גולדברגר
(שם משפחה)שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא שם מלאכותי שנבנה משני חלקים.
הפירוש המילולי של שם המשפחה גולדברג בגרמנית הוא "הר מוזהב". פירושו של גולדברגר הוא "מגולדברג". גולדברג יכול להיות טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם משפחה זה יכול להיות קשור בשמה של העיירה גולדברג במקלנבורג, צפון גרמניה, או בעיירה זלוטוריה, בשלזיה, דרום מערב פולין, ששמה הגרמני הוא גולדברג. על פי אחת הסברות, שמות משפחה יהודיים המכילים את המושג "זהב", הם בעצם רמזים אל פסוקים בתנ"ך. במקרא, הזהב מוזכר פעמים רבות (בראשית, כ"ד, ל"ג; מ"ד,ב; שמות, י"א,ב; י"ב,ל"ה; כ"ז,כ"ז; דברי הימים א', כ"ח). בתנ"ך תיאורים של יצירת חפצים מזהב וכסף ביחד עם שמות בעלי המלאכה בצלאל בן-אורי ואהוליאב בן אחיסמך מופיעים לראשונה בספר שמות, ל"א, ב-ו.
בחלק מהמקרים, גולדברג הוא מטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה, וקשור בשם הפרטי גולדה ("זהבה").
אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי גולדברגר כוללים את לודוויג לקס גולדברגר (1913-1848), איש עסקים גרמני יחיד שלזיה ומנהיג של הקהילה היהודית; ואת הרב ישראל (איזידור) בן בנימין גולדברגר, אשר חי בהונגריה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
ישראל גולדברגר
(אישיות)ישראל גולדברגר (נ. 1922), חזן וניצול שואה, המכונה "החזן מברגן בלזן", נולד בעיר סאטו מארה (סאטמאר), רומניה, בנם של אסתר ושמואל "שמלקע" גולדברגר, הילד השביעי מבין משמונה במשפחה של חסידי סאטמאר. אמו נפטרה כאשר הוא היה בן 5 ואביו נישא שנית לאחות אימו ונולדה להם בת אחת. לאחר לימודיו ב"חדר", החל משנת 1934 ללמוד בישיבה בעיר טאשנד בטרנסילבניה, עד שזאת נסגרה לאחר שחבל צפון טרנסילבניה סופח ע"י הונגריה בספטמבר 1940. גולדברגר חזר לסאטו מארה ושם עבד ביחד עם אביו שהיה סוחר יין. הוא לימד את עצמו חזנות תוך כדי האזנה לתקליטים, בעיקר הקלטות של יוסלה רוזנבלט. באפריל 1944, רוכזו יהודי סאטו מארה בגיטו ובמהלך החודישם מאי ויוני 1944 נשלחו אל מחנה המוות הנאצי באושוויץ. אביו של גודלברג, בעזרת מתן שוחד לקצין הונגרי, הצליח לשלוח אותו אל במחנה צבאי הונגרי. הוא גוייס לפלוגות של עבודות כפייה והגיע אל העיר באיה מארה (נוג'באניו), שם ההונגרים שדדו ממנו את כספו, מזונו והבגדים לחורף. בהמשך הוא הוחזק בהוסט באיזור הרי הקרפטים (היום באוקראינה) ומשם הועבר להונגריה, קודם אל העיר דברצין ולבסוף לבודפשט, שם שהה במקלט הידוע בשם קולומבוס. ב-4 בדצמבר 1944 גולדברגר נעצר בבודפשט ונשלח אל מחנה הריכוז הנאצי ברגן בלזן, לשם הגיע אחרי שלושה ימים ברכבת ללא מזון ומיים. הוא שרד בתנאים קשים מאד בברגן בלזן עד שבאפריל 1945 הוא נשלח אל הגטו בטרזינשטאט כשהוא חולה בדיזנטריה ואחר כך בטיפוס. בכל התקופה שהיה במחנות הוא לא הפסיק לשיר תפילות וגם שירים ביידיש, ובכך העניק רגעים נדירים של נחמה לאסירים. בתום המלחמה הוא חזר לסאטו מארה דרך פראג, ברנו, ברטיסלבה, ובודפשט. בסאטו מארה הוא גילה שהוריו, רוב אחיו ואחיותיו ביחד עם ילדיהם נספו בשואה. נותרו בחיים שני אחים שעלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה ועוד אח ואחות ששרדו את השואה. ביחד עם אחיו שורד השואה ניסה להקים מחדש את עסק היין של האב, אבל באוקטובר -1947 עזב את סאטו מארה מתוך כוונה לעלות לארץ. הוא עבר דרך אוסטריה לגרמניה, שם עבר קורס הכנה של ארגון ההגנה. גודלברגר עלה לארץ בנובמבר 1948 ומייד גוייס לצה"ל ונשלח לקורס מכי"ם. הוא שירת עד אפריל 1949. עד 1953 הוא שהה במעברה בזרנוגה ליד רמלה ומאז 1953 הוא התגורר במושב ניר גלים ושימש כחזן היישוב תוך כדי שהוא עבד כלולן וגם כיהן כמזכיר המושב. גודלברגר הקים בארץ משפחה עניפה. במשך השנים הוא הקליט את עצמו שר מגוון רחב של תפילות. הקלטות אלה משמשות עדות חשובה למסורת המוזיקלית שהייתה נהוגה בקרב יהודי סאטמאר שרובם הגדול נספו בשואה.
סאטו מארה
(מקום)סאטו מארה Satu Mare
בפי היהודים סאטמאר
עיר בטראנסילבאניה הצפונית, צפון מזרח רומניה. עד מלחמת העולם הראשונה ובשנים 1940 - 1944 בשטח הונגריה.
לקראת אמצע המאה ה-19 הותרה ליהודים ישיבת-קבע בעיר וקהילה התארגנה שם ב-1849. בעקבות קונגרס יהודי הונגריה, שנסתיים בינואר 1869 (נפתח בדצמבר 1868), הצטרפה הקהילה לזרם הקהילות האורתודוקסיות, והרב הראשון שכיהן בה היה ר' בנימין זאב מאנדלבוים.
ב-1898 התפלגה מהקהילה קבוצת יהודים שהגדירו את עצמם כקהילת סטאטוס-קוו (שבה למתכונת הקהילות מהתקופה שלפני הקונגרס). שמואל יורדאן, הרב הציוני של קהילת הסטאטוס קוו, פתח את גן-הילדים העברי הראשון בהונגריה.
בית-כנסת מפואר נחנך ב-1904; בעיר ישבו אז קרוב ל-7,200 יהודים (%20 מכלל האוכלוסיה).
מספר החסידים בעיר גדל, ומאבקים בין חסידים למתנגדים היו בקהילה מסוף המאה ה- 19.
רבני העדה החרדית היו ר' יהודה גרינוואלד ור' אליעזר דוד גרינוואלד; בשנת 1934 נבחר לכהונה ר' יואל טייטלבוים, ועמדתו האנטי-ציונית השפיעה על היהדות החרדית בטראנסילבאניה כולה.
האוכלוסייה היהודית גדלה מ-78 בשנת 1850 ל-3,427 (16% מכלל האוכלוסייה) בשנת 1870, 7,194 (20% מכלל האוכלוסייה) בשנת 1910, ו- 11,533 (21%) בשנת 1930. בשנת 1941 חיו 12,960 יהודים בסאטו מארה (24.9% מכלל האוכלוסייה). מספר זה עלה בעקבות הגירה של יהודים מכפרי הסביבה.
ב- 26 באפריל 1944 לאסלו אנדרה (1895 -1946), שזה עתה מונה לתפקיד מזכיר המדינה תחת שר הפנים אנדור יורוס בממשלת הונגריה בשליטת הנאצים, יחד עם פקידי ממשל הונגרים נוספים, התכנסו בסאטו מארה באפריל 26, 1944, ותכננו את הפרטים לחיסול יהודי צפון טרנסילבניה. הגטו בסאטו מארה הוקם בחלקה היהודי של העיר ב- 3 במאי 1944. יהודים מסאטו מארה, כמו גם מהאזורים הסמוכים, רוכזו במקום עד שהחלו הגירושים ב- 19 במאי 1944. הגטו חוסל ב-1 ביוני 1944, לאחר שהנאצים גירשו 18,863 יהודים מסאטו מארה .לאושוויץ, בשישה טרנספורטים. הרב טייטלבוים שרד לאחר שהצליח לברוח ברכבת קסטנר לשוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לסאטמאר כ-500 מיהודי העיר, ויחד עם ניצולים מישובי הסביבה הגיע מספר היהודים במקום בשנת 1947 ל-5,000 בערך. רובם עברו עם הזמן למקומות אחרים או עלו לישראל.
בשנת 1970 התגוררו בסאטו מארה 500 יהודים ובשת 2002 חיו בעיר 38 יהודים בלבד.