קהילת יהודי קורדובה , ספרד

קורדובה Cordoba

עיר באנדלוסיה, ספרד.


ככל הנראה ישבו יהודים בקורדובה במאה השביעית. לפי מקורות אחדים הופקדה הגנת העיר בידי יהודים מיד לאחר הכיבוש הערבי ב-711.

"תור הזהב" של קהילת קורדובה חל במאה העשירית, במידה רבה בזכות ר' חסדאי אבן שפרוט, שהיה רופא ודיפלומאט בחצר החליף עבד אל רחמן השלישי. החליף הביא לעיר אנשי-רוח מצויינים, ועשה אותה מרכז תרבותי למופת.

באותו הזמן הגיע לקורדובה ר' משה בן חנוך, אחד מ"ארבעת השבויים" שיצאו לפי האגדה מבארי שבאיטליה והפיצו את לימוד התורה בארצות המערב.

אחרי הכיבוש הברברי במאה ה- 11 חלה ירידה במצב הקהילה. אולם קהילת קורדובה התאוששה במהרה, ותוך זמן קצר התפרסמה בגדולי התורה שבה: ר' יצחק בן ברוך אלבליה והדיינים יוסף בן יעקב אבן סהל ויוסף אבן צדיק.

בתחילת המאה ה-12 רגשה הקהילה סביב משיח השקר אבן אריה; ובאמצע המאה חדלה להתקיים בשל פלישת האלמואחדים (1147).

בשנת 1236 חזרו הנוצרים לעיר והיישוב היהודי התחדש. היהודים סייעו בהבראת הכלכלה בעיר, ויהודה אברבנאל היה משרי המלך.

רוב יהודי קורדובה באותה התקופה עסקו במלאכות שונות והתמחו בייצור בדים ובשיווקם. ב-1315 נחנך בית-הכנסת (בית הכנסת הוכרז בשנת 1885 אתר לאומי, ועומד על תילו).

בגזרות קנ"א (1391) נערך טבח ביהודי קורדובה ובראשית המאה ה-15 הוכבד עול המסים על הקהילה.

ב-1483 נצטוו היהודים לעזוב את אנדאלוסיה. אלו שהמירו את דתם, "הנוצרים החדשים" בני קורדובה, התפרסמו בדבקותם ביהדות, ורבים מהם מתו על קידוש השם. האינקוויזיציה המשיכה בפעולתה בקורדובה עד למאה ה-18.


בשנת 1935 הוחג רשמית בקורדובה יובל ה-800 להולדת רבנו משה בן מימון, בן המקום. בשנת 1964 ערכו השלטונות את "שבוע הרמב"ם"; הוקמה אנדרטה לזכרו במקום הולדתו, הרובע היהודי לשעבר, ואחת הכיכרות ברובע נקראה בשם טבריה, מקום קבורתו.