דלג לתוכן האתר >

קהילת יהודי טרמבובלה

טרמבובלה

TEREBOVLYA

Terebovly ;Terebovlia; בפולנית TREMBOWLA

עיר במחוז טרנופול (TERNOPOL, בעבר TARNOPOL), מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית, פולין.

טרמבובלה מתועדת ב-1097 כבירתה של נסיכות רותנית עצמאית. מ-1349 הייתה עיר ספר מבוצרת בממלכת פולין.

 

הקהילה היהודית

יהודים נזכרים שם לראשונה ב-1539. בשנת 1565 ישבו בעיר 54 יהודים. אחר כך עלה מספרם, אך בגזרות ת"ח ות"ט (פרעות חמלניצקי ב-1648) עזבו רבים את העיר.

בתחילת המאה ה-18 היתה בטרמבובלה קהילה מאורגנת. בחלוקה הראשונה של פולין בשנת 1772 עבר האזור לשליטת אוסטריה ומספר היהודים בעיר עלה. ב-1880 נימנו בטרמבובלה 1,749 יהודים, כ-%27 מכלל האוכלוסיה, וב-1900 היו 2,098 יהודי העיר כ-%23 מכלל האוכלוסיה.

באמצע המאה ה-19 כיהן כרב קהילת טרמבובלה ר' שמריה-שמרל ב"ר יעקב ברנדיס, בעל "עיון תפילה" שהודפס בלבוב ב-1840. ר' ברנדיס עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בימי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) עזבו את טרמבובלה רבים מתושביה וביניהם יהודים. בפולין העצמאית שבין שתי מלחמות העולם היו שם כ-1,500 יהודים, %21 מתושבי העיר.

באותה תקופה הייתה קופת הקהילה במשבר והתקשתה לתמוך במוסדות עזרה, סעד וחינוך. בראש ועד הקהילה עמד הרב, חברי הועד היו מבין החרדים ורק ב-1938 נבחרו גם נציגי הציונים.

היהודים הראשונים בטרמבובלה היו סוחרים שסחרו במקום על-פי כתב זכויות מאת מלכי פולין. יהודים שהתיישבו בעיר עסקו גם בהפקת משקאות חריפים והחזיקו בתי מרזח. במאה ה-17 הורשו הסוחרים היהודים להשתתף בימי שוק ובירידים בתנאי שלא יתחרו בסוחרים הנוצרים.

עם הזמן רבו בעיר בעלי מלאכה יהודים ובמאה ה-19 התפרנסו רוב יהודי המקום ממסחר ומלאכה. בין שתי מלחמות העולם נזקקו בתי אב רבים לעזרת הקהילה. קופת גמילות חסדים סייעה לנזקקים.

ב-1904 נוסד בעיר ארגון ציוני על-שם הרצל. ב-1907 הוקם ועד מקומי של "המפלגה הארצית היהודית" מיסודם של המתבוללים הפרו-פולנים, וב-1911 קם החוג הראשון של "צעירי-ציון". ב-1910 הקימו הציונים בית-ספר ללימוד השפה העברית.

אחרי מלחמת העולם הראשונה גברה הפעילות הציונית בעיר. ב-1919 נפתח קן "השומר הצעיר". ב-1924 נוסד "החלוץ" ואורגנה מחדש ההסתדרות הציונית במקום. ב-1931 נוסד סניף "אחווה" ולידו קיבוץ הכשרה. כן פעלו במקום סניפי "הציונים הכלליים", "המזרחי", ה"התאחדות", "הציונים הרביזיוניסטים", "עקיבא" ו"הנוער הציוני", וב-1939 נוסד סניף ה"שחר".

ב-1937 אירעו בטרמבובלה התפרעויות אנטישמיות ובהן השתתפו גם תלמידי הגמנסיה הפולנית.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בטרמבובלה קרוב ל-2,000 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, עברה טרמבובלה ככל מזרח פולין לשליטת ברית המועצות, וב-17 בספטמבר 1939 נכנסו יחידות הצבא האדום לעיר.

אחרי מתקפת גרמניה על ברית המועצות (22 ביוני 1941) נמלטו צעירים יהודים מזרחה עם הצבא הסובייטי הנסוג.

ב-7 ביולי 1941 נכנס הצבא הגרמני לטרמבובלה, בהשתלטותו על העיר נסתייע במשטרה אוקראינית. בו ביום נהרגו יהודים אחדים, וכעבור כמה ימים נלקחו כ-20 יהודים לעבודות כפייה וגורלם לא נודע.

בסוף יולי הוקם יודנראט (מועצת יהודים מטעם) ולידו משטרה יהודית של 12 איש. הוטל עליהם לספק יהודים לעבודות כפייה. בסתיו 1941 החלו לשלח גברים יהודים מטרמבובלה למחנות עבודה שבסביבה. כאשר לא מילא היודנראט את מכסת האנשים למחנות נחטפו יהודים בידי הגרמנים והשוטרים האוקראינים. היודנראט סייע לכלואי המחנות בחבילות מזון, בגדים ותרופות.

בחורף 1942-1941 גברה מצוקת הרעב בעיר. באביב 1942 נשלחו קבוצות של צעירות יהודיות לעבודה חקלאית באחוזות שבסביבה, שם סבלו מהתעללות השוטרים האוקראינים.

בסוף ספטמבר 1942 גורשו לגיטו טרמבובלה יהודים מבודזאנוב (BUDZANOW), יאנוב (JANOW) שליד טרמבובלה וסטרוסוב (STRUSOW). בסוף אוקטובר 1942 נסגר הגיטו ויציאת יהודים נאסרה, וב-5 בנובמבר הייתה האקציה (פעולת השמדה) הראשונה. יהודים שניסו להסתתר נרצחו במקום. 1,400 יהודים שולחו למחנה ההשמדה בבלז'ץ (BELZEC).במקום נותרו הכשירים לעבודה ומשפחותיהם.

בחורף 1943-1942 פרצה מגפת טיפוס בגיטו. מימדיה הוסתרו כדי שלא לתת לגרמנים אמתלה לפגוע בקהילה.

ב-7 באפריל 1943 הייתה אקציה נוספת. כ-1,000 יהודים הובלו ליער קרוב, נרצחו ביריות ונקברו בבורות. במהלך הירי היו מקרים של גילוי התנגדות. יהודים התנפלו על רוצחיהם ונאבקו עמם. אחדים ניצלו את המהומה ונמלטו.

אחרי האקציה השנייה התארגנה בגיטו קבוצת צעירים ויצאה ליערות כדי להצטרף לפרטיזנים.

ב-3 ביוני 1943 חוסל גיטו טרמבובלה. כ-1,000 יהודים רוכזו בכיכר השוק, משם הובלו ליער בסביבה ונורו למוות. העיר הוכרזה "יודנריין" ("נקייה מיהודים").

כמה עשרות יהודים שהצליחו להימלט נרצחו בדרך בידי אוקראינים מקומיים. בסוף 1943 ובראשית 1944 נרצחו אחדים מיהודי טרמבובלה בידי אנשי "באנדרה" (BANDERA - ראש כנופיות של אוקראינים לאומנים ואנטישמים).

ייזכרו לטובה פועלי רכבת פולנים בטרמבובלה שסייעו ליהודים וכן האוקראיני י' זגורסקי (J. ZAGORSKI) לימים חסיד אומות העולם.

ב-23 במרץ 1944 שוחררה טרמבובלה בידי הצבא הסובייטי.  

   

   הקהילה היהודית אחרי השואה

                                                                                                                                                                                                                            כעשרים יהודים ששרדו והתקבצו בעיר עזבו לפולין ומשם עלו לארץ ישראל או היגרו למדינות אחרות.יהודים אחרים לא הגיעו לעיר וחיי הקהילה היהודית לא חודשו בה .באותה תקופה גורשו ע"י הרוסים לפולין כול האזרחים הפולנים ובינהם גם יהודים.

הרכוש הקהילתי היהודי נהרס בזמן המלחמה ולא נשאר ממנו דבר אחריה.

 

טרמבובלר

TREMBOWLER, TREMBOVLER, TREMBAVLER, TREMBOBLER

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר מארמבובלה, שמה הפולני של העיירה טרמבובליה בגליציה המזרחית היום במחוז טרנופיל באוקראינה. הנוכחות היהודית הראשונה בטרמבובלה מתועדת בשנת 1539.

שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה.

טרמבובלר מתועד כשם משפחה יהודי עם אמי טרמבובלר אשר נולדה בווינה, אוסטריה, בשנת 1886, ונשלחה ממחנה הריכוז בדרנסי, צרפת, אל מחנה המוות הנאצי באושוויץ ב-7 במרץ 1944.

Ukraine

Україна / Ukrayina

A country in eastern Europe, until 1991 part of the Soviet Union.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 50,000 out of 42,000,000 (0.1%). Main Jewish organizations:

Єврейська Конфедерація України - Jewish Confederation of Ukraine
Phone: 044 584 49 53
Email: jcu.org.ua@gmail.com
Website: http://jcu.org.ua/en

Ваад (Ассоциация еврейских организаций и общин) Украины (VAAD – Asssociation of Jewish Organizations & Communities of Ukraine)
Voloska St, 8/5
Kyiv, Kyivs’ka
Ukraine 04070
Phone/Fax: 38 (044) 248-36-70, 38 (044) 425-97-57/-58/-59/-60
Email: vaadua.office@gmail.com
Website: http://www.vaadua.org/

Galicia

Yiddish: גאַליציע (Galitsye); Polish: Galicja ; German: Galizien; Ukranian: Галичина (Halychyna); Russian: Galitsiya; Hungarian: Gácsország; Romanian: Galiţia; Czech, Slovak: Halič

Geographically part of east Europe, in S.E. Poland and N.W. Ukraine. Galician roots derive from the name of the Ukrainian town Halicz (in Ukranian: Halych), in the Middle Ages part of the Kyivan Rus.
 

21st Century

The special life and culture of the Galician shtetl of the olden days remain with us in the history, in the shtetls of the past, and in Hassidic stories and books.

The Galicia Jewish Museum in Kazimierz established in 2004 commemorates the victims of the Holocaust and holds on to Jewish Galician culture.

 

History

Galicia had great significance in the history of the Jewish European Diaspora. The Jews of Galicia formed a bond between the Jews of East and West Europe.

The Kingdom of Galicia was first established on land given to the Habsburg Empire with the first partition of the Polish-Lithuanian Commonwealth of 1772. Six towns amongst them Brody, Belz and Rogatin were close to entirely Jewish populated. Previous to the 1772 partition, Galicia was the Little Poland. The Galician Kingdom as such lasted until the early 20th century. The first chief rabbi (Oberlandesrabbiner) of Galicia was Aryeh Leib Bernstein with seat in Lemberg. After 1772 further lands were acquired to the Kingdom, and extended Galicia to the north and north west. The small Republic of Krakow joined the Kingdom in 1846 with the territory encompassing over an area of 20,000 square miles and this remained as such until the end of the Kingdom (1918). The 1860’s saw efforts toward democratic changes ensued by a period of an autonomous Galicia from 167-1918. Galicia was covered in the Emperor Joseph II (Josef Benedikt Anton Michel Adam), Holy Roman Emperor, statutes for the betterment of Jewish life. Amongst others, Jews were to take on German family names and governmental schools were set for the education of Jews. 

Galicia had historically during its existence under the Habsburg regime, been the land with one of the highest percentages of Jewish populations worldwide. At the time of the region's annexation to the Habsburg Empire in 1772, the Jewish population numbered 224,980 (9.6% of total), in 1857 448’971 (9.7%) and 871,895 (10.9%) in 1910. Distinguishing them from the rest of the Habsburg population was their Orthodox Judaism with distinctive mannerism, clothes and language. Their communities established commercial and trading platforms. In the towns, also smaller ones, Jews occupied retailing and craftsmanship work for household and garment ware such as textile, tailoring, hatters and furriers. Foreign trade was largely Jewish business with Russia, Turkey and Germany.

The last decades of the 18th century already saw the beginnings of the Haskalah with flourishing social and cultural Jewish life in those days and early 19th centuyr with its golden days from 1815-mid 19th century in Galicia with its center in Brody. Euducation and literature blooming in the 19th century, formed Galicia into a center for Judaism in creation and intellect while traditional Jewish learning was nevertheless not neglected in that century. Those days did see struggles between Hassidim and Mitnaggedim, Hassidim and Haskalah. Prominent figures came from the Belz dynasty, Zanz and Ruzhin. In the large cities Reform synagogues were sacred, the Lvov leadership placed a Reform Rabbi Abraham Kohn in the late 1830s who however faced severe adversity in 1848. There were Jewish schools with German as language of instruction and the 1830 and 1840s saw growth and increased influence of Maskilim. This twin striving for Haskalah and assimilation towards German culture took a change in the 60s and 70s, with the reigns shifting to more university oriented representatives alongside a trend accompanied by the strongly Orthodox to an absorption to more local Polish culture and policy. In the revolutionary parliament of 1848 sat a few Jews from Galicia. At the time some adverse policies were revoked by the government. In parallel there was an amelioration in the economic situation of Jews which also saw a heightened shift of Jews into the farming sector including the development of experimental Jewish farms.

From the late 1860s a separation occurred of the Aggudat Ahimm, the Polish assimilationists, from the German assimilationists. The former adherents of Orthodoxy brought together a rabbinical conference in Lvov which ruled that community voting was dependent upon adherence of members to the Shulhan Arukh. In that century there were several weekly and monthly periodicals published in Galicia in Hebrew and Yiddish. There occurred also from the 1860-1880s an anti-assimilationist tendency and new directions in Haskalah. This was greatly influenced by Peretz Smolenskin a Zionist and Hebrew writer. He was concerned with the Halaskah movement, an early and strong proponent of Jewish nation-state building and rejectionist of Judaism’s westernization. A first society for Palestine settlement was established in 1875 in Przemysl, south-east Poland and in the 1880s the Hovevei Zion gained ground. This was accompanied by increasing antisemitism on Polish territory with the assimilationist Aguddat Ahim halting publication in 1884 of written materials and going insofar as declaring the only Jewish future as emigration of Palestine or conversion to Christianity. Early Zionist organizations were established and publications were issued in the region of Lvov. In the early 1890s economic boycotts were imposed on Jews from exclusion on trade in agricultural goods and merchandize, alcohol and more. The Jewish population in Galicia faced poverty. Nevertheless, Zionist movements continued their efforts.

Alongside, the early 20th century saw the development of neo-romantic Yiddish literature mostly coming from the area of Lvov and influenced by a corresponding phenomenon in Vienna. One prominent writer was Shmuel Yosef Agnon (1888-1970) who would come to monument the Galician shtetls. Those days also saw the translation into the Yiddish of foreign literature. Such representatives were the Oscar Wilde, of which one of his most famous works are the humorous ‘The Importance of Being Earnest’. World War I saw many Galician Jews flee to Hungary, Bohemia and Vienna, and in particular educated Galician Jews find refuge in Vienna. Those remaining suffered greatly under the Russians entry into Galicia. Ensuing in 1918 with the Polish-Ukranian war the unfortunate situation of minorities on Polish land increasingly led to the crumbling of the once Jewish-inspired Kingdom of Galicia. The Polish Republic took over the Galician land. Notwithstanding, deference to German and Polish culture and to the Polish nation, Hassidism and Zionist striving continued to sprout in the years until 1939, inklings of the Galician world remained with Hassidic communities as in Tel Aviv, Jerusalem and New York. 

Galicia had historically during its existence under the Habsburg regime, been the land with one of the highest percentages of Jewish populations worldwide. Distinguishing them from the rest of the population were their Orthodox Judaism with distinctive mannerism, clothes and language. Their communities established commercial and trading platforms. With the mid-19th century nevertheless this population saw beginnings of wearing out. Those were the days of the onset of the Haskalah (Jewish enlightenment) with family life adhering to Orthodox Judaism while modernizing outwardly and seeing an improved standing in society and economy and reduced isolation. The trend was of assimilation of Galician Jews to Germans and then to Poles. This trend of the last decades of the 19th century amongst Galician Jews went in parallel to the Marxist striving for a workers’ revolution.

סאטאנוב

Sataniv

עיר במחוז קאמנץ פודולסקי, אוקראינה.

קהילה יהודית התארגנה בסאטאנוב במחצית השנייה של המאה ה-16, אחרי שפודוליה סופחה לפולין. יהודים עסקו ביבוא סחורות, בחכירת אחוזות ובגביית מכס, בייצור משקאות חריפים ובצורפות. לא פעם נפגע היישוב מפשיטות טאטארים וקוזאקים (הפגיעות החמורות ביותר באוכלוסייה היהודית היו בשנים 1651, 1703). בית-הכנסת נבנה כמבצר, לשם התגוננות.

ב-1756 התפרסם שמה של קהילת סאטאנוב, כאשר הפראנקיסטים שהיו במקום הועמדו לדין.

סאטאנוב הייתה קהילה חשובה בפודוליה ועד הסיפוח לרוסיה הצארית, בחלוקה השנייה של פולין בסוף המאה ה- 18, היו סוחרים מסאטאנוב נוסעים לירידים בלייפציג, בברסלאו ובפראנקפורט. בעיר פעלו אז ראשוני המשכילים במזרח-אירופה יצחק סאטאנוב ומנחם מנדל לוין (לפין), ועל כסא הרבנות ישב אלכסנדר בן-צבי מרגליות, בעל "תשובות הראם".

במאה ה-19 הייתה הקהילה מרכז חסידי חשוב ומנתה בסוף המאה כ-2,850 נפש. פוגרומים פקדו אותה ב-1919.

ערב מלחמת-העולם השנייה התפקדו בעיר 2,359 תושבים יהודים.

אין בידינו פרטים על קורות הקהילה בימי מלחמת העולם השנייה.

 

 

גז'ימאלוב GRIMAILOV

(בפולנית GRZYMALOW, במקורות יהודיים: רימאלאוו)


עיר במחוז טרנופול, מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית, פולין.

 

הקהילה היהודית


יהודים ישבו בגז'ימאלוב מראשית המאה ה-18 על-פי כתב זכויות מאת בעלי-העיר, האצילים לבית שיניאבסקי. באמצע המאה ה-18 חיו בגז'ימאלוב כ-700 יהודים. בשנות ה-80 של המאה ה-19 - כ-1,730 יהודים, שהיו %60 מכלל האוכלוסיה.

עד אמצע המאה ה-18 היתה קהילת גז'ימאלוב כפופה לקהילת טרמבובלה (TREMBOWLA), ומאז נעשתה עצמאית.

בשנים 1942-1894 כיהן כרב בגז'ימאלוב ר' יצחק ויידנפלד. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא פעל רבות למען פליטים יהודים מערי הסביבה, שהתרכזו בגז'ימאלוב, ונאסר בידי השלטונות הרוסיים באשמת ריגול. בתחילת המאה ה-20 השתתף ר' יצחק באירועים הקשורים לתנועה הציונית. ביוזמתו הורחב ב-1934 בית-העלמין בעיר.

במועצת העיר הייתה נציגות שווה ליהודים, לפולנים ולאוקראינים. ב-1933 (לפי התקנון החדש בפולין העצמאית בין שתי מלחמות העולם) היו ארבעה נציגים יהודים בין 12 חברי המועצה.


במאה ה-18 ובמחצית הראשונה של המאה ה-19 עסקו יהודי גז'ימאלוב בחכירה, בפונדקאות ובמלאכה; כן סחרו בתבואה, בתמד, בדגים, בבדים ובבקר. למן המחצית השנייה של המאה ה-19 עסקו גם במסחר זעיר של מוצרי מכולת ובדים וברוכלות בכפרים. יהודים החזיקו בחכירה את משרפת היי"ש ואת מבשלת הבירה.

בסוף המאה ה-19, כאשר חולקו אדמות האצילים לאחוזות קטנות, לא נזקקו בעליהן ליהודים כחוכרים, מתווכים ונותני שרותים אחרים, ומקורות-הפרנסה התמעטו.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוקמו הקואופרטיבים לשווק ולצרכנות של פולנים ואוקראינים, ואלה דחקו את רגלי הסוחרים ובעלי המלאכה היהודים. לפיכך קם בגז'ימאלוב בראשית שנות ה-20 איגוד הסוחרים היהודיים וארגון בעלי מלאכה "יד חרוצים". כן נוסדה קופת גמילות-חסדים ב-1929.


בסוף המאה ה-19 קמו בגז'ימאלוב חוגים ציוניים. ב-1903 קם ארגון "דורשי-ציון". בין שתי מלחמות-העולם פעלו בגז'ימאלוב סניפים של "התאחדות" (מ-1923), "אחווה" (מ-1930), הרביזיוניסטים (מ-1931) ותנועות נוער ציוניות "הנוער הציוני" ו"גורדוניה". הוקם בית ספר עברי משלים וב-1934 קמו איגוד "ציונים בעלי מלאכה", איגוד של נשים ציוניות, וב-1935 הוקם סניף "עזרה". ב-1933 ארגנו חברי "אחווה" קיבוץ הכשרה לחלוצים בכפר סמוך.


ב-1931 חיו בגז'ימאלוב 1,550 יהודים. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בעיר כ-2,000.


תקופת-השואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939), ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות עברו האזורים המזרחיים של פולין לשליטת ברית המועצות.

ב-22 ביוני 1941 תקפו הגרמנים את ברית המועצות. הצבא הגרמני נכנס לגז'ימאלוב ב-6 ביולי 1941. בעיר היו אז 2,200 יהודים, בתוכם פליטים רבים מהסביבה. ביומיים הראשונים לכיבוש נחטפו בידי הנאצים ובידי עוזריהם האוקראינים קרוב ל-500 יהודים, ונורו במקלעים על חוף נהר גנילה (GNILA). הם נטמנו בקבר אחים בבית העלמין בעיר.

היהודים חוייבו בעבודות כפייה, והועסקו בעבודות ציבוריות ובחקלאות. ביולי 1941 הוקמו יודנראט ומשטרה יהודית, ונצטוו לספק כוח עבודה יומיומי לגרמנים.

בסתיו 1941 החלו לחטוף יהודים למחנות עבודה. גם בגז'ימאלוב עצמה הוקם מחנה עבודה, בשלושה מבנים רוכזו כ-3,500 יהודים, רובם ממקומות אחרים, והועסקו בסלילת דרכים בסביבה. באוקטובר 1942 הועברו יהודי גז'ימאלוב לגיטו בעיר סקאלאט (SKALAT) ובמקום נשאר רק מחנה העבודה. יהודים מעטים, תושבי גז'ימאלוב שנמלטו מסקאלאט, חדרו למחנה בסתר. ב-24 בינואר 1943 חוסל גם המחנה. הגרמנים הציתו את הבניינים על יושביהם.

 

הקהילה היהודית אחרי השואה

חיי הקהילה היהודית לא חודשו בעיר אחרי השואה.

בית העלמין היהודי נהרס ע"י הגרמנים בזמן המלחמה והמצבות בו נותצו.השלטונות אחרי המלחמה מנקים מדי פעם את השטח אך הוא מוזנח ומכוסה בצמחיה.בשטח יש כמה מצבות.

ביולי 1941 שרפו הגרמנים את בית הכנסת עם 20 יהודים בתוכו. אחרי המלחמה נשארו שרידי הקירות של המבנה ללא גג והוא לא שוקם.

 

 

מאגרי המידע של אנו
גנאלוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
קהילת יהודי טרמבובלה

טרמבובלה

TEREBOVLYA

Terebovly ;Terebovlia; בפולנית TREMBOWLA

עיר במחוז טרנופול (TERNOPOL, בעבר TARNOPOL), מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית, פולין.

טרמבובלה מתועדת ב-1097 כבירתה של נסיכות רותנית עצמאית. מ-1349 הייתה עיר ספר מבוצרת בממלכת פולין.

 

הקהילה היהודית

יהודים נזכרים שם לראשונה ב-1539. בשנת 1565 ישבו בעיר 54 יהודים. אחר כך עלה מספרם, אך בגזרות ת"ח ות"ט (פרעות חמלניצקי ב-1648) עזבו רבים את העיר.

בתחילת המאה ה-18 היתה בטרמבובלה קהילה מאורגנת. בחלוקה הראשונה של פולין בשנת 1772 עבר האזור לשליטת אוסטריה ומספר היהודים בעיר עלה. ב-1880 נימנו בטרמבובלה 1,749 יהודים, כ-%27 מכלל האוכלוסיה, וב-1900 היו 2,098 יהודי העיר כ-%23 מכלל האוכלוסיה.

באמצע המאה ה-19 כיהן כרב קהילת טרמבובלה ר' שמריה-שמרל ב"ר יעקב ברנדיס, בעל "עיון תפילה" שהודפס בלבוב ב-1840. ר' ברנדיס עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בימי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) עזבו את טרמבובלה רבים מתושביה וביניהם יהודים. בפולין העצמאית שבין שתי מלחמות העולם היו שם כ-1,500 יהודים, %21 מתושבי העיר.

באותה תקופה הייתה קופת הקהילה במשבר והתקשתה לתמוך במוסדות עזרה, סעד וחינוך. בראש ועד הקהילה עמד הרב, חברי הועד היו מבין החרדים ורק ב-1938 נבחרו גם נציגי הציונים.

היהודים הראשונים בטרמבובלה היו סוחרים שסחרו במקום על-פי כתב זכויות מאת מלכי פולין. יהודים שהתיישבו בעיר עסקו גם בהפקת משקאות חריפים והחזיקו בתי מרזח. במאה ה-17 הורשו הסוחרים היהודים להשתתף בימי שוק ובירידים בתנאי שלא יתחרו בסוחרים הנוצרים.

עם הזמן רבו בעיר בעלי מלאכה יהודים ובמאה ה-19 התפרנסו רוב יהודי המקום ממסחר ומלאכה. בין שתי מלחמות העולם נזקקו בתי אב רבים לעזרת הקהילה. קופת גמילות חסדים סייעה לנזקקים.

ב-1904 נוסד בעיר ארגון ציוני על-שם הרצל. ב-1907 הוקם ועד מקומי של "המפלגה הארצית היהודית" מיסודם של המתבוללים הפרו-פולנים, וב-1911 קם החוג הראשון של "צעירי-ציון". ב-1910 הקימו הציונים בית-ספר ללימוד השפה העברית.

אחרי מלחמת העולם הראשונה גברה הפעילות הציונית בעיר. ב-1919 נפתח קן "השומר הצעיר". ב-1924 נוסד "החלוץ" ואורגנה מחדש ההסתדרות הציונית במקום. ב-1931 נוסד סניף "אחווה" ולידו קיבוץ הכשרה. כן פעלו במקום סניפי "הציונים הכלליים", "המזרחי", ה"התאחדות", "הציונים הרביזיוניסטים", "עקיבא" ו"הנוער הציוני", וב-1939 נוסד סניף ה"שחר".

ב-1937 אירעו בטרמבובלה התפרעויות אנטישמיות ובהן השתתפו גם תלמידי הגמנסיה הפולנית.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בטרמבובלה קרוב ל-2,000 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, עברה טרמבובלה ככל מזרח פולין לשליטת ברית המועצות, וב-17 בספטמבר 1939 נכנסו יחידות הצבא האדום לעיר.

אחרי מתקפת גרמניה על ברית המועצות (22 ביוני 1941) נמלטו צעירים יהודים מזרחה עם הצבא הסובייטי הנסוג.

ב-7 ביולי 1941 נכנס הצבא הגרמני לטרמבובלה, בהשתלטותו על העיר נסתייע במשטרה אוקראינית. בו ביום נהרגו יהודים אחדים, וכעבור כמה ימים נלקחו כ-20 יהודים לעבודות כפייה וגורלם לא נודע.

בסוף יולי הוקם יודנראט (מועצת יהודים מטעם) ולידו משטרה יהודית של 12 איש. הוטל עליהם לספק יהודים לעבודות כפייה. בסתיו 1941 החלו לשלח גברים יהודים מטרמבובלה למחנות עבודה שבסביבה. כאשר לא מילא היודנראט את מכסת האנשים למחנות נחטפו יהודים בידי הגרמנים והשוטרים האוקראינים. היודנראט סייע לכלואי המחנות בחבילות מזון, בגדים ותרופות.

בחורף 1942-1941 גברה מצוקת הרעב בעיר. באביב 1942 נשלחו קבוצות של צעירות יהודיות לעבודה חקלאית באחוזות שבסביבה, שם סבלו מהתעללות השוטרים האוקראינים.

בסוף ספטמבר 1942 גורשו לגיטו טרמבובלה יהודים מבודזאנוב (BUDZANOW), יאנוב (JANOW) שליד טרמבובלה וסטרוסוב (STRUSOW). בסוף אוקטובר 1942 נסגר הגיטו ויציאת יהודים נאסרה, וב-5 בנובמבר הייתה האקציה (פעולת השמדה) הראשונה. יהודים שניסו להסתתר נרצחו במקום. 1,400 יהודים שולחו למחנה ההשמדה בבלז'ץ (BELZEC).במקום נותרו הכשירים לעבודה ומשפחותיהם.

בחורף 1943-1942 פרצה מגפת טיפוס בגיטו. מימדיה הוסתרו כדי שלא לתת לגרמנים אמתלה לפגוע בקהילה.

ב-7 באפריל 1943 הייתה אקציה נוספת. כ-1,000 יהודים הובלו ליער קרוב, נרצחו ביריות ונקברו בבורות. במהלך הירי היו מקרים של גילוי התנגדות. יהודים התנפלו על רוצחיהם ונאבקו עמם. אחדים ניצלו את המהומה ונמלטו.

אחרי האקציה השנייה התארגנה בגיטו קבוצת צעירים ויצאה ליערות כדי להצטרף לפרטיזנים.

ב-3 ביוני 1943 חוסל גיטו טרמבובלה. כ-1,000 יהודים רוכזו בכיכר השוק, משם הובלו ליער בסביבה ונורו למוות. העיר הוכרזה "יודנריין" ("נקייה מיהודים").

כמה עשרות יהודים שהצליחו להימלט נרצחו בדרך בידי אוקראינים מקומיים. בסוף 1943 ובראשית 1944 נרצחו אחדים מיהודי טרמבובלה בידי אנשי "באנדרה" (BANDERA - ראש כנופיות של אוקראינים לאומנים ואנטישמים).

ייזכרו לטובה פועלי רכבת פולנים בטרמבובלה שסייעו ליהודים וכן האוקראיני י' זגורסקי (J. ZAGORSKI) לימים חסיד אומות העולם.

ב-23 במרץ 1944 שוחררה טרמבובלה בידי הצבא הסובייטי.  

   

   הקהילה היהודית אחרי השואה

                                                                                                                                                                                                                            כעשרים יהודים ששרדו והתקבצו בעיר עזבו לפולין ומשם עלו לארץ ישראל או היגרו למדינות אחרות.יהודים אחרים לא הגיעו לעיר וחיי הקהילה היהודית לא חודשו בה .באותה תקופה גורשו ע"י הרוסים לפולין כול האזרחים הפולנים ובינהם גם יהודים.

הרכוש הקהילתי היהודי נהרס בזמן המלחמה ולא נשאר ממנו דבר אחריה.

 

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
טרמבובלר

טרמבובלר

TREMBOWLER, TREMBOVLER, TREMBAVLER, TREMBOBLER

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה נגזר מארמבובלה, שמה הפולני של העיירה טרמבובליה בגליציה המזרחית היום במחוז טרנופיל באוקראינה. הנוכחות היהודית הראשונה בטרמבובלה מתועדת בשנת 1539.

שמות של מקומות, מחוזות וארצות מוצא יכולים להיות לפעמים מקורם של שמות משפחה יהודיים. אבל, בהעדרו של תיעוד משפחתי אמין, שמות משפחה המבוססים על שמות של מקומות לא יכולים להעיד על מוצאה של המשפחה.

טרמבובלר מתועד כשם משפחה יהודי עם אמי טרמבובלר אשר נולדה בווינה, אוסטריה, בשנת 1886, ונשלחה ממחנה הריכוז בדרנסי, צרפת, אל מחנה המוות הנאצי באושוויץ ב-7 במרץ 1944.

אוקראינה

Ukraine

Україна / Ukrayina

A country in eastern Europe, until 1991 part of the Soviet Union.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 50,000 out of 42,000,000 (0.1%). Main Jewish organizations:

Єврейська Конфедерація України - Jewish Confederation of Ukraine
Phone: 044 584 49 53
Email: jcu.org.ua@gmail.com
Website: http://jcu.org.ua/en

Ваад (Ассоциация еврейских организаций и общин) Украины (VAAD – Asssociation of Jewish Organizations & Communities of Ukraine)
Voloska St, 8/5
Kyiv, Kyivs’ka
Ukraine 04070
Phone/Fax: 38 (044) 248-36-70, 38 (044) 425-97-57/-58/-59/-60
Email: vaadua.office@gmail.com
Website: http://www.vaadua.org/

גליציה

Galicia

Yiddish: גאַליציע (Galitsye); Polish: Galicja ; German: Galizien; Ukranian: Галичина (Halychyna); Russian: Galitsiya; Hungarian: Gácsország; Romanian: Galiţia; Czech, Slovak: Halič

Geographically part of east Europe, in S.E. Poland and N.W. Ukraine. Galician roots derive from the name of the Ukrainian town Halicz (in Ukranian: Halych), in the Middle Ages part of the Kyivan Rus.
 

21st Century

The special life and culture of the Galician shtetl of the olden days remain with us in the history, in the shtetls of the past, and in Hassidic stories and books.

The Galicia Jewish Museum in Kazimierz established in 2004 commemorates the victims of the Holocaust and holds on to Jewish Galician culture.

 

History

Galicia had great significance in the history of the Jewish European Diaspora. The Jews of Galicia formed a bond between the Jews of East and West Europe.

The Kingdom of Galicia was first established on land given to the Habsburg Empire with the first partition of the Polish-Lithuanian Commonwealth of 1772. Six towns amongst them Brody, Belz and Rogatin were close to entirely Jewish populated. Previous to the 1772 partition, Galicia was the Little Poland. The Galician Kingdom as such lasted until the early 20th century. The first chief rabbi (Oberlandesrabbiner) of Galicia was Aryeh Leib Bernstein with seat in Lemberg. After 1772 further lands were acquired to the Kingdom, and extended Galicia to the north and north west. The small Republic of Krakow joined the Kingdom in 1846 with the territory encompassing over an area of 20,000 square miles and this remained as such until the end of the Kingdom (1918). The 1860’s saw efforts toward democratic changes ensued by a period of an autonomous Galicia from 167-1918. Galicia was covered in the Emperor Joseph II (Josef Benedikt Anton Michel Adam), Holy Roman Emperor, statutes for the betterment of Jewish life. Amongst others, Jews were to take on German family names and governmental schools were set for the education of Jews. 

Galicia had historically during its existence under the Habsburg regime, been the land with one of the highest percentages of Jewish populations worldwide. At the time of the region's annexation to the Habsburg Empire in 1772, the Jewish population numbered 224,980 (9.6% of total), in 1857 448’971 (9.7%) and 871,895 (10.9%) in 1910. Distinguishing them from the rest of the Habsburg population was their Orthodox Judaism with distinctive mannerism, clothes and language. Their communities established commercial and trading platforms. In the towns, also smaller ones, Jews occupied retailing and craftsmanship work for household and garment ware such as textile, tailoring, hatters and furriers. Foreign trade was largely Jewish business with Russia, Turkey and Germany.

The last decades of the 18th century already saw the beginnings of the Haskalah with flourishing social and cultural Jewish life in those days and early 19th centuyr with its golden days from 1815-mid 19th century in Galicia with its center in Brody. Euducation and literature blooming in the 19th century, formed Galicia into a center for Judaism in creation and intellect while traditional Jewish learning was nevertheless not neglected in that century. Those days did see struggles between Hassidim and Mitnaggedim, Hassidim and Haskalah. Prominent figures came from the Belz dynasty, Zanz and Ruzhin. In the large cities Reform synagogues were sacred, the Lvov leadership placed a Reform Rabbi Abraham Kohn in the late 1830s who however faced severe adversity in 1848. There were Jewish schools with German as language of instruction and the 1830 and 1840s saw growth and increased influence of Maskilim. This twin striving for Haskalah and assimilation towards German culture took a change in the 60s and 70s, with the reigns shifting to more university oriented representatives alongside a trend accompanied by the strongly Orthodox to an absorption to more local Polish culture and policy. In the revolutionary parliament of 1848 sat a few Jews from Galicia. At the time some adverse policies were revoked by the government. In parallel there was an amelioration in the economic situation of Jews which also saw a heightened shift of Jews into the farming sector including the development of experimental Jewish farms.

From the late 1860s a separation occurred of the Aggudat Ahimm, the Polish assimilationists, from the German assimilationists. The former adherents of Orthodoxy brought together a rabbinical conference in Lvov which ruled that community voting was dependent upon adherence of members to the Shulhan Arukh. In that century there were several weekly and monthly periodicals published in Galicia in Hebrew and Yiddish. There occurred also from the 1860-1880s an anti-assimilationist tendency and new directions in Haskalah. This was greatly influenced by Peretz Smolenskin a Zionist and Hebrew writer. He was concerned with the Halaskah movement, an early and strong proponent of Jewish nation-state building and rejectionist of Judaism’s westernization. A first society for Palestine settlement was established in 1875 in Przemysl, south-east Poland and in the 1880s the Hovevei Zion gained ground. This was accompanied by increasing antisemitism on Polish territory with the assimilationist Aguddat Ahim halting publication in 1884 of written materials and going insofar as declaring the only Jewish future as emigration of Palestine or conversion to Christianity. Early Zionist organizations were established and publications were issued in the region of Lvov. In the early 1890s economic boycotts were imposed on Jews from exclusion on trade in agricultural goods and merchandize, alcohol and more. The Jewish population in Galicia faced poverty. Nevertheless, Zionist movements continued their efforts.

Alongside, the early 20th century saw the development of neo-romantic Yiddish literature mostly coming from the area of Lvov and influenced by a corresponding phenomenon in Vienna. One prominent writer was Shmuel Yosef Agnon (1888-1970) who would come to monument the Galician shtetls. Those days also saw the translation into the Yiddish of foreign literature. Such representatives were the Oscar Wilde, of which one of his most famous works are the humorous ‘The Importance of Being Earnest’. World War I saw many Galician Jews flee to Hungary, Bohemia and Vienna, and in particular educated Galician Jews find refuge in Vienna. Those remaining suffered greatly under the Russians entry into Galicia. Ensuing in 1918 with the Polish-Ukranian war the unfortunate situation of minorities on Polish land increasingly led to the crumbling of the once Jewish-inspired Kingdom of Galicia. The Polish Republic took over the Galician land. Notwithstanding, deference to German and Polish culture and to the Polish nation, Hassidism and Zionist striving continued to sprout in the years until 1939, inklings of the Galician world remained with Hassidic communities as in Tel Aviv, Jerusalem and New York. 

Galicia had historically during its existence under the Habsburg regime, been the land with one of the highest percentages of Jewish populations worldwide. Distinguishing them from the rest of the population were their Orthodox Judaism with distinctive mannerism, clothes and language. Their communities established commercial and trading platforms. With the mid-19th century nevertheless this population saw beginnings of wearing out. Those were the days of the onset of the Haskalah (Jewish enlightenment) with family life adhering to Orthodox Judaism while modernizing outwardly and seeing an improved standing in society and economy and reduced isolation. The trend was of assimilation of Galician Jews to Germans and then to Poles. This trend of the last decades of the 19th century amongst Galician Jews went in parallel to the Marxist striving for a workers’ revolution.

סאטאניב

סאטאנוב

Sataniv

עיר במחוז קאמנץ פודולסקי, אוקראינה.

קהילה יהודית התארגנה בסאטאנוב במחצית השנייה של המאה ה-16, אחרי שפודוליה סופחה לפולין. יהודים עסקו ביבוא סחורות, בחכירת אחוזות ובגביית מכס, בייצור משקאות חריפים ובצורפות. לא פעם נפגע היישוב מפשיטות טאטארים וקוזאקים (הפגיעות החמורות ביותר באוכלוסייה היהודית היו בשנים 1651, 1703). בית-הכנסת נבנה כמבצר, לשם התגוננות.

ב-1756 התפרסם שמה של קהילת סאטאנוב, כאשר הפראנקיסטים שהיו במקום הועמדו לדין.

סאטאנוב הייתה קהילה חשובה בפודוליה ועד הסיפוח לרוסיה הצארית, בחלוקה השנייה של פולין בסוף המאה ה- 18, היו סוחרים מסאטאנוב נוסעים לירידים בלייפציג, בברסלאו ובפראנקפורט. בעיר פעלו אז ראשוני המשכילים במזרח-אירופה יצחק סאטאנוב ומנחם מנדל לוין (לפין), ועל כסא הרבנות ישב אלכסנדר בן-צבי מרגליות, בעל "תשובות הראם".

במאה ה-19 הייתה הקהילה מרכז חסידי חשוב ומנתה בסוף המאה כ-2,850 נפש. פוגרומים פקדו אותה ב-1919.

ערב מלחמת-העולם השנייה התפקדו בעיר 2,359 תושבים יהודים.

אין בידינו פרטים על קורות הקהילה בימי מלחמת העולם השנייה.

הרימיילוב

 

 

גז'ימאלוב GRIMAILOV

(בפולנית GRZYMALOW, במקורות יהודיים: רימאלאוו)


עיר במחוז טרנופול, מערב אוקראינה. עד מלחמת העולם השנייה בגליציה המזרחית, פולין.

 

הקהילה היהודית


יהודים ישבו בגז'ימאלוב מראשית המאה ה-18 על-פי כתב זכויות מאת בעלי-העיר, האצילים לבית שיניאבסקי. באמצע המאה ה-18 חיו בגז'ימאלוב כ-700 יהודים. בשנות ה-80 של המאה ה-19 - כ-1,730 יהודים, שהיו %60 מכלל האוכלוסיה.

עד אמצע המאה ה-18 היתה קהילת גז'ימאלוב כפופה לקהילת טרמבובלה (TREMBOWLA), ומאז נעשתה עצמאית.

בשנים 1942-1894 כיהן כרב בגז'ימאלוב ר' יצחק ויידנפלד. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא פעל רבות למען פליטים יהודים מערי הסביבה, שהתרכזו בגז'ימאלוב, ונאסר בידי השלטונות הרוסיים באשמת ריגול. בתחילת המאה ה-20 השתתף ר' יצחק באירועים הקשורים לתנועה הציונית. ביוזמתו הורחב ב-1934 בית-העלמין בעיר.

במועצת העיר הייתה נציגות שווה ליהודים, לפולנים ולאוקראינים. ב-1933 (לפי התקנון החדש בפולין העצמאית בין שתי מלחמות העולם) היו ארבעה נציגים יהודים בין 12 חברי המועצה.


במאה ה-18 ובמחצית הראשונה של המאה ה-19 עסקו יהודי גז'ימאלוב בחכירה, בפונדקאות ובמלאכה; כן סחרו בתבואה, בתמד, בדגים, בבדים ובבקר. למן המחצית השנייה של המאה ה-19 עסקו גם במסחר זעיר של מוצרי מכולת ובדים וברוכלות בכפרים. יהודים החזיקו בחכירה את משרפת היי"ש ואת מבשלת הבירה.

בסוף המאה ה-19, כאשר חולקו אדמות האצילים לאחוזות קטנות, לא נזקקו בעליהן ליהודים כחוכרים, מתווכים ונותני שרותים אחרים, ומקורות-הפרנסה התמעטו.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוקמו הקואופרטיבים לשווק ולצרכנות של פולנים ואוקראינים, ואלה דחקו את רגלי הסוחרים ובעלי המלאכה היהודים. לפיכך קם בגז'ימאלוב בראשית שנות ה-20 איגוד הסוחרים היהודיים וארגון בעלי מלאכה "יד חרוצים". כן נוסדה קופת גמילות-חסדים ב-1929.


בסוף המאה ה-19 קמו בגז'ימאלוב חוגים ציוניים. ב-1903 קם ארגון "דורשי-ציון". בין שתי מלחמות-העולם פעלו בגז'ימאלוב סניפים של "התאחדות" (מ-1923), "אחווה" (מ-1930), הרביזיוניסטים (מ-1931) ותנועות נוער ציוניות "הנוער הציוני" ו"גורדוניה". הוקם בית ספר עברי משלים וב-1934 קמו איגוד "ציונים בעלי מלאכה", איגוד של נשים ציוניות, וב-1935 הוקם סניף "עזרה". ב-1933 ארגנו חברי "אחווה" קיבוץ הכשרה לחלוצים בכפר סמוך.


ב-1931 חיו בגז'ימאלוב 1,550 יהודים. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בעיר כ-2,000.


תקופת-השואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939), ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות עברו האזורים המזרחיים של פולין לשליטת ברית המועצות.

ב-22 ביוני 1941 תקפו הגרמנים את ברית המועצות. הצבא הגרמני נכנס לגז'ימאלוב ב-6 ביולי 1941. בעיר היו אז 2,200 יהודים, בתוכם פליטים רבים מהסביבה. ביומיים הראשונים לכיבוש נחטפו בידי הנאצים ובידי עוזריהם האוקראינים קרוב ל-500 יהודים, ונורו במקלעים על חוף נהר גנילה (GNILA). הם נטמנו בקבר אחים בבית העלמין בעיר.

היהודים חוייבו בעבודות כפייה, והועסקו בעבודות ציבוריות ובחקלאות. ביולי 1941 הוקמו יודנראט ומשטרה יהודית, ונצטוו לספק כוח עבודה יומיומי לגרמנים.

בסתיו 1941 החלו לחטוף יהודים למחנות עבודה. גם בגז'ימאלוב עצמה הוקם מחנה עבודה, בשלושה מבנים רוכזו כ-3,500 יהודים, רובם ממקומות אחרים, והועסקו בסלילת דרכים בסביבה. באוקטובר 1942 הועברו יהודי גז'ימאלוב לגיטו בעיר סקאלאט (SKALAT) ובמקום נשאר רק מחנה העבודה. יהודים מעטים, תושבי גז'ימאלוב שנמלטו מסקאלאט, חדרו למחנה בסתר. ב-24 בינואר 1943 חוסל גם המחנה. הגרמנים הציתו את הבניינים על יושביהם.

 

הקהילה היהודית אחרי השואה

חיי הקהילה היהודית לא חודשו בעיר אחרי השואה.

בית העלמין היהודי נהרס ע"י הגרמנים בזמן המלחמה והמצבות בו נותצו.השלטונות אחרי המלחמה מנקים מדי פעם את השטח אך הוא מוזנח ומכוסה בצמחיה.בשטח יש כמה מצבות.

ביולי 1941 שרפו הגרמנים את בית הכנסת עם 20 יהודים בתוכו. אחרי המלחמה נשארו שרידי הקירות של המבנה ללא גג והוא לא שוקם.