בית הכנסת פראדסי בקוצ'ין, הודו

פירוש שמו של בית הכנסת, פראדסי, הוא “נוכרים”, כך נקראו בקוצ’ין “היהודים הלבנים”, שהיו גולים יהודיים מספרד ומפורטוגל.

בית כנסת מפואר זה הוא העתיק ביותר באימפריה הבריטית לשעבר, והיחיד מבין שבעה בתי כנסת שנבנו ב”עיירת היהודים” שעדיין פעיל כיום.

בשנת 1568 העניק פארג’ה, הראג’ה של קוצ’ין, לקהילה היהודית חלקת אדמה על יד ארמונו, כדי שיבנו עליה בית כנסת. בבית הכנסת נמצאות צלחות נחושת עתיקות שעליהן חרוטה הצהרת עצמאות של הקהילה והפריבילגיות שהוענקו לה. בשנת 1662 הופגזה העיר על ידי הפורטוגלים, ובית הכנסת נפגע, ואחר שוחזר.

בכניסה למתחם שערי ברזל מחושלים, מקושטים במגני דוד. המבנה המלבני לבן, עם גג רעפים, ולו חצר פנימית בה ערוכות מצבות עתיקות עם כתובות עבריות. הסוחר והדיפלומט היהודי יחזקאל רהבי הוסיף למבנה מגדל-שעון בסגנון הולנדי, ועליו ארבעה שעונים. אל חצר בית הכנסת פונה שעון באותיות א”ב עבריות, אל הארמון – שעון בספרות רומיות, אל הנמל – שעון בספרות מליאמיות (הודיות), ואל הרחוב – שעון בספרות ערביות. בתחתית המגדל יש באר ובתוכו תלויה מטוטלת. קברו של יחזקאל רהבי נמצא בחצר בית הכנסת.

הרצפה מרוצפת במאות אריחי חרסינה מצוירים ביד, שהובאו מסין, ואין בהם שניים זהים. בית הכנסת עשיר בתשמישים, וביניהם ספרי תורה עטורים כסף וזהב, כתרי זהב ואבני חן, שניתנו מתנה מהראג’ות, שטיח מזרחי לפני ארון הקודש, מתנת הקיסר האתיופי היילה סילאסי, ושני עמודי פליז המסמלים את עמודי בית המקדש. יש בו גם עשרה ציורים המתארים את תולדות יהודי האזור.

באולם התפילה שתי בימות, אחת בעזרת הנשים, דבר ייחודי ליהודי המקום, והאחרת במרכז אולם התפילה. מהתקרה תלויות דולקות מנורות שמן יפהפיות עשויות פליז וזכוכית, כמנהג המסורת ההינדואית, וגם נברשות קריסטל.

ב-1968 ציינו 400 שנים להקמת בית הכנסת. בחגיגות נכח ראש הממשלה אינדירה גנדי, ממשלת הודו הנפיקה בול זיכרון לכבוד האירוע.

בהבדלה מריחים פרחי “הרדלה”. בית הכנסת פתוח לקהל כל השבוע. בימות החול מתבקשים המבקרים לחלוץ נעליים.