קהילת יהודי גיור-סנט-מארטון

מושון מאגיארובאר MOSONMAGYAROVAR

עיר במחוז גיור-מושון (GYOR-MOSON), צפון מערב הונגריה.


יהודים החלו להתיישב במקום בראשית המאה ה-18. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. יהודי אחד היה בעל אחוזה גדולה ואחר בעל בית חרושת שהעסיק 300 פועלים. מצבם הכלכלי של יהודי מושון- מאגיארובאר היה יציב בדרך כלל.

הקהילה התארגנה ב-1851 והקימה חברה קדישא, בית כנסת, "תלמוד תורה" ואגודת נשים לפעולות צדקה.

בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (1689,1868) נמנעה הקהילה מלנקוט עמדה בויכוח והצטרפה לקהילות הסטטוס-קוו. רב כיהן במקום משנת 1926.

במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 18 מבני הקהילה.

עד מלחמת העולם הראשונה היו היחסים בין הקהילה היהודית לתושבים הנוצרים טובים. אחרי המלחמה גברה האנטישמיות.

ב-1930 ישבו במושון מאגיארובאר 549 יהודים.


תקופת השואה

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".

באמצע מאי 1944, כחודשיים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי העיר בגיטו, ועמם יהודי הכפרים הסמוכים. הגברים נלקחו לעבודות כפייה. ב-6 ביוני הועברו יושבי הגיטו לעיר גיור(GYOR) ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.


אחרי המלחמה חזרו למקום כמה עשרות יהודים וחידשו את חיי הקהילה. ב-1848 הוקם גלעד לזכר הניספים בשואה. במשך השנים החלו היהודים לעזוב את העיר ואחרי המרד האנטי- סובייטי ב-1956 נותרו במושון-מאגיארובר רק יהודים אחדים.