קהילת יהודי גיומורה

גיומורה Gyömöre 


כפר במחוז גיור-מושון (GYOR-MOSON), צפון-מערב הונגריה. במקורות היהודיים נקרא: יעמערינג.


הקהילה היהודית במקום התארגנה ב-1825. רוב היהודים עסקו במסחר וייצור משקאות חריפים מיבולי הכרמים שבסביבה. במקום היו חברה קדישא ובית כנסת שנבנה ב-1840. כמו כן, פעלו בית ספר, "חדר" ותלמוד תורה.

בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (1889-1868) הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.


בשנת 1930 נימנו בקהילה היהודית בגיומורה כ-175 נפש.


תקופת השואה

ב-1938, עם הפעלת "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, הורע מצבם של יהודי גיומורה. אחוזה שהייתה בבעלות יהודים הולאמה, ויהודים לא הורשו לעסוק במסחר.

בשנת 1942 גוייסו עשרים וחמישה גברים יהודים לעבודות כפייה (עבודות ביצורים ושרותים שבהן הועסקו עם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). רובם מצאו את מותם בשדות המוקשים בחזית אוקראינה, לשם נשלחו לסייע לצבא ההונגרי שלחם לצד הגרמנים.

עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, במארס 1944, הוטל עוצר-בית על יהודי גיומורה. בראשית מאי הפ הועברו לגיטו שהוקם במושון-מאגיארובאר (MOSON-MAGYAROVAR) הסמוכה, ומשם לגיטו גיור (GYOR), בירת המחוז. ב-15 ביוני שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.


אחרי המלחמה חזרו לכפר 13 יהודים. חיי הקהילה לא נתחדשו וב-1962 נותרו במקום רק חמישה יהודים.

בית משפט עממי העמיד לדין את מזכיר הכפר בימי המלחמה, קאלמאן גדה (GEDE), וגזר עליו 10 שנות מאסר ושלילת זכויותיו האזרחיות בגין פשעיו נגד היהודים.