קהילת יהודי קישקורוש
קישקורוש KISKOROS
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
המשפחות היהודיות הראשונות השתקעו במקום בסוף המאה ה-18. רוב היהודים התפרנסו ממסחר ומשיווק תוצרת חקלאית. הקהילה התארגנה בראשית המאה ה-19. במקום היו חברה קדישא, בית ספר יהודי, "תלמוד תורה", "חדר", ישיבה ומוסדות צדקה רבים.
אחרי קונגרס יהודי הונגריה ב-1869-1868, הצטרפה הקהילה לזרם קהילות "סטטוס קוו", כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. ב-1912 עברה לזרם האורתודוקסי.
בימי "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ולרדיקאלים בידי גורמים ימניים אחרי נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה בשנת 1919) נשדדו חנויות בבעלות יהודים. בעקבות ההתפרעויות נמלטו יהודים ועזבו את העיירה.
ב-1930 מנתה הקהילה 588 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. אחרי פרוץ המלחמה גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. בראשית 1940 נעצרו שישה מיהודי קישקורוש ושולחו למחנה ריכוז.
בסוף אפריל, שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישקורוש במספר בתים שבסביבת בית הכנסת. ב-4 במאי 1944 הובלו 22 מיהודי קישקורוש למחנה ריכוז בעיר טופויה (TOPOLYA), משם שולחו לשטראסהוף (STRASSHOF) שבאוסטריה. הכשירים לעבודה הועסקו בעבודות כפייה, והיתר גורשו לאושוויץ.
יתר היהודים הובלו ביוני לקצ'קמט (KECSKEMET), שם רוכזו כל יהודי הסביבה, ומשם הובלו לאושוויץ.
הניצולים שחזרו לעיירה בתום המלחמה חידשו את חיי הקהילה בראשות הרב סנידרס (SNYDERS). בניין בית הכנסת נמצא הרוס ובניין חברת ש"ס הוכשר לבית תפילה. תוך כמה שנים עזבו רוב היהודים את המקום ובשנות השישים נותרו בקישקורוש כ-10 משפחות יהודיות.
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
המשפחות היהודיות הראשונות השתקעו במקום בסוף המאה ה-18. רוב היהודים התפרנסו ממסחר ומשיווק תוצרת חקלאית. הקהילה התארגנה בראשית המאה ה-19. במקום היו חברה קדישא, בית ספר יהודי, "תלמוד תורה", "חדר", ישיבה ומוסדות צדקה רבים.
אחרי קונגרס יהודי הונגריה ב-1869-1868, הצטרפה הקהילה לזרם קהילות "סטטוס קוו", כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. ב-1912 עברה לזרם האורתודוקסי.
בימי "הטרור הלבן" (התנכלויות ליהודים ולרדיקאלים בידי גורמים ימניים אחרי נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה בשנת 1919) נשדדו חנויות בבעלות יהודים. בעקבות ההתפרעויות נמלטו יהודים ועזבו את העיירה.
ב-1930 מנתה הקהילה 588 נפש.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפלייה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. אחרי פרוץ המלחמה גוייסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. בראשית 1940 נעצרו שישה מיהודי קישקורוש ושולחו למחנה ריכוז.
בסוף אפריל, שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישקורוש במספר בתים שבסביבת בית הכנסת. ב-4 במאי 1944 הובלו 22 מיהודי קישקורוש למחנה ריכוז בעיר טופויה (TOPOLYA), משם שולחו לשטראסהוף (STRASSHOF) שבאוסטריה. הכשירים לעבודה הועסקו בעבודות כפייה, והיתר גורשו לאושוויץ.
יתר היהודים הובלו ביוני לקצ'קמט (KECSKEMET), שם רוכזו כל יהודי הסביבה, ומשם הובלו לאושוויץ.
הניצולים שחזרו לעיירה בתום המלחמה חידשו את חיי הקהילה בראשות הרב סנידרס (SNYDERS). בניין בית הכנסת נמצא הרוס ובניין חברת ש"ס הוכשר לבית תפילה. תוך כמה שנים עזבו רוב היהודים את המקום ובשנות השישים נותרו בקישקורוש כ-10 משפחות יהודיות.
פולופסאלאש
(מקום)פולופסאלאש FULOPSZALLAS
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו במקום בשנת 1830 לערך. רובם התפרנסו ממסחר, ויתרם עסקו במלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית ופעלו בה בית כנסת, בית עלמין וחברה קדישא.
בימי "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו על- ידי גורמים ימניים לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי) סבלו היהודים ממעשי אלימות ורבים מהם ברחו לבודאפשט. הם חזרו אחרי ששקטו הרוחות.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 83 נפש.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך), שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, בוטלו רשיונות המסחר של יהודים רבים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה, וצעירים מהעיירה נשלחו למחנות עבודה. 12 מהם ניספו בחזית אוקראינה וארבעה במכרות בור (BOR) שביוגוסלאביה.
באמצע מאי 1944, כחודשיים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו היהודים לגיטו שהוקם בקישקורוש (KISKOROS), בו רוכזו כ-600 יהודים תושבי האיזור. כעבור ימים אחדים הועברו כולם לבית חרושת ללבנים בקצ'קמט (KECSKEMET), משם שולחו ב-23 ביוני 1944 לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לעיירה 12 ניצולים. הם הקימו גלעד לזכר הניספים בשואה אבל חיי הקהילה לא נתחדשו ורובם עזבו את המקום תוך זמן קצר. ב-1962 נותרו פולופסאלאש רק שני יהודים.
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
היהודים הראשונים התיישבו במקום בשנת 1830 לערך. רובם התפרנסו ממסחר, ויתרם עסקו במלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית ופעלו בה בית כנסת, בית עלמין וחברה קדישא.
בימי "הטרור הלבן" (פרעות והתנכלויות ליהודים וראדיקאלים בשנים 1921-1919 שבוצעו על- ידי גורמים ימניים לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי) סבלו היהודים ממעשי אלימות ורבים מהם ברחו לבודאפשט. הם חזרו אחרי ששקטו הרוחות.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 83 נפש.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך), שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, בוטלו רשיונות המסחר של יהודים רבים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה, וצעירים מהעיירה נשלחו למחנות עבודה. 12 מהם ניספו בחזית אוקראינה וארבעה במכרות בור (BOR) שביוגוסלאביה.
באמצע מאי 1944, כחודשיים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו היהודים לגיטו שהוקם בקישקורוש (KISKOROS), בו רוכזו כ-600 יהודים תושבי האיזור. כעבור ימים אחדים הועברו כולם לבית חרושת ללבנים בקצ'קמט (KECSKEMET), משם שולחו ב-23 ביוני 1944 לאושוויץ.
לאחר המלחמה חזרו לעיירה 12 ניצולים. הם הקימו גלעד לזכר הניספים בשואה אבל חיי הקהילה לא נתחדשו ורובם עזבו את המקום תוך זמן קצר. ב-1962 נותרו פולופסאלאש רק שני יהודים.
איז'אק
(מקום)איז'אק (IZSAK)
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
רק בתחילת המאה ה-18 הותר ליהודים להתיישב במקום, תמורת מס-גולגולת כבד. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-18 והקימה חברה קדישא, אגודת נשים ובית כנסת. ב-1770 נוסד במקום בית ספר.
בעקבות "הטרור הלבן" (פרעות שערכו ביהודים גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר כשלון ההפיכה הקומוניסטית), נרצחו שלושה יהודים בידי כנופיות הפורעים, ובנייני הקהילה, ובהם ארכיון הקהילה, הועלו באש. כנופיה של "המדיארים המתעוררים" (ארגון ימני קיצוני בשנות ה-20 שדגל בטרור נגד יהודים) התקיפה חנוונים יהודיים, שדדה סחורותיהם ופצעה אחדים מהם. שלושה יהודים נחטפו בפקודת אחד הידועים מבין מנהיגי "הטרור הלבן", איוואן הייאש (IVAN HEJJAS), הובלו ליער סמוך, נצטוו לחפור להם קברים והומתו בעינויים. בעקבות הפרעות עזבו רוב היהודים את העיירה. ב-1926 ניסו אחדים לחזור, אך נתקלו ביחס עויין של תושבי המקום, וחיי הקהילה לא חודשו.
תקופת השואה
במאי 1944, הועברו היהודים המעטים שעדיין נותרו באיז'אק לגיטו קישקורוש (KISKOROS). ב-15 ביוני, הועברו לבית חרושת ללבנים שבקצ'קמט, משם שולחו ב-29 ביוני למחנה ההשמדה אושוויץ.
עיירה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
רק בתחילת המאה ה-18 הותר ליהודים להתיישב במקום, תמורת מס-גולגולת כבד. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-18 והקימה חברה קדישא, אגודת נשים ובית כנסת. ב-1770 נוסד במקום בית ספר.
בעקבות "הטרור הלבן" (פרעות שערכו ביהודים גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר כשלון ההפיכה הקומוניסטית), נרצחו שלושה יהודים בידי כנופיות הפורעים, ובנייני הקהילה, ובהם ארכיון הקהילה, הועלו באש. כנופיה של "המדיארים המתעוררים" (ארגון ימני קיצוני בשנות ה-20 שדגל בטרור נגד יהודים) התקיפה חנוונים יהודיים, שדדה סחורותיהם ופצעה אחדים מהם. שלושה יהודים נחטפו בפקודת אחד הידועים מבין מנהיגי "הטרור הלבן", איוואן הייאש (IVAN HEJJAS), הובלו ליער סמוך, נצטוו לחפור להם קברים והומתו בעינויים. בעקבות הפרעות עזבו רוב היהודים את העיירה. ב-1926 ניסו אחדים לחזור, אך נתקלו ביחס עויין של תושבי המקום, וחיי הקהילה לא חודשו.
תקופת השואה
במאי 1944, הועברו היהודים המעטים שעדיין נותרו באיז'אק לגיטו קישקורוש (KISKOROS). ב-15 ביוני, הועברו לבית חרושת ללבנים שבקצ'קמט, משם שולחו ב-29 ביוני למחנה ההשמדה אושוויץ.
סאבאדסאלאש
(מקום)סאבאדסאלאש SZABADSZALLAS
כפר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
יהודים הגיעו למקום ב-1850. רובם עסקו במסחר, מלאכה וחקלאות. הקהילה התארגנה ב- 1858.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי סאבאדסאלאש לזרם האורתודוקסי. במקום פעלו בית כנסת, חברה קדישא, אגודת נשים ו"חדר".
בתקופת ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ולראדיקאלים שבוצעו בידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) אורגנו במקום עצרות עם ובמהלכן תקפו כנופיות פורעים את היהודים.
ב-1930 היו בקהילה 120 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך), של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, חוקים שהגבילו את היהודים בעיקר בתחומי חיי הציבור ובכלכלה, ניסו פקידי הרשות בסאבאדסאלאש להצר את צעדי היהודים. החנויות ובתי המלאכה הופקעו ויהודים רבים נותרו חסרי פרנסה.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה בשרות צבא הונגריה. בסוף שנת 1941 וב-1942 נלקחו בכפר גברים יהודים עד גיל חמישים לעבודות כפייה, רובם נשלחו לחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסוף מאי רוכזו יהודי המקום בבית הכנסת, משם הועברו לגיטו שהוקם בקישקורוש (KISKOROS). ב-15 ביוני הועברו לבית החרושת ללבנים בקצ'קמט (KECSKEMET), ועונו בידי ז'אנדרמרים הונגרים בתואנה שהסתירו חפצי ערך. ב-23 ביוני שולחו יהודי סאבאדסאלאש למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים ששרדו. ב- 1951 הקימו גלעד לזכר הניספים בשואה. במשך השנים עזבו היהודים את הכפר, וב-1960 כבר לא נותר שם אף יהודי אחד.
כפר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (PEST-PILIS-SOLT-KISKUN), מרכז הונגריה.
יהודים הגיעו למקום ב-1850. רובם עסקו במסחר, מלאכה וחקלאות. הקהילה התארגנה ב- 1858.
בעקבות חילוקי דעות בקונגרס יהודי הונגריה (1869,1868) בין חרדים למשכילים, הצטרפו יהודי סאבאדסאלאש לזרם האורתודוקסי. במקום פעלו בית כנסת, חברה קדישא, אגודת נשים ו"חדר".
בתקופת ה"טרור הלבן" (פוגרומים והתנכלויות ליהודים ולראדיקאלים שבוצעו בידי גורמים ימניים בשנים 1921-1919 לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) אורגנו במקום עצרות עם ובמהלכן תקפו כנופיות פורעים את היהודים.
ב-1930 היו בקהילה 120 יהודים.
תקופת השואה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך), של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית, חוקים שהגבילו את היהודים בעיקר בתחומי חיי הציבור ובכלכלה, ניסו פקידי הרשות בסאבאדסאלאש להצר את צעדי היהודים. החנויות ובתי המלאכה הופקעו ויהודים רבים נותרו חסרי פרנסה.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו יהודים לעבודות כפייה בשרות צבא הונגריה. בסוף שנת 1941 וב-1942 נלקחו בכפר גברים יהודים עד גיל חמישים לעבודות כפייה, רובם נשלחו לחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 ניכנס הצבא הגרמני להונגריה. בסוף מאי רוכזו יהודי המקום בבית הכנסת, משם הועברו לגיטו שהוקם בקישקורוש (KISKOROS). ב-15 ביוני הועברו לבית החרושת ללבנים בקצ'קמט (KECSKEMET), ועונו בידי ז'אנדרמרים הונגרים בתואנה שהסתירו חפצי ערך. ב-23 ביוני שולחו יהודי סאבאדסאלאש למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לכפר רק יהודים אחדים ששרדו. ב- 1951 הקימו גלעד לזכר הניספים בשואה. במשך השנים עזבו היהודים את הכפר, וב-1960 כבר לא נותר שם אף יהודי אחד.