קהילת יהודי גיור-סנט-מארטון
גיור סנט מארטון GYORSZENTMARTON
היום: Pannonhalma
כפר במחוז גיור-מושון (GYOR-MOSON), צפון מערב הונגריה.
היהודים הראשונים השתקעו במקום באמצע המאה ה-19. הם עסקו במסחר, במלאכה ובחקלאות זעירה. הקהילה התארגנה ב-1850.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה ב-1868-1869, הצטרפה הקהילה לזרם הנאולוגי. במקום היו חברה קדישא ובית כנסת שנחנך ב-1882.
בשנת 1931 התגוררו במקום 94 יהודים.
תקופת השואה
ב-1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, לא הוקם גיטו בכפר, וראשי הכנסיה במקום אף ניסו להקל על היהודים במידת האפשר.
באמצע מאי הועברו כל היהודים לגיטו בעיר גיור בידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית, לאחר שרכושם הוחרם וחולק בין תושבי הכפר הנוצריים. מגיור גורשו כולם לאושוויץ.
אחרי המלחמה שרדו וחזרו לכפר רק יהודים אחדים; הם עזבו תוך זמן קצר בגלל עויינות התושבים. ב-1946 כבר לא נותר אף יהודי אחד בגיור-סנט-מארטון. בניין בית הכנסת נהרס, בית העלמין נחרש ומצבותיו נותצו.
מושון מאגיארובאר
(מקום)עיר במחוז גיור-מושון (GYOR-MOSON), צפון מערב הונגריה.
יהודים החלו להתיישב במקום בראשית המאה ה-18. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. יהודי אחד היה בעל אחוזה גדולה ואחר בעל בית חרושת שהעסיק 300 פועלים. מצבם הכלכלי של יהודי מושון- מאגיארובאר היה יציב בדרך כלל.
הקהילה התארגנה ב-1851 והקימה חברה קדישא, בית כנסת, "תלמוד תורה" ואגודת נשים לפעולות צדקה.
בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (1689,1868) נמנעה הקהילה מלנקוט עמדה בויכוח והצטרפה לקהילות הסטטוס-קוו. רב כיהן במקום משנת 1926.
במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 18 מבני הקהילה.
עד מלחמת העולם הראשונה היו היחסים בין הקהילה היהודית לתושבים הנוצרים טובים. אחרי המלחמה גברה האנטישמיות.
ב-1930 ישבו במושון מאגיארובאר 549 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
באמצע מאי 1944, כחודשיים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי העיר בגיטו, ועמם יהודי הכפרים הסמוכים. הגברים נלקחו לעבודות כפייה. ב-6 ביוני הועברו יושבי הגיטו לעיר גיור(GYOR) ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו למקום כמה עשרות יהודים וחידשו את חיי הקהילה. ב-1848 הוקם גלעד לזכר הניספים בשואה. במשך השנים החלו היהודים לעזוב את העיר ואחרי המרד האנטי- סובייטי ב-1956 נותרו במושון-מאגיארובר רק יהודים אחדים.