חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 6
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי קורדובה , ספרד

קורדובה Cordoba

עיר באנדלוסיה, ספרד.


ככל הנראה ישבו יהודים בקורדובה במאה השביעית. לפי מקורות אחדים הופקדה הגנת העיר בידי יהודים מיד לאחר הכיבוש הערבי ב-711.

"תור הזהב" של קהילת קורדובה חל במאה העשירית, במידה רבה בזכות ר' חסדאי אבן שפרוט, שהיה רופא ודיפלומאט בחצר החליף עבד אל רחמן השלישי. החליף הביא לעיר אנשי-רוח מצויינים, ועשה אותה מרכז תרבותי למופת.

באותו הזמן הגיע לקורדובה ר' משה בן חנוך, אחד מ"ארבעת השבויים" שיצאו לפי האגדה מבארי שבאיטליה והפיצו את לימוד התורה בארצות המערב.

אחרי הכיבוש הברברי במאה ה- 11 חלה ירידה במצב הקהילה. אולם קהילת קורדובה התאוששה במהרה, ותוך זמן קצר התפרסמה בגדולי התורה שבה: ר' יצחק בן ברוך אלבליה והדיינים יוסף בן יעקב אבן סהל ויוסף אבן צדיק.

בתחילת המאה ה-12 רגשה הקהילה סביב משיח השקר אבן אריה; ובאמצע המאה חדלה להתקיים בשל פלישת האלמואחדים (1147).

בשנת 1236 חזרו הנוצרים לעיר והיישוב היהודי התחדש. היהודים סייעו בהבראת הכלכלה בעיר, ויהודה אברבנאל היה משרי המלך.

רוב יהודי קורדובה באותה התקופה עסקו במלאכות שונות והתמחו בייצור בדים ובשיווקם. ב-1315 נחנך בית-הכנסת (בית הכנסת הוכרז בשנת 1885 אתר לאומי, ועומד על תילו).

בגזרות קנ"א (1391) נערך טבח ביהודי קורדובה ובראשית המאה ה-15 הוכבד עול המסים על הקהילה.

ב-1483 נצטוו היהודים לעזוב את אנדאלוסיה. אלו שהמירו את דתם, "הנוצרים החדשים" בני קורדובה, התפרסמו בדבקותם ביהדות, ורבים מהם מתו על קידוש השם. האינקוויזיציה המשיכה בפעולתה בקורדובה עד למאה ה-18.


בשנת 1935 הוחג רשמית בקורדובה יובל ה-800 להולדת רבנו משה בן מימון, בן המקום. בשנת 1964 ערכו השלטונות את "שבוע הרמב"ם"; הוקמה אנדרטה לזכרו במקום הולדתו, הרובע היהודי לשעבר, ואחת הכיכרות ברובע נקראה בשם טבריה, מקום קבורתו.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
258316
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
רבי משה בן מימון, או בקיצור הרמב"ם (30 במרץ 1138 - 13 בדצמבר 1204; י"ד בניסן ד'תתצ"ח - כ' בטבת ד'תתקס"ה), מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".

הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית.

כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט (שכונה בקהיר העתיקה).
מנחם בן סרוק (המאה העשירית-המאה האחת עשרי ) , משורר ובלשן. נולד בטורטוסה, ספרד, באמצע המאה ה-10. עבר לקורדובה, בירתה של ספרד המוסלמית, והיה בן חסותו ומשורר החצר של אחד מעשירי העיר קורדובה, יצחק בן עזרא אבן שפרוט. עם מות פטרונו, נעשה לבן חסותו של בנו, חסדאי אבן שפרוט, המדינאי היהודי הראשון בספרד. מנחם כתב שירי הלל לכבודו ולעתים קרובות חיבר למענו מסמכים שונים. אחד מן המסמכים האלה הוא המכתב ליוסף, מלך הכוזרים (בערך, בשנים 961-956). למסמך, שנכתב בפרוזה, יש פתיחה מחורזת וזוהי העדות היחידה לכישרונו של אבן סרוק כמשורר, היות שהשירים שלו אבדו ברובם. לימים ניתק מנחם אבן סרוק את קשריו עם אבן שפרוט ועזב את קורדובה. לבסוף, שב לעיר. הוא התחיל פרויקט בלשני גדול, שהיה, כנראה, המילון שלו, "מחברות מנחם". לימים זכה הפרויקט לשבט ביקורתו של דונש בן לברט.
מסיבה בלתי ברורה הסתיימה חסותו של אבן שפרוט ומנחם נאסר. ההנחה היא שאבן סרוק הופלל בעקבות עלילה שהעלילו עליו, כאילו הוא משתייך לקראים. מבית הסוהר כתב לאבן שפרוט מכתב ארוך והצביע בו על מגרעותיו של פטרונו לשעבר. בכל זאת, ביקש את עזרתו. לא ידוע אם הבקשה נענתה. כמו כן, לא ידוע אם התקפתו של דונש באה לפני מאסרו או אחריו. נפטר בקורדובה, ספרד.
אל-מנסור אל-יהודי (המאה התשיעית-המאה העשירית) , מוסיקאי. נולד בספרד. אל-מנסור שירת כמוסיקאי בחצרו של הכליף מבית אומיה אל-חאכם הראשון בקורדובה. כאשר המוסיקאי המפורסם זיריאב נאלץ לעזוב את בגדד והוזמן לבוא לקורדובה, אל-מנסור נשלח ללוותו. כאשר שני המוסיקאים נפגשו באלגזיראס, הגיעה אליהם הידיעה על מותו של הכליף. אל-מנסור שכנע את זיריאב להציע את שירותיו לכליף החדש, עבד אל-רחמן השני. מניחים שאל-מנסור שירת את הכליף יחד עם זיריאב, והרים את תרומתו להפצת המוסיקה הערבית בספרד.
משורר ובלשן. נולד בלוסינה, ספרד. למד אצל מנחם בן יעקב אבן סרוק. לימים, הגן עליו נגד דונש בן לברט בפולמוס ביניהם, שהיה קשור לנושא התחביר. כמשורר זכה לשבחים רבים מפי משה אבן עזרא. בשיריו (בעיקרם, אזהרות) ניכרת השפעתו של ר' סעדיה גאון. נפטר בספרד.
יוסף אבן סהל (1003-1123) , משורר עברי ספרדי. אבו-עמר יוסף בן יעקב אבן סהל נולד למשפחה אריסטוקרטית והיה תלמידו של יצחק אבן גיאת מלוסינה. מ-1113 עד מותו שימש דיין בקורדובה. כמשורר נהנה מהערכה רבה, בין היתר מצדו של משה אבן עזרא, שציטט מחרוזיו ותיאר את כישרונו ואת הפופולריות שלו. כתב שירי תהילה מקוריים, שירי קינה עזים וסאטירה עוקצנית, במיוחד נגד אויבי השירה. למרות זאת, רק מעטים משיריו נותרו במלואם או בחלקם.
דונש בן לברט (930-990) , משורר ובלשן. נולד בפאז, מרוקו, למשפחה מיוחסת ממוצא בבלי, למד אצל סעדיה גאון בבגדד ושימש כרב ודיין. כנראה, הוא התגורר תקופה מסוימת בקורדובה, ספרד המוסלמית. דונש בן לברט כתב תגובות נגד מילון הדקדוק העברי של מנחם אבן סרוק, ו68- מהן נכללו בשירו לדורש החוכמות. המחלוקת בין שני אנשי העט התפתחה לפולמוס בין שתי אסכולות.
כמשורר, דונש התאים את מבנה השירה הערבית לשירה העברית, ובכך הניח את היסודות לשירה של תור הזהב בספרד. למרות זאת, רוב שיריו אבדו ועל כמה מהם ידוע היום רק בזכות אותן שורות אחדות המצוטטות בפולמוסיו. שירתו הדתית כוללת את שיר השבת דרור יקרא וכן את השיר דווי הסר ליום הכיפורים. הוא נפטר, כנראה, בקורדובה, ספרד.
עזרת הנשים בבית הכנסת של קורדובה.
קורדובה, ספרד, שנות ה-1980
צילום: דני אופיר, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דני אופיר, ישראל)
פסל הרמב"ם,
קורדובה, ספרד, 1966
הפסל הוצב בשנת 1964
הפסל: אמדאו רואיז אולמוס
צילום: ויקטור לארידו, ניו יורק
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ויקטור לארידו, ניו יורק)
פסלו של הרמב"ם שהוקם ב-1964.
קורדובה, ספרד שנות 1980.
צילום: מריו אדוארדו כהן, ארגנטינה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות מריו אדוארדו כהן, ארגנטינה)
הרובע היהודי לשעבר,
קורדובה, ספרד 1980 בקירוב.
צילום: לני זוננפלד
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף זוננפלד)
במאגרי המידע הפתוחים
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי קורדובה , ספרד
קורדובה Cordoba

עיר באנדלוסיה, ספרד.


ככל הנראה ישבו יהודים בקורדובה במאה השביעית. לפי מקורות אחדים הופקדה הגנת העיר בידי יהודים מיד לאחר הכיבוש הערבי ב-711.

"תור הזהב" של קהילת קורדובה חל במאה העשירית, במידה רבה בזכות ר' חסדאי אבן שפרוט, שהיה רופא ודיפלומאט בחצר החליף עבד אל רחמן השלישי. החליף הביא לעיר אנשי-רוח מצויינים, ועשה אותה מרכז תרבותי למופת.

באותו הזמן הגיע לקורדובה ר' משה בן חנוך, אחד מ"ארבעת השבויים" שיצאו לפי האגדה מבארי שבאיטליה והפיצו את לימוד התורה בארצות המערב.

אחרי הכיבוש הברברי במאה ה- 11 חלה ירידה במצב הקהילה. אולם קהילת קורדובה התאוששה במהרה, ותוך זמן קצר התפרסמה בגדולי התורה שבה: ר' יצחק בן ברוך אלבליה והדיינים יוסף בן יעקב אבן סהל ויוסף אבן צדיק.

בתחילת המאה ה-12 רגשה הקהילה סביב משיח השקר אבן אריה; ובאמצע המאה חדלה להתקיים בשל פלישת האלמואחדים (1147).

בשנת 1236 חזרו הנוצרים לעיר והיישוב היהודי התחדש. היהודים סייעו בהבראת הכלכלה בעיר, ויהודה אברבנאל היה משרי המלך.

רוב יהודי קורדובה באותה התקופה עסקו במלאכות שונות והתמחו בייצור בדים ובשיווקם. ב-1315 נחנך בית-הכנסת (בית הכנסת הוכרז בשנת 1885 אתר לאומי, ועומד על תילו).

בגזרות קנ"א (1391) נערך טבח ביהודי קורדובה ובראשית המאה ה-15 הוכבד עול המסים על הקהילה.

ב-1483 נצטוו היהודים לעזוב את אנדאלוסיה. אלו שהמירו את דתם, "הנוצרים החדשים" בני קורדובה, התפרסמו בדבקותם ביהדות, ורבים מהם מתו על קידוש השם. האינקוויזיציה המשיכה בפעולתה בקורדובה עד למאה ה-18.


בשנת 1935 הוחג רשמית בקורדובה יובל ה-800 להולדת רבנו משה בן מימון, בן המקום. בשנת 1964 ערכו השלטונות את "שבוע הרמב"ם"; הוקמה אנדרטה לזכרו במקום הולדתו, הרובע היהודי לשעבר, ואחת הכיכרות ברובע נקראה בשם טבריה, מקום קבורתו.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
ר' משה בן מימון - רמב"ם
רבי משה בן מימון, או בקיצור הרמב"ם (30 במרץ 1138 - 13 בדצמבר 1204; י"ד בניסן ד'תתצ"ח - כ' בטבת ד'תתקס"ה), מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".

הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית.

כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט (שכונה בקהיר העתיקה).
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (המאה העשירית-המאה האחת עשרי ) , משורר ובלשן. נולד בטורטוסה, ספרד, באמצע המאה ה-10. עבר לקורדובה, בירתה של ספרד המוסלמית, והיה בן חסותו ומשורר החצר של אחד מעשירי העיר קורדובה, יצחק בן עזרא אבן שפרוט. עם מות פטרונו, נעשה לבן חסותו של בנו, חסדאי אבן שפרוט, המדינאי היהודי הראשון בספרד. מנחם כתב שירי הלל לכבודו ולעתים קרובות חיבר למענו מסמכים שונים. אחד מן המסמכים האלה הוא המכתב ליוסף, מלך הכוזרים (בערך, בשנים 961-956). למסמך, שנכתב בפרוזה, יש פתיחה מחורזת וזוהי העדות היחידה לכישרונו של אבן סרוק כמשורר, היות שהשירים שלו אבדו ברובם. לימים ניתק מנחם אבן סרוק את קשריו עם אבן שפרוט ועזב את קורדובה. לבסוף, שב לעיר. הוא התחיל פרויקט בלשני גדול, שהיה, כנראה, המילון שלו, "מחברות מנחם". לימים זכה הפרויקט לשבט ביקורתו של דונש בן לברט.
מסיבה בלתי ברורה הסתיימה חסותו של אבן שפרוט ומנחם נאסר. ההנחה היא שאבן סרוק הופלל בעקבות עלילה שהעלילו עליו, כאילו הוא משתייך לקראים. מבית הסוהר כתב לאבן שפרוט מכתב ארוך והצביע בו על מגרעותיו של פטרונו לשעבר. בכל זאת, ביקש את עזרתו. לא ידוע אם הבקשה נענתה. כמו כן, לא ידוע אם התקפתו של דונש באה לפני מאסרו או אחריו. נפטר בקורדובה, ספרד.
אל-מנסור אל-יהודי
אל-מנסור אל-יהודי (המאה התשיעית-המאה העשירית) , מוסיקאי. נולד בספרד. אל-מנסור שירת כמוסיקאי בחצרו של הכליף מבית אומיה אל-חאכם הראשון בקורדובה. כאשר המוסיקאי המפורסם זיריאב נאלץ לעזוב את בגדד והוזמן לבוא לקורדובה, אל-מנסור נשלח ללוותו. כאשר שני המוסיקאים נפגשו באלגזיראס, הגיעה אליהם הידיעה על מותו של הכליף. אל-מנסור שכנע את זיריאב להציע את שירותיו לכליף החדש, עבד אל-רחמן השני. מניחים שאל-מנסור שירת את הכליף יחד עם זיריאב, והרים את תרומתו להפצת המוסיקה הערבית בספרד.
ג'יקטילה, יצחק אבן
משורר ובלשן. נולד בלוסינה, ספרד. למד אצל מנחם בן יעקב אבן סרוק. לימים, הגן עליו נגד דונש בן לברט בפולמוס ביניהם, שהיה קשור לנושא התחביר. כמשורר זכה לשבחים רבים מפי משה אבן עזרא. בשיריו (בעיקרם, אזהרות) ניכרת השפעתו של ר' סעדיה גאון. נפטר בספרד.
יוסף אבן סהל
יוסף אבן סהל (1003-1123) , משורר עברי ספרדי. אבו-עמר יוסף בן יעקב אבן סהל נולד למשפחה אריסטוקרטית והיה תלמידו של יצחק אבן גיאת מלוסינה. מ-1113 עד מותו שימש דיין בקורדובה. כמשורר נהנה מהערכה רבה, בין היתר מצדו של משה אבן עזרא, שציטט מחרוזיו ותיאר את כישרונו ואת הפופולריות שלו. כתב שירי תהילה מקוריים, שירי קינה עזים וסאטירה עוקצנית, במיוחד נגד אויבי השירה. למרות זאת, רק מעטים משיריו נותרו במלואם או בחלקם.
דונש בן לברט
דונש בן לברט (930-990) , משורר ובלשן. נולד בפאז, מרוקו, למשפחה מיוחסת ממוצא בבלי, למד אצל סעדיה גאון בבגדד ושימש כרב ודיין. כנראה, הוא התגורר תקופה מסוימת בקורדובה, ספרד המוסלמית. דונש בן לברט כתב תגובות נגד מילון הדקדוק העברי של מנחם אבן סרוק, ו68- מהן נכללו בשירו לדורש החוכמות. המחלוקת בין שני אנשי העט התפתחה לפולמוס בין שתי אסכולות.
כמשורר, דונש התאים את מבנה השירה הערבית לשירה העברית, ובכך הניח את היסודות לשירה של תור הזהב בספרד. למרות זאת, רוב שיריו אבדו ועל כמה מהם ידוע היום רק בזכות אותן שורות אחדות המצוטטות בפולמוסיו. שירתו הדתית כוללת את שיר השבת דרור יקרא וכן את השיר דווי הסר ליום הכיפורים. הוא נפטר, כנראה, בקורדובה, ספרד.
עזרת הנשים בבית הכנסת של קורדובה, ספרד, שנות ה-1980
עזרת הנשים בבית הכנסת של קורדובה.
קורדובה, ספרד, שנות ה-1980
צילום: דני אופיר, ישראל
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דני אופיר, ישראל)
פסל הרמב"ם, קורדובה, ספרד, 1966
פסל הרמב"ם,
קורדובה, ספרד, 1966
הפסל הוצב בשנת 1964
הפסל: אמדאו רואיז אולמוס
צילום: ויקטור לארידו, ניו יורק
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ויקטור לארידו, ניו יורק)
פסלו של הרמב"ם שהוקם ב-1964. קורדובה, ספרד שנות 1980
פסלו של הרמב"ם שהוקם ב-1964.
קורדובה, ספרד שנות 1980.
צילום: מריו אדוארדו כהן, ארגנטינה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות מריו אדוארדו כהן, ארגנטינה)
הרובע היהודי לשעבר, קורדובה, ספרד 1980 בקירוב
הרובע היהודי לשעבר,
קורדובה, ספרד 1980 בקירוב.
צילום: לני זוננפלד
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף זוננפלד)