קהילת יהודי סאטמארצ'קה
סאטמארצ'קה SZATMARCSEKE
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום בתחילת המאה ה-18. רובם עסקו במסחר ויתרם במלאכה ובחקלאות. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס של יהודי הונגריה (1869-1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל על עצמו את תקנות הקונגרס). בקהילה היו בית כנסת שנחנך ב-1884, "חדר" ומקווה. בימי ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) נכלאו כמה מבני הקהילה במחנה הסגר.
ב-1930 נימנו בקהילה 91 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בחיי הכלכלה והתרבות, הופקעו רשיונות המסחר והמלאכה של רוב היהודים במקום. השלטונות המקומיים הקפידו הקפדת יתר על בצוע הגזירות האנטי-יהודיות. ב-1942 נאסרו שני יהודים ונכלאו במחנה הסגר. אחד מהם מת בעינויים והשני שוחרר לאחר כמה חודשים. הגברים היהודים נשלחו לעבודות כפייה. הם גוייסו לחיל עזר יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. הנותרים במקום נצטוו לענוד את הטלאי הצהוב עוד בטרם קיבל הצו לגביו תוקף רשמי.
כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מארס 1944) רוכזו היהודים בגיטו שהותקן במקום, וכעבור ימים מספר הועברו לכפר קולצ'ה (KOLCSE), משם למאטסאלקה (MATESZALKA), ולבסוף שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
חמישה ניצולים שחזרו לכפר לאחר המלחמה עזבו עד מהרה את המקום מפחד שכניהם. הקהילה בוטלה רשמית ורכושה נמכר על-ידי איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה.
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו לראשונה במקום בתחילת המאה ה-18. רובם עסקו במסחר ויתרם במלאכה ובחקלאות. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס של יהודי הונגריה (1869-1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי המקום לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל על עצמו את תקנות הקונגרס). בקהילה היו בית כנסת שנחנך ב-1884, "חדר" ומקווה. בימי ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ורדיקאלים בשנים 1921-1919 בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) נכלאו כמה מבני הקהילה במחנה הסגר.
ב-1930 נימנו בקהילה 91 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בחיי הכלכלה והתרבות, הופקעו רשיונות המסחר והמלאכה של רוב היהודים במקום. השלטונות המקומיים הקפידו הקפדת יתר על בצוע הגזירות האנטי-יהודיות. ב-1942 נאסרו שני יהודים ונכלאו במחנה הסגר. אחד מהם מת בעינויים והשני שוחרר לאחר כמה חודשים. הגברים היהודים נשלחו לעבודות כפייה. הם גוייסו לחיל עזר יחד עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. הנותרים במקום נצטוו לענוד את הטלאי הצהוב עוד בטרם קיבל הצו לגביו תוקף רשמי.
כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מארס 1944) רוכזו היהודים בגיטו שהותקן במקום, וכעבור ימים מספר הועברו לכפר קולצ'ה (KOLCSE), משם למאטסאלקה (MATESZALKA), ולבסוף שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
חמישה ניצולים שחזרו לכפר לאחר המלחמה עזבו עד מהרה את המקום מפחד שכניהם. הקהילה בוטלה רשמית ורכושה נמכר על-ידי איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה.
פנ'שליטקה
(מקום)פנ'שליטקה FENYESLITKE
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
המתיישבים הראשונים הגיעו למקום מקארפאטורוס במאה ה-18. רובם עסקו במסחר, וכמה היו בעלי משקים. בידי היהודים היו גם טחנת קמח ומפעל לייצור משקאות חריפים.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). ברשותה היו בית תפילה ו"חדר". בית ספר לא היה במקום, והילדים למדו בבית הספר היהודי שבקישווארדה (KISVARDA).
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית), סבלו יהודי המקום מהתעללויות, אחדים נעצרו ונשלחו לקישווארדה, שם הוחזקו כמה שבועות וסבלו מעינויים.
ב-1930 נימנו בקהילה 58 איש.
תקופת השואה
בעקבות חוקי ההפלייה של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, ("החוקים היהודיים", 1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, התערערה פרנסתם של היהודים והופקעו האחוזות מבעליהן היהודיים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי פנ'שליטקה לקישווארדה, שם רוכזו כ-7,000 יהודים מן האיזור. משם שולחו כעבור כמה שבועות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים וחיי הקהילה לא חודשו. ב-1946 ישבו במקום שתי משפחות יהודיות, אך גם הן עזבו תוך זמן קצר.
כפר במחוז סאבולץ' (SZABOLCS), צפון מזרח הונגריה.
המתיישבים הראשונים הגיעו למקום מקארפאטורוס במאה ה-18. רובם עסקו במסחר, וכמה היו בעלי משקים. בידי היהודים היו גם טחנת קמח ומפעל לייצור משקאות חריפים.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי (שסרב לקבל עליו את תקנות הקונגרס). ברשותה היו בית תפילה ו"חדר". בית ספר לא היה במקום, והילדים למדו בבית הספר היהודי שבקישווארדה (KISVARDA).
בתקופת "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו בידי גורמים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית), סבלו יהודי המקום מהתעללויות, אחדים נעצרו ונשלחו לקישווארדה, שם הוחזקו כמה שבועות וסבלו מעינויים.
ב-1930 נימנו בקהילה 58 איש.
תקופת השואה
בעקבות חוקי ההפלייה של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, ("החוקים היהודיים", 1938 ואילך) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, התערערה פרנסתם של היהודים והופקעו האחוזות מבעליהן היהודיים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית.
באפריל 1944, כחודש לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הובלו יהודי פנ'שליטקה לקישווארדה, שם רוכזו כ-7,000 יהודים מן האיזור. משם שולחו כעבור כמה שבועות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים וחיי הקהילה לא חודשו. ב-1946 ישבו במקום שתי משפחות יהודיות, אך גם הן עזבו תוך זמן קצר.