קהילת יהודי באוסקה
(במקורות היהודיים בויסק, ברוסית Bausk, בגרמנית Bauske).
עיר נפה בחבל זמגאלה (Zemgale קודם קורלאנד Kurland) סמוכה לגבול ליטא, על גדת הנהר לילופה (Lielupe), דרום לאטוויה.
מבצר שהקים המסדר הגרמני במאה ה- 15, זכה למעמד של עיר ב-1511. בשנים 1795-1561 היתה העיר בדוכסות קורלאנד תחת חסות פולין-ליטא, וסופחה לרוסיה ב-1796 אחרי החלוקה השלישית של פולין. בתקופה הזאת התפתח המקום למרכז מסחרי ותעשייתי. בין השנים 1940- 1920 הייתה לאטוויה מדינה עצמאית, ומאז ועד 1991 - רפובליקה בברית-המועצות.
יהודים הגיעו לבאוסקה מליטא כבר במאה ה-17. התיישבותם החוקית בעיר התאפשרה אחרי ספוח קורלאנד לרוסיה.
תחילה הוגבלו מגורי היהודים לפרבר סלובודה (Sloboda) מעבר לנהר, ונזקקו לאישור מיוחד להכנס לעיר. בסלובודה הוקמו בית כנסת ובית עלמין, נוסדה חברה קדישא וב-1802 הוזמן רב.
מ-1820, כשהותר ליהודים לגור בבאוסקה עצמה, החלה הקהילה בארגון מוסדותיה. הפנקסים שנוהלו בידי "חברת אגדתא" ו"חברה תהילים" באידיש ובעברית, שיקפו את חיי הקהילה באותה עת. ב-1835 נמנו בעיר וסביבותיה 2,669 יהודים.
התפתחות הקהילה נבלמה בעקבות הגירת 692 יהודים למושבות חקלאיות בפלך חרסון (Cherson) ב-1840, ובגלל ממגפת חולירע שפקדה את העיר ב-1848. בשנת 1850 מנתה קהילת באוסקה וסביבותיה 2,266 נפש.
היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר, ה"קורלאנדיים", דיברו גרמנית והושפעו מהתרבות המערבית. היהודים שהגיעו למקום מאוחר יותר מליטא, היו שומרי מצוות ושפתם היתה אידיש. שני הפלגים השלימו זה את זה והשכלה כללית ודתית טופחו במקביל.
עם מוסדות הקהילה נמנו: בית המדרש הגדול, בית הכנסת הגדול, בית תפילה של חסידים, בית תלמוד תורה, מניין "זובחי צדק", מניין השמשים, המניין הליטאי, תפארת בחורים ובית המדרש בסלובודה. מוסדות הצדקה כללו "גמילות חסד", "ביקור חולים", "לינת צדק", "צדקה גדולה", "מלביש ערומים", "פועלי צדק" ו"מעות חיטים". הפועלים, על פי מקצועותיהם, התארגנו בשבתות לתפילה וללימוד תורה.
בשנת 1881 היוו היהודים כ-%60 מכלל תושבי העיר ומנו 3,631 נפש. רבים מהם הגיעו מליטא באופן בלתי חוקי. הם נרדפו ואף גורשו מן העיר ומספר היהודים במקום החל לרדת.
קהילת באוסקה נחשבה לאחת משלוש קהילות קודש בלאטוויה, ממנה יצאו חכמי תורה רבים. הרב מרדכי רבינר (Rabbiner), אבי שושלת, שבמשך 150 שנה העמידה רבנים, מלומדים וסופרים בראש קהילות שונות, היה הראשון שישב על כס הרבנות בעיר בשנים 1830-1802. הרב מטעם (ממונה על-ידי השלטונות) מרדכי אליישברג (Eliasberg) פעל להחיאת התודעה הלאומית בקרב היהודים. ב-1897 נרשמו 2,745 יהודים בעיר.
בשנים 1903-1895, הנהיג את הקהילה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לימים רבה הראשי של ארץ ישראל. בראשית המאה ה-20 נוסדה בעיר אגודה ספרותית-מוסיקלית: "זמיר".
תחילה למדו ילדי היהודים בשני "חדרים", בבית הספר "תלמוד תורה" ולמודי חול בבית ספר רוסי. ב-1920 פעל במקום בית ספר יסודי יהודי, בו היו שפות ההוראה אידיש ועברית. ב- 1926 נפתח גן ילדים עברי. בתקופה זו פעל "תלמוד תורה" בשעות אחר הצהרים.
בשנת 1915, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היגלו השלטונות את יהודי קורלאנד כגורמים בלתי אמינים, לעומקי רוסיה. אחרי המלחמה נמצאו רק כ-600 יהודים במקום. הם בחרו ועד קהילה וחידשו את החיים הציבוריים היהודיים.
ב-1919, עם חילופי השלטון בין בולשביקים ללאטווים, הטילו חיילים לאטווים עבודות כפייה על יהודי העיר. בשנות ה-20 עקרו יהודים רבים לריגה (Riga) ואילו אחרים עלו לארץ ישראל או היגרו (ביחוד לדרום אפריקה).
רבים מיהודי המקום עסקו במסחר, בעיקר בפשתן. חלקם התפרנסו כבעלי מלאכה, כרוכלים וכבעלי עגלות. בקהילה היו מספר בלתי מבוטל של נזקקי סעד. בקרב היהודים נמצאו גם בעלי בתים ובעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים ורופאי שניים.
בשנת 1921, בעזרת הג'וינט (Joint ועד סיוע מאוחד של יהודי אמריקה) נוסד בעיר בנק קואופרטיבי יהודי.
באגודת "ציון", שנוסדה ב-1884 על-ידי הרב אליעשברג, הוקמה ספריה והתקיימו פעולות תרבות. הנוער הציוני פעל ב-"פרחי ציון". בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה בשנים 1905-1903, התארגנו צעירי הקהילה להגנה עצמית. המסגר ישראל פרידמן (Friedman), שנאשם ביצור נשק עבור המגינים, הוצא להורג על-ידי השלטונות.
יליד העיר, המשפטן ד"ר לזר ניסלוביץ' (Nisselovitch), לחם למען זכויות היהודים כציר בדומה השלישית Duma) 1912-1907=מוסדות מיעצים ומחוקקים ברוסיה).
בשנות ה-20 התפרסמו מאמרים אנטישמיים בעתונות המקומית.
מאמצע שנות ה-20 פעלו בעיר תנועות נוער ציוניות: השומר הצעיר נצ"ח, הרצליה ובית"ר.
גם הבונד היה פעיל במקום.
בבחירות לעירייה ב-1928 נבחרו ארבעה נציגים יהודיים.
ב-1935 חיו בבאוסקה 778 יהודים בתוך אוכלוסיה של 4,904 נפש.
תקופת השואה
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב מאוגוסט 1938, סופחה לאטוויה בקיץ 1940 לברית המועצות. עסקי יהודים הולאמו ומוסדות הקהילה פורקו. עשר משפחות יהודיות "בורגניות" הוגלו למחנות בסיביר.
אחרי פרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות (22 ביוני 1941), ניסו יהודים להמלט עם הסובייטים הנסוגים. מהם נהרגו 40 צעירים על יד הגבול. כתריסר צעירים, שהצליחו להמלט, התגייסו לצבא האדום. רובם נפלו בקרבות. ב-26 ביוני 1941 כבש הצבא הגרמני את העיר.
ב-3 באוגוסט הוצאו להורג 50 יהודים ביער סמוך לעיר. כעבור שבוע ימים נורו יהודים נוספים. בתקופה זו נערכו במקום פעולות עיקור בגברים יהודים.
מרבית יהודי העיר נרצחו ב-30 בספטמבר. הם רוכזו בחצר בית בפינת רחוב וייניבאס ומשם הובלו, כקודמיהם, ליער. לפי מקור אחד נרצחו ב"אקציה" (פעולת חיסול) זו כ-800 יהודים, שכללו כפי הנראה גם את יהודי הסביבה. במבואות העיר תלו שלט: "Judenfrei" (חופשיה מיהודים).
ב-30 ביולי 1944 שחרר הצבא האדום את באוסקה. במקום נותרו רק שני יהודים שניצלו. באתר הרצח הוקמה מצבה לזכר החללים.
חיים יצחק בלוך
(אישיות)Hayim Yitzhak Hacohen Bloch (1864-1948), rabbi, born in Plunge, Lithuania (then part of the Russian Empire) and served there as rabbi, founding a yeshiva. In 1902 he succeeded Yitzhak Halevi Kook as rabbi of Bausk (now Bauska, Latvia). In 1922 he moved to the United States and served as rabbi in Jersey, New Jersey, until his death. In 1932 he was made honorary president of the Union of Orthodox Rabbis of the US and Canada and during World War II was one of the leaders of the Vaad Hatsalah which worked to save Jews, especially rabbis and rabbinical students, from Europe. Bloch was the author of works of rabbinic studies and on ethics. he died in Jersey, NJ, USA.
מרדכי אליאשברג
(אישיות)Mordekhai Eliasberg (1817-1889), rabbi and Zionist, born in Čekiškė (Chaikishok), Lithuanai (then part of the Russian Empire). After his marriage his father-in-law established him in Kaunas (Kovno) as a dealer in grain and spices. He chose however to leave business and studied under renowned rabbis. In 1853, he became rabbi of Žiežmariai, remaining for six years until his wife's illness forced him to return to Kovno. From 1862 until his death he was rabbi of Bauska in Latvia. When the Zionist movement began to spread he became one of its most enthusiastic adherents. His decision to allow settlers in Eretz Israel to sow their fields in a Sabbatical Year aroused much controversy. He supported the Hibbat Zion movement and became one of its leaders. Eliasberg also supported Haskala, as long as it did not weaken religion.
אברהם יצחק קוק
(אישיות)Avraham Yitzhak Kook Hacohen (1865-1935), rabbi, born in Griva, Latvia, and was an outstanding student, noted as a child prodigy. He studied at the yeshiva of Volozhin and in 1887 was appointed rabbi in Zeimelis, where the community had been bitterly divided (including physical violence) over the choice of a new rabbi. Kook in his stay restored peace in the community. He expanded the town's Jewish library and improved social welfare services. In 1895 he became rabbi of Bauska and in 1904 immigrated to Eretz Israel, becoming rabbi of Jaffa and the new Zionist settlements. In 1914 he went to a rabbinical conference in Europe and was unable to return. During the War he lived first in Switzerland and then was rabbi of London's Mahzikei Hadas synagogue. While in London, Kook played an important role in the negotiations leading to the Balfour Declaration. In 1919 he returned to Palestine as chief Ashkenazi rabbi for Jerusalem where he founded the Merkaz ha-Rav yeshiva, where he taught his ideas of religious nationalism. With the establishment by the British of a chief rabbinate for Palestine in 1921, Kook became the first Ashkenazi chief rabbi. He saw in this institution a key element in Jewish self-government, hoping it would eventually lead to the reconstitution of a Sanhedrin. He was bitterly opposed by the ultra-Orthodox. Kook was a leader of the religious Zionist movement and an outstanding thinker whose philosophy had a strong mystical element.
ברונאווה
(מקום)(במקורות היהודיים: ברונובישוק)
יישוב בנפת באוסקה (Bauska) חבל זמגאלה, Zemgale קודם קורלאנד ,Kurland לאטוויה.
בשנים 1920 - 1940 השתייך היישוב ללאטוויה עצמאית ומאז עד סוף דצמבר 1991 לרפובליקה הלאטווית בברית המועצות.
קהילה יהודית קטנה נוסדה במקום בשנות השישים למאה ה- 19 על אדמת בעל אחוזה לאטווי. ערב מלחמת העולם הראשונה קיבלה הקהילה מבנה קטן ופתחה בו בית מדרש.
בין שתי מלחמות העולם חיו בברונאווה 14 יהודים בתוך 85 תושבי המקום. בשנות השלושים למאה ה- 20, במסגרת הרפורמה החקלאית, הולאמו אדמות בעל האחוזה והשלטונות המקומיים החלו להציק ליהודים. מבנה בית המדרש הוחרם ונמסר לבית הספר המקומי, ויהודים אחדים גורשו מדירותיהם. הצעדים המשפטיים שננקטו אצל שלטונות הנפה לא הועילו.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
זמן קצר אחרי המתקפה הגרמנית על ברית המועצות (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את האיזור. היהודים שנמצאו בברונאווה באותה עת נרצחו בידי הגרמנים במשך קיץ 1941.
ייצאווה
(מקום)בגרמנית ECKAU
יישוב בנפת באוסקה ,BAUSKA חבל זמגאלה ZEMGALE לפני כן קורלאנד, דרום לאטוויה.
בשנים 1920 - 1940 הייתה לאטוויה מדינה עצמאית ומ- 1940 עד סוף דצמבר 1991 - רפובליקה בברית המועצות.
בשנת 1935 חיו במקום 46 יהודים, והיו כמחצית האחוז באוכלוסייה. בית תפילה היה בבית פרטי. מקצת ילדי היהודים למדו בבתי ספר מקומיים, ומקצתם במוסדות חינוך יהודיים בערים סמוכות.
יהודי ייצאווה היו ציונים, תרמו ליישוב ארץ ישראל והשתתפו בבחירות לקונגרס הציוני ה-י"ח, ב- 1933. רובם הצביעו עבור רשימת המפלגה הציונית סוציאליסטית.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
כמה ימים אחרי מתקפת גרמניה על ברית המועצות (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את ייצאווה. כמה יהודים הצליחו להמלט מזרחה, היו ביניהם ששרתו בצבא האדום.
בייצאווה עצמה נשלחו יהודים לעבודות כפייה, ובאחד מימי יולי 1941 נלקחו הנותרים לעיר באוסקה. כעבור יומיים הובלו כל היהודים שרוכזו בבאוסקה לייער ליקבארטן LIKBARTEN הסמוך לעיר ונרצחו. יהודי אחד הצליח להמלט.
סקייטסקאלנה
(מקום)במקורות היהודיים: שינברג; בגרמנית: Schoenberg.
יישוב בנפת באוסקה Bauska, חבל זמגאלה Zemgale לפנים קורלאנד, לאטוויה.
בשנים 1920 - 1940 השתייך היישוב ללאטוויה העצמאית, ומאז עד סוף שנת 1991 הייתה לאטוויה רפובליקה בברית המועצות.
אין בידינו מידע על ראשית התיישבות היהודים בסקייטסקאלנה; בשנות ה- 40 של המאה ה- 19 כבר היו במקום חיים יהודיים מאורגנים, רב כיהן לראשונה ב- 1842.
הקהילה נחשבה לאחת משלוש קהילות קודש בלאטוויה. רוב היהודים הגיעו למקום מליטא הסמוכה, והמשיכו במסורתם. בימי השוק, תשע פעמים בשנה, וביריד השנתי בחודש אוגוסט נערכו במקום פגישות של רבני האיזור.
בתקופת כהונת הרב נפתלי הרץ קלאצקין Klatzkin (1857 - 1894) הוקם במקום בית מדרש וב- 1870 קודש בית עלמין יהודי. הרב קלאצקין היה נוהג לבקר בחודשי החורף ביישובי הסביבה ולהשמיע דברי תורה באזני היהודים.
בשנת 1897 מנתה קהילת סקייטסקאלנה 429 נפש, 72 אחוזים מהאוכלוסייה, ועד מלחמת העולם הראשונה היו היהודים רוב בקרב התושבים.
ב- 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורשו היהודים בידי השלטונות לעומקי רוסיה. רק כמחציתם חזרו אחרי המלחמה ורובם מצאו את בתיהם הרוסים או ששכנו בהם יהודים שהסתננו מליטא בזמן המלחמה. בתמיכת הג'וינט נוסדה קופת אשראי והפליטים שוקמו.
ב- 1920 חיו במקום 202 יהודים. רב הקהילה הראשון אחרי המלחמה, הרב אפרים רזניק, התמנה ב- 1928. באותה העת היו בין מוסדות הקהילה: בית כנסת, מקווה טהרה ובית ספר יסודי ביידיש.
יהודי סקייטסקלנה התפרנסו ממסחר וממלאכה ורוב החנויות ביישוב היו בבעלותם. בימי היריד היה ליהודים תפקיד מרכזי, וגביית המכס ביריד נמסרה בחכירה לכמה יהודים.
בסוף המאה ה- 19 התבטאה זיקת הקהילה לציונות בתרומות לקרנות למען יישוב ארץ ישראל. ב- 1921 נפתח במקום סניף של "החלוץ", וכמה צעירים היו חברים במפלגת "צעירי ציון". אחדים מיהודי סקייטסקלנה עלו לארץ ישראל.
בשנת 1935 חיו במקום 135 יהודים בתוך אוכלוסייה של 760 נפש.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נכנס הצבא האדום ללאטוויה, ובקיץ 1940 הונהג שלטון סובייטי במקום.
תוך שבוע עד עשרה ימים אחרי פרוץ מלחמת גרמניה - ברית המועצות (22 ביוני 1941), כבש הצבא הגרמני את סקייטסקלנה. זמן קצר לאחר מכן נרצחו יהודי המקום. קבר אחים, שבו הוטמנו גוויותיהם, התגלה לאחר המלחמה ביער סמוך ליישוב.
לטביה
(מקום)Latvia
Latvijas Republika - Republic of Latvia
A country in the Baltic region of northern Europe, member of the European Union (EU). Until 1991 part of the Soviet Union.
21st Century
Estimated Jewish population in 2018: 4,700 out of 2,000,000 (0.2%). Main Jewish organization:
Council of Jewish Communities of Latvia
Phone: 371 672 85 601
Email: jewishlv@gmail.com
secretary@lvjewish.lv