קהילת יהודי ביסטרה

ויז'ני ביסטרה Vysny Bistre

במקורות היהודיים (יידיש) אויבר ביסטרה, בהונגרית: Felsőbisztra; באוקראינית: Verkhniy Bystryy

ישוב כפרי בצפון קארפאטורוס, אוקראינה.


ויז'ני ביסטרה, שכל תושביו רותנים, שוכן בין הכפרים מאידאן MAJDAN לטורן TORUN. עד 1918 השתייך האזור למחוז מאראמארוש, הונגריה, ומאז עד 1939 לרפובליקה הצ'כוסלובקית. בימי מלחמת העולם השנייה היה תחת כיבוש הונגריה וב- 1945, אחרי המלחמה, סופח לאוקראינה, אז רפובליקה בברית המועצות.

במיפקדי אוכלוסין נרשמו תושבי ביסטרה כתושבי מאידאן, לפיכך אין נתונים ברורים על מספר היהודים במקום. יהודי ביסטרה התארגנו בקהילה נפרדת ולא נזקקו לשרותים קהילתיים של מאידאן. יהודי שני הכפרים השתייכו לגליל הרבנות של ואלאווה VOLOVE. לפי מקור אחד ישבו ב- 1830 בביסטרה 20 יהודים. מעדויות שרידי הקהילה עולה שהיו במקום בין שתי מלחמות העולם כ- 60 משפחות יהודיות. אחרים מעריכים את מספר היהודים בכפר באותה התקופה בכ- 200.

בביסטרה היו בית כנסת, מקווה טהרה ובית עלמין. בבית הכנסת התקיימו שיעורים בתורה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נודע השוחט חיים ב"ר משולם פרידמן, שגם פסק באיסור והיתר.

רוב יהודי המקום היו חסידי דולינה, ז'ידישוב וספינקה, מיעוטם חסידי ויז'ניץ, סיגט ובלז. רבים מבני הקהילה היו צאצאי משפחות וייזר והויפמאן.

רוב יהודי הכפר התפרנסו ממסחר וממלאכה. היו ביניהם בעלי שדות ויערות וסוחרי עצים אמידים. המנסרה במקום הייתה שייכת ליהודי.

ב- 1867 קיבלו היהודים זכויות אזרח. אחרי מלחמת העולם הראשונה הכירה הרפובליקה הצ'כוסלובקית ביהודים כמיעוט לאומי בעל זכויות. הדברים לא שינו את אורח חייהם של יהודי ביסטרה, והם לא נטו להשתלב בחיי בציבור הלא יהודי.

הפעילות הציונית בטורן הסמוכה השפיעה רק במעט על יהודי ביסטרה. מרדכי וייזר, בן המקום, שנעשה ציוני, עבר לבראטיסלאבה והיה לאחד ממנהיגי "המזרחי" ו"תורה עבודה". אחרי עלייתו לארץ ישראל הצטרף לקבוצת יבנה.


תקופת השואה

בעקבות הסכם מינכן מספטמבר 1938, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, התפרקה הרפובליקה הצ'כוסלובקית. בנובמבר 1938 הוקמה באזור אוטונומיה רותנית, שבוטלה עם הכיבוש ההונגרי במרס 1939. עם החלת החוקים האנטי-יהודיים של ממשלת הונגריה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית, נשללו רשיונות מסחר ומלאכה מיהודים ורבים נותרו בלי פרנסה. בקיץ 1941 גורשו מביסטרה היהודים שלא היו אזרחים הונגרים. רובם נרצחו ליד העיר קמנץ פודולסק KAMENETS PODOLSK באוקראינה.

ב- 19 במרס 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. היהודים שעדיין נותרו בביסטרה גורשו ב- 25 באפריל לגיטו שהוקם בכפר איזה IZA ליד העיר חוסט CHUST. בסוף חודש מאי 1944 שולחו דרך חוסט למחנה ההשמדה אושוויץ.

אחרי המלחמה לא היו עוד חיים יהודיים בביסטרה, ובשנות ה- 70 לא נמצאו שם יהודים.