה.

במארס 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו יהודי נאגיקאלו לענוד את הטלאי הצהוב. בליל 4 באפריל רוכזו בבניין בית הספר, שם הוחזקו שבעה ימים. הם הועברו לגיטו נ'ירגיהאזה (NYIREGYHAZA), אך משום הצפיפות הקשה ששררה בו, פוזרו בין כפרי הסביבה. ב-22 במאי רוכזו שוב בנ'ירגיהאזה, ושולחו בקרונות משא למחנה ההשמדה אושוויץ.


אחרי המלחמה חזרו לעיירה 98 ניצולים וחידשו את חיי הקהילה.