קהילת יהודי אנצ'נץ'
אנצ'נץ' (ENCSENCS)
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום בסוף המאה ה-18. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, ואחדים בעלי משקים זעירים. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-19. ב-1869, בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים לאחר קונגרס יהודי הונגריה, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל את תקנות הקונגרס). במקום היו שני בתי עלמין, בית תפילה ו"חדר".
בשנת 1930 התגוררו במקום 62 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, אחרי פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחום הכלכלה והחברה, איבדו יהודים את פרנסתם.
ב-1941 גוייסו עשרה צעירים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם).
ב-1944, אחרי כניסת הגרמנים להונגריה, הועברו יהודי אנצ'נץ' למחנה הריכוז נ'ירייש (NYIRJES) ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום בסוף המאה ה-18. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, ואחדים בעלי משקים זעירים. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-19. ב-1869, בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים לאחר קונגרס יהודי הונגריה, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל את תקנות הקונגרס). במקום היו שני בתי עלמין, בית תפילה ו"חדר".
בשנת 1930 התגוררו במקום 62 יהודים.
תקופת השואה
ב-1938, אחרי פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחום הכלכלה והחברה, איבדו יהודים את פרנסתם.
ב-1941 גוייסו עשרה צעירים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים בהן הועסקו עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם).
ב-1944, אחרי כניסת הגרמנים להונגריה, הועברו יהודי אנצ'נץ' למחנה הריכוז נ'ירייש (NYIRJES) ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
נ'יריאקו
(מקום)נ'יריאקו NYIRJAKO
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה במקום במיפקד שנערך ב-1747. רובם עסקו במסחר ובחקלאות.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. במקום היו "חדר", מקווה, בית כנסת וחברה קדישא.
בתקופת "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו ע"י גורמים צבאיים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה), נאשמו אחדים מראשי הקהילה בפעילות קומוניסטית, הובאו למחנה ריכוז והוצאו להורג לאחר עינויים.
ב-1930 היו במקום 74 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1940 נשלחו הגברים עד גיל ששים לעבודות כפייה. הם גוייסו ככוח עזר לצבא ההונגרי, עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם.
במארס 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו היהודים להסתגר בבתיהם ולמסור את חפצי הערך שברשותם. בתחילת מאי רוכזו יהודי המקום בחצר בית הכנסת, ומשם הוסעו בעגלות לקישווארדה (KISVARDA). בחג השבועות (סוף מאי 1944) הועלו כל יושבי הגיטו על קרונות משא והוסעו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר אישה אחת ושני גברים ששרדו במחנות. איכרים מסרו לניצולים את רכושם ואת רכוש קרוביהם שניספו. מקרה כעין זה היה חריג בהונגריה. החיים היהודיים במקום לא נתחדשו וב-1947 הוכרזה הקהילה רשמית ומבוטלת.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים נזכרים לראשונה במקום במיפקד שנערך ב-1747. רובם עסקו במסחר ובחקלאות.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (בדצמבר 1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. במקום היו "חדר", מקווה, בית כנסת וחברה קדישא.
בתקופת "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו ע"י גורמים צבאיים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה), נאשמו אחדים מראשי הקהילה בפעילות קומוניסטית, הובאו למחנה ריכוז והוצאו להורג לאחר עינויים.
ב-1930 היו במקום 74 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1940 נשלחו הגברים עד גיל ששים לעבודות כפייה. הם גוייסו ככוח עזר לצבא ההונגרי, עם אזרחים הונגריים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם.
במארס 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו היהודים להסתגר בבתיהם ולמסור את חפצי הערך שברשותם. בתחילת מאי רוכזו יהודי המקום בחצר בית הכנסת, ומשם הוסעו בעגלות לקישווארדה (KISVARDA). בחג השבועות (סוף מאי 1944) הועלו כל יושבי הגיטו על קרונות משא והוסעו לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר אישה אחת ושני גברים ששרדו במחנות. איכרים מסרו לניצולים את רכושם ואת רכוש קרוביהם שניספו. מקרה כעין זה היה חריג בהונגריה. החיים היהודיים במקום לא נתחדשו וב-1947 הוכרזה הקהילה רשמית ומבוטלת.
סאבולצ'באקה
(מקום)סאבולצ'באקה SZABOLCSBAKA
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר. מיעוטם היו חוכרי קרקעות ובעלי משקים קטנים.
במקום היה בית כנסת שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכן חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
בתקופת "הטרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) סבלו יהודי המקום מהתפרצויות אנטישמיות שאורגנו בידי אנשי הכמורה הנוצרית.
ב-1930 חיו במקום 83 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי החברה והכלכלה, הופקעו אדמות היהודים בכפר ונשללו רשיונות המסחר והמלאכה שלהם.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) לא השתנו חיי היהודים בכפר, אך ב-1942 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה. בניין בית הכנסת ובתי היהודים נרגמו שוב ושוב באבנים.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסאבולצ'באקה הוצבה יחידת ס"ס ונוכחותה עודדה את אנשי מפלגת "צלב החץ" (מפלגה פאשיסטית הונגרית) למעשי שוד ביהודים. באפריל רוכזו יהודי סאבולצ'באקה בבית הכנסת והובלו בעגלות לגיטו שהוקם בקישווארדה (KISVARDA), שם הוחזקו בצפיפות משך שבועות מספר. במאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו. הם נתקלו באיבת המקומיים שהשתלטו בינתיים על רכושם. יהודי אחד נהרג והאחרים עזבו את המקום.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
יהודים הגיעו למקום לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו במסחר. מיעוטם היו חוכרי קרקעות ובעלי משקים קטנים.
במקום היה בית כנסת שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכן חברה קדישא, "חדר" ומקווה.
בתקופת "הטרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) סבלו יהודי המקום מהתפרצויות אנטישמיות שאורגנו בידי אנשי הכמורה הנוצרית.
ב-1930 חיו במקום 83 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי החברה והכלכלה, הופקעו אדמות היהודים בכפר ונשללו רשיונות המסחר והמלאכה שלהם.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) לא השתנו חיי היהודים בכפר, אך ב-1942 גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה. בניין בית הכנסת ובתי היהודים נרגמו שוב ושוב באבנים.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסאבולצ'באקה הוצבה יחידת ס"ס ונוכחותה עודדה את אנשי מפלגת "צלב החץ" (מפלגה פאשיסטית הונגרית) למעשי שוד ביהודים. באפריל רוכזו יהודי סאבולצ'באקה בבית הכנסת והובלו בעגלות לגיטו שהוקם בקישווארדה (KISVARDA), שם הוחזקו בצפיפות משך שבועות מספר. במאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה יהודים ששרדו. הם נתקלו באיבת המקומיים שהשתלטו בינתיים על רכושם. יהודי אחד נהרג והאחרים עזבו את המקום.