בית הכנסת ברחוב פאזאנן, ברלין

חיים גיוזלי

בתחילת המאה העשרים צמחה האוכלוסייה היהודית באזורי ה”מערב החדש” של ברלין, ובעיקר במחוז האמיד שרלוטנבורג, במהירות רבה. פחות מ-5,000 יהודים חיו שם בשנת 1885, ובשנת 1910 היה מספרם מעל ל-23,000. לפיכך נזקקו היהודים לבית כנסת גדול. הקרקע עבור בית הכנסת החדש נרכשה באוקטובר 1905, במחיר 600,000 מארקים. בית הכנסת הוקם ברחוב פאזאנן מס’ 80-79, בין שדרות קורפורשטנדאם האופנתיות לבין קו רכבת הפרברים שהורחב זה מכבר. היה זה בית הכנסת המונומנטלי הראשון שמחוץ למרכז העיר ברלין. הוצאות הבנייה הסתכמו בסכום עתק (באותה התקופה) של 1,100,000 מארקים. אדריכל בית הכנסת היה ארנפריד הסל, אשר נבחר על ידי הקהילה היהודית בתחרות פומבית שנערכה ב-1907. הבנייה החלה שנתיים אחר כך, ונמשכה שלוש שנים. בית הכנסת נחנך רשמית ב-26 באוגוסט 1912.

האדריכלות של בית הכנסת ברחוב פאזאנן מייצגת את האתוס השליט של יהודי גרמניה במפנה המאה העשרים. העיצוב היה בהשראת מסורת אדריכלית גרמנית ימיביניימית. הכוונה הייתה להדגיש את מעמדם החדש ואת השתלבותם המוצלחת של היהודים, כך היו סבורים, בחברה הגרמנית. הלאומנות החזקה שהתעוררה בגרמניה אחרי שהושגו בה האחדות פוליטית ותנופה כלכלית, אותה תנופה שבשנת 1900 כבר הפכה את גרמניה למעצמה החזקה ביותר באירופה, לא פסחה גם על היהודים. יהודים רבים התגאו בגרמניותם, ושאיפתם להפגין את השתלבותם בחברה באה שוב ושוב לידי ביטוי באדריכלות של בתי כנסת מונומנטאליים רבים שנבנו בכל גרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19. בתי הכנסת החדשים היו מרשימים בחיצוניותם ומרהיבים בסגנון מקומי ולאומי, שלעתים קרובות שילב אלמנטים מהמסורת הגרמנית של ימי הביניים.

הסגנון השליט בעיצובו של בית הכנסת ברחוב פאזאנן היה רומנסקי, ובו שולבו אלמנטים בהשראה ביזנטית, בעיקר הגג ובו שלוש כיפות צריח. המבנה היה מסיבי ובו 1,700 מקומות ישיבה. כשנפתח זכה המבנה לשבחים הן מפי אדריכלים מקצועיים והן מן העיתונות. בחזית המערבית היו שלושה שערי אבן, המרכזי היה מקושט בעמודים שמעליהם פסלי אריות ועוד קישוטים. בפנים, לפני אולם התפילה, היה חלל מרווח. בצד המזרחי של אולם התפילה הייתה אכסדרת עמודים ותחתיה ארון הקודש. לפני הארון עמדה בימה מוגבהת מוכתרת בשער בסגנון ימיביניימי, שאליו הובילו שתי מדרגות סימטריות. מנורות גדולות האירו חלק זה בבניין. מעל לצד המזרחי, משני צדי ארון הקודש, הייתה גלריה ובה 35 מקומות עבור המקהלה. גם העוגב היה בצד המזרחי. שלוש הגלריות הנוספות נועדו לעזרת הנשים. עמודים חזקים תמכו בכיפות הגדולות. הכיפות, הקירות הפנימיים וכותרות העמודים קושטו במוטיבים גיאומטריים בצבעים כחול וזהב.

צמוד לקיר הצפוני, היה מבנה קטן, ששימש כבית תפילה והיו בו גם חדרי מגורים לפקידי בית הכנסת. במרתף היה אולם קטן בו השתמשו בעיקר לחתונות, שמחות וטקסים פרטיים או קהילתיים.

רק עשרים וארבע שנים פעל בית הכנסת ברחוב פאזאנן, ששימש את הקהילה הליברלית של אזורי ברלין המערביים. הרב לאו בק (1873 – 1956), מנהיג היהדות המתקדמת, כיהן בבית הכנסת אחרי התיישב בברלין בשנת 1912. מגנוס דוידסון היה החזן הראשי במשך שנים רבות, וריצ’רד אלטמן (שהיה עיוור) היה נגן עוגב. עלייתם של הנאצים לשלטון ב-1933 שינתה באופן דרמתי את מעמד היהודים בגרמניה. רדיפות הנאצים ובעקבותיהן העזיבה הגדולה של היהודים, הביאו בשנת 1936 לסגירת בית הכנסת. שנתיים אחרי כן נשרף בית הכנסת ב”ליל הבדולח” (9 בנובמבר 1938). כעבור כמה שנים, בזמן מלחמת העולם השנייה, נהרסו שרידי המבנה סופית, בהפצצה אווירית על ברלין.

אחרי השואה שבו לברלין רק קומץ יהודים, רובם מהגרים ממזרח אירופה. בסוף שנות ה-40 החלו לארגן מחדש קהילה יהודית בעיר, והחלו בבנייתו של מרכז קהילתי חדש, באתר שבו עמד בית הכנסת. ב-1957 נערך טקס הנחת אבן הפינה, בו נכח ראש עיריית ברלין וילי ברנדט (1913 – 1992). הבנייה החלה ב-1958, ההריסות פונו, ורק כמה אלמנטים נשמרו לשמש לקישוט הבניין החדש. המרכז הקהילתי היהודי בברלין נחנך ב-27 בספטמבר 1959.

המרכז הקהילתי נבנה בסגנון מודרני של סוף שנות ה-50, על ידי האדריכלים קנובלאוך והייסה מאסן. המבנה אמנם מודרני וישר קווים בעיקרו, אולם יש בו אלמנטים קישוטיים מבית הכנסת שעמד שם לפניו, ובעיקר השער המרכזי ששרד ושולב בכניסה למבנה החדש, ושלוש כיפות זכוכית כתזכורת לאלמנט המרשים ביותר של בית הכנסת. הכניסה האחורית מקושטת במגן דוד.

המרכז הקהילתי ברחוב פאזאנן מקיים מגוון פעילויות תרבותיות וחינוכיות חשובות, הרצאות, קונצרטים, סדנאות, וכן שוכנת בו ספריית הקהילה. מימין לכניסה יש קיר זיכרון ועליו שמותיהם מחנות הריכוז והגטאות שאליהם גירשו הנאצים כ-58,000 יהודים מברלין בשואה, רובם נספו ולא שבו. במרכז מצוי לוח נוסף לזכרה של רחה פראייר (1892 – 1984), מייסדת תנועת “עליית הנוער”. בסוף שנות ה-80 נחנכה בחצר הקדמית אנדרטה בצורת ספר תורה, ועליה הפסוק “תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם” (במדבר ט”ו, 16).

כתובות

Jewish Community Center

Fasanenstrasse 79/80

Tel: 030 / 880 28 – 0

Berlin

Germany

ביבליוגרפיה

Synagogen in Berlin. Zur Geschichte einer zerstoerten Architektur. 2 vols. Berlin Museum: Verlag Willmuth Arenhoevel, 1983

SELLENTHIN, H.G. Geschichte der Juden in Berlin und des Gebaudes Fasanenstrasse 79/80. Festschrift anlaesslich der Einweihung des Juedischen Gemeindehauses. Hrsg. Vom Vorstand der Juedischen Gemeinde zu Berlin: Berlin, 1959

 

עברית: דנה פז פרינס