קהילת יהודי סאן דייגו

סן דייגו

San Diego

עיר בקליפורניה, ארה"ב

כ-90,000 יהודים התגוררו בעיר המשולבת ובמחוז סן דייגו, קליפורניה, והיוו כ-2.8% מכלל אוכלוסיית העיר. זה היה שיאו הדרמטי של גידול האוכלוסייה של מדינת קליפורניה בתחילת המאה ה-21, כאשר הייתה גם עלייה משמעותית של האוכלוסייה היהודית. הקהילה המשיכה לגדול ככל שהגיעו מהגרים חדשים מדרום אפריקה, מאיראן, ממזרח אירופה ובעיקר מאמריקה הלטינית.

במהלך אמצע המאה ה-20 שכונת נורת' פארק (North Park) הפכה למרכז החיים היהודיים, אך בתחילת המאה ה-21 חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית התפשט לחלקים הצפוניים והמזרחיים של העיר, ולא הותיר שכונות יהודיות בעיקר בסן דייגו.

נכון לשנת 2013, שכונת לה ג'ולה (La Jolla) העשירה (הממוקמת לאורך קו החוף הצפוני) הייתה ביתם של אנשי הקהילה היהודית המשגשגת. קהילה יהודית גדולה התגוררה גם בבאנקרס היל (Banker's Hill), שכונה בצפון העיר ליד פארק בלבואה (Balboa Park).

בסן דייגו ישנן יותר מ-30 קהילות, המייצגות את כל התנועות ביהדות, מאורתודוקסית ועד הומניסטית. בשנת 2008 היו 15 בתי כנסת רפורמים, יותר מ-5 בתי כנסת אורתודוקסים (כולל "חב"ד"), 2 קונסרבטיבים, 1 שיקומי ו-1 הומניסטי. במטרופולין של סן דייגו יש גם למעלה מ-40 מוסדות חינוך יהודיים, כולל גני ילדים, בתי ספר ומרכזי למידה. בעוד שרובם מספקים תכנות חינוכיות לילדים עד כיתה י"ב, חלקם מציעים גם הזדמנויות למידה למבוגרים. האקדמיה היהודית בסן דייגו היא אחת מבתי הספר היהודיים הבולטים בעיר; מסונפת למספר ארגונים יהודיים, כולל הפדרציה היהודית; האקדמיה היהודית היא בית ספר פלורליסטי המציע תכניות לתלמידים מגיל הגן ועד לרמת התיכון. מוסדות חינוך חשובים נוספים כוללים את הסוכנות לחינוך יהודי, התכנית החינוכית של קרן אפיקים ומרכז "בית עם" ללימוד יהודי לכל החיים.

יותר מ-90 סוכנויות וארגונים משרתים את הקהילה היהודית של סן דייגו. ביניהם אחדים המספקים שירותי משפחה, טיפול בקשישים, תכניות תרבות וחינוך, הסברה קהילתית, מימון לאמנויות ותמיכה כספית ליחידים, למשפחות ולמטרות יהודיות מקומיות ובינלאומיות שונות. הארגונים הבולטים כוללים את הפדרציה היהודית המאוחדת של מחוז סן דייגו, הסוכנות לחינוך יהודי, "הדסה", הליגה נגד השמצה, ה-SOS (שירות לניצולי שואה מבוגרים), שירות למשפחות יהודיות, הארגון הציוני של אמריקה ויוזמת הדור הבא (NextGen), ארגון לצעירים בוגרים. ישנם שני ארגונים פילנתרופיים גדולים, הקרן הקיימת לישראל וקרן הקהילה היהודית, התומכת במאמצי סיוע ברחבי העולם ומעניקה אינספור מענקים לחינוך.

בתחום הבריאות ישנם מספר ארגונים המספקים שירותים לילדים ולמשפחות וכן מוסדות רבים לטיפול בקשישים. ישנן גם קבוצות כמו "אור עמי", תכנית ההוספיס היהודי ומרכז הריפוי היהודי. בנוסף, ישנם מספר מועדונים ומחנות חברתיים מאורגנים ברחבי סן דייגו, שרבים מהם הוקמו כדי ליצור ולשמר קשרים בתוך הקהילה היהודית ולקדם מטרות יהודיות. נכון לשנת 2008 היו 11 מחנות קיץ שונים לילדים ולצעירים, 8 מועדוני גברים, יותר מ-20 ארגוני נשים ו-20 ארגונים נפרדים לנוער היהודי בסן דייגו.

הבולט מבין מרכזי התרבות היהודיים של סן דייגו הוא "מרכז סן דייגו לתרבות יהודית" (CJC). המרכז מציע מגוון רחב של תכניות חינוכיות ואירועים קהילתיים, ה-CJC הוא המוסד המקומי הגדול ביותר, המוקדש אך ורק להיסטוריה ולתרבות היהודית. ה-CJC גם ייסד את פסטיבל הסרטים בסן דייגו ב-1990. מוסדות תרבות נוספים כוללים את האגודה ההיסטורית היהודית של סן דייגו, שנפתחה בשנת 2000, האגודה הגניאלוגית היהודית של סן דייגו, ספריית היודאיקה של סמואל ורבקה אסטור, והמרכז הקהילתי היהודי של משפחת לורנס במחוז סן דייגו. בנוסף, הסדנה להיסטוריה חיה של השואה, הממוקמת באוניברסיטת קליפורניה-סן דייגו, כוללת ארכיון היסטוריה חזותית ומסד נתונים מקוון הכולל עדויות וידאו של ניצולי שואה.

אתר נוסף הקשור לשואה הוא גן הזיכרון לשואה של סן דייגו, הידוע גם בשם "כותל השמות", האתר כולל שלושה קירות: האחד מפרט את שמותיהם של שבע מאות קורבנות השואה, שלכל אחד מהם היה בן משפחה שחי בסן דייגו בזמן חנוכת האנדרטה בשנת 2000; בקיר אחר חרוטים שמותיהם של ניצולים שחיו בסן דייגו בשנת 2000; הקיר השלישי מפרט את הכרונולוגיה של השואה בשנים 1945-1933.

בשנת 2005 היו לעיר סן דייגו שני כתבי עת יהודיים: השבועון הדו-שבועי "San Diego Jewish Times", והירחון "העולם היהודי של סן דייגו" ("San Diego Jewish Journal"), שנוסד ב-2001 ומגיע ליותר מ-19,000 בתי אב. "העולם היהודי של סן דייגו" הוא אתר חדשות יהודי יומי, המציג סיפורים בעלי עניין יהודי מסן דייגו ומכל העולם.

I-8 נסיעות יהודיות

באפריל, 2015, דונלד הריסון, עורך "העולם היהודי של סן דייגו", החל בסדרה שבועית, "I-8 Jewish Travel", המתארת ​​את מסעותיו לאורך כביש 8 המהיר, מחוף קליפורניה ועד אריזונה. בהתאם לאמונה של העיתון כי "יש סיפור יהודי בכל מקום", כל עמוד מציג תמונת מצב של ההיסטוריה היהודית, החיים היהודיים או סיפורו של אדם יהודי מהאזור. הסיפורים כללו קטעי היסטוריה של קהילת בית תפילה בסן דייגו, סרטי בוקרים ביידיש ואנשי מקצוע יהודים מקומיים בולטים.

קהילת "קן" (KEN)

קבוצה אחת חשובה וייחודית בקהילה היהודית של סן דייגו היא קהילת "קן" (קהילת KEN). במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, מספר משפחות יהודיות החלו להגר ממקסיקו סיטי ומטיחואנה (Tijuana) לאזור סן דייגו. ככל שהקהילה גדלה, החברים הבינו שהם צריכים מרכז שבו יוכלו להתכנס ולשמר את המורשת היהודית והלטינית שלהם כאחד. זה הוביל להקמת "קן", קהילה ייחודית הפועלת לתמיכה ולסיפוק תכנות קהילתיות לקהילה היהודית הלטינית של סן דייגו. ככל ש-"קן" התרחבה, ההיצע שלה גדל; החל משנת 2016 "קן" מפעילה מגוון גדול של תכניות, רבות מהן מכוונות לבני נוער יהודים ומזוהות עם תנועת "מכבי" הישראלית. ל-"קן" יש גם תכניות למבוגרים יהודים, החל מריקודי עם ישראלים ועד למחנות משפחתיות, ומחנות למשפחות קהילת "קן".

פעולה חברתית (תיקון עולם) היא אחת מעמודי התווך של קהילת "קן", ומהווה חלק מהותי מכל התכניות של "קן". תכנית "ידיים נותנות" ("Hands On Giving") מציעה מספר הזדמנויות למשפחות ובני נוער לעסוק בשירות קהילתי, לרבות אספקת מזון וביגוד לחסרי בית והשתתפות בהבאת מזון. מאז 2008 הקהילה היהודית "קן" התבססה מחוץ לקמפוס של האקדמיה היהודית בסן דייגו.

הִסטוֹרִיָה

העיר סן דייגו, הידועה כמקום הולדתה של קליפורניה, היא ביתהּ של קהילה יהודית כבר יותר מ-100 שנה. ככל הנראה, המתיישב היהודי הראשון היה לואיס רוז (Louis Rose) שהגיע לסן דייגו ב-1850, חודשיים לפני שהעיר קיבלה את האמנה שלה.

עד 1968, האוכלוסייה היהודית הייתה מוערכת בכ-11,000, מתוך סך של 615,000 אנשים. המתיישבים הראשונים של העיר כללו את ג'וזף מנסי, מרקוס שילר, לואיס פרנקלין, ג'ייקוב מרקס וצ'רלס א' פלטשר, כשלכל אחד מהם הייתה השפעה גדולה על הקהילה שלהם.

יהודים היו פעילים בפוליטיקה המקומית, בתרבות ובעסקים, למרות אוכלוסייתם המצומצמת. בנוסף, הם פעלו להקמת מוסדות קהילתיים יהודיים.

תפילות החגים הנוראים הראשונים נערכו ב-1851 על ידי שלושה יהודים; שנתיים לאחר מכן, ב-1853, חגגה העיר את טקס הנישואין היהודי הראשון שלה. הקהילה המוקדמת ביותר החלה להיפגש ב-1872 בעיר העתיקה, בביתו של אחד מחלוצי סן דייגו היהודים, מרקוס שילר; קהילה זו אורגנה רשמית בשנת 1888 כאשר התאגדה כקהילה הרפורמית "בית ישראל".

בית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1889. גידול באוכלוסייה היהודית האורתודוקסית הוביל להקמת בית כנסת אורתודוקסי, "תפארת ישראל", בשנת 1905.

"תפארת ישראל"

בשנת 2005 חגגה "תפארת ישראל" 100 שנה להיווסדה. התפילות הראשונות נערכו, בשנת 1905, במהלך הימים הנוראים על ידי קבוצה שרצתה תפילות מסורתיות יותר ממה שהוצעו אז. הקהילה הוקמה רשמית זמן קצר לאחר מכן. הבניין הרשמי הראשון שלה נחנך ב-20 במאי 1917. בית הכנסת היווה מאפיין חשוב של הקהילה היהודית המקומית, והציע שיעורי עברית, ופעילויות משפיעות של ארגון הנשים ("בנות ישראל"), ואירועים מיוחדים, כגון: שירותי אירוח וסדרי פסח לחיילים במלחמת העולם השנייה.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה חלו מספר שינויים משמעותיים בקהילת "תפארת ישראל". בהתחלה קהילת "תפארת ישראל" הייתה אורתודוקסית, אם כי היא השלימה, מדי פעם, שאשה תשב באגף הגברים. אולם, באמצע שנות הארבעים, כשהיא נכנעה לשינויים הדמוגרפיים, החליטה הקהילה להצטרף לתנועה השמרנית. מגמות דמוגרפיות אחרות שראו את יהודי סן דייגו עוברים לשכונות שונות הניעו את קהילת "תפארת ישראל" לחפש בניין חדש בעת שהיא שינתה את השתייכותה הדתית. הקהילה גם שכרה רב חדש (שהיה הרב הקונסרבטיבי הראשון שלה), הרב מונרו לוונס (Monroe Levens), ששירת את הקהילה מ-1948 עד 1972; לרב ולאשתו, ליליאן לוונס, הייתה השפעה גדולה על הקהילה הגדלה. הקהילה המשיכה לגדול, והגיעה לשיא של 750 משפחות במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. למעלה מ-100 ילדים השתתפו במקהלת הנוער, וב-"Showtime", תכנית שרצה בין השנים 1988-1981 והעלתה מגוון הופעות.

בתקופה זו "תפארת ישראל" לא היה רק ​​בית כנסת, אלא גם מרכז קהילתי שאליו הגיעו להתרועע וגם להתפלל. בסופו של דבר הקהילה עברה לבניין גדול יותר שיוכל לתת מענה לדרישות השטח של קהילה גדולה ופעילה זו.

אך, במהלך המאה ה-21, "תפארת ישראל" חלה ירידה במספר חברי הקהילה, כתוצאה מהגירת חבריה לפרבריה הצפוניים של העיר. אלה שנותרו היו ממעמד הביניים ומסורתיים יותר, אם כי הקהילה ביקשה להתרחב על ידי פנייה למשפחות בין-דתיות.

בקהילה הייתה אחוות נשים פעילה, מועדון גברים, חינוך נוער פורמלי ובלתי פורמלי, וכן חנות מתנות. נכון לשנת 2005, "תפארת ישראל" הייתה הקהילה השמרנית היחידה בסן דייגו שקיימה יום-יום תפילות בוקר.

צמיחה ופיתוח קהילתי (שנות ה-1940-1930)

הגידול הגדול ביותר באוכלוסייה היהודית של סן דייגו התרחש בסוף שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, במיוחד במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמו ארגונים כמו "הקרן היהודית המאוחדת" ו"שירות למשפחה היהודית".

בשנות ה-40 של המאה ה-20 נפתחו בסן דייגו מספר סניפים של "בני ברית", יחד עם "המרכז הקהילתי היהודי" (JCC) ו"הבית היהודי לקשישים", שבישרו את ההתפשטות והצמיחה המאוחרת של ארגוני הקהילה היהודית, כדי לשרת את הצרכים השונים של האוכלוסייה היהודית המגוונת יותר ויותר בסן דייגו.