קהילת יהודי נאגידובוש
נאגידובוש NAGYDOBOS
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19. רובם עסקו במסחר זעיר. בשנת 1830 הוקם בית כנסת.
ב-1880 ישבו בנאגידובוש 241 יהודים. תחילה הייתה הקהילה עצמאית וב-1885 נסתפחה לקהילת מאטסאלקה (MATESZALKA).
ב-1930 נימנו בנאגידובוש 100 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. באפריל 1944 נאספו יהודי העיירה ונכלאו בבית הכנסת, הוחזקו במשך שלושה ימים ללא מזון, ומשם הועברו לגיטו שהוקם במאטסאלקה. בסוף מאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה לא שבו יהודים לנאגידובוש.
כפר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19. רובם עסקו במסחר זעיר. בשנת 1830 הוקם בית כנסת.
ב-1880 ישבו בנאגידובוש 241 יהודים. תחילה הייתה הקהילה עצמאית וב-1885 נסתפחה לקהילת מאטסאלקה (MATESZALKA).
ב-1930 נימנו בנאגידובוש 100 יהודים.
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. באפריל 1944 נאספו יהודי העיירה ונכלאו בבית הכנסת, הוחזקו במשך שלושה ימים ללא מזון, ומשם הועברו לגיטו שהוקם במאטסאלקה. בסוף מאי 1944 שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה לא שבו יהודים לנאגידובוש.
מאטסאלקה
(מקום)מאטסאלקה MATESZALKA
עיר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, בחסותו של בעל האחוזה. רובם עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית, הקימה בית כנסת, בית ספר עממי, בית ספר "תלמוד תורה" וישיבה. ליד בניין בית הכנסת היה "השטיבל" (בית תפילה ולימוד) של החסידים.
במאטסאלקה כיהנו ששה רבנים בזה אחר זה, האחרון בהם היה ר' שלום גרינבאום (GRUNBAUM), הוא ניספה בשואה.
בשנת 1930 ישבו במאטסלקה 1,621 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית ל"פלוגות עבודה" (עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 נלקחו גברים יהודים ממאטסאלקה לעבודות ביצורים ושרותים לעזרת הצבא ההונגרי שלחם לצד הגרמנים בחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. מאטסאלקה והסביבה הוכרזו כאזור צבאי ובמקום הוקם אחד ממחנות הריכוז הגדולים בהונגריה, אליו הובאו כ-17,000 יהודים מישובי המחוזות הסמוכים. תחילה הוחזקו תחת כיפת השמיים, בצפיפות וברעב, כשהם נתונים להתעללות שומריהם. אחר כך שוכנו בכמה צריפים וניתנה להם ארוחה אחת ליום. כעבור זמן מה שולחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
ב-1945 חזרו לעיר יהודים ששרדו במחנות לעבודות כפייה וכמה יהודים מאושוויץ. ב-1946 ישבו במאטסאלקה 150 יהודים, אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה. ב-1949 היו בקהילה 238 יהודים. חיי הקהילה נתחדשו, בניין בית הכנסת והמקווה שופצו ונשכר שוחט. אחרי מרד ההונגרים נגד הסובייטים ב-1956, החלו היהודים לעזוב את העיר. מקצתם עקרו לבודאפשט ולדברצן (DEBRECEN), מקצתם עלו לישראל. ב-1959 נותרו במאטסאלקה 98 יהודים, כשליש מהם ילדים שנולדו אחרי המלחמה.
עיר במחוז סאטמאר (SZATMAR), צפון מזרח הונגריה.
יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, בחסותו של בעל האחוזה. רובם עסקו במסחר ובמלאכה. הקהילה הייתה אורתודוקסית, הקימה בית כנסת, בית ספר עממי, בית ספר "תלמוד תורה" וישיבה. ליד בניין בית הכנסת היה "השטיבל" (בית תפילה ולימוד) של החסידים.
במאטסאלקה כיהנו ששה רבנים בזה אחר זה, האחרון בהם היה ר' שלום גרינבאום (GRUNBAUM), הוא ניספה בשואה.
בשנת 1930 ישבו במאטסלקה 1,621 יהודים.
תקופת השואה
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) גוייסו יהודי הונגריה הפרו-גרמנית ל"פלוגות עבודה" (עם אזרחים הונגרים אחרים שהשלטונות לא רצו לגייס לשורות הצבא הלוחם). ב-1941 נלקחו גברים יהודים ממאטסאלקה לעבודות ביצורים ושרותים לעזרת הצבא ההונגרי שלחם לצד הגרמנים בחזית אוקראינה.
ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. מאטסאלקה והסביבה הוכרזו כאזור צבאי ובמקום הוקם אחד ממחנות הריכוז הגדולים בהונגריה, אליו הובאו כ-17,000 יהודים מישובי המחוזות הסמוכים. תחילה הוחזקו תחת כיפת השמיים, בצפיפות וברעב, כשהם נתונים להתעללות שומריהם. אחר כך שוכנו בכמה צריפים וניתנה להם ארוחה אחת ליום. כעבור זמן מה שולחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
ב-1945 חזרו לעיר יהודים ששרדו במחנות לעבודות כפייה וכמה יהודים מאושוויץ. ב-1946 ישבו במאטסאלקה 150 יהודים, אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה. ב-1949 היו בקהילה 238 יהודים. חיי הקהילה נתחדשו, בניין בית הכנסת והמקווה שופצו ונשכר שוחט. אחרי מרד ההונגרים נגד הסובייטים ב-1956, החלו היהודים לעזוב את העיר. מקצתם עקרו לבודאפשט ולדברצן (DEBRECEN), מקצתם עלו לישראל. ב-1959 נותרו במאטסאלקה 98 יהודים, כשליש מהם ילדים שנולדו אחרי המלחמה.